פורטל:השפה העברית
| עברית היא שפה ממשפחת השפות השמיות, הידועה כשפתו של העם היהודי, ואשר ניב מודרני שלה משמש כשפה רשמית ועיקרית של מדינת ישראל. השפה העברית הייתה מדוברת החל מן האלף ה-2 לפנה"ס באזור הלבנט. טקסטים מהתקופה הזו שהתגלו בירדן ובלבנון חושפים קרבה רבה בין השפה העברית לשפה הפיניקית והמואבית. בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. כנראה במאה ה-2 או לאחר מכן, פסקה העברית לשמש כשפת דיבור.
מאות שנים לאחר חתימת המשנה כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית. עם זאת, ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה הייתה העברית שפת הדיבור בטבריה, שם פעלו בעלי המסורה. בתקופת הביניים של העברית, שימשה העברית כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם מכתבים וחוזים מסוגים שונים נכתבו לעתים קרובות בעברית. עד המאה ה-19, וראשית התנועה הציונית, שימשה העברית כשפת כתב, בתחומים: פילוסופיה, ספרות, מדע ורפואה. במשך המאה ה-19 הלך וגבר השימוש החילוני בה; בד בבד עם תנועת התחייה הלאומית החלה גם פעילות להפיכת העברית ללשון הדיבור של היישוב העברי בארץ ישראל. אליעזר בן יהודה, המכונה "מחיה השפה העברית" היה מראשי הפועלים למען הפיכת השפה העברית לשפה מדוברת ולשפתו הלאומית של היישוב העברי בארץ. המעבר לדיבור בעברית ביישוב העברי בארץ היה מהיר יחסית, וניכרה בו דווקא השפעת הדיבור העברי של מזרח אירופה. עם כינון שלטון המנדט הבריטי בארץ נקבעה העברית כשפה רשמית שלישית, לצד הערבית והאנגלית. ערב הקמת מדינת ישראל הייתה העברית כבר לשפה העיקרית של היישוב העברי, ושפת הלימוד במרכזי החינוך שלו. כתשעה מיליון נפש דוברים עברית ישראלית, ורובם גרים בישראל. כמחציתם דוברים ילידיים (כלומר, עברית היא שפת-אמם) וכמחציתם משתמשים בעברית כשפה שנייה. עברית היא כיום השפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.
|
| ||||||||||||||||||
סטיקר בחירות נגד הליכוד. הטענה העולה בסטיקר היא, שהמפלגה אינה דואגת מספיק לחינוך של ילדי ישראל. מטרת השימוש בשגיאות כתיב היא להמחיש את תוצאות החינוך הלקוי, והכתב הרהוט, הגיר והלוח מצטרפים להעברת המסר. דוגמה לשימוש מכוון בשגיאות כתיב בעברית כדי להעביר מסר.
פרסומי האקדמיה באתר האקדמיה ללשון העברית:
- מִסְרֵר – שָׁלַח מִסְרוֹן (הודעת SMS). הפועל מִסְרֵר נקבע על פי פעלים דומים המציינים גוון של הפעולה הרגילה, כגון אִשְׁרֵר, שִׁקְלֵל, סִפְרֵר, זִמְרֵר.
- אִפְשׁוּט – פופולריזציה. הפיכת ידע ומיומנות שעד עתה היו נחלת אנשי מקצוע בלבד – לנחלת הכלל.
- יוֹמַן רֶשֶׁת – בלוג. המילה הלועזית "בלוג" היא קיצור של web-log, ומכאן המונח העברי.
- תְּגוּבִית – טוקבק (talk-back). הצורה תגובית בסיומת -ית היא צורת הקטנה של המילה תגובה.
- פַּרְצָן – קראקר (cracker)
- פַּצְחָן – האקר (hacker)
- רֶמֶז צָץ – tooltip
- תַּו-כֹּל (בלי ניקוד: תו כול) – wildcard. תו המשמש לחיפוש של מחרוזת שחלק מאותיותיה נשאר בלתי מוגדר, כגון כוכבית.
- טַבְלָר – tab. הסיומת -ר הנוספת לשם 'טבלה' משמשת לציון עושה הפעולה, כגון סנדלר.
- דִּפְדּוּף טַבְלָרִי – tabbed browsing
- מַזְנֵק – trigger
- מַשְׁקֵף – viewer
- אַפְשֹׁרֶת (בלי ניקוד: אפשורת) – facility. המילה אפשורת תשמש רק במקום שנחוץ מונח מופשט וכולל המציין את כלל התנאים, המתקנים, האמצעים, היכולות וכדומה שנועדו לבצע איזו פעולה.
- רָגְלָה (בלי ניקוד: רוגלה) – spyware. תכנת ריגול; המונח נגזר על פי שמות אחרים במשקל הזה הקשורים למחשב: תכנה, חמרה, למדה ועוד.
פורטל:השפה העברית/מילה נבחרת/256507370 |
|
בימי הביניים נהגו לשים הערות שוליים בספרים לטיניים בנוסח: "זה ביוונית; זה לא ניתן לקריאה", ליד קטעים כתובים יוונית. ויליאם שייקספיר כבר השתמש בביטוי "זה יוונית בשבילי" כמטפורה לדבר לא מובן, ובעברית הביטוי קיבל את הצורה: זה סינית בשבילי. הצרפתים והפינים מעדיפים לומר: "זה בעברית", כשהם לא מבינים כלום, ורק הסינים יאמרו על טקסט לא מובן: "זה כתב שמיימי".
אותיות האלפבית העברי לפי סדרן:
קבוצות אותיות: אותיות מנצפ"ך | אותיות השימוש | אם קריאה
וריאציות: כתב רש"י | כתב סת"ם | כתב עברי עתיק
שימושים: ספרות עבריות וגימטריה | כתיב עברי
- ספרות עברית: ספרים עבריים - סופרים עבריים - סופרי דור תש"ח - אגודת הסופרים העברים בארץ ישראל - שבוע הספר העברי - המכון לתרגום ספרות עברית
- שירה עברית: משוררים עבריים - זמרים עבריים
- עיתונות עברית: עיתונאים עבריים - עורכי עיתונים - המאסף - הצפירה - הצבי - המליץ - דבר (עיתון) - המשקיף - העולם הזה - ידיעות אחרונות - מעריב - הארץ - הצופה - יתד נאמן
- מחזאות עברית: מחזאים עבריים - מחזות עבריים
שפות יהודיות או לשונות היהודים הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה.
מקובל לחלק אותן לשני סוגים: שפות מיוהדות שהן שפות יהודיות הדומות במידה רבה לשפה המקורית, לקבוצה זו משתייכת למשל הערבית היהודית. ואילו, שפות יהודיות הן שפות שהתרחקו מאד מן הניב המקורי, כגון הלאדינו (שמקורה בקסטליאנית עתיקה) והיידיש (שמקורה בגרמנית עתיקה).
ארמית חדשה או "כורדית יהודית", אשר התפתחה מארמית בבלית, הייתה שפתם של יהודי כורדיסטן.
לרשימה המלאה
ניקוד: שווא | שווא נע | שווא נח | שווא מרחף | קָמץ | פַתח | צֵירה | סֶגול | חוֹלם | קמץ קטן | קֻבוץ | שוּרוק | חִיריק | מַפִּיק | דגש חזק | דגש קל | חטף
מערכת הפועל בעברית | בניינים בעברית | חלקי הדיבר | משקלים סגוליים | ה"א הידיעה | גוף ראשון |
גוף שני | גוף שלישי | שורשים
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת במאה השנייה לספירה ובין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בתקופה זו לא שימשה העברית כשפת אם, משום שהיהודים דיברו בשפת המקום שבו נמצאו או באחת מלשונות היהודים, אולם נעשה בה שימוש לצורך כתיבת שירה ופרוזה, לצרכים ליטורגיים ובנסיבות מיוחדות גם לשם דיבור.
משתמשים גם במונח לשון ימי הביניים ביחס לעברית שבין סוף תקופת התלמוד במאה השישית ובין תחייתה במאה ה-19, ואולם קשה להתייחס לעברית בתקופה ארוכה זו כאל מצב לשון אחיד. היו בתקופת הביניים צורות לשון שונות זו מזו, ששימשו בזמנים שונים, במקומות שונים ובהקשרים שונים. למצבי לשון מסוימים בתקופה זו קוראים עברית רבנית ועברית משוערבת.
הלוח העברי • לשון חז"ל • מדיניות לשונית בישראל • מילון בן-יהודה • קובוץ ושורוק • קרי וכתיב • תקופת הביניים של העברית • תרגומי התנ"ך • עיתונות עברית • תחיית הלשון העברית
 |
הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש, להבדיל מהלוח הגרגוריאני, המבוסס על מחזור שמש בלבד, והלוח המוסלמי, המבוסס על מחזור ירח בלבד.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרי השפה העברית שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- מצאו ערכים לשיפור בנושא עברית:
לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
