ספר יהושע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספר יהושע
Scaיהושעבןנון06.jpg
מבנה הקבר המיוחס ליהושע בן נון בתמנת חרס
מספר פרקים 24
מספר פסוקים 656 ס"א: 658
סדרת ספרים נביאים
הספר הבא ספר שופטים
דמויות מרכזיות יהושע בן נון

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך. הספר מתאר את ראשית תולדות עם ישראל בארץ כנען, החל מרגע הכניסה לארץ כנען ועד מות יהושע בן נון. הספר קרוי על שמו של יהושע, מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבנו, אשר הוביל את תהליך מעבר הירדן וכיבוש הארץ.

מחבר הספר

מחברו של הספר הוא יהושע בן נון - "יהושע כתב ספרו"[1]. אך חלקו האחרון של הספר בו מסופר על מות יהושע הושלם על ידי אלעזר הכהן ופנחס בנו, ולגירסת היד רמ"ה אף על ידי הזקנים שהאריכו ימים אחרי יהושע.

האברבנאל עמד על כך שבכל הספר ישנם פסוקים שנראה שנכתבו על בתקופה מאוחרת יותר כמו הביטוי "עד היום הזה" שחוזר ונשנה בכמה מקומות בספר, והסיק מכך שכוונת חז"ל שיהושע כתב את בסיס הספר, אך ככל הנראה נערך הספר על ידי שמואל הנביא או ירמיהו.[2]

תוכן הספר

ספר יהושע נחלק לארבעה חלקים עיקריים:

  • פרקים א'-ה': כניסת עם ישראל והכנות לקראת כיבוש הארץ.
  • פרקים ו'-י"ב: כיבוש ארץ ישראל.
  • פרקים י"ג-כ"א: חלוקת הארץ לשבטי ישראל.
  • פרקים כ"ב-כ"ד: חתימת הספר ומות יהושע.

הספר מכיל 656 פסוקים (או 658, ראה בפיסקא חילופי גרסאות) המקובצים ב-24 פרקים.

סיכום הספר לפי פרקים

חלק א'

פרק א': ה' אומר ליהושע להכניס את עם ישראל לארץ ובנוסף הוא מבטיח להיות איתם. יהושע מצווה את שוטרי העם להכין את העם למעבר הירדן. כמו כן, יהושע דורש משניים וחצי השבטים לעמוד בהבטחתם למשה וללכת לפני העם כחלוצים. והם אכן נענים לדרישתו.

פרק ב': יהושע שולח שני מרגלים לכיוון יריחו. הם מתגלים ורחב גומלת איתם חסד ומחביאה אותם ומספרת להם שתושבי המקום מפחדים מעם ישראל מכיוון שהם שמעו על הניסים שה' עושה לעם. רחב מבקשת מהמרגלים בתמורה להשאיר אותה ואת משפחתה בחיים. המרגלים מתנים זאת בשלושה תנאים: הראשון, שהיא לא תפרסם את זה שהיא החביאה אותם. השני, שהיא ובני משפחתה יישהו בבית בזמן הכיבוש. והשלישי, היא תסמן את ביתה בחוט שני. רחב עוזרת למרגלים לברוח. הם מגיעים ליהושע והם מספרים לו שתושבי המקום מפחדים מהם.

פרק ג': ה' מבטיח שהוא יפאר את שמו של יהושע. מעבר הירדן מתבצע כשהכוהנים שנשאו את ארון ברית ה' הלכו ראשונים. הם מגיעים לקצה נהר הירדן ונעמדים. מי הירדן מפסיקים לזרום וכל העם עובר ביבשה.

פרק ד': 12 אנשים (מכל שבט אחד) לוקחים, בציווי ה', 12 אבנים לגלגל, המקום שאליו מועדות פניהם של בני ישראל. הצבת האבנים היא לזכר נס חציית הירדן, לשם יראה של הגויים מה' וזכר לדורות הבאים. בני ישראל לוקחים 12 אבנים נוספות ושמים אותם בתוך הירדן. כל העם עובר את הירדן ולאחר שהכהנים עולים מהירדן, המים ממשיכים לזרום.

פרק ה': מעבר הירדן גורם לפחד בקרב עמי ארץ ישראל. יהושע עושה ברית מילה לכל העם. המן פוסק, וישראל חוגגים את חג הפסח. מלאך נגלה בפני יהושע ואומר לו שהמקום בו הוא עומד הוא קדוש.

חלק ב'

כיבוש הארץ כפי שהוא מתואר בספר יהושע

פרק ו': כיבוש יריחו: יהושע, על פי ציווי ה', מורה לעם את האופן שבו יריחו תיכבש. עם ישראל והארון מקיפים את יריחו. הכהנים תוקעים בשופרות. כל יום, במשך שישה ימים, העם מקיף את יריחו פעם אחת. ביום השביעי, העם מקיף את יריחו שבע פעמים, מריע וחומות יריחו נופלות. העם נכנס ליריחו, כובש אותה, משמיד את כל יושביה "מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי-חָרֶב" ושורף אותה עד היסוד. המרגלים, כמו שהבטיחו, מצילים את רחב הזונה ואת בני משפחתה. בסוף הפרק מקלל יהושע את כל מי שיבנה את יריחו מחדש ("בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ").

פרק ז': עכן מועל בחרם של יריחו. העם שולח מספר מצומצם של אנשים לכבוש את העי אך הם מובסים. עכן מוצא להורג על ידי עם ישראל.

פרק ח': כיבוש העי והריגת כל שנים עשר אלף תושביה. תליית המלך על עץ וקבורתו. מעמד הר גריזים והר עיבל.

פרק ט': פרשת הגבעונים: בני ישראל כורתים עם הגבעונים ברית שלום ואף נשבעים להם בשם ה'. הגבעונים מרמים את בני ישראל. התרמית מתגלה, והגבעונים הופכים לנתינים: חוטבי עצים ושואבי מים למשכן ולמקדש העתידי.

פרק י': מלחמת מלכי הדרום: ירושלים, חברון, לכיש, ירמות ועגלון. "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון". כיבוש דרום הארץ, והריגת כל תושבי הערים הכבושות.

פרק י"א: מלחמת מלכי הצפון במי מרום: מלך חצור, שמרון, מדון ואכשף. כיבוש צפון הארץ וסיום הכיבוש. שריפת חצור, הריגת כל תושבי הערים הכבושות.

פרק י"ב: סיכום הכיבוש ול"א המלכים שכבש יהושע.

חלק ג'

פרק י"ג: מפורטת הארץ הנשארת. חלוקת נחלות לגד, לראובן ולחצי המנשה. ללוי לא ניתן נחלה.

פרק י"ד: כלב מבקש מיהושע לקבל את חברון לנחלה ויהושע נענה לבקשתו.

פרק ט"ו: חלוקת נחלת יהודה.

פרק ט"ז: חלוקת נחלת אפרים.

פרק י"ז: חלוקת נחלת מנשה. בקשת בני יוסף לקבלת שטח נוסף מכיוון שגדלו מאז יציאת מצרים. תשובתו של יהושע היא שלילית. הוא אומר להם שיכבשו את מקומם ויכרתו את העצים המפריעים להם.

פרק י"ח: שבעה שבטים שולחים נציגים "לכתוב" את הארץ. חלוקת נחלת בנימין.

פרק י"ט: חלוקת נחלות שמעון, זבולון, יששכר, אשר, נפתלי, דן.

פרק כ': ערי המקלט.

פרק כ"א: ערי הכהנים והלווים.

חלק ד'

פרק כ"ב: פרשת מזבח שבנו בני גד, ראובן וחצי המנשה בעבר הירדן המזרחי.

פרקים כ"ג-כ"ד: נאומי הפרידה של יהושע מהעם ומותו. קבורת יוסף ומות אלעזר בן אהרן וקבורתו.

חילופי גרסאות

למרות שכל ספרי התנ"ך נשמרו בידינו באופן מדויק כפי שחתמו אותם אנשי כנסת הגדולה, יש שני פסוקים בספר יהושע, שמופיעים רק בחלק מנוסחאות הספר. יש מחלוקת האם הם היו קיימים בגרסה המקורית, או לא. שני הפסוקים הם מתוך פרק כא, המתאר את חלוקת הערים לכהנים וללויים, שם, במקום שברוב הגרסאות הוא בין פסוקים לה ולו, נוספו שני פסוקים בחלק מהגרסאות, המתארים ערים נוספות שהגיעו ללויים מנחלת שבט ראובן. קיים פולמוס רחב לגבי הימצאות הפסוקים הללו בספר יהושע.

ברוב הגרסאות, הפסוקים הללו לא נמצאים, ויש אומרים כי הם השתרבבו לתוך הספר מתוך ספר דברי הימים, שגם בו מתוארת חלוקת הערים לכהנים וללויים (דברי הימים א, ו), כאשר שם הם כן מופיעים (פסוקים סג - סד). הטוענים כי הפסוקים אכן מקומם בספר, מבססים את דבריהם על כך שהספר בהמשך (פסוק לח ברוב הגרסאות, מ במיעוטן), מסכם כי למשפחות בני מררי נתנו שתים עשרה ערים, כאשר קודם לכן הוא מונה רק שמונה. יהיה ניתן לסדר זאת, אם נאמר כי הפסוקים הללו, המתארים ארבע ערים נוספות שנתנו למשפחות בני מררי משבט ראובן, אכן כתובים.

תרבות: יצירות אמנות בהשראת ספר יהושע

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בבא בתרא טו,א
  2. רבי יצחק אברבנאל, ‏הקדמה לפירוש יהושע, באתר HebrewBooks.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0