תיבת נח
תֵּבַת נֹחַ היא התיבה בה נח מילט את עצמו ומשפחתו ואת כל מיני בעלי החיים מאבדון במבול, שהציף את כל פני הארץ. התיבה היתה בנויה בדומה לאוניה ענקית בת מספר קומות, עם גג אטום.
הציווי לבניית התיבה
נח נקרא "צדיק תמים בדורותיו", ומצטווה על ידי אלוקים לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצלו הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים, ויציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי:
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.
צורתה ההנדסית של התיבה
תוכניתה של התיבה, נאמרה לנח על ידי הקב"ה, שאמר לו, שלש מאות אמה אורך התיבה, חמישים אמה רוחבה, ושלושים אמה קומתה, מכיוון שאורך האמה הוא כחצי מטר, עולה שאורכה של התיבה היה כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה היה עשירית מאורכה, כ-15 מטרים (גובה בניין בעל 5 קומות). להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה, שהיוותה בנוסף לבית מגורים, גן חיות צף ומחסן מזון, היה כשל נושאת מטוסים קטנה. לתיבה היו 3 קומות - "תחתיים שניים ושלישים". חז"ל אומרים כי הקומה העליונה הייתה למגורי נח ומשפחתו ולאכסון האוכל, האמצעית למגורי בעלי החיים והתחתונה לאחסון הפסולת. יש דעות שהיו קומות רבות רק שהמקרא לא פירט[דרוש מקור].
התיבה הייתה צריכה להעשות "קינים" כלומר מדורים מדורים, דבר שאיפשר לתמוך במבנה כולו ולחזקו, וגם כדי להפריד בין החיות הרבות. עוד מתואר כי לתיבה היה חלון ("צהר") לאור ואיוורור, ופיתחה היה בצידה[1] סגור באמצעות מכסה[2].
על פי ציוויו של ה' הייתה התיבה משוחה בזפת ("כופר") מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חדירת מים אליה. בראשו, היה גגה של התיבה באורך של אמה אחת בלבד ("ואל אמה תכלנה מלמעלה"), ועל כן ההבנה המקובלת היא כי גגה היה משופע. עם זאת, היו שהבינו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בצורה של מעין מקבילית משולשת, כדי להשיג יציבות במי המבול[דרוש מקור].
לגבי סוגיית שקיעתה במים, על פי פרשנות הפסוקים של ירידת המים בתום המבול, רש"י סובר כי הייתה שקועה כ-5.5 מטר (11 אמה) שהוא כשליש מגובהה, אך הרמב"ן חולק עליו וסובר כי הדבר איננו אפשרי, והיא הייתה שקועה בין מטר למטר וחצי בלבד. (בין שתי אמות לשלוש)[3].
זמן בנייתה
אמרו חז"ל שבניית התיבה (בתקופה שבה חיו בני האדם מאות שנים, ולעיתים עד כאלף שנים) ארכה 120 שנה; זאת, לאור הבנתם ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" פירושו ארכה של מאה ועשרים שנה, ושבאותו זמן צווה נח לבנות את התיבה. בניית התיבה במשך זמן כה ארוך נועדה, להמחיש לחוטאים את רצינותה של הגזירה, וכן לתת להם את ההזדמנות, כדי שיחזרו בתשובה ולא יבוא עליהם העונש.
בתום מאה ועשרים השנים, המתין ה' עוד שבעה ימים נוספים, כדי שיכלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, שהקדים להיפטר מן העולם על מנת שלא יראה את המבול. בשנת שש מאות לחיי נח, החל המבול לרדת על הארץ.
אוכלוסייה
נח נצטווה להביא אל התיבה זוג יחיד מכל מין של חיות טמאות ושבעה זוגות מכל המינים הטהורים של החיות והעופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. ריבוי חיות טהורות הינו כדי לאפשר לנח להעלות אותן כקורבן במזבח לאחר המבול מבלי להכחידן.
על בסיס המילים "מכל חי", דרשו חכמים שאפילו שדים הוכנסו לתיבה[4], פשרו של מדרש זה נתון למחלוקת בין הפרשנים: יש הסוברים (כמו הרא"ם) שמדובר בשדים כפשוטם, אבל מהר"ל מפראג ובעקבותיו הלבוש, סבורים שאלו אינם בכלל חיות, וכוונת המדרש לומר שאפילו חיות מזיקות הוכנסו לתיבת נח.
כן נצטווה נח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות. הדגים לא היו צריכים להיכנס לתיבה, משום שלא שלט בהם המבול.
לאחר שהסתיים המבול, התיבה נחה על הרי אררט, בא' בטבת נראו ראשי ההרים, ובי' בשבט נח פתח את חלון התיבה ושלח את העורב, העורב חג מסביב לתיבה וחזר מיד, ולכן, כעבור שבוע הוא שלח את היונה, שחזרה לאחר שלא מצאה מנוח לכף רגלה, ובפעם השנייה כששלחה לאחר שבוע, חזרה אליו ועלה של זית בפיה, בפעם השלישית לא חזרה כלל, ונח הבין שפני האדמה יבשו. בא' ניסן יבשה האדמה ונח הסיר את מכסה התיבה, ב-27 לחודש השני (כ"ז אייר) קיבל נח ציווי לצאת מהתיבה.
פרטי הסיפור
סיפור התיבה מעורר מספר שאלות:
- כיצד יכלו נח ובני משפחתו, באמצעים שעמדו לרשותם, לבנות תיבה כה גדולה?
- כיצד יכלה התיבה להכיל את המספר העצום של המינים החיים בכדור הארץ?
- כיצד יכלה התיבה להכיל מזון לכל בעלי החיים הללו לשנה שלמה?
- כיצד האוכל לא התקלקל במשך הזמן?
- כיצד הוזנו החיות הטורפות?
- כיצד הגיעו החיות שיצאו מהתיבה מהר אררט לכל שאר חלקי העולם?[5]
- כיצד העצים ושאר מיני הצמחים שרדו את המבול?
הרמב"ן[6], רבנו רבינו בחיי והכלי יקר[7] משיבים (על שאלות 3-2) שהדבר נעשה על ידי נס, כך שמועט החזיק את המרובה. רש"י מסביר באופן דומה את העובדה שהאוכל לא התקלקל: הקב"ה כרת ברית על הפירות שלא יתעפשו[8]. האבן עזרא משיב על השאלה החמישית שהחיות הטורפות והעופות הדורסים אכן נאלצו להסתפק, בלית ברירה, באכילת עשב ופֵרות כאשר הם רעבו[9].
במחשבת הדורות
הוגי דעות הוסיפו הסברים בסיפור תיבת נח. בעל השפת אמת אומר, שסיפור תיבת נח הוא סיפורו של האדם הפרטי, שהשבת היא תיבת נח עבור נפשו העמלה, אליה הוא יכול לברוח מהעיסוקים היום יומיים ששוטפים אותו, וביום השבת עיסוקי החול חרבים.
היו שראו בסיפור תיבת נח, רמז למצב עם ישראל בזמן הגלות, שאז כדי לשרוד על עם ישראל להסתגר בתוך "תיבת נח של בית המדרש", מאימת המים השוצפים והמחריבים, שמסמלים את אומות העולם. היו שראו בישיבות מודל של תיבת נח, שלתוכה מתכנסים התלמידים, כדי שלא יתקלקלו ובסופו של דבר יוכלו להמשיך את קיום התורה.
הרב קוק ראה בתיבת נח מודל התנהגותי של האדם, שצריך בהתחלה להתאפק ולכנוס את כוחותיו ולהגביל את עצמו במין "תיבת נח נפשית", ורק בהמשך לאחר שתיקן את עצמו, יוכל לשלח את כוחותיו לחופשי, וגם זה באופן מודרג בהתחלה לנסות את כוחותיו כמו העורב והיונה ורק כאשר הוא רואה שאין כל בעיה, יוכל לצאת מהתיבה ולתת לעצמו דרור לגמרי[10].
כיום תיבת נח מסמלת גם כל מכשיר להצלה של בודדים מתוך אוכלוסייה גדולה: לדוגמה, רכבת ההצלה של קסטנר מכונה "תיבת נח" של הקהילה ההונגרית.
מקבילות לסיפור תיבת נח
ערך מורחב – עלילות גילגמש
סיפור דומה בעל מאפיינים דומים מופיע בעלילות גילגמש, קובץ לוחות בבליות, מעט אחרי המבול.
במיתולוגיה הפרסית מתואר יימה: אירוע בו הושמדה אוכלוסיית העולם על ידי תקופת קרח, והמין האנושי ניצול על ידי כניסה לתיבה תת קרקעית.
ככלל סיפור המבול בווראציות שונות מסופר על ידי 217 תרבויות עתיקות על פני כל כדור הארץ[11].
חיפוש שרידי תיבת נח
מאז ומתמיד ניסו רבים להתחקות אחר האתר שבו נחה התיבה ולחפש שרידים ששרדו ממנה. כבר ברוסוס, ההיסטוריון הבבלי שחי בתחילת ימי בית שני, תיאר שמועה שרווחה בימיו ששרידי התיבה קיימים עדיין בארמניה על הרי קורדוכים, ואנשים נוהגים לקחת מעצים אלו כדי שישמשו עבורם כסגולה. דברי ברוסוס מובאים אצל יוסף בן מתתיהו[12], שמספר שם על מחברים נוספים, בין המאה הרביעית ל שביעית של האלף הרביעי, שכתבו דברים דומים. הוא עצמו מספר שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה"[13]. ייתכן שלמסורות אלה התכוונו חז"ל כשסיפרו על אישים שונים שלקחו נסרים מהתיבה, כסנחריב[14] ופרשנדתא, בנו של המן[15].
לאחר התפשטות הדתות המושפעות מהיהדות - הנצרות והאסלאם, המשיכו החיפושים והזיהויים של שרידי התיבה. בסוף האלף החמישי רווחו שמועות שונות על אנשים שמצאו שרידים לתיבה באתרים שונים שהם זיהו אותם כהרי אררט. במאה השישית לאלף השישי התפרסמו מספר שמועות חדשות על גילויים של שרידים מהתיבה, אך אלה התבררו כמזויפים או כלא נכונים[דרוש מקור].
אחד מהמחפשים אחר שרידים מהתיבה, היה רון ויאט, הידוע בחיפושיו אחר עקבות ארכאולוגיים לאירועים תנ"כיים, אשר טען כי זיהה שרידים של תיבה באתר Durupınar בטורקיה, המזוהה על ידו כהרי אררט[16]. אולם טענותיו נדחו על ידי גאולוגים שהראו שמדובר בתצורת סלע טבעית[17]. אחרים טענו כי בידיהם תצלומי לווין המאששים את קיומם של שרידי תיבה, ואף הוציאו מספר משלחות בניסיון לאתר את הממצאים המצולמים, אולם ללא הצלחה[18]. לעיתים מוזכרים זיהויים אלו של התיבה על ידי מחזירים בתשובה (כגון הרב אמנון יצחק) כהוכחה לנכונות סיפור המבול[19].
בה'תש"ע קבוצה של 15 ארכאולוגים נוצרים אוונגליסטים מארגון "NAMI - Noah's Ark Ministries International", הכריזו שמצאו מבנה עתיק מעץ בהר אררט בגובה 4200 מטר. המבנה שחשפו החוקרים מכיל כמה תאים, ובחלקם ניתן לראות שרידי קורות מעץ. דווח שבדיקות הפחמן שנערכו לממצאים העלו שהשרידים הם בני 4,800 שנים - בערך מהתקופה שבה פעל נח. הקבוצה פסלה את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה (ולא בתיבה), מפני שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל גובה 3,500 מטרים ומפני הקושי בהובלת קורות עץ באורך של עד 20 מטרים בתנאי הסביבה הקשים[20]. הממצאים צולמו והוסרטו אולם לא פורסמו בכתבי עת מדעיים, ובנימוק של חשש מביזה מיקומם לא נחשף.[21]
שחזורים
בעולם נעשו כמה וכמה שיחזורים של תיבת נח בגדלים שונים. מרכז המבקרים של גן החיות התנכ"י בירושלים בנוי כתיבת נח וכולל בתוכו חנות מזכרות, תערוכות מתחלפות מזנון ועוד[22]. שחזור מרשים אחר הוא שחזורו של הקבלן ההולנדי יוהאן האוברס, שבנה שתי תיבות. הראשונה בקנה מידה קטן (אורך 70 מטר, רוחב 10 מטר, וגובה 13 מטר), והשנייה בגודל מלא. באורך של 138 מטר, ברוחב של 22 מטר ובגובה של 13 מטר (כאשר אמת המידה הייתה ידו, ואורך האמה שלו הייתה 46 ס"מ). התיבה שהחלה להבנות ב-2007 והושלמה ביוני 2012 בעלות של כ-3 מיליון יורו, מוצבת ליד רוטרדם שבהולנד. התיבה בעלת ארבע הקומות מאוכלסת בבעלי חיים שונים, ומהווה למעשה גן חיות צף[23].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תבת נח |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיבת נח |
- "תֵּבָה (תבת נח)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 222, באתר HebrewBooks
- אדריכל מ. בן אורי המבנה ההנדסי של תיבת נח, אתר דעת
- שחזור של תיבת נח בגודל המקורי בהולנד
- חוקרים נוצרים טוענים כי מצאו את תיבת נח בהרי אררט - 27 באפריל 2010.
הערות שוליים
- ^ ספר בראשית, פרק ו', פסוק ט"ז
- ^ ספר בראשית, פרק ח', פסוק י"ג
- ^ רש"י על בראשית ח ד
- ^ מדרש אגדה (בובר) בראשית ו, יט. מובא ברש"י בראשית ו יט.
- ^ הביולוג ריצ'רד דוקינס מדבר על חלוקת היצורים החיים בכדור הארץ ועל סיפור תיבת נוח
- ^ רמב"ן על בראשית ו יט
- ^ כלי יקר על בראשית ו טו
- ^ רש"י על בראשית ו יח
- ^ אבן עזרא על בראשית ו יט
- ^ (מוסר אביך פרק ב' סע' א')
- ^ אנציקלופדיה מקראית.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר ראשון, ג, ו.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר עשרים, ב, ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו עמוד א'
- ^ ילקוט שמעוני פרשת בשלח רמז רנו
- ^ http://www.wyattmuseum.com/noahs-ark.htm
- ^ http://www.csun.edu/~vcgeo005/bogus.html
- ^ http://news.nationalgeographic.com/news/2004/04/0427_040427_noahsark.html
- ^ קטע מדרשתו של אמנון יצחק, בה הוא מציג את מציאת שרידי תיבת נח כהוכחה לאמיתות אירועי התנ"ך
- ^ חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח, באתר ynet
דף האינטרנט המוקדש לתגלית (באנגלית) - ^ כתבה באתר csmonitor.
- ^ גלריית תמונות של תיבת נח, באתר גן החיות התנכ"י
- ^ מקור ראשון, 17.8.12, עמ' 20
ערך זה מכיל דפי טיוטה וניסוי וטעייה של ניסוח המבט התורני בנושא מדע הדתות. 