ספר ירמיהו

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, ועוסק כמעט כולו בנבואות חורבן. תקופת ההתרחשות של הספר היא סוף ימי בית ראשון. ירמיהו הנביא, סבל רבות בשל זעם העם והמלך על נבואותיו והעביר ימים רבים בבית סוהר, למרות שהוא עצמו נעצב ביותר בשל נבואותיו והרבה לבקש רחמים על העם. כפי העולה מתוך הספר עצמו, נראה שכתבו ברוך בן נריה הסופר, מפיו של ירמיהו, ונראה כי הוא ערוך מגילות-מגילות. עם זאת, ייתכנו כמובן עריכות מאוחרות יותר, עד לתקופת חיתום המקרא, - משמע בירושלמי[1], כי הפרק האחרון נכתב על ידי ברוך בן נריה או עזרא[2].


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ירמיהו

מבנה הספר

ספר ירמיה בנוי מארבעה חלקים ראשיים:

  • פרקים א'-כ"ו: נבואות פורענות.
  • פרקים כ"ז -ל"ה: נבואות נחמה.
  • פרקים ל"ו-מ"ה: סיפורים מחיי הנביא ירמיהו.
  • פרקים מ"ו-נ"א: נבואות על עמים אחרים. פרק נ"ב משמש כמגילה היסטוריוגרפית הכתוב ברוח ספר דברים.

לשונו וסגנונו של ספר ירמיה

לשונו של ספר ירמיה היא לשון הקודש. פסוק אחד בלבד כתוב בשפה הארמית, שהיא ממאפייני הכתיבה המקראית בתקופת שלטון פרס.[3] בספר אין השפעות מהשפות פרסית ויוונית הידועות מספרים אחרים. כמו כן אין קרבה לשונית ללשון חז"ל, אשר מוכרת מספרי מקרא אחרים כקהלת. בספר לשונות המשותפים לשירה ולפרוזה ובין שני אלה יש הבחנה בספר. קיימת גם זיקה לספרות המזמורית ולסגנונו של ספרי דברים ונביאים ראשונים. כותרתו של ספר ירמיה, ארוכה יותר משאר ספרי הנביאים. הספר כולל מידע ביוגרפי על הנביא.[4] סגנונו של ספר ירמיה הוא בסוגות הספרותיות השונות הבאות לידי ביטוי בספר. מצויות בו נבואות תוכחה ונבואות נחמה. פרקים רבים מהספר מנוסחים בנוסח סיפורי ולא כנבואה.[5] הנבואה על החורבן היא עיקרו של ספר ירמיה והיא תמצית פעילותו של ירמיהו בשדה הפוליטי.[6]

יסודות ביוגרפיים בספר ירמיה

בשאר ספרי הנבואה כורך מחבר הספר את פועלו הנביא בימיו של מלך בו פעל. הקישור לפועלו של הנביא נמצא בדרך כלל בכותרת הספר. לא כך בספר ירמיהו. הפרק האחרון, פרק נ"ב בספר ירמיהו מספר את הסיפור המוזכר בספר מלכים ב', פרק כ"ה. ייתכן כי מחבר הספר היה מעוניין לקשור את שני הפרקים יחדיו ולענות על השאלה מדוע נעדר שמו של ירמיה מספר מלכים.[7]

חיבור ספר ירמיה

את הספר כתב ירמיהו בעצמו[8].


תרגום השבעים לספר ירמיה

חלקו הראשון של ספר ירמיה בתרגום השבעים וחלקו השני מיוחס לשני מתרגמים שונים. יש הסוברים כי השוני בתרגום בין שני חלקיו הוא כי החלק הראשון מכיל את הנוסח הראשוני וחלקו השני תורגם ועובד מאוחר יותר. ייתכן כי שני חלקי המגילות אוחדו לספר אחד.[9] אב הכנסייה אוריגנס, באגרת אל אפריקנוס עומד על כמה הבדלים בכך שתרגום השבעים מחסיר פרטים מנוסח המסורה, סידורו של תרגום השבעים אחר מנוסח המסורה. לדוגמה, סדר הפסוקים בפרק י' שונה בשני הנוסחים. שינוי מהותי קיים גם בסופו של ספר ירמיה, נבואות על הגויים (פרקים מ"ו-נ"א) נמצאות בסוף הספר ואילו בנוסח תרגום השבעים הוא נמצא באמצעו.[9] סיומות הפרקים כִּי-סָרָה דִבַּרְתָּ אֶל-ה' בפרק כ"ח ובפרק כ"ט כִּי-סָרָה דִבֶּר, עַל-ה', אינם נמצאים בתרגום.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ברכות פ"ה ה"א
  2. אברבנאל מסתפק אם אנשי כנסת הגדולה כתבו את הספר, וכן משמע קצת מדברי רד"ק ירמיה נא סד
  3. ירמיה י', י"א.
  4. מארק צבי ברטלר, כיצד לקרוא את התנ"ך, תל אביב, ידיעות ספרים, 2012, ע"מ 198-197.
  5. גרשון ברין, מחקרים בספרות הנבואה הקלאסית, ירושלים, מוסד ביאליק, 2006, ע"מ 163.
  6. צבי אדר, הערכים החינוכיים של התנ"ך, ירושלים, מ. ניומן, תשכ"ט, ע"מ 135.
  7. יאיר זקוביץ, צבת בצבת עשויה: מה בין מדרש פנים - מקראי למדרש חוץ - מקראי, תל אביב, עם עובד, 2009, ע"מ 35.
  8. מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד א'. ראה גם הרב יעקב עדס, "בכמה ענינים המבוארים בסוגיין בעניני סדר הכתיבה והזמנים בתורה נביאים וכתובים" - סימן ד', בתוך: דברי יעקב, ליקוטים א', עמ' תע"ו ואילך.
  9. 9.0 9.1 עמנואל טוב, עולם התנ"ך: ירמיה, תל אביב, דוידזון עתי, ע"מ 19.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0