אדם הראשון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אדם (דמות מקראית))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אָדָם
לידה א' בתשרי ב'
פטירה תתקל"א
כינוי אדם הראשון
גיל פטירה 930
מקום קבורה מערת המכפלה
בת זוג חוה
צאצאים קין, הבל, שת, "בנים ובנות"
גן עדן ובו עץ החיים, ציור שמן של יאן ברויגל האב

אדם (מכונה גם אדם הראשון; ב' - תתקל"א) היה האדם הראשון עלי אדמות. אדם הראשון נוצר על ידי הקב"ה ביום השישי לבריאה; ממנו ומאשתו חוה, האשה הראשונה בעולם, שגם היא נוצרה על ידי הקב"ה מאחת מצלעות אדם, יצאה האנושות כולה[1].

מדרש שמו

במדרש שמו של אדם אפשר לראות את צורת לשון נופל על לשון: אדם-אדמה[2]

ישנם הדורשים את שמו על הדמיון כביכול לבורא "אדמה לעליון"[3]. ושתי הבחינות אמת, לפי מה שהאדם דבוק למעלה או נופל למטה[4].

בריאת האדם

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בריאת אדם וחוה

סיפור בריאת אדם וחוה מובא בתורה פעמיים בתחילת ספר בראשית, תחילה בקצרה כשמדובר על בריאת העולם כולו, ולאחר מכן באופן מפורט יותר המתמקד במה שאירע ביום השישי לבריאה.

ביום השישי לבריאה, לאחר שברא את מין החי היבשתי, אמר הקב"ה: ”נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץׂׂ”, וברא את אדם בצלם אלקים, גופו נברא מעפר שנלקח מהאדמה, גופו נלקט מהאדמה של כל העולם וראשו מעפר הר הבית[5]. ולאחר שהושלמה הכנת צורתו החומרית, נפח באפיו נשמת חיים, שנאצלה מתחת כיסא כבודו, אדם הראשון נולד מהול[6].

כמה ממדרשי האגדה מפרשים את הכתוב "זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם"[7] שהאדם נברא תחילה דו-פרצופין[8]; במקור אחר נכתב: "אמר רבי ירמיה בן אלעזר, בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון אנדרוגינוס בראו, הדא הוא דכתיב 'זכר ונקבה בראם' "[9].

אחר בריאתו, שהיה בארץ ישראל, הניח הקב"ה את אדם בגן עדן וציווה עליו שלא יאכל מעץ הדעת, ולאחר מכן הביא לאדם את כל בעלי החיים, ואדם קרא להם שמות, אך אדם לא מצא בהם "עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ".

לאחר מכן הפיל הקב"ה תרדמה על האדם, ועשה מאחת מצלעותיו אשה, שאדם נישא אליה, בהמשך לאחר גירושיו מגן עדן קרא את שמה חוה.

בהיותם בגן, נולדו להם תאומים: בן שנקרא קין ובת[10], ואחריהם שלישייה: בן שנקרא הבל ועמו שתי בנות.

הגאון מווילנה רואה במצב הפיזי בסיפור הבריאה הראשון, של אדם וחוה בבראשית א', יחסים של ניכור.[דרוש מקור] החסידות קוראת למצב הבריאה השני בו נוצרה חוה מצלעו של אדם: 'פנים אל פנים'. רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, כתב כי: "בחינת זיווג פנים בפנים נקרא התכללות" ובכך רומז לאירוע הכלולות[11].

חטא עץ הדעת

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – חטא עץ הדעת, קללת האדם והאשה

אדם וחוה היו תחילה ערומים, והנחש התאוה לחוה; הוא שידל את חוה לאכול מפרי עץ הדעת, עד שחוה שוכנעה ואכלה מפרי העץ ונתנה גם לאדם לאכול עמה.

אחרי שהם אכלו מהפרי, נפקחו עיניהם והם החלו להתבייש בעירומם[12], ועשו להם חגורות; הקב"ה ירד, כביכול, לגן ושפט את הנחש, אדם וחוה; אדם נענש בידי ה' בקללת: "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה"[13], שמאמץ קשה זה של עבודת האדמה לא תמיד יניב פרי למאכל.

לאחר מכן עשה הקב"ה לאדם וחוה כתנות עור וגירשם מגן עדן.

אחר שגורש התיישב אדם בארץ נוד ממזרח לעדן[14], שהוא בארץ ישראל[15]. ופרש מחוה למשך מאה שלושים שנה[16].

משפחתו

לאדם וחוה נולדו בנים ובנות:

בהיותם בגן עדן תאומים: קין ובת; ולאחר מכן שלישייה: הבל ושתי בנות.

כשהיה אדם בן מאה ושלושים, בשנת קל"א, נולד לו בנו שת.

לאחר מכן נולדו לו בנים ובנות נוספים[17].

מותו

אדם הראשון מת בהיותו בן תשע מאות ושלושים שנה[18]. לדברי המדרש, ימי שנותיו נקצבו לאלף שנה, והוא נתן שבעים משנותיו לדוד המלך, שהיה עתיד לחיות שלוש שעות בלבד[19].

אדם נקבר על ידי חנוך[20], ומקום קבורתו במערת המכפלה[21].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדם הראשון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ספר בראשית, פרק א', פסוקים כ"ו-ל'.
  2. ^ בראשית רבה, פרשה י"ז, פסקה ד'
  3. ^ רמ"ע מפאנו בעשרה מאמרות מאמר חקור דין א כו וכן כתב רבי מאיר אבן גבאי בספרו תולעת יעקב, סוד נטילת שחרית, ביאור ברכת אשר יצר
  4. ^ של"ה תולדות אדם, פתיחה.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח עמוד ב' מלבי"ם בראשית ג' כג'
  6. ^ ילקוט שמעוני על ירמיהו רמז רס"א
  7. ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ז
  8. ^ בראשית רבה ח', א': עירובין י"ח, ע"א : ברכות ס"א, ע"א
  9. ^ בראשית רבה, ה, ב'
  10. ^ "וַיִּהְיוּ יְמֵי אָדָם אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת שֵׁת שְׁמֹנֶה מֵאֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת" (ספר בראשית, פרק ה', פסוק ד')
  11. ^ איתמר ברנר, אהרון אריאל לביא, על הכלכלה ועל המחיה : יהדות, חברה וכלכלה, ירושלים, ראובן מס, 2008, ע"מ 120.
  12. ^ לפי רש"י הם התביישו בעירומם הרוחני, שהפסידו את המצווה היחידה שנצטוו בה.
  13. ^ בראשית ג', י"ז-י"ח
  14. ^ פירוש רש"י לתורה, ספר בראשית, פרק ד', פסוק ט"ז. וראה בראשית רבה, פרשה כ"א, אות ט'.
  15. ^ מלבי"ם על התורה בראשית א. כג.
  16. ^ בראשית רבה, פרשה כ"ג, פסקה ד'.
  17. ^ ספר בראשית, פרק ה', פסוק ד'
  18. ^ ספר בראשית, פרק ה', פסוק ה'
  19. ^ ילקוט שמעוני, בראשית מא
  20. ^ ילקוט שמעוני, בראשית מב
  21. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג עמוד א'



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0