עלי הכהן

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עלי הכהן
עלי ושמואל. ציור מעשה ידי ג'ון סינגלטון קופלי משנת 1780.
עלי ושמואל. ציור מעשה ידי ג'ון סינגלטון קופלי משנת 1780
למניין השופט השלושה עשר
תקופת שיפוט 40 שנה
השגים עיקריים לא מצוין
שבט לוי
קודמו שמשון
יורשו שמואל

עלי הכהן הוא אישיות מהתנ"ך, אחרון הכהנים הגדולים ממשכן שילה. לאחר שמשון, שימש כשופט ומנהיג של עם ישראל במשך ארבעים שנה. עלי היה מצאצאי איתמר בן אהרן הכהן. הוא נפטר בגיל 98.

חייו

עלי חי ב-מאה התשיעית לאלף השלישי. בימיו התחוללו שלושה מאורעות בעם ישראל:

בניו

ספר שמואל מספר כי לעלי היו שני בנים - חפני ופנחס (מקורות שמותיהם כנראה מצריים). בניו חונכו כדי להיות כוהנים לאחר מות עלי. עלי העביר להם גם את מעמדו כשופט דרך ירושה. חפני ופנחס חטאו כאשר פעלו ככוהנים בפועל במקום עלי, וניצלו את כוחם לרעה. לעלי נודע על מעשיהם הרעים של בניו פנחס וחפני, אשר מנצלים את כוחם לרעה, אם בלקיחת החתיכה הטובה של הקורבן לעצמם, אם בעינוי הנשים שהגיעו למשכן ואם בדרכים אחרות. עלי מנסה להתעמת עם בניו כדי לשכנע אותם להפסיק לנצל את כוחם לרעה, אך אלה אינם מייחסים לדבריו חשיבות ומזלזלים בהם, כך נכשל עלי בניסיונו להחזיר את בניו לדרך הישר. לפי פירושים מסוימים עלי לא הצליח לשכנע את בניו כי ריחם עליהם ולא הענישם במלוא החומרה שיכל. לאחר כשלונו של עלי להניא את בניו מדרך הרוע, הגיע לשילה איש אלוהים וניבא עליהם נבואת פורענות: כל זרעו של עלי יחיו בעוני, לא יזכו לשיבה טובה ורובם אף ימותו בצעירותם. במקביל שמואל גדל ועלי מלמדו לקבל נבואה, ונבואתו הראשונה היא, שה' נשבע לקיים פורענות זו.

עלי ושמואל

בספר שמואל א' מתואר הקשר בינו לבין שמואל. בספר שמואל כתוב שעלי ראה את אמו לעתיד של שמואל, חנה מתפללת. מכיוון שבתפילתה שפתיה נעו אך קולה לא נשמע, חשב עלי שהיא שיכורה, והוכיח אותה. לאחר שהבין שטעה, הוא ברך אותה שתפילתה תתגשם, בלי לדעת למען מה התפללה. לאחר הולדת שמואל קיימה חנה את הנדר שנדרה להביא את שמואל לעזור לעלי במשכן הקודש ולהפוך להיות נזיר אלוהים. בהמשך מסופר כי עלי שפט מתוך היכל המזוזה במשכן שילה מכיוון שזקן היה ולכן היה מרוחק מהעם אשר היה רואה אותו רק בשלושת הרגלים, זאת לעומת שמואל הנביא ואהוד בן גרא.

עלי קיבל את התורה שבע"פ בשלמותה מפנחס [שקיבלה ממשה, פנחס האריך ימים הרבה] ומסרה לשמואל [2] ששמשו במשך 38 שנה.

פטירתו

שער תל שילה - המקום בו נפטר עלי הכהן

בסוף ימיו של עלי הכריזו הפלשתים מלחמה על ישראל. הפלשתים, שלהם היה צבא חזק ומיומן, ניצחו ניצחון מוחץ את ישראל. בניו של עלי, חפני ופנחס, מתו במלחמה בגיל צעיר כפי שניבא איש האלוהים בעקבות מעלליהם. ארון האלוהים, הקדוש שבנכסי ישראל, נפל בידי פלשתים. כאשר בא השליח ומסר לעלי על התבוסה של בני ישראל, הוא סיפר לעלי על החדשות השרירותיות לכאורה וממשיך עד לחדשות הרעות ביותר, וכך התחיל בספרו על ההפסד של ישראל לפלשתים, ממשיך בידיעת המגפה שפרצה בעם, מודיע על מותם של שני בניו האהובים של עלי, חפני ופנחס, ולבסוף מדווח על הנורא מכל: ארון הברית נלקח בידי פלשתים. באומרו זאת, גרם לעלי חרדה גדולה, וזה נפל מכיסאו ושבר את מפרקתו. ספר שמואל מתאר את מות עלי (היה זה בי' באייר[3]) וכלתו, אחרי שנודע להם על הלקח ארון הברית בידי הפלשתים:

וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיִּפֹּל מֵעַל-הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת--כִּי-זָקֵן הָאִישׁ, וְכָבֵד; וְהוּא שָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַרְבָּעִים שָׁנָה. יט וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת-פִּינְחָס, הָרָה לָלַת, וַתִּשְׁמַע אֶת-הַשְּׁמוּעָה אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ; וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד, כִּי-נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ. כ וּכְעֵת מוּתָהּ, וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת עָלֶיהָ, אַל-תִּירְאִי, כִּי בֵן יָלָדְתְּ; וְלֹא עָנְתָה, וְלֹא-שָׁתָה לִבָּהּ. כא וַתִּקְרָא לַנַּעַר, אִיכָבוֹד לֵאמֹר, גָּלָה כָבוֹד, מִיִּשְׂרָאֵל; אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וְאֶל-חָמִיהָ וְאִישָׁהּ. כב וַתֹּאמֶר, גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל: כִּי נִלְקַח, אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.

הסיפור מדגיש את סדר החשיבות של הדברים בעיני עלי, שעל אף אהבתו העזה לבניו, איבוד ארון האלוהים היה משמעותי עבורו אף יותר ממיתת בניו.

הבסת הפלשתים את ישראל ומותם של חפני ופנחס הכהנים במערכה, הגלית ארון הברית על ידי הפלשתים ולבסוף מות עלי הכהן, הובילו לכך שמשכן שילה חרב וננטש. המשכן הקדוש שלאחריו הוא משכן נוב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. זבחים קיח' ע"ב
  2. הקדמת הרמב"ם ליד החזקה
  3. בה"ג, מובא בטור, או"ח, סי' תק"פ.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0