עלי הכהן
 | |||||||
| שער תל שילה - המקום בו נפטר עלי הכהן | |||||||
| דת | יהדות | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | משכן שילה | ||||||
| |||||||
| |||||||
עלי הכהן הוא אישיות מהתנ"ך, אחרון הכהנים הגדולים במשכן שילה. לאחר שמשון, שימש כמנהיג של עם ישראל במשך ארבעים שנה. עלי היה מצאצאי איתמר בן אהרן הכהן. הוא נפטר בגיל 98.
חייו
עלי חי במאה הי"א לפני הספירה. בסוף ימיו התחוללו שלושה אירועים ארוכי השפעה בעם ישראל:
- עלי נתבשר בידי נביא על לקיחת הכהונה הגדולה מידי משפחתו.
- משכן שילה נחרב במלחמה עם הפלשתים, מיד אחרי מותו של עלי.
- ארון הברית נפל בשבי הפלשתים.
בניו
בספר שמואל מסופר כי לעלי היו שני בנים - חפני ופנחס. חפני ופנחס חטאו כאשר פעלו ככהנים וניצלו את כוחם לרעה.
לעלי נודע על מעשיהם הרעים של בניו חפני ופנחס, אשר מנצלים את כוחם לרעה, אם בלקיחת החתיכה הטובה של הקרבן לעצמם, אם בכך שלקחו חלק בקרבן עוד לפני הקטרת האימורים, ואם בדרכים אחרות. עלי מנסה להתעמת עם בניו כדי לשכנע אותם להפסיק בדרכם הרעה, אך אלה אינם מייחסים חשיבות לדבריו ומזלזלים בהם, כך נכשל עלי במשימתו להחזיר את בניו לדרך הישר. לפי פירושים מסוימים[1], עלי לא הצליח לשכנע את בניו כי ריחם עליהם ולא הענישם במלוא החומרה, כפי שהיה יכול. כך גם מרומז בנבואת שמואל על חורבן שילה ועונש עלי ”וְהִגַּדְתִּי לוֹ כִּי־שֹׁפֵט אֲנִי אֶת־בֵּיתוֹ עַד־עוֹלָם בַּעֲוֺן אֲשֶׁר־יָדַע כִּי־מְקַלֲלִים לָהֶם בָּנָיו וְלֹא כִהָה בָּם”[2]. לאחר כישלונו של עלי להניא את בניו מדרך הרוע, הגיע לשילה "איש אלקים" וניבא עליהם נבואת פורענות: כל בניו של עלי יחיו בעוני ולא יזכו לשיבה טובה. במקביל, שמואל גדל ועלי מלמדו לקבל נבואה, ונבואתו הראשונה, שזרעו של עלי יהיה רע ולא יזכה לחיים טובים, מחזקת את דברי איש האלקים לעלי.
הנבואה על בני עלי לא נתגשמה מיד - צאצאי עלי המשיכו לשמש בכהונה הגדולה אחרי מות עלי וגם בתקופת שאול ובתקופת דוד. הכוהנים הגדולים פעלו מעיר הכוהנים נוב (אחרי ששילה נהרסה בידי הפלשתים) ונשאו את האפוד עם האורים והתומים עד היעלמותם בתקופת אביתר. הכוהנים היו: איכבוד (בן פנחס בן עלי), אחיו-אחיטוב (שמואל א, יד, ג), אחימלך בן אחיטוב (גם: אחיה), ואביתר בנו של אחימלך. הנבואה התגשמה רק בדורות הבאים, בתקופת שלמה: רוב צאצאי עלי נרצחו בפקודת שאול המלך, בנוב. ואביתר, הפליט היחיד מאותו טבח, סולק על ידי שלמה מלשרת בכהונה בבית המקדש שבנה שלמה בירושלים, ותפקיד הכהונה הגדולה ניתן מאז ואילך למשפחת צדוק.
חז"ל במסכת שבת[3] המעיטו בחטא בני עלי ואמרו "כל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה".
עלי ושמואל
בספר שמואל א' מתואר הקשר בינו לבין שמואל. בספר שמואל כתוב שעלי ראה את אמו לעתיד של שמואל, חנה, מתפללת לבן. מכיוון שבתפילתה שפתיה נעו אך קולה לא נשמע, חשב עלי שהיא שיכורה, והאשים אותה במעשה. לאחר שהבין שטעה, הוא ברך אותה שתפילתה תתגשם, בלי לדעת למען מה התפללה. לאחר הולדת שמואל קיימה חנה את הנדר שנדרה להביא את שמואל לעזור לעלי במשכן הקודש ולהפוך להיות נזיר אלוקים. בהמשך מסופר כי עלי ישב במזוזת ההיכל במשכן שילה מכיוון שזקן היה ולכן היה מרוחק מהעם אשר היה רואה אותו רק בשלושת הרגלים, זאת לעומת שמואל הנביא ואהוד בן גרא. עלי הכהן, שהיה גם שופט, הזדקן, ובניו מכהנים בפועל ככהנים הגדולים ומבצעים את כל עבודת הקודש במשכן שילה.
עלי היה ראש הקבלה בדורו, שקיבל מסורת התורה שבעל-פה מפינחס[4], או משמשון[5], או מאלקנה[6], ומסרה לשמואל, ששימשו במשך 37 שנה.
מותו
בסוף ימיו של עלי הכריזו הפלשתים מלחמה על ישראל. הפלשתים, ניצחו ניצחון מוחץ את ישראל. בניו של עלי, חפני ופנחס, מתו במלחמה בגיל צעיר כפי שניבא איש האלוקים בעקבות מעשיהם. וארון האלוקים, הקדוש שבנכסי ישראל, נפל בידי פלשתים. כאשר בא השליח ומסר לעלי על התבוסה של בני ישראל, הוא סיפר לעלי על החדשות הקשות, וממשיך עד לחדשות הרעות ביותר, וכך התחיל בספרו על ההפסד של ישראל לפלשתים, ממשיך בידיעת המגפה שפרצה בעם, מודיע על מותם של שני בניו האהובים של עלי, חפני ופנחס, ולבסוף מדווח על הנורא מכל: ארון הברית נלקח בידי פלשתים. באומרו זאת, גרם לעלי חרדה גדולה, וזה נפל מכיסאו ושבר את מפרקתו. ספר שמואל מתאר את מות עלי (היה זה בי' באייר[7]ב'תתע"א) וכלתו, אחרי שנודע להם על הלקח ארון הברית בידי הפלשתים:
וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹקִים, וַיִּפֹּל מֵעַל-הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת--כִּי-זָקֵן הָאִישׁ, וְכָבֵד; וְהוּא שָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַרְבָּעִים שָׁנָה. יט וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת-פִּינְחָס, הָרָה לָלַת, וַתִּשְׁמַע אֶת-הַשְּׁמוּעָה אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹקִים, וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ; וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד, כִּי-נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ. כ וּכְעֵת מוּתָהּ, וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת עָלֶיהָ, אַל-תִּירְאִי, כִּי בֵן יָלָדְתְּ; וְלֹא עָנְתָה, וְלֹא-שָׁתָה לִבָּהּ. כא וַתִּקְרָא לַנַּעַר, אִיכָבוֹד לֵאמֹר, גָּלָה כָבוֹד, מִיִּשְׂרָאֵל; אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹקִים, וְאֶל-חָמִיהָ וְאִישָׁהּ. כב וַתֹּאמֶר, גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל: כִּי נִלְקַח, אֲרוֹן הָאֱלֹקִים.
הסיפור מדגיש את חשיבות של הדברים בעיני עלי, שעל-אף אהבתו הרבה לבניו, שביית ארון האלוקים היה עבורו יותר משמעותי מהריגת שני בניו, צאצאיו היחידים. לאחר הבסת הפלשתים את ישראל ומותם של חפני ופנחס הכהנים במערכה, הגלית ארון הברית על ידי הפלשתים ולבסוף מות עלי הכהן, משכן שילה כנראה ירד מחשיבותו והמשכן הועבר לנוב עיר הכהנים, גם ארון הברית כבר לא חזר לשם.
בחיבור סימני הקברות מציין המחבר שעלי ושני בניו קבורים בשילה[8].
מצאצאי בית עלי
בתלמוד הבבלי מובא כי האמוראים אביי ורבה היו מבית עלי הכהן, ולכן נפטרו בטרם עת: רבה נפטר בגיל ארבעים שנה, ואביי בגיל שישים. גם בני משפחתם היו מבית עלי, ובהם רב ביבי בר אביי, רב חייא בר רבה, ורבא בריה דרבה. בשל מוצא המשפחה, כאשר חלקו לעיתים אמוראים על דברי רב ביבי בר אביי, היו שואלים אותו: ”משום דאתיתו ממולאי אמריתו מילי מוליתא?”, כלומר: וכי משום שממשפחה קטועה אתה (קטועת שנים), אומר אתה סברות מקוטעות?[9]. בהקשר למותם המוקדם של אביי ורבה דן התלמוד במסכת ראש השנה בקללה הרובצת על בית עלי, ומבאר:
'לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה'. אמר רבא: בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה; אביי אמר: בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין, אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין. תנו רבנן: משפחה אחת היתה בירושלים שהיו מתיה מתין בני י"ח שנה. באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי, אמר להם: שמא ממשפחת עלי אתם דכתיב ביה 'וכל מרבית ביתך ימותו אנשים'? לכו ועסקו בתורה, וחיו. הלכו ועסקו בתורה וחיו, והיו קורין אותה 'משפחת רבן יוחנן' על שמו.
.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: עלי הכהן |
- הרב יעקב פלדמן "שמואל הנביא ותהליך הקמת ממלכת ישראל" לימודי הרוח והדת עמודים 2–4
- יעקב גיל סיפור עלי ושמואל בספר שמואל עמודים 3–5
- אנציקלופדיית גשר, ערך עלי, בני עלי עמוד 1.
- הרב חיים נבון לשבחו של עלי אתר 929
- צילום ישן, עליו כתוב "מצבת עלי" (בצרפתית), שילה, פלשתינה.
הערות שוליים
- ^ ראו מלבי"ם ואלשיך לפרק ג', פסוק י"ג
- ^ ספר שמואל א', פרק ג', פסוק י"ג
- ^ בדף נה:
- ^ הקדמת משנה תורה להרמב"ם; ספר יוחסין מאמר ראשון.
- ^ פירוש רבי יעקב בן שמשון על מסכת אבות, פרק א', משנה א'; רבי יצחק אברבנאל, נחלת אבות, הקדמה.
- ^ סדר תנאים ואמוראים
- ^ בה"ג, מובא בטור, או"ח, סי' תק"פ.
- ^ סימני הקברות, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ט עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ע"ה עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פ"ה עמוד א'.
| שלשלת הקבלה | ||
|---|---|---|
| נביאים | משה רבינו • יהושע בן נון • פינחס וזקנים • עלי הכהן • שמואל • דוד המלך • אחיה השילוני • אליהו הנביא • אלישע • יהוידע הכהן • זכריה בן יהוידע • הושע בן בארי • עמוס • ישעיהו • מיכה • יואל הנביא • נחום • חבקוק • צפניה בן כושי • ירמיהו • ברוך בן נריה | |
| אנשי כנסת הגדולה | עזרא הסופר ובית דינו • שמעון הצדיק | |
| תקופת הזוגות | אנטיגנוס איש סוכו • יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח • שמעיה ואבטליון • הלל ושמאי | |
| תנאים | רבן יוחנן בן זכאי ורבן שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן גמליאל • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא | |
| אמוראים | רב ושמואל ורבי יוחנן • רב הונא ורב יהודה • רבה ורב יוסף • אביי ורבא • רב אשי ורבינא | |
| הרשימה לפי הרמב"ם בהקדמת משנה תורה. לרשימות אחרות, ראו שלשלת הקבלה. | ||
.jpg)
31462735עלי הכהן