מכירת ארץ מצרים לפרעה
מכירת ארץ מצרים לפרעה הוא סיפור המופיע בפרשת ויגש שבספר בראשית המתאר את מכירת אנשי מצרים את ארצם לפרעה בתיווכו של יוסף, כדי לקבל אוכל בשנות הרעב[1].
רקע
ערך מורחב – מכירת יוסף
יוסף נמכר לישמעאלים על ידי אחיו שמכרו אותו למדינים והם מכרוהו למצרים[2]. בעקבות חלומות פרעה ופתרון יוסף, יוסף הציע לו לשמור תבואה בשנות השובע בשביל שנות הרעב, פרעה התפעל מהצעה, מינה את יוסף למשנה למלך, והפקיד אותו על ביצוע משימת אגירת המזון. יוסף ביצע בהצלחה את המשימה ואגר אוצרות מזון רבים בשנות השבע, שאותם מכר לאחר מכן ליושבי מצרים בשנות הרעב.
- ערך מורחב – שבע שנות הרעב במצרים
המכירה
הפסוק מתאר:
וַיִּתֹּ֣ם הַכֶּ֗סֶף מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֘יִם֮ וּמֵאֶ֣רֶץ כְּנַ֒עַן֒ וַיָּבֹ֩אוּ֩ כׇל מִצְרַ֨יִם אֶל יוֹסֵ֤ף לֵאמֹר֙ הָֽבָה לָּ֣נוּ לֶ֔חֶם וְלָ֥מָּה נָמ֖וּת נֶגְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃: וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ הָב֣וּ מִקְנֵיכֶ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם בְּמִקְנֵיכֶ֑ם אִם אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃: וַיָּבִ֣יאוּ אֶת מִקְנֵיהֶם֮ אֶל יוֹסֵף֒ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם֩ יוֹסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵ֥ה הַצֹּ֛אן וּבְמִקְנֵ֥ה הַבָּקָ֖ר וּבַחֲמֹרִ֑ים וַיְנַהֲלֵ֤ם בַּלֶּ֙חֶם֙ בְּכׇל מִקְנֵהֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽוא׃: וַתִּתֹּם֮ הַשָּׁנָ֣ה הַהִוא֒ וַיָּבֹ֨אוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא נְכַחֵ֣ד מֵֽאֲדֹנִ֔י כִּ֚י אִם תַּ֣ם הַכֶּ֔סֶף וּמִקְנֵ֥ה הַבְּהֵמָ֖ה אֶל אֲדֹנִ֑י לֹ֤א נִשְׁאַר֙ לִפְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י בִּלְתִּ֥י אִם גְּוִיָּתֵ֖נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ׃: לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם אֲנַ֙חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה אֹתָ֥נוּ וְאֶת אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֙נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם׃: וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כׇּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֙יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־מָכְר֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה׃ רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־כֵּ֕ן לֹ֥א מָכְר֖וּ אֶת־אַדְמָתָֽם׃
— ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוק ט"ו - כ"א
לאחר שתי שנות רעב נגמר לאנשי מצרים הכסף, והם החלו לקנות תבואה מיוסף (כשליחו של פרעה) תמורת המקנה שברשותם, וכשגם המקנה אזל הם הגיעו ליוסף בתחינה שיקנה אותם ואת אדמותיהם בתמורה לאוכל, יוסף לא מעונין לקנות אותם ומסתפק ברכישת אדמותיהם[3] בדרך זו, רוכש יוסף עבור פרעה את כל אדמת מצרים למעט את אדמת כוהני מצרים (כמרים, בלשון רש"י) שעל פי החוקה המצרית פרעה מחויב לספק להם אוכל בכל יום:[4]
כחלק מהסכם המכירה חייב יוסף את אנשי מצרים לתת חומש מתבואת אדמתם לאוצרות פרעה והם עצמם עבדו בשדות כאריסים:
וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאׇכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם׃
הפסוק מציין כי גם אחרי שנות הרעב אנשי מצרים המשיכו לשלם חומש לפרעה.
וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה׃
הוכחת המכירה
בשביל להוכיח את המכירה יוסף העביר את אנשי מצרים מעיר לעיר והושיב אנשי עיר אחת בחברתה ולהפך, לזיכרון שאין להם עוד חלק בארץ.[5]
וְאֶ֨ת־הָעָ֔ם הֶעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־מִצְרַ֖יִם וְעַד־קָצֵֽהוּ׃
בתלמוד בבלי מסכת חולין[6] כתוב שיוסף עשה את זה כדי להסיר חרפה מאחיו, שלא יקראו להם גולים אפילו שגלו מארץ ישראל למצרים.
כיוצא בו (בראשית מז, כא) ואת העם העביר אותו לערים מאי נפקא מינה דלא ליקרו לאחיו גלוותא:
הערות שולים
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ז.
- ^ הדעה המקובלת עפ"י רש"י עיינו בערך מכירת יוסף.
- ^ רמב"ן על ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוק כ'.
- ^ על פי רש"י
- ^ על פי רש"י
- ^ דף ס עמוד ב
