מלכת שבא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
תחריט של פגישת שלמה עם מלכת שבא מאת יאן לויקן

מַלְכַּת שְׁבָא הוא שמה של מלכה קדומה (מהמאה העשירית לפנה"ס), המופיעה בתנ"ך.

מלכת שבא מלכה על ממלכת שבא הקדומה, המזוהה לרוב עם ממלכת סבא ששלטה בתימן. על פי המסורת האתיופית, הייתה מלכת שבא המלכה ה-52 של ממלכת שבא שנקראה גם "ממלכת יקטן" והייתה חלק מהשושלת האגעזית, שעל פי המסורת האתיופית שלטה בין השנים 1006 לפנה"ס - 975 לפנה"ס (31 שנה)[1].

שמה המקובל של מלכת שבא בפולקלור האתיופי הוא - מָקֶדָה, אך כינוייה מתקופות שונות רבים ומגוונים. בתנ"ך היא מופיעה בפשטות כ"מלכת שבא", בכתבי יוסף בן מתתיהו היא נקראת ניקָאוּלה ובתרבות האסלאמית היא מכונה בּילְקִיס.

הסיפור בתנ"ך

בתנ"ך מסופר כי מלכת שבא חיה במאה ה-10 לפני הספירה. שם היא מוזכרת כמלכת שבא ואינה מוזכרת בשמה, היא ביקרה בירושלים כדי לפגוש בשלמה המלך, ולחוד לו חידות כדי לאמוד את חכמתו המפורסמת:

"וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ה', וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת. וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ. וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ, לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ. וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה, וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ה', וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ. וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ: אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי, וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי. הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי. אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ... וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה... וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ."

מלכים א', פרק י', א-יג

הסיפור במדרשים ובקבלה

במדרשים ובקבלה מוזכר נישואים בין שלמה המלך ומלכת שבא. כך למשל אצל האר"י, המציין כי נבוכדנצר השני, מחולל גלות בבל היה מצאצאי שלמה ומלכת שבא: "בא אליה (שלמה) ונולד ממנה נבוכדנצר, והחריב הבית שעמד ת"י (410) שנים."[2]

במדרש מסופר כי רצפת השיש של ארמון שלמה הייתה כה מבהיקה עד כי מלכת שבא סברה כי אלו מים והרימה את שמלותיה.

מצד שני מובא בגמרא בבא בתרא ט"ו ע"ב שלא הייתה המלכה אשה אלא מלכות שבא (מלכותא דשבא) אך במהרש"א שם מבאר שכן הייתה אשה רק שהייתה אשה מיוחדת במינה ומלכה בזכות עצמה, וכוונת הגמרא היא, שלא היתה אשתו של מלך שבא אלא היא בעצמה היתה המלכה .

הסיפור לפי יוסף בן מתתיהו

"והאשה שמלכה על מצרים ועל כוש בימים ההם הייתה בקיאה ביותר בחכמה, ומעוררת השתוממות גם משאר הבחינות. וכששמעה על מידותיו הטובות ועל תבונתו של שלמה, הובילה אותה אליו התשוקה לראותו מתוך הסיפורים יום יום על אנשי הארץ ההיא"

קדמוניות היהודים, ספר שמיני, פרק 6‏[3]

בספר 2, פרק 10 יוספוס מגדיר את שבא כשם מקום: "לבסוף נהדפו לשבא, שהייתה עיר המלוכה של כוש, שמה שונה אחר כך למירואי על ידי קמביסס"[4]

היסטוריונים מאוחרים יותר שוללים את גרסתו זו של יוספוס היות שלא נמצאו ברשומות המצריות של אותה תקופה או תקופות סמוכות מלכה ששלטה הן על מצרים והן על סודאן (כוש).

על פי מסורת יהודי הודו

בקרב יהדות קוצ'ין קיימת מסורת הגורסת כי אופיר המקראית, מקום לידתה של מלכת שבא, שכנה בדרום הודו[5] ומכאן שמוצא מלכת שבא בהודו ולא באתיופיה.

הערות שוליים

  1. ^ על פי רשימת קיסרי אתיופיה שהתפרסמה ב-1914 על ידי יורש העצר דאז ראס טפרי לעולם הגדול.
  2. ^ הציטוט מדברי האר"י הוסף לפירוש רש"י למלכים א', פרק י', פסוק י"ג.
  3. ^ התרגום האנגלי מתרגם את כוש לאתיופיה forenamed queen of Egypt and Ethiopia came to Solomon‏ [1]
  4. ^ התרגום לאנגלית הוא they retired to Saba, which was a royal city of Ethiopia, which Cambyses afterwards named Mero
  5. ^ באתר של גלעד חסקין



הקודם:
טווסאי דאווס
מלך שבא
1006 לפנה"ס - 975 לפנה"ס
הבא:
מנליק הראשון
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מלכת שבא24837705