נתן הנביא
נָתָן הנביא היה נביא שפעל בתקופת המלכים דוד ושלמה, בימי טרום בית ראשון, במאה ה-10 לפנה"ס. נתן היה כהן[1]. הוא נטל חלק בהמלכת שלמה, יחד עם צדוק הכהן ובניהו בן יהוידע.
שתי נבואותיו הידועות נאמרו לדוד, והן: דחיית בניית בית המקדש לימי בנו (שמואל ב' ז', א-יז), וההבטחה בדבר קיום מלכות בית דוד לעולם, והתוכחה לדוד על מעשה בת-שבע כולל משל 'כבשת הרש' המפורסם, שנאמר בתוכחה זו (שמואל, י"ב, א-יד).
נתן העניק לשלמה את השם ידידיה, מיד לאחר לידתו (שם, י"ב, כה). והיה מי שסיכל את הכתרתו של אדוניה בן חגית למלך על ישראל, בכך שדירבן את בת שבע ודוד להמליך מיד את שלמה (מלכים א', א', יא-כז).
כותרת מזמור נ"א בספר תהילים מזכירה את נתן הנביא הבא אל דוד לאחר מעשה בת-שבע.
בדברי הימים (א', כ"ט, כט; ב', ט', כט) מוזכרים "דברי נתן הנביא", שהכילו, את דברי ימי מלכות דוד ושלמה.
בתלמוד בבלי (מסכת בבא בתרא דף יד) נאמר, כי נתן כתב את ספר שמואל (ממות שמואל הנביא ואילך) יחד עם גד החוזה.
מסורת יהודית מזהה את קברו של נתן הנביא במסגד בעיירה חלחול שמצפון לחברון.
לקריאה נוספת
- מיכאל אביעוז, המשא ומתן בין דוד ובין נתן בעניין בניית בית המקדש (שמואל ב ז) והשתקפויותיו בהיסטוריוגרפיה המקראית: עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ג.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דעת מקרא מלכים א ד ה