רחב
רָחָב (ב'תל"ח - ?) הייתה אשה שסייעה למרגלי יהושע בריגולם לפני הכניסה לארץ שהחלה בכיבוש יריחו. עזרתה הייתה חיונית להם, כמתואר בספר יהושע. בגמרא מובא שהיא התגיירה ונישאה ליהושע לאחר התנחלות השבטים. מצאצאיה היו כמה נביאים וכהנים.
בתנ"ך
ערך מורחב – שליחת המרגלים ליריחו
בספר יהושע מתואר כי רחב הסתירה בעלית גג ביתה את שני המרגלים (על פי המדרש היו אלה כלב בן יפונה ופינחס[1]) ששלח יהושע ליריחו, וסייעה לבריחתם, ובכך סייעה בכיבוש העיר הראשונה בסדרת כיבושי יהושע בארץ כנען. היא הסבירה את החלטתה להגן על המרגלים בידיעתה כי ה' נתן ביד ישראל את הארץ, ידיעה שהתפשטה בקרב עמי כנען, וביקשה שיובטח לה כי היא ומשפחתה יזכו להגנה בעת כיבוש העיר. כדי לוודא את זיהויה נדרשה לתלות חוט שני שכונה "תקוות חוט השני" בחלון ביתה אשר בחומה, אשר דרכו הבריחה את המרגלים מפני רודפיהם.
כל תושבי יריחו נהרגו בכיבוש העיר, אולם רחב ומשפחתה שהיו בביתה לא נפגעו, כפי שהובטח לרחב על ידי המרגלים: ”וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הָרִיעוּ כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָעִיר וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַ-ה' רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ” (ספר יהושע, פרק ו', פסוקים ט"ז-י"ז). רחב ומשפחתה מוצאים מן העיר ולאחר מכן מתיישבים בקרב ישראל[2].
למרות שבהצלת רחב ומשפחתה קיימו בני ישראל את השבועה שנשבעו לה, במדרש מובא כי הם נענשו על כך שעברו על ציווי ה' "כי החרם תחרימם"[3].
עיסוקה של רחב
בתנ"ך נכתב כי רחב הייתה אשה זונה: ”וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב” (ספר יהושע, פרק ב', פסוק א'). תרגום יונתן מתרגם את מקצועה של רחב: "פונדקיתא"[4], ופירש שם רש"י שכוונתו למוכרת מזונות. רד"ק מפרש שגם לשיטת תרגום יונתן רחב עסקה בזנות, שכן בלשון התרגום "פונדקיתא" היא כינוי לזונה, כפי שנראה בתרגום יונתן לגבי "שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת"[5] שתרגם 'נשים פונדקן'. רש"י בפירושיו לתנ"ך ולתלמוד מפרש שרחב עסקה גם בזנות כמשמעה.[6]. גם המלבי"ם מפרש שרחב הייתה זונה ולכן בחרו המרגלים לתשאל אותה, כי כל גדולי הארץ ביקרו אצלה. רחב קיבלה את המרגלים בסבר פנים יפות כדרך שמקבלת את קרוביה[7] וגם הם הוצרכו להישמר מלעבור איתה עבירה[8].על פי הגמרא[9] עצם הזכרת שמה של רחב היה גורם להתאוות לה.
חז"ל מבארים כי כוונתה של רחב בהצלת המרגלים הייתה שיכופר לה בכך על החטאים אותם עברה במסגרת עיסוקה זה[10].
נישואיה ליהושע
בגמרא מובא שרחב התגיירה ונישאה ליהושע[11]. הרד"ק מסביר את פשר נישואיה ליהושע למרות האיסור של "לא תתחתן בם" והמצווה של מחיית שבעה עממין, כי רחב ובית אביה לא היו מתושביה המקוריים של ארץ כנען אלא זרים. דעה נוספת שמובאת ברד"ק אומרת כי רחב התגיירה בעת שהגיעו אליה המרגלים, ואילו האיסור לקיים ולהתחתן עם שבעת העמים חל רק בכניסתם של ישראל לארץ[12]. בספרי תירצו כי למרות האיסור יהושע התחתן עם רחב על פי הדיבור[13]. לשיטת חלק מהפוסקים[14] מצוות מחיית שבעה עממין אינה נוהגת במי שביקש להשלים עם ישראל בזמן הכיבוש, ולפי שיטה זו מסבירים התוספות[15] את נישואי יהושע ורחב.
דמותה בספרות חז"ל
בגמרא נאמר שרחב הייתה בת עשר כשיצאו בני ישראל ממצרים וזנתה כל ארבעים שנה שהיו במדבר (זבחים קטז:). כשנכנסו בני ישראל לארץ הייתה בת חמישים, התגיירה ונישאה ליהושע בן נון.[16] התלמוד מציג את רחב כנאה ביותר”"תנו רבנן, ארבע נשים יפהפיות היו בעולם, שרה ואביגיל רחב ואסתר"”[17], ומתאר את מעשיה[18]. על פי המדרש מקור שמה הוא שהייתה רחבה בזכויות.[19]
בילקוט שמעוני[20] היא מוזכרת כמי שהכירה במלכות ה' ברמה הגבוהה ביותר מבין הגויים המוזכרים בתנ"ך (יתרו ונעמן) כאשר אמרה ”כי השם אלקיכם הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת” (פרק ב', פסוק י"א) ועל כך אמר לה הקב"ה: את אמרת מה שלא ראית בעיניך, חייך שבנך עומד ורואה מה שלא ראו הנביאים כמד"א: נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים (ספר יחזקאל, פרק א', פסוק א'). במדרש שיר השירים היא מתוארת כצדיקה[21].
על תשובתה של רחב נאמר בגמרא[22]: ”אמרה רחב: רבונו של עולם, בשלשה דברים חטאתי, בשלשה דברים ימחול לי, בחבל ופשתים וחלון” רש"י פירש את חטאיה שהיו המנאפים עולים וירודים אליה דרך החלון. מתשובתה של רחב לומדים חז"ל: ”גדולה תשובה יותר מן התפילה, שכל התפילה שנתפלל משה רבנו לא קיבל ממנו להכניסו לארץ ישראל, אבל רחב הזונה נתקבלה בתשובה...” (אליהו זוטא, פרשה כ"ב)
מצאצאיה היו שמונה נביאים כהנים - ירמיהו, חלקיהו, שריה, מחסיה, נריה ובנו ברוך, שלום ובנו חנמאל,[23][24][25] אף חולדה הנביאה, בת ירושלים הנזכרת בספר מלכים ב', היא לפי אחת הדעות בתלמוד מצאצאי רחב.[26]
במדרש נדרש עליה הפסוק ”לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים” (ספר משלי, פרק ל"א, פסוק כ"א) שבשעה שבאו ישראל להחריב יריחו לא נתייראה מפני שנתנו לה כסימן את תקוות חוט השני[27].
הערות שוליים
- ^ מדרש בראשית רבה, פרשה ט"ז, באתר "דעת"
- ^ ספר יהושע, פרק ו', פסוק כ"ה.
- ^ מדרש זוטא על איכה, פרשה א.
- ^ תרגום יונתן, יהושע ב', א'
- ^ מלכים א', ג', ט"ו
- ^ רש"י על יהושע, ב', ט"ו ועל תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז עמוד ב' דיבור המתחיל אמרה ימחל לי
- ^ ילקוט מעם לועז, יהושע, עמ' לא
- ^ רש"י על ספר יהושע, פרק ו', פסוק כ"ג.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו עמוד א' וכן בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ה' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד עמוד ב'.
- ^ רד"ק על ספר יהושע, פרק ו', פסוק כ"ה.
- ^ ספרי על פרשת בהעלותך.
- ^ ראו למשל משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ו'
- ^ תוספות, מסכת סוטה, דף ל"ה עמוד ב'.
- ^ מדרש רבה קוהלת, פרשה ח, פסקה י, טקסט דיגיטלי באתר ספריא;
תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד עמוד ב' - ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו עמוד א'
- ^ "דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה. אמרו בת י' שנים הייתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה, כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, אחר 50 שנה נתגיירה. אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים" (תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז עמוד ב'; ילקוט שמעוני שמות - פרק יח).
- ^ תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ב
- ^ על יהושע, פרק ב'
- ^ שיר השירים רבה, פרשה ו': כל זמן שישראל עושין רצונו של מקום, רואה איזה צדיק יש באומות העולם כגון יתרו או רחב , מביאו ומדבקו בישראל.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז עמוד ב'.
- ^ "אמר הקב"ה לישראל אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' (דברים, כ', י"ז) ואתם לא עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע (יהושע, ו', כ"ה) הרי ירמיה בא שהוא מבני בניה של רחב הזונה ועושה לכם דברים לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם" (מדרש זוטא איכה פרשה א לד) ועוד בילקוט שמעוני ופסיקתא דרב כהנא.
- ^ "יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. ירמיה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיה" (ילקוט שמעוני במדבר - פרק כה).
- ^ (ספרי פרשת בהעלותך פיסקא כ').
- ^ "רבי יהודה היה אומר: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה" (בבלי, מגילה, י"ד ע"ב).
- ^ מדרש משלי פרשה לא, כא.
| ספר יהושע | ||
|---|---|---|
| הכניסה לארץ | מעבר הירדן • שליחת המרגלים ליריחו • ברית המילה בגלגל • מעמד הר גריזים והר עיבל • מפגש יהושע עם המלאך • תקנות יהושע בן נון | |
| כיבוש הארץ | מלחמת יריחו • מלחמות העי • מעל עכן וענישתו • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון | |
| חלוקת הארץ לשבטים | נחלת שבט ראובן • נחלת שבט גד • נחלת שבט יהודה • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט בנימין • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט אשר • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט דן • ערי הלויים • ערי המקלט | |
| סיום ספר יהושע | מזבח שניים וחצי השבטים • נאום יהושע • הברית בשכם | |
| דמויות בספר יהושע | יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה • אדני בזק | |
28251983רחב