ספר יחזקאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספר יחזקאל
מספר פרקים 48
מספר פסוקים 1273
סדרת ספרים נביאים
הספר הבא תרי עשר
דמויות מרכזיות יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, והוא כולל בתוכו את נבואות הנביא יחזקאל בן-בוזי. הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה). הנביא יחזקאל התנבא לפני חורבן הבית הראשון (420 לפני הספירה) ובעיקר לאחריו, בגלות בבל.

בספר יחזקאל קיימים בדרך כלל שלושה חלקים לכל חזון: חזון פותח, המשך, וחזון משלים. שני הראשונים דומים בסגנון הכתיבה שלהם, בעוד שהשלישי נוטה להיות שונה.

תוכן הספר

החיזיון הראשון (פרק א' - פרק ג', פסוק ט"ו)

  • פרק א': יחזקאל פותח בציון הזמן (ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש... היא השנה החמישית לגלות המלך יהויכין) ומתאר בפרוטרוט מראות מופלאים שנגלו לפניו.
  • פרק ב' - ג', פסוק י"א: יחזקאל מוקדש לנביא על בני ישראל ומוזהר מפניהם: "שולח אני אותך אל-בני ישראל אל-גוים המורדים אשר מרדו-בי... כי בית מרי המה... ואתה בן-אדם... אל תהי-מרי כבית המרי". אזהרה זו חוזרת על עצמה בהמשך. הוא מצטווה לאכול מגילה - מעשה סמלי, ראשון מבין רבים - ומציית. כנביאים אחרים, מוזהר יחזקאל מראש כי העם ידחה את דבריו - ואף-על-פי-כן עליו להינבא.
  • פרק ג', י"ב-ט"ז: רוח נושאת את יחזקאל אל תל אביב, מקום יישוב של גולי בבל, על שפת נהר כבר. שבעה ימים ממתין הנביא עד לחיזיון הבא.

ראה גם: חזון המרכבה משל הלבנה

חזון העצמות היבשות (ל"ז, א'-י"ד)

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חזון העצמות היבשות

הפרק מכיל חזון אשר נגלה לנביא. בחזון רואה עצמו הנביא כניצב בבקעה מלאה בעצמות אדם יבשות. הוא מצווה לשאת נבואה. לנגד עיניו מתחברות העצמות לדמויות אדם, לאחר מכן עולות על העצמות רקמות של גידים, בשר ועור. לאחר מכן מגלה מלאך לנביא שאלו הם בני ישראל בגלות ומצווה על הנביא לשאת נבואה נוספת כדי להפיח בדמויות רוח, להחיותם ולהעלותם לארץ ישראל.

חזון העצים (ל"ז, ט"ו-כ"ח)

אחד מהחזיונות המפורסמים ביותר של יחזקאל[דרוש מקור]. במסגרת חזיון זה יחזקאל מצטווה לקחת שתי חתיכות עץ לכתוב עליהן "לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו" ו"לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו" ולחברן יחד, כדי לסמל את שובם של גולי יהודה ועשרת השבטים לארץ ואת איחודם לממלכה אחת לתמיד. כמו כן החיזיון מדבר על:

  1. בניית בית המקדש מחדש והפעם הוא לא יחרב.
  2. המלכת מלך מזרע בית דוד על העם מאוחד לנצח.
  3. הכרה של הגויים בכוחו של ה' לנצח.
  4. הפסקת חטאי העם לנצח.

נבואה זו של יחזקאל נחשבת לנבואת אחרית הימים, כיוון שעדיין לא התקיימה (10 השבטים נעלמו, בית המקדש אמנם נבנה אך נחרב שוב).

חזון גוג ומגוג (ל"ח, ל"ט)

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת גוג ומגוג

הנביא מתאר כי במלחמה זו, צפויה לקום התאחדות גדולה של הרבה מאומות העולם, בראשות גוג מלך מגוג, שתלחם בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה ה' יכניע באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות ה', וגם עם ישראל יאמינו מכאן ואלך במציאות ה'.

חזון המקדש העתידי והעבודה בו (מ' - מ"ו)

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מקדש יחזקאל
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גבולי יחזקאל

בסוף ספר יחזקאל, מתואר בפירוט כל מבנה בית המקדש בירושלים, הקמתו והעבודה בו. מכיוון שהמקדש שנבנה על ידי העולים בשיבת ציון לאחר מכן ("בית המקדש השני") לא נבנה במתכונתו (אלא כמו הבית הראשון), הרי שמתכונתו נותרה לגאולה השלמה המקוּוה, יחד עם התגשמות שאר חזונות הנביאים.

מעמדו של ספר יחזקאל

חז"ל מספרים שבהתחלה היו פקפוקים לגבי מעמדו של הספר כאחד מכתבי הקודש, בשל תכניו (בעיקר החזון בספר הראשון)[דרוש מקור], והיו תקופות שבהן התלמידים נצטוו לא ללמוד את החזון הראשון בספר יחזקאל עד שיגיעו לגיל שלושים[דרוש מקור]. התלמוד אף מציין, שחז"ל ביקשו לגנוז את הספר, מפני דברים מהספר שנראו כסותרים את דברי התורה, עד שישב על המדוכה חנניה בן חזקיה, אחד התנאים, ויישב את כל הסתירות[1].

אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה? העלו לו ג' מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשן.

חיבורו של ספר יחזקאל

מחבר הספר

בתלמוד בבלי מובאת ברייתא המייחסת את כתיבת ספר יחזקאל לכנסת הגדולה. רש"י מציע שאולי הסיבה שלא כתב יחזקאל את נבואותיו בעצמו "מפני שלא נתנה נבואה ליכתב בחוצה לארץ וכתבום אלו לאחר שבאו לארץ[2]".

זמן הנבואות

הספר מציג נבואות שנישאו על ידי יחזקאל בן בוזי בגלות בבל, בסביבות העיר תל אביב אשר על נהר כבר. הנבואות נישאות מפיו בעל פה בפני קהל הגולים הבאים לביתו (למשל:ספר יחזקאל, פרק ח', פסוק א'), ובמקרה אחד מתוארת העלאת נבואה על הכתב (ספר יחזקאל, פרק מ"ג, פסוק י"א).

לפי העדויות הפנימיות בספר, הנבואות נישאו במשך 22 שנים, בין שנת 593[3] לשנת 573[4] לפנה"ס, ומסודרות בסדר "כרונולוגי" לפי התאריכים, המתייחסים לגלות יהויכין כנקודת מוצא. במשך תקופת פעילות נבואית זו מעיד הספר על "תקופת אלם" בה לא נשא נבואות בציבור עד שהתבשר על חורבן ירושלים (ספר יחזקאל, פרק ל"ג, פסוק כ"א). אולם, גם במהלך תקופת האלם מוצגות בספר נבואות.

מילים ייחודיות לספר יחזקאל

בכל הספר מופיע השם "יחזקאל" פעמיים בלבד. בכל שאר המקרים, פונה אליו אלוקים בתואר "בן אדם".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0