ספר יחזקאל

ספר יחזקאל

קבר יחזקאל הנביא, לפני 1950.
מספר פרקים	48
מספר פסוקים	1273
סדרת ספרים	נביאים
הספר הקודם	ספר ירמיהו
הספר הבא	תרי עשר
דמויות מרכזיות	יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, והוא כולל בתוכו את נבואות הנביא יחזקאל בן-בוזי. הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה). הנביא יחזקאל התנבא לפני חורבן הבית הראשון (420 לפני הספירה) ובעיקר לאחריו, בגלות בבל. ספר זה יחודי בין ספרי התנ"ך בכך שרוב נבואותיו נאמרו בחוץ לארץ.

תוכן הספר

ציור של ג'ון מרטין המתאר את חורבנה של צור על ידי צונאמי על פי יחזקאל פרק כ"ו פסוק י"ט

בכל הספר מופיע השם "יחזקאל" פעמיים בלבד. בכל שאר המקרים, פונה אליו אלוקים בתואר "בן אדם".

בספר יחזקאל קיימים בדרך כלל שלושה חלקים לכל חזון: חזון פותח, המשך, וחזון משלים. שני הראשונים דומים בסגנון הכתיבה שלהם, בעוד שהשלישי נוטה להיות שונה.

החיזיון הראשון (פרק א' - פרק ג', פסוק ט"ו)

• פרק א': יחזקאל פותח בציון הזמן (ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש... היא השנה החמישית לגלות המלך יהויכין) ומתאר בפרוטרוט מראות מופלאים שנגלו לפניו.
• פרק ב' - ג', פסוק י"א: יחזקאל נשלח כנביא על בני ישראל ומוזהר מפניהם: "שולח אני אותך אל-בני ישראל אל-גוים המורדים אשר מרדו-בי... כי בית מרי המה... ואתה בן-אדם... אל תהי-מרי כבית המרי". אזהרה זו חוזרת על עצמה בהמשך. הוא מצטווה לאכול מגילה - מעשה סמלי, ראשון מבין רבים - ומציית. כנביאים אחרים, מוזהר יחזקאל מראש כי העם ידחה את דבריו - ואף-על-פי-כן עליו להינבא.
• פרק ג', י"ב-ט"ז: רוח נושאת את יחזקאל אל תל אביב, מקום ישוב של גולי בבל, על שפת נהר כבר. שבעה ימים ממתין הנביא עד לחיזיון הבא.

ראה גם: חזון המרכבה משל הלבנה

חזון העצמות היבשות (ל"ז, א'-י"ד)

ערך מורחב – חזון העצמות היבשות

הפרק מכיל חזון אשר נגלה לנביא. בחזון רואה עצמו הנביא כניצב בבקעה מלאה בעצמות אדם יבשות. הוא מצווה לשאת נבואה. לנגד עיניו מתחברות העצמות לדמויות אדם, לאחר מכן עולות על העצמות רקמות של גידים, בשר ועור. לאחר מכן מגלה מלאך לנביא שאלו הם בני ישראל בגלות ומצווה על הנביא לשאת נבואה נוספת כדי להפיח בדמויות רוח, להחיותם ולהעלותם לארץ ישראל.

חזון העצים (ל"ז, ט"ו-כ"ח)

ערך מורחב – חזון העצים

אחד מהחזיונות המפורסמים ביותר של יחזקאל^{[דרוש מקור]}. במסגרת חזיון זה יחזקאל מצטווה לקחת שתי חתיכות עץ לכתוב עליהן "לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו" ו"לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו" ולחברן יחד, כדי לסמל את שובם של גולי יהודה ועשרת השבטים לארץ ואת איחודם לממלכה אחת לתמיד. כמו כן החיזיון מדבר על:

1. בניית בית המקדש מחדש והפעם הוא לא יחרב.
2. המלכת מלך מזרע בית דוד על העם מאוחד לנצח.
3. הכרה של הגויים בכוחו של ה' לנצח.
4. הפסקת חטאי העם לנצח.

נבואה זו של יחזקאל נחשבת לנבואת אחרית הימים, כיוון שעדיין לא התקיימה (10 השבטים נעלמו, בית המקדש אמנם נבנה אך נחרב שוב).

חזון גוג ומגוג (ל"ח, ל"ט)

ערך מורחב – מלחמת גוג ומגוג

הנביא מתאר כי במלחמה זו, צפויה לקום התאחדות גדולה של הרבה מאומות העולם, בראשות גוג מלך מגוג, שתלחם בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה ה' יכניע באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות ה', וגם עם ישראל יאמינו מכאן ואלך במציאות ה'.

חזון המקדש העתידי והעבודה בו (מ' - מ"ו)

ערך מורחב – מקדש יחזקאל

ערך מורחב – גבולי יחזקאל

בסוף ספר יחזקאל, מתואר בפירוט כל מבנה בית המקדש בירושלים, הקמתו והעבודה בו. מכיוון שהמקדש שנבנה על ידי העולים בשיבת ציון לאחר מכן ("בית המקדש השני") לא נבנה במתכונתו (אלא כמו הבית הראשון), הרי שמתכונתו נותרה לגאולה השלמה המקוּוה, יחד עם התגשמות שאר חזונות הנביאים.

מעשי נבואה

בספר מובאים מעשים רבים שיחזקאל צווה לעשות כחלק מנבואתו, ביניהם דברים חריגים. מעשים אלו נועדו כרקע לנבואותיו. כך לדוגמא הוא מצווה לאכול מגילה, לבנות מצור סביב ללבנה, לשכב על צידו הימני 390 יום ולאחר מכן על צידו הימני 40 יום, ולגלח את זקנו בתער.

אמנם נחלקו הפרשנים אם מעשים אלו נעשו בפועל על ידי הנביא, או שכחלק מהחזון הנבואי הוא ראה את עצמו עושה מעשים אלו. הרמב"ם במורה נבוכים כותב כי ”חלילה לא-ל שיעשה את נביאיו לעג וקלס לנבלים, ויצום לעשות מעשי שטות”, ועל כן הוא מסיק שמעשים אלו נעשו ע"י הנביא במראה הנבואה. הרמב"ם מוכיח מהציווי המופיע בפרק ה' לגלח את זקנו בתער - דבר שאסור ע"פ התורה.

גם אצל המפרשים שכן פירשו את המעשים כפשוטם, מצאנו בחלק מהמקומות גישה דומה יותר לדברי הרמב"ם. כך לדוגמא בפרק ג' שם ה' ציווה את יחזקאל לאכול את המגילה, המצודות מבאר שהכוונה היא לימוד של הכתוב במגילה עד שנעשו הדברים כאילו נאכלו על ידו.

גניזת ספר יחזקאל

חז"ל מספרים שהיה ברצון חכמים לגנוז את הספר, מפני דברים מהספר שנראו כסותרים את דברי התורה, עד שישב על המדוכה חנניה בן חזקיה, אחד התנאים, ויישב את כל הסתירות.

אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה? העלו לו ג' מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשן.

.

דוגמאות לסתירות כביכול, מופיעים במסכת מנחות א. נאמר בספר 'כָּל־נְבֵלָה וּטְרֵפָה מִן־הָעוֹף וּמִן־הַבְּהֵמָה לֹא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים' והרי גם ישראלים אסורים בטריפה, ותירצו חז"ל שכיון שכהנים הותרו במליקה בקדשים, הוזהרו בחולין או שכשיבוא אליהו הנביא ידרשנה, ב. כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בָּֽרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תִּקַּח פַּר־בֶּן־בָּקָר תָּמִים וְחִטֵּאתָ אֶת־הַמִּקְדָּשׁ והרי פר של ראש חודש הוא עולה, ופירשו חז"ל שהכוונה לקורבנות המילואים שקרבו שם, או שאליהו ידרשנה, ג. וְכֵן תַּֽעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי וְכִפַּרְתֶּם אֶת־הַבָּיִת ואף שקרבן בשבעה לחודש ניסן לא נזכר בתורה, פירשו חז"ל שכוונת הפסוק לפר העלם דבר של ציבור שאם שבעה מתוך י"ב שבטים חטאו, נחשבים כציבור שחטא שמביאים פר, ד. בספרי מובא דוגמא נוספת מהפסוק וּבַחַגִּים וּבַמּוֹעֲדִים תִּהְיֶה הַמִּנְחָה אֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים מַתַּת יָדוֹ וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה והרי בתורה נאמר 'שלשה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון אחד לכבש', ופירשו שאיפה גדולה, או קטנה, קרויים איפה.

פעם נוספת היה ברצון חכמים לגנוז את ספר יחזקאל מפני תינוק אחד, שהיה קורא בבית רבו בספר יחזקאל, והיה מבין ב'חשמל' לדעת מהו, ויצאה אש מחשמל ושרפתו, ואמר להם חנניה בן חזקיה אם הילד הזה חכם, זה לא אומר שעכשיו כל הילדים יבינו.

חיבורו של ספר יחזקאל

מחבר הספר

בתלמוד בבלי מובאת ברייתא המייחסת את כתיבת ספר יחזקאל לכנסת הגדולה. רש"י מציע שאולי הסיבה שלא כתב יחזקאל את נבואותיו בעצמו ”מפני שלא נתנה נבואה ליכתב בחוצה לארץ וכתבום אלו לאחר שבאו לארץ”.

זמן הנבואות

הספר מציג נבואות שנישאו על ידי יחזקאל בן בוזי בגלות בבל, בסביבות העיר תל אביב אשר על נהר כבר. חלק מהנבואות נישאות מפיו בעל פה בפני קהל הגולים הבאים לביתו (למשל:ספר יחזקאל, פרק ח', פסוק א'), ובמקרה אחד מתוארת העלאת נבואה על הכתב (ספר יחזקאל, פרק מ"ג, פסוק י"א).

לפי העדויות הפנימיות בספר, הנבואות נישאו במשך 22 שנים, בין שנת 593 לשנת 573 לפנה"ס, ומסודרות בסדר "כרונולוגי" לפי התאריכים, המתייחסים לגלות יהויכין כנקודת מוצא. במשך תקופת פעילות נבואית זו מעיד הספר על "תקופת אלם" בה לא נשא נבואות בציבור עד שהתבשר על חורבן ירושלים (ספר יחזקאל, פרק ל"ג, פסוק כ"א). אולם, גם במהלך תקופת האלם מוצגות בספר נבואות.

משפטים, וביטויים שמקורם בספר יחזקאל

• בחיי חיותו - משפט שאומר שהדבר קרה בחייו, שעדיין נפשו חייה, שמקורו מהפסוק בַּחַיִּים חַיָּתָם (פרק ז', פסוק י"ג).
• מתבוסס בדמו - מקורו בפסוק מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ (פרק ט"ז, פסוק ז').
• פִּתְחוֹן פֶּה (פרק ט"ז, פסוק ס"ג) - זכות דיבור.
• ככל העולה על רוחו - משפט המתאר אדם שפועל על פי רצונו, שמקורו מהפסוק וְהָעֹלָה עַל־רוּחֲכֶם (פרק כ', פסוק ל"ב).
• [לָ]מוּג לֵב - (פרק כ"א, פסוק כ') משפט שמתאר אדם שנמס לבבו - פחדן.
• לאן פניך מועדות - מקורו מהפסוק אָנָה פָּנַיִךְ מֻעָדוֹת - (פרק כ"א, פסוק כ"א).
• בִּשְׁאָט [בְּ]נֶפֶשׁ (פרק כ"ה, פסוק ט"ו) - תחושת בוז וסלידה.
• עֹבֵר וָשָׁב (פרק ל"ה, פסוק ז') - משפט המתאר המצאות אנשים ברחוב, ומשמש גם כביטוי לפעולות המשיכה והפקדה בחשבון בנק.
• קרם עור וגידים - הוא ביטוי לתיאור רעיון שהתגשם והיה למציאות, שמקורו בפסוק ”וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה” (פרק ל"ז, פסוק ח')

מילים ייחודיות לספר יחזקאל

• חשמל (ספר יחזקאל, פרק א', פסוק ד', ופסוק כ"ז) וחשמלה (ספר יחזקאל, פרק ח', פסוק ב')
• הראל (ספר יחזקאל, פרק מ"ג, פסוק ט"ו)
• לא ייתכן (ספר יחזקאל, פרק י"ח, פסוק כ"ה) וגם בפרק לג

קישורים חיצוניים

• ספר יחזקאל, באתר מקראות גדולות הכתר
• ספר יחזקאל, באתר "תורת אמת"
• ספר יחזקאל, באתר ויקיטקסט
• ספר יחזקאל, באתר מכון ממרא
• ספר יחזקאל באתר שיתופתא
• ספר יחזקאל באתר 929 - תנ"ך ביחד
• הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, פתרון חדש לחידת ספר יחזקאל, אתר דעת
• רשימת מאמרים על ספר יחזקאל באתר רמב"י

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28575101ספר יחזקאל