ובכן ויהי בחצי הלילה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
מאת יניי

וּבְכֵן וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
אָז רֹב נִסִּים הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה
בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת זֶה הַלַּיְלָה
גֵּר צֶדֶק נִצַּחְתּוֹ כְּנֶחֱלַק לוֹ לַיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

דַּנְתָּ מֶלֶךְ גְּרָר בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה
הִפְחַדְתָּ אֲרַמִּי בְּאֶמֶשׁ לַיְלָה
וְיִשְׂרָאֵל יָשַׂר לָאֵל וַיּוּכַל לוֹ לַיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

זֶרַע בְּכוֹרֵי פַּתְרֹס מָחַצְתָּ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
חֵילָם לֹא מָצְאוּ בְּקוּמָם בַּלַּיְלָה
(נוסח הגניזה: חִלְחַלְתָּ מִצְרַיִם וַחֲבֵרָיו בִּצְלִיל לֶחֶם בֲּחַלוֹם לַיְלָה)
טִיסַת נְגִיד חֲרֹשֶׁת סִלִּיתָ בְּכוֹכְבֵי לַיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

יָעַץ מְחָרֵף לְנוֹפֵף אִוּוּי הוֹבַשְׁתָּ פְגָרָיו בַּלַּיְלָה
כָּרַע בֵּל וּמַצָּבוֹ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה
לְאִישׁ חֲמוּדוֹת נִגְלָה רָז חֲזוֹת לַיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

מִשְׁתַּכֵּר בִּכְלֵי קֹדֶשׁ נֶהֱרַג בּוֹ בַּלַּיְלָה
נוֹשַׁע מִבּוֹר אֲרָיוֹת פּוֹתֵר בִּעֲתוּתֵי לַיְלָה
שִׂנְאָה נָטַר אֲגָגִי וְכָתַב סְפָרִים בַּלַּיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

עוֹרַרְתָּ נִצְחֲךָ עָלָיו בְּנֶדֶד שְׁנַת לַיְלָה
פּוּרָה תִדְרֹךְ לְשׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה
צָרַח כַּשּׁוֹמֵר וְשָׂח אָתָא בֹקֶר וְגַם לַיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה
רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה
שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה
תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

ובכן ויהי בחצי הלילה (על שם הפזמון שלו), או אז רוב נסים הפלאת בלילה (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט שחיבר יניי, פייטן ארצישראלי מהמאה ה-5.

תוכן הפיוט

הפייטן מונה נסים שנעשו לעם ישראל, ועל פי המדרש נעשו בחצות הלילה בליל הסדר (וייתכן שרק חלקם נעשו בליל הסדר)[1]. המאורעות המופיעים בפיוט: רדיפת אברהם אחרי ארבעת המלכים (ויש מפרשים שמדובר בהשלכת אברהם לכבשן האש), התגלות ה' לאבימלך לאחר שלקח את שרה, התגלות ה' ללבן במרדף אחרי יעקב, מאבק יעקב והמלאך, מכת בכורות, ניצחון גדעון על מדין (על פי נוסח הגניזה), ניצחון ברק על סיסרא, מותם הניסי של חיילי סנחריב, הכתובת על הקיר במשתה בלשאצר ומות בלשאצר, דניאל בגוב האריות, גזירות המן, נדידת שנת אחשוורוש.

מקור הפיוט

מנהג ארץ ישראל הקדום היה לסיים את קריאת התורה בשלוש שנים ולא בשנה כפי שנהוג היום (על פי מנהג בבל). בכל שבת קראו פרשה קצרה הנקראת סדר או סדרה. הפיוט חובר כחלק מקרובה (קרובה - מערכת פיוטים לחזרת הש"ץ) לשבת בה קראו את הסדר הפותח "ויהי בחצי הלילה" והכולל את מכת בכורות ויציאת מצרים[2]. הקרובה פותחת במילים "אוני פתחי רחמתיים" ו"ויהי בחצי הלילה" הוא הפיוט החמישי בקרובה.

מהמחזור הארצישראלי, הועתקה הקרובה למחזור אשכנז המערבי ושם היא שימשה כקרובה לשבת הגדול. במחזור אשכנז המזרחי (הנפוץ יותר), שימשה לשבת הגדול קרובה אחרת "אלקים בצעדך משדה פתרוס" שחיבר ר' יוסף טוב עלם, אך הפיוט "ויהי בחצי הלילה" הועתק גם לנוסח זה. בנוסף, הועתק הפיוט לסוף ההגדה של פסח.

לקריאה נוספת

  • שתי הקרובות (של יניי ושל ר' יוסף טוב עלם) זו לצד זו, בסידור אוצר התפילות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים