נעמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נַעֲמָה, בתו של למך בן מתושאל מצלה אשתו, היא דמות הנזכרת בספר בראשית (פרק ד', פסוק כ"ב) בסדר הדורות שבין אדם לנח. אחיה היה תובל-קין.

חז"ל קיבלו כי שמה של אשתו של נח בונה התיבה היה נעמה (רש"י בראשית ד,כב), אך נחלקו האם מדובר בנעמה בת למך, או שהיא הייתה אישה אחרת שאיננה מצאצאי קין[1]. (בספר היובלים, אשתו של נח איננה נקראת נעמה, אלא אמזרה בת רקיעאל).

במדרש בראשית רבה נאמר: "אמר רבי אבא בר כהנא: נעמה אשתו של נח הייתה, למה היו קורין אותה נעמה? שהיו מעשיה נעימים.
ורבנן אמרו: נעמה אחרת היתה, ולמה היו קורין אותה נעמה? שהייתה מנעמת בתוף לעבודת כוכבים". (בראשית רבה, פרשה כ"ג, פסקה ג')[2].

ברמב"ן כתב שאשמדאי מלך השדים הוא בנה של נעמה אשת-נח[3].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ראה בילקוט מעם לועז, בראשית, עמ' קצ.
  2. דב קמחי, אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך, הוצאת יהושע צ'צ'יק, 1969, כרך ראשון, עמ' 641.
  3. בראשית ד', וכך כתוב גם בזהר חדש בראשית לג.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0