מוגן

המכלול:סינון/מדיניות הסינון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדריך לניקוי וסינון התוכן

המכלול - סינון

בדף זה מפורטות בעיות התוכן העלולות להיות בערכים המיובאים מויקיפדיה, והכללים כיצד לנקות/לסנן אותן.

דף זה כולל את כל בעיות התוכן הנפוצות, אך תמיד יכול להיות תוכן בעייתי, שאינו מופיע בדף זה. בכל מקרה על העורך המייבא לשים לב, שבערך המיובא לא קיים שום תוכן שאינו מתאים למשתמש החרדי (כל תוכן שאינו יכול להיכנס לספרות והעיתונות החרדית המקובלת - אינו מתאים למכלול). במקרה שקיים תוכן בעייתי שאינו מופיע בדף זה, ובכל מקרה ספק, יש לתייג {{עורכי אספקלריה}}.


כפירה

בסיווגים דלהלן יש לנהוג באופן הבא: אם מדובר בחלק עיקרי בערך יש לסמן כ"דף מותאם". אם מדובר בחלק לא עיקרי - לשקול הסרת התוכן מהערך.

  • כפירה בעיקר - ערכים או תכנים המכילים עובדות או דעות המבטאות כפירה בעיקר[1].
  • כפירה ברוחניות - ערכים או תכנים המכילים עובדות או דעות אשר מבטאות כפירה במציאות הרוחנית[2].
  • כפירה בתורה -ערכים או תכנים המכילים עובדות או דעות המבטאות כפירה בתורה מן השמים, כולל בתורה שבעל פה (דיני, דרשות, ואגדות חז"ל)[3]
  • ביקורת המקרא - ערכים או תכנים המכילים עובדות או דעות המשקפות את נקודת המבט של ביקורת המקרא[4]. תוכן שאינו בעייתי בעצמו, רק שלתוכן מוצמד טקסט המייחס הסתייגות ממהימנות המקרא. לדוגמה: "ע"פ הסיפור המקראי", או "על פי המסורת היהודית", יש לשנות על פי מדיניות המונחים.
  • 'מעשה בראשית - ערכים או תכנים המכילים עובדות או דעות המבטא כפירה בסדר הבריאה בשישה ימים המתואר בפרשת בראשית[5].
  • פילוסופיה - ערכים או תכנים מתחום הפילוסופיה[6] עם זאת ערכים או תכנים מתחום הפילוסופיה שאינם עוסקים בענייני אמונות ודעות, ואין בהם תכנים בעייתיים (לדוגמה הערך: פילוסופיה של הלשון) - אין צורך בשינוי כלשהו.

קדושת התורה

בסיווגים דלהלן ניתן לרוב לשנות ניסוחים בערך לפי המדיניות, ובכך "להכשיר" את הערך.

  • להבדיל - ערכים או תכנים המכילים התייחסות, או שהם מנוסחים, בצורה שאינה מבדילה בין קודש לחול[7]. עם זאת ניסוח המשווה את היהדות לדתות אחרות שניתן לתקנו בקלות ע"י הבדלה בין היהדות לדתות האחרות[8] - יש לתקן על פי מדיניות המונחים.
  • סמכות התורה - ערכים או תכנים המנוסחים בצורה המחשיבה את העמדה או ההשקפה של עולם המדע והתרבות, כעדיפה או שווה לעמדת התורה וההלכה, או מתייחס למצוות והשקפת התורה, רק כאלטרנטיבה דתית אחת מתוך כמה. או ערכים או תכנים המבוססים על שיטות או מסקנות מחקריות, הנוגדות את העמדה או ההגדרה המקובלת בספרות התורנית.
    לרוב ניתן להתאים את הערך ולסייג שעובדה זו היא על לפי ממצאים שונים, אך התורה קובעת אחרת. כמו כן יש להסיר ניסוחים כמו: "על פי היהדות…", "על פי המקרא…", וכדומה - על פי מדיניות המונחים.
  • בלעדיות האורתודוקסיה - תכנים המשקפים עמדה שאינה מכירה בבלעדיות היהדות האורתודוקסית והחרדית, כממשיכה הבלעדית של מסורת התורה האמיתית, או שהוא מבטא התייחסות שאינה הולמת לאמיתות עמדת היהדות האורתודוקסית בכלל, ועמדת היהדות החרדית בפרט. או תכנים שאין בהם בעיה בעצם, רק שהם מנוסחים בצורה המייחסת מעמד שווה לאורתודוקסיה והקהילה החרדית, ולשאר הזרמים ביהדות.
    לרוב ניתן להתאים על ידי שינוי ניסוחים כמו: "זרמים ביהדות", "הזרם אורתודוקסי", וכדומה.
  • כבוד ת"ח - תכנים המכילים זלזול או אי זהירות בכבוד תלמידי חכמים ומנהיגי קהילות ישראל[9].
    לרוב ניתן להתים את התוכן בקלות על ידי מחיקת מספר מילים או ניסוח מחדש, למשל אי הקפדה על תואר הרב או רבי, לתלמידי חכמים ורבנים.
  • סמכות ההלכה - תכנים המציגים נושא בעל השלכות הלכתיות, מזוית לא הלכתית או מזוית הסותרת את ההלכה[10].
  • שפה תורנית - תכנים שאין בהם בעיה בעצם, והם אינם מנוסחים בצורה המבטאת דעות או השקפה של כפירה, אך הם מנוסחים בצורה שאינה יהודית/תורנית.
  • רדוקציית הדת - תוכן המכיל רדוקציה של הדת (הפחתת חשיבותה של הדת, באמצעות הפיכתה למושגים אנושיים, טכניים, ופשטניים)[11]

צניעות

  • ניבול פה - ערכים או דפים שיש בהם תוכן המכיל פריצות, ניבול פה, חיטוט בדברים שבצנעה, או השקפת עולם המבטאת פריצות וכיעור, שאינם מתאימים גם למשתמש שתומ"צ המבוגר.
    אם הבעיה היא ברוב רובו של הערך - יש להגדיר את התוכן "כלא מתאים". כך גם ערכים שאינם מכילים תוכן שיש בו עניין למשתמש שתומ"צ, לדוגמה: ערכים על דוגמניות.
    אם הבעיה במשפט או קטע - יש להסירו.
  • עניינים שבצניעות - ערכים או דפים שיש בהם תוכן המכיל מונחים חילוניים למושגים מקובלים - יש לשנות לפי מדיניות המונחים. ערכים שהתוכן שלהם מכיל מידע שיש בו חשיבות למשתמש שתומ"צ, אך שהוא מנוסח שלא בצניעות - יש לנסחם בצורה אנציקלופדית בשפה נקיה.
  • עבירות בעניינים שבצניעות - תכנים העוסקים בעבירות פליליות, או באלימות בענייני צניעות - יש לסמן כדף מותאם ולתייג {{עורכי אספקלריה}}.
  • צניעות/נוער - ערכים שהתכנים שלהם מנוסחים בצניעות והם מתאימים למשתמש שתומ"צ רק שהם אינם מתאימים לבני נוער.
    אם מדובר במספר מילים - יש לתקן ולהתאים לבני נוער.
    אם מדובר ברוב הערך, למשל ערכים על נושאים מהלכות צניעות, יש להכניס תבנית {{דף מותאם לבסיסי}}.

תרבות

  • ספורט, תרבות ובידור - תכנים על נושאים או אנשים השייכים לעולם התרבות הזולה, שלקורא החרדי אין בהם עניין מעבר להיותם פופולריים בתרבות המערב, או תוכן המעניק חשיבות מופרזת לאנשים ואירועים מתחום התרבות והבידור. יש לייבא אותם כערך מילוני.
    אם מדובר בקטע אחד בערך כללי[12] - יש להסירו מהערך.
    אם מדובר בערך בסיסי בסוגה - יש לייבאו בשלימות.
  • אלימות - ערכים או תכנים העוסקים בתיאור מקרי אלימות בצורה מפורטת - יש לייבא כ"דף מותאם". משפט בודד המתאר מקרה אלימות בצורה בוטה מידי - יש להסיר או לשנות ניסוח.
    תכנים המכילים תיאור של מקרה אלימות ספציפי שיש בהם עניין למשתמשים שתומ"צ (לדוגמה הערך: רצח קנדי) שאינם כוללים תיאורים גרפיים בוטים, או פרטניים מדי של מקרי האלימות - ניתן לייבא בשלימות.
    תכנים הכוללים תיאור כללי של מושגים אלימים (לדוגמה הערך: אלימות), שאינם כוללים תיאורים גרפיים בוטים, או פרטניים מדי של האלימות - ניתן לייבא בשלימות.

תיארוך

  • תיארוך הקודם לבריאת העולם[13] - משפט כמו: "במהלך נדודי השבטים הגרמנים לפני כארבעים אלף שנה" - יש לשנות "לפני אלפי שנים".
    אזכורי מיליוני שנים - מומרים אף הם ל"אלפי שנים", ללא אזכור מספר מדויק. במקרים מסוימים עדיף לכתוב ב"תקופה קדומה" או "בעבר הרחוק".
  • תקופות גיאולוגיות - אין להסיר או לשנות. ערכי התקופות הן בשלבי התאמה למכלול.

דתות

  • מיתולוגיה - תכנים הכוללים אגדות על "אלים", או מיתוסים אחרים של עמי העולם העתיק.
    ערכים העוסקים בדמויות או סיפורים מהמיתולוגיה של העמים העתיקים - יש לסמן כ"דף מותאם" לטיפולם של עורכי אספקלריה.
    אם התוכן הבעייתי הוא רק חלק מערך - יש להסירו.
  • נצרות ואסלאם - תכנים העוסקים בעיקרי האמונה הנוצרית, או המוסלמית, יש לייבא כ"דף מותאם" לטיפולם של עורכי אספקלריה.
    אם התוכן הבעייתי הוא רק חלק מערך - יש להסירו.
  • כנסיות ומסגדים, "קדושים" ואנשי כמורה או שייחים, חגים נוצריים או מוסלמים - ניתן לייבא, תוך הסרת ליטורגיה נוצרית, וניסוח מתאים "לשיטתם". יש להקפיד במיוחד על ניסוח תוכן המתייחס לאותו האיש או מוחמד.
  • ניסוח נוצרי/אסלאמי - ערכים שאינם כוללים תוכן נוצרי/אסלאמי מובהק, אלא שהם כוללים התייחסות למושגים נוצריים/אסלאמיים, המנוסח באופן צורם, יש להתאימם למכלול.
  • תמונות כנסיות - לעת עתה מופיעות תמונות של כנסיות במכלול, עד להחלטה מחודשת בנושא.
  • קדושים נוצריים - תוכן שאינו עוסק בנצרות, אלא שהוא מייחס קדושה לאנשי כנסיה (לדוגמה: דרומיטוס הקדוש)
  • דתות אחרות - ערכים או תכנים העוסקים בדתות אחרות שאינן משלשת הדתות המונתאיסטיות (עיקרי האמונה שלהן, מבני דת, אנשי דת, חגים, וכדומה). יש לייבא כ"דף מותאם" לטיפולם של עורכי אספקלריה.
    אם התוכן הבעייתי הוא רק חלק מערך - יש להסירו.

עוד

כללים נוספים לסינון ועריכת התוכן.

שמות ה' שאינם נמחקים

תוכן הכולל אזכור של שם ה' בצורתו המלאה.

  1. שם הוי"ה: ה'.
  2. שם אדנו"ת:
    1. במקרים רגילים: ה'.
    2. במקרים שיש צורך להדגיש שמדובר בשם אדנו"ת (לדוגמה: בציטוט של פסוקים, או בערכי קבלה): אדנ'.
  3. שם אלהי"ם והנגזרות שלו (א"ל, וכדומה):
    1. כשמכוון כלפי ה': אלוקים, א-להים או א-ל.
    2. כשמכוון כלפי אלוהים אחרים (ע"ז): אלוהים או אלילים לפי ההקשר.


ראה בהרחבה: מדיניות שמות הקודש.

קבלה

אפשר לכתוב ולייבא על נושאים מתחום הקבלה. עם זאת, יש להוסיף את המילים: {{אזהרה קבלה}} בסוף כל ערך, פעולה זו תגרום שבראש הערך תופיע הבהרה שערך זה עוסק בנושאי קבלה.

שים לב: כלל זה מתייחס לערכים העוסקים במושגים מתחום הקבלה המנוסחים בצורה יהודית. בערכים הכוללים תוכן, דעות, או ניסוחים, שאינם ראויים - יש לנהוג כפי כללי הסינון המתאימים.

קישורים חיצוניים

  1. קישורים חיצוניים לאתרים רגילים (אתרי חדשות, מידע, וכדומה): קישור למאמרי כפירה שלא מוסיף מידע משמעותי לערך - להסיר. שאר הקישורים - להשאיר. אם הטקסט שעל הקישור לא ראוי יש להתאים אותו.
  2. קישורים חיצוניים לאתרים שעיקר התוכן שלהם הוא כפירה או פריצות: להסיר.

הערות שוליים

  1. ^ כפירה במציאות ה', קדמוניות העולם, תאוריות פילוסופיות שאינן מודות בקיום הבורא כיוצר הכול, וכדומה
  2. ^ כפירה בקיום מציאות מטפיזית (קיומם של: נסים, מלאכים, נשמה, וכו'), גישה אמפירית: מה שלא רואים - אינו קיים, השוואה והתייחסות שווה של ישויות אמתיות הקיימות במקורותינו כגון: מלאכים ושדים, ליצורים דמיוניים שאינם מופיעים במקורותינו, כגון: פיות, גמדים, ושאר הדמויות המיתולוגיות של הפולקלור העממי
  3. ^ לדוגמה: כפירה בתורה מן השמים, היסטוריה אשר מתוארת מנקודת מבט כביכול "מדעית" אשר סותרת את תיאורי התורה, או מתייחסות לסיפורי המקרא כאגדה, ייחוס מקור לשון הקודש ואותיותיה, או ייחוס חלקים מהתורה באופן שאינו על פי דעת חז"ל.
  4. ^ פרשנות המקרא כיצירה אנושית - כפירה בתורה מן השמים, פרשנות מנקודת מבט ארצית, ביקורות על "התפתחות הנוסח" ו"כוונת העורך". ביקורת או הצרכת אישוש למהימנות ההיסטורית של התנ"ך
  5. ^ תכנים בערכים מהקטגוריות: קוסמולוגיה, גאולוגיה, אבולוציה וכו', המציגים את ההיסטוריה של היווצרות והתפתחות העולם, באופן הסותר את תיאור בריאת העולם שבתורה בפרשנות המקובלת שלו בכלל ישראל
  6. ^ ערכים או תכנים מתחום הפילוסופיה העוסקים בענייני אמונות ודעות, המכילים דעות או השקפות עולם כפרניות (לדוגמה הערך: "ברוך שפינוזה").
  7. ^ תוכן המשווה את היהדות לדתות העמים, ניסוח המעניק מעמד שווה לעמדת היהדות ולעמדות של דתות אחרות, מניית הדת היהודית או את תורת ומנהגי ישראל בין שורה של דתות תורות ומנהגים אחרים, שלא ניתן ליצור בו בקלות הבדלה בין היהדות לדתות האחרות.
  8. ^ לדוגמה: בפתיח של הערך ריבית ניתן לכתוב: הריבית אסורה ביהדות ולהבדיל גם בדתות אחרות
  9. ^ התייחסות לא ראויה בפרקי ביוגרפיה, זילות והצגה קטנונית של מחלוקות בין תלמידי חכמים, הצגת פעולות של תלמידי חכמים כנובעות מתוך אינטרס אישי, וכדומה.
  10. ^ לדוגמה: "מוות הוא הפסקת פעילות המוח".
  11. ^ למשל: טקסט המתייחס לדמויות המקרא, או הדמויות של חז"ל, כדמויות אנושיות רגילות הנתונות לפרשנות פסיכולוגית פשטנית. טקסט המתייחס למצוות כפעולות חברתית לגיבוש החברה (רדוקציה סוציולוגית). טקסט המתייחס למצוות כפעולה לאומית לשמירת הקיום הלאומי (רדוקציה לאומית). טקסט המתייחס לטקסים דתים כפעולה לשימור הכוח בידי האליטות (רדוקציה פוליטית). טקסט המעניק חשיבות יתרה לתוכני תרבות ובידור, ומציג אותם כחלק מעולם הידע והאינטלקטואליות.
  12. ^ למשל פסקה "ספורט" בערך ירושלים.
  13. ^ להרחבת היריעה: בשיטת התיארוך ה"מדעית" מכנים את התקופה הראשונה ליקום "ראשית היקום"=מתחלת היקום - עד לתחילת הקיום של כדור הארץ: מלפני 14,000,000,000 (14 מיליארד) - עד לפני 4,500,000,000 (4.5 מיליארד) שנה. "ראשית העולם" היא התקופה הכוללת את טווח הזמן של: מתחילת הקיום של כדור הארץ - עד לתחילת הקיום של האדם: מלפני 4,500,000,000 (4.5 מיליארד) - עד לפני 2,500,000 (2.5 מיליון) שנה. "פרהיסטוריה" היא התקופה הכוללת את טווח הזמן של: מתחילת הקיום של האדם - עד לתחילת ההיסטוריה: מלפני 2.5 מיליון שנה - עד 3,500 לפנה"ס.

קרדיט
חלק נכבד מדף זה מבוסס על עבודתם המעמיקה של המכלולאים בתקופת ההרצה, ובראשם דוד ומוסיף והולך, את ההיסטוריה והתורמים של טבלת הסיווגים ניתן לראות כאן.

מוגן דף זה מוגן מפני עריכות. לפרטים וסיבות עיינו ביומן ההגנות ובדף השיחה. אם אתם סבורים שיש לשנות את תוכן הדף, אנא ציינו זאת בדף השיחה, ושם גם המקום לטעון שהדף אינו צריך להיות מוגן.