מנשה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מְנַשֶּׁה היה בנו הבכור של יוסף; אמו הייתה אסנת בת פוטי פרע והוא אבי שבט מנשה.



בספר בראשית[1], כחלק ממניין בני ישראל, מופיע גם מנשה. תרגום השבעים מוסיף לפסוק זה גם את צאצאי מנשה: ויוולד למנשה אשר ילדה לו פילגשו הארמייה את מכיר, ומכיר הוליד את גלעד[2].

מצאצאיו הידועים בתנ"ך היו גדעון ויפתח הגלעדי[3] ובנות צלפחד[4].

מדרש שמו

ההסבר לשמו של מנשה ניתן במקום סיפור לידתו[5]:

וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת-שֵׁם הַבְּכוֹר, מְנַשֶּׁה: כִּי-נַשַּׁנִי אֱלֹקִים אֶת-כָּל-עֲמָלִי, וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִי

פירוש המילה נַשַּׁנִי הוא הִשְׁכִּיחַ. והכוונה כאן שסבלו של יוסף נשכח, כאשר נולד לו בן. יוסף בן מתתיהו מסביר את השם על דרך המסורה כ'גורם לנשיה', משום שאביו מצא באושרו שכחה לאסונות שפקדו אותו[6].

ברכת יעקב

כאשר בירך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו, הקדים את אפרים הצעיר לפני מנשה הבכור.

"הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. יז וַיַּרְא יוֹסֵף, כִּי-יָשִׁית אָבִיו יַד-יְמִינוֹ עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם--וַיֵּרַע בְּעֵינָיו; וַיִּתְמֹךְ יַד-אָבִיו, לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ-אֶפְרַיִם--עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. יח וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו, לֹא-כֵן אָבִי: כִּי-זֶה הַבְּכֹר, שִׂים יְמִינְךָ עַל-רֹאשׁוֹ. יט וַיְמָאֵן אָבִיו, וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי--גַּם-הוּא יִהְיֶה-לְּעָם, וְגַם-הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ, יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם. כ וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא, לֵאמוֹר, בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה; וַיָּשֶׂם אֶת-אֶפְרַיִם, לִפְנֵי מְנַשֶּׁה"

יעקב ממאן לברך את מנשה הבכור תחילה. יעקב בוחר לברך את שני האחים בברכה אחת, שלא כיצחק, וזאת, כנראה, כדי למנוע קנאה בין האחים[דרוש מקור]. יוסף מודע לתוקפה של ברכה זו, והוא מבין שאפרים הצעיר יזכה בברכה המיועדת לבכור, שהרי יעקב מניח על ראשו את יד ימינו. השורש ד-ג-ה בפסוק ט"ז הוא שורש נרדף לשורש השם אפרים: פ-ר-ה ומתפקד כמדרש שם סמוי הרומז כי לצעיר עיקרה של הברכה. במעשה הברכה ישנו רמז ללקיחת הברכות של יעקב מעשו[7].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מ"ו, כ'.
  2. תרגום השבעים לתורה, מהדורת צבי קארל, ירושלים, החברה לחקר המקרא בישראל, 1979, ע"מ 60.
  3. שופטים, ו'; שם פרק י"א.
  4. במדבר, כ"ו, ל"ג.
  5. ספר בראשית, פרק מ"א, פסוק נ"א.
  6. קדמוניות היהודים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 47.
  7. יאיר זקוביץ, יעקב הסיפור המפתיע על אבי האומה, אור יהודה, דביר, 2012, ע"מ 166-155.
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.