קבר דוד המלך
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
קבר דוד המלך הוא מבנה בהר ציון שבירושלים, בו על פי המסורת היהודית[1], ולהבדיל הנוצרית, והמוסלמית, קבור דוד המלך. בתנ"ך נאמר שדוד נקבר בעיר דוד.[2] אתר זה, המקודש גם לדתות האחרות, היה לנקודת מגע וחיכוך ביניהן במשך השנים.
מהבחינה הארכאולוגית קבר דוד המלך הוא מבנה מן התקופה הרומית או הביזנטית[3] שייתכן שהיה חלק מכנסיית האגיה ציון, ובצידו בנייה מתקופות מאוחרות יותר.
זיהוי האתר
פטירתו של דוד מתוארת בספר מלכים א', פרק ב', פסוק י': ”וישכב דוד עם אבותיו וייקבר בעיר דוד”. הדבר חוזר על עצמו במהלך תקופת בית ראשון, כשלגבי מרבית שושלת בית דוד מצוין בספר מלכים כי נקברו "עם אבותיהם" בעיר דוד. כן מסופר שיהוידע הכהן נקבר יחד עם המלכים.[4] ספר דברי הימים מוסיף הבחנה משנית, וקובע כי מקצת המלכים, כגון אחזיה[5] ויואש[6] נקברו בעיר דוד, אך לא ב"קברי המלכים".
בתקופת בית שני עוד היו קברי בית דוד ידועים. הם מוזכרים בספר נחמיה כנקודת ציון ידועה.[7]
האתר היה מוכר לתושבי ירושלים עד שלהי תקופת בית שני, ויוסף בן מתתיהו מספר על מספר פעמים שהקברים נבזזו כדי לשלם חוב מלכותי, תחילה על ידי יוחנן הורקנוס, שהוציא מהקבר שלושת אלפי כיכרות כסף, בהם שיחד את אנטיוכוס השביעי כדי שיסיר את המצור מירושלים.[8] החרה והחזיק אחריו המלך הורדוס... [9]
לפי התוספתא למסכת בבא בתרא (א, יא), "קברי בית דוד... היו בירושלים ולא נגע בהם אדם מעולם". קבר דוד מוזכר גם במקורות עתיקים נוספים כגון בספר נחמיה, ולהבדיל, בספרי הנוצרים וכן בספרי היסטוריה רומיים.
במקרא נאמר שדוד המלך נקבר במערת קברי בית דוד בחלקה הדרומי של עיר דוד.[10] המקום הידוע כיום כקבר דוד המלך, נקבע על פי מסורת בת כאלף שנים לערך, המזהה את מקום הקבר דווקא בהר ציון, סמוך לחומה הדרומית של העיר העתיקה. בין המקורות: רשימות מסע מהרב מנחם ב"ר ציון (שנת ד'תתקע"ה, 1214-1215), ספר מסעות בנימין[11], רשימות מסע תלמיד הרמב"ן, רבי משה חגיז[12] בשם האר"י, תשובות רדב"ז[13], מהר"ם בן חביב[14]. במהלך השנים, התקבע הזיהוי בין יהודי ירושלים. רבנים רבים שביקרו בארץ ישראל נהגו לפקוד את האתר, ואף היו שחיברו תפילות מיוחדות ל"השתטחות" על הקבר.[15]
ברשימת מסע מתלמיד הרמב"ן[16] ור' אשתורי הפרחי[17] האתר מוזכר כאוהל דוד המוזכר בדברי הימים,[18] בו שיכן דוד המלך את ארון הקודש עד בניית בית המקדש.
בקומה התחתונה של הבניין עומד סרקופג מכוסה בפרוכת, המזוהה כקברו של דוד המלך. עד שנת 2007 עמדו על הקבר כתרי תורה שהובאו מקהילות יהודיות שנכחדו בשואה, אך אלה נגנבו ונעלמו.
תולדות המבנה
האזכור הראשון של המסורת הקושרת בין הר ציון לקברו של דוד המלך מופיע בכתבי מוקדסי.[19] היהודי הראשון המזכיר את הר ציון בהקשר לדוד המלך הוא בנימין מטודלה, שביקר בירושלים במאה ה-12: ”למעלה ממעיין השילוח בהר, שם מצודת ציון, ושם קברי המלכים, ושם בניין ישן קורים אותו היכל דוד מכוון כנגד המקדש בו מדליקים נרות לכבוד המקום לאור האמונה כי הוא בנין דוד - הוא המקום בו הוא שם את ארון האלוקים משהביאו דוד המלך עד שנבנה בית המקדש על ידי שלמה המלך”
ההיסטוריון אלחנן ריינר סבור[20] כי המסורת לקיום קבר דוד המלך במקום מוכחשת על ידי רבי בנימין מטודלה. בביקורו בשנת 1170, הוא כתב: "קברי בית דוד והמלכים שקמו אחריו בהר ציון, ואין המקום ידוע". לדעתו, הוא בקש להכחיש את המסורת על אודות קברי בית דוד בכנסיית ציון. היה חשוב להימנע מיצירת הדעה כי קברו של דוד המלך משיח ה' - הוא בידי הנוצרים. ההנחה היא שאם הייתה מסורת יהודית מקבילה הוא היה מזכיר אותה.
בימי הממלוכים (בשנת 1452 לערך) עברה החזקה על הקבר לידי הסולטאן הממלוכי, בעקבות סכסוכים בין נוצרים ויהודים. הסולטאן הצהיר (כפי שכותב התייר פליקס פברי): "הלא אנו המוסלמים מעריצים את דוד כמו הנוצרים והיהודים. גם אנו מאמינים בכתבי הקודש. לפיכך... יהיה המקום הזה לנו". המוסלמים אסרו על נוצרים ויהודים להיכנס אל הבניין שעל קברי בית דוד, איסור שנשמר בקפדנות עד המאה ה-20, עם יוצאים מהכלל בודדים, כדוגמת ביקורו של משה מונטיפיורי בשנת 1893.
ארמטה פיאורטי, שהיה האדריכל הראשי מטעם הממשל הטורקי, מספר בספר "ירושלים נחקרת" כי בשנת 1859 גילה מערה בשטח בית הקברות במערב הר ציון המובילה מתחת למבנה קבר דוד. פיאורטי זיהה את המערה בתור הקבר האמיתי מלכי בית דוד. כיום, מערה כזו אינה מוכרת אך בדיקות שיקוף קרקע בעזרת מכ"ם שנעשו בשנת 2011 הראו כי קיימת סבירות גבוהה לקיום חלל תת-קרקעי מתחת למבנה [21].
בשנת 1951 חקר יעקב פינקרפלד את המבנה, וכאשר חפר לעומק של כ-70 ס"מ מתחת למרצפות, גילה רצפת פסיפס צבעוני. פינקרפלד תארך את הפסיפס ואת הגומחה בקיר לתקופה הרומית, בעוד שהמצבה עצמה ושאר קירות המתחם הן תוספות מאוחרות. מוטיבים אלו, בנוסף לעובדה שהגומחה פונה לכיוון הר הבית, הובילו את פינקרפלד למסקנה כי הגומחה היא היכל (ארון הקודש) של בית כנסת עתיק ששכן במקום.
בזמן מלחמת השחרור שימש המקום כמפקדה צבאית של הירדנים וב-18 במאי 1948 נכבש בידי ישראל ושימש את הצבא כמפקדה.
המאבק על צביון המקום
לאחר מלחמת העצמאות
עם שוך הקרבות במלחמת העצמאות, למרות ההתחייבות בהסכם שביתת הנשק לאפשר גישה למקומות הקדושים,[22] נותרו הר הבית והכותל המערבי מחוץ להישג ידם של תושבי מדינת ישראל.
לאחר נפילת הרובע היהודי בתש"ח, נותר הר ציון המקום היחיד ממנו היה ניתן לצפות על הכותל המערבי והר הבית. השלט המכוון אל התצפית נותר על כנו גם כיום (2015). החל בשנת 1953 החלה לפעול במקום "ועדת הר ציון" בראשות הממונה הראשון על המקומות הקדושים, הרב שמואל זנוויל כהנא (שז"ך)[23] הוא קיבע את מרכזיותו וחשיבותו ליהודים, ואף נשלחו מאות אבנים מהמקום כיסודות לבתי כנסת בארץ ובעולם, כתחליף לכותל המערבי (ולהר הבית).[24][23][25] בעקבות חקירתו של יעקב פינקרפלד לפיה גומחה במבנה כוונה אל הר הבית, ומכאן השערתו שהמדובר בבית כנסת עתיק, החלו גם תפילות במקום.[26] הנשיא יצחק בן צבי, בתיאום עם הרב שז"ר הקים משרד על גג המבנה, אליו היה מגיע פעמיים בשבוע, ובו קיבל את פני עולי הרגל בשלושת הרגלים על מנת לחזק את הקשר עם העיר העתיקה, ומקום המקדש.[24]
לאחר קום המדינה ב-1948 הוקם בסמוך אל מבנה הקבר "מוזיאון מרתף השואה" שהיה המוזיאון הראשון בעולם להנצחת מאורעות השואה, ובו לוחות שיש בהם חקוקים שמות הקהילות שחרבו. נציגי קהילות אלו נהגו לערוך טקס זיכרון ביום שנקבע כיום הזיכרון לקהילתם, בדרך כלל יום חורבנה.[23] עקב אופיו הדתי של מרתף השואה, מאורעות דמים של קהילות צפון אפריקה הונצחו אף הן במקום.[23] עם שוב צה"ל לעיר העתיקה במלחמת ששת הימים החל שוב מאבק עם הוואקף על בית הכנסת הספרדי הסמוך.[24] במתחם כולו ובפרט במרתף השואה ובחדר "בית המדרש" הסמוך, שהלימוד בו משמש חלק מפעילות ההנצחה של מרתף השואה, טיפלה ישיבת התפוצות השוכנת בסמיכות,[23] וכן ב"חדר דוד המלך"- מאוחר יותר 'מוזיאון דוד המלך', המציג פריטי אמנות שונים ומוצגים עתיקים. בבית המדרש מתקיימות תפילות בחגים, וכנס גדול של מאות ואלפי מתפללים בחג השבועות, היום בו לפי המסורת, נפטר דוד המלך[27]. החזן בתפילות אלו, עד מותו היה ישראל שטרן.
כיום
בשנת 2005 באחת מישיבות הכנסת, חשף חבר הכנסת יצחק כהן מש"ס שבהיותו שר הדתות הובאה הצעת הוותיקן בידי השר יוסי ביילין להעביר את 'חדר הסעודה האחרונה' לרשותם, וביקש לדעת אם חודשו הבקשות מצד הנוצרים, ומה עמדת הממשלה. שר התיירות הירשזון אישר באותה ישיבה, כי אכן פנו גורמים שונים בלתי רשמיים בניסיון להעביר חלקים ממתחם קבר דוד לידי הכנסייה היוונית וגורמים נוצריים נוספים, במסגרת תוכנית ההתנתקות. בתשובות בלתי מתחייבות, הממשלה הודיעה רק שלא הייתה החלטה כזו.[28]
בשנת 2009 הוצב במקום פסל מוזהב המתאר את דוד המלך מנגן בכינור עתיק (כיום נקרא נבל). לטענת גורמים דתיים הפסל הפך מוקד משיכה לצליינים נוצרים ונערכה פניה לרב הראשי מרדכי אליהו על מנת לסלקה מהמקום.[29] לאחר מאבקים שכללו התנכלות לפסל ופגיעה בו, במאי 2012 פורסם שהוחלט להעביר אותו מהר ציון אל חצר הפטריארך היווני ברובע הנוצרי בעיר העתיקה.[30]
בחנוכה דצמבר 2012 נתפס במתחם צעיר כשהוא מנתץ את אריחי הקרמיקה המצפים את הקירות. לטענתו נאמר לו שהאריחים חוסמים את התפילות. בעשרה בטבת תשע"ג, ינואר 2013 לפני טקס יום הקדיש הכללי שנערך במרתף השואה, ניתצו אלמונים את כל האריחים המתוארכים למאה ה-17.[31] רשות העתיקות הישראלית החליטה שלא לשפץ את האריחים שנופצו.[32]
בראש חודש אייר, (אפריל 2013) פנתה סגנית השר ציפי חוטובלי לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה שלא יעביר את המתחם לנוצרים.[33] בחג השבועות כחודש לאחר מכן, במאי, נערכה קטטה אלימה בין נערים מוסלמים ויהודים, במסגרתה נער יהודי נפצע בראשו ממכת מוט ברזל ופונה לבית חולים. בתחילת תמוז, יוני 2013, ישיבת התפוצות ארגנה סעודת מלווה מלכה פתוחה לציבור ומלווה בנגנים על מנת להעלות את המודעות ולחזק את הנוכחות היהודית במקום.[34][35] סעודות "מלוה מלכה" נערכות במקום בכל מוצאי שבת, בשנים האחרונות.[36]
בפברואר 2014 פורסם שבישיבת עירייה בהשתתפות כל הגורמים הממשלתיים, התקבלה דרישת גורמים נוצריים להעביר את מתחם הר ציון כולו, כולל קבר דוד לרשותם תחת ריבונות ארצם.[37] לאחר חג הפסח, במאי 2014, ולקראת ביקורו של האפיפיור ביוני, נעצרו שני יהודים במקום באשמת "תפילה בכנסייה",[38] וב'הארץ' דווח כי בימין גוברת המחאה בעניין מסירת חלקים מהמתחם לידי הנוצרים, אף שכל הגורמים הממשלתיים מכחישים זאת.[39] יו"ר הכנסת זאב אלקין, שר החוץ אביגדור ליברמן והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ פרסמו הודעה לפיה לא יהיה שינוי במצב הקבר, ושאין כוונה למסור את המתחם לנוצרים, אך דיון שנקבע בכנסת על כך בוטל לבקשת משרד החוץ.[40] ביוני, ערב ביקור האפיפיור, נערך במקום טקס נוצרי, תוך מחאת יהודים, וטענות על שקרים מצד אהרונוביץ וליברמן.[41]
לקראת סוף שנת 2014 נחשפה תכתובת מראשית המנדט הבריטי ב-1921, בעניין מאבק בין הממשל האיטלקי והואקף המוסלמי, והרבנות הראשית - אז חלק מן הממסד הציוני טרם קום המדינה, על המתחם.[42] יחד עם התכתובת מימי המנדט, התפרסמה תוכנית חדשה של עיריית ירושלים לשינוי ייעוד, שיאפשר הקמת מבנה נוצרי גדול בכניסה למתחם. עורך הדין גלעד קורינאלדי חשף גם כוונה של העירייה לאפשר לנוצרים קתולים לקיים טקסים נוצריים בחדר הסעודה האחרונה באורח קבע, דבר שנאסר עליהם עד לאותה עת לפי הגדרת המצב הקיים במקום.[42]
חודש לאחר מכן נטען שגורמים במשרד התיירות תומכים בהוצאת היהודים מהמתחם בהדרגה, ומסירתו לידי הנוצרים.[43] עם זאת התברר שהמקום אינו מוגדר "מקום קדוש" אלא מקום תיירות, ולפיכך אין למשרד הדתות או לממונה על המקומות הקדושים כל שליטה על זמני התפילה או סדרי התפילה שבו, עליהם מופקדת המשטרה במסגרת שמירה על "המצב הקיים". הרב רבינוביץ טען שהוסכם שאל להם להכניס צלבים למקום אלא בעת ביקור האפיפיור, וכי נקבעו זמנים מוגבלים לתיפלתם שם.[44]
בתחילת 2015 התפרסם במקור ראשון שבשיחות עם הוותיקן הוחלט להעביר חלק מקבר דוד לידיו. בנוסף, משטרת ישראל נערכה לפנות את מתפללי בית הכנסת והלומדים במקום, על מנת לאפשר לכנסייה היוונית אורתודוקסית לערוך במקום טקס נוצרי.[45] בעקבות זאת קמה סערה, חבר הכנסת פרוש דרש לדעת אם נכונים הדברים. נערכה תפילה יהודית המונית במקום והטקס הנוצרי בוטל. המחאות נמשכו למרות נסיונות ההרגעה של רב הכותל הרב רבינוביץ.[46]
בפסח תשע"ה החלה לפעול במקום בשעות אחר הצהריים והערב "ישיבת המקובלים נפש החיים", בראשות הרב יעקב אברהם שפהרד, בחדר המכונה "מערת דוד המלך". יש הסבורים שמחדר זה הייתה כניסה למערות הקבורה. לאחר כמה שנים עברה הישיבה לצידו השני של המתחם, בחדר המכונה "חדר הברטנורא".
בפסח שני, תשע"ה (תחילת יוני 2015) נערכה סעודת מלווה מלכה גדולה בליווי נגנים כהזדהות יהודית עם המקום, למרות מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר
ביוני 2015 דווח שיהודים פונו בכח מהמתחם בידי שוטרים, לקראת טקס של הכנסייה היוונית אורתודוקסית, לבסוף קויים הטקס בנוכחות קהל מצומצם, ללא הדלקת קטורת וללא צלב.[47] בין העצורים היה גם כתב הארץ יאיר אטינגר.[48]
קבר דוד המזויף
בתקופת המנדט הבריטי החל משנת 1920 אולצה משפחת דג'אני המוסלמית שהחזיקה במקום לפתוח אותו באופן שוויוני בפני מבקרים לא מוסלמים.
עם כיבוש הר ציון בידי כוחות הפלמ"ח ב-1948 וכניסת חיילי צה"ל לקבר דוד, התברר לראשונה כי הקבר אותו הציגה משפחת דג'אני בפני היהודים והנוצרים כל השנים היה למעשה קבר מזויף ששכן בקומה העליונה מעל הקבר האמיתי. "קבר" זה היה למעשה גוש אבנים ומלט שנבנה במטרה להרחיק את הזרים מהקבר האמיתי שבקומת המרתף. בשנת 1951 עיצב האדריכל מאיר בן אורי את הכיתוב "דוד מלך ישראל חי וקיים" מעל קבר דוד. כתובת זו נשארה עד השיפוץ והניקוי שנערכו במקום בשנת 2012.
ניתן לראות את הקבר המזויף בחדר הפנטקוסט אליו מגיעים מחדר הסעודה האחרונה שמעל לקבר דוד המלך המקורי. וכן ישנם מדרגות לעלות לשם - משמאל לכניסה הראשית לקבר אך הם סגורים
מנהגים הקשורים במקום
בחג השבועות, יום פטירתו של דוד המלך,[49] פוקדים את הקבר אלפי מבקרים[50] חלקם מדליקים אז ק"ן (150) נרות, לציון מספר המזמורים שבספר תהילים, המיוחס לדוד. כמו כן המבקרים במקום נוהגים לקרוא בו פרקי תהילים. ובתקופות שונות אף ייסדו במקום חבורות תהילים. בכל מוצאי שבת מתקיימת במקום סעודת "מלווה מלכה" המונית, סעודה זו נקראת גם "סעודתא דדוד מלכא" (סעודת דוד המלך), שכן דוד המלך ביקש מה' לדעת את יום מותו, וה' גילה לו שהוא ימות בשבת, ומאז, בכל מוצאי שבת היה דוד עושה סעודה לבני ביתו, כדי להודות לה' על שעודנו בחיים.
זיהויים אחרים למקום קבורת דוד ושושלתו
לפי הכתוב בספר מלכים (ושוב בספר דברי הימים), מתוך 21 מלכי יהודה, 13 מלכים נקברו "עם אבותיהם בעיר דוד". כלומר, בעיר דוד היה אתר של קברי המלכים, ובו היה קבור גם המלך דוד עצמו.[51]
יורם (מלך יהודה), אחז בנו, יואש (מלך יהודה) בנו, ועוזיהו נכדו של אחז, מן המלכים המאוחרים של ממלכת יהודה, נקברו מחוץ לקברי המלכים. יש הקושרים את קבורתם מחוץ לאחוזת הקבר הממלכתי במותם ממחלה.[51] חזקיהו, מאחרוני מלכי ממלכת יהודה ומהחשובים שבהם, נקבר "במעלה" קברי המלכים. לפי השערתו של ד"ר יואל אליצור הכוונה קרוב לקברי המלכים אך מחוץ למתחם מפאת חוסר מקום.[51] המלכים מנשה, אמון בנו, וכנראה גם יאשיהו בנו של אמון נקברו ב"גן עוזא". גן עוזא זוהה בידי גבריאל ברקאי בשנת תשל"ז (1977) כמתחם מערות קבורה שטרם נחקרו מתחת למתחם 'קבר דוד' שבהר ציון (הנקרא "הגבעה המערבית" בספרות המחקר).[52] לעומתו זאב ארליך (ז'אבו) מזהה את גן עוזא במתחם קברים שנמצא בגיא בן הינום סמוך לעיר דוד.[53]
החוקר ריימון וייל, הארכאולוג היהודי הראשון שערך חפירות בארץ ישראל, זיהה את קבר דוד באתר חצוב אותו חשף בשנים 1913 ו-1914 בעיר דוד סמוך למעבר נקבת השילוח תחת חומת העיר מתחילת בית שני.[51] על תהליך התקבלותו של זיהוי זה ולאחר מכן דחייתו בידי המחקר כתב ד"ר יואל אליצור כשלטענתו שינוי הלוך הרוח היה תלוי יותר בסיבות שאינן מחקריות ובנסיבות התקופה.[51] אין ספק שמדובר באתר קבורה קדום שחלקו נפגע בידי חציבה מאוחרת בימי בית שני ובמיוחד בימי הורדוס ואחרי כן תחת השלטון הרומי. זיהוי של וייל מתאים למתואר בספר עזרא ונחמיה:
”...וְאֵת חוֹמַת בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח לְגַן הַמֶּלֶךְ וְעַד הַמַּעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעִיר דָּוִיד. {ס} אַחֲרָיו הֶחֱזִיק נְחֶמְיָה בֶן עַזְבּוּק שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ בֵּית צוּר: עַד נֶגֶד קִבְרֵי דָוִיד...”
דבריו מתאימים גם לנאמר בתלמוד בשם רבי עקיבא על המסורת לגבי מיקום קברי המלכים וקבר דוד בעיר, שנותרו עם תכולתם עד ימי מרד בר כוכבא:
”קבר שהקיפתו העיר... מפנין אותו. כל הקברות מתפנין, חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא. רבי עקיבא אומר: אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין! אמרו לו: והלא קבר בית דוד וקבר חולדה הנביאה היו בירושלים ולא נגע בהן אדם מעולם? אמר להם: משם ראיה?! מחילה הייתה להן והייתה מוציאה טומאה לנחל קדרון.”
ואכן נמצאו קברים עתיקים של עשירי ירושלים שפונו מתכולתם בימי בית שני.[54]
שארל קלרמון-גנו שיער שהטיית נקבת השילוח בעיקול רחב מן הקו הישר והקצר נועדה לעקוף פגיעה בקברים, וריימון וייל ראה בכך הוכחה נוספת לזיהוי מקום זה כקבר דוד והמלכים.[51][55]
זיהויו של וייל נתקבל תחילה על ידי כל החוקרים בימיו.[56] בשנת 1948 (ה'תש"ח) פרסם שמואל ייבין שני מאמרים ובהם החל לפקפק בזיהוי, מפני שסבר שקברי המלכים היו צריכים להיות בתוך העיר קרוב יותר לארמון המלוכה, ולפיכך אולי באזור הר ציון ("הגבעה המערבית").[51][57] אחריו הגיעו מפקפקים נוספים, מסיבות שונות:[51]
- אימוץ השערות אחרות לגבי העיקול של נקבת השילוח (עם השנים נדחו השערות אלו והדבר נותר כחידה לא פתורה)
- העיקול השני בנקבת השילוח אינו מוסבר בהימנעות מפגיעה בקבר דוד.
- חציבה קדומה (לא ברור מאיזו תקופה) סמוכה לקברים אלו, שהיו נמנעים ממנה אילו היה מדובר בקבר דוד.
- חציבת חדר הקבורה האמור נעשה ברשלנות שאינה יאה למלך, ואף פשוטה יותר מאשר הקברים החצובים האחרים סביב, בעיר הקברים הקדומה של ירושלים מאותה תקופה לערך.
לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ-ישראל א, הוצאת ספרים אחיעבר ושות', ירושלים, 1985, עמ' 298–326
- דורון בר, לקדש ארץ, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2007, עמ' 50–81
- עמית ראם, "המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת-קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון, מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה, דברי הכנס ה-14, אלול תשע"ג, מכון מגלי"ם
- בנימין זאב קדר, (עורך), צבי ברס (עורך משנה), פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשל"ט, 1978, פרק 5 : קבר דוד בתיאורו של בנימין מטודילה (1169), אגוסטין ארסה, תרגום : יוסף קפלן, עמודים 112–121.
קישורים חיצוניים
- ההתייחסות לקבר בסיפור העממי ובשירים בני-זמננו
- קבר דוד בתוכנית המתאר של ירושלים
- רשימת מאמרים על קבר דוד באתר רמב"י
- יהושע פראוור, "מנזר הפראנציסקאנים ב"הר ציון" ויהודי ירושלים במאה הט"ו", ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה יד (א-ב), החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תש"ח
- גבי ברקאי, לבעיית מקום קבריהם של מלכי בית דוד האחרונים, באתר עיר דוד.
- יואל אליצור, אכן! קברי בית דוד תשס"ד, באתר דעת. (מאמר המתייחס לזיהוי קברי בית דוד בעיר דוד.)
- ניצה פרילוק, הצלה ומעשי ניסים בקבר דוד המלך, בסיפור העממי ובשירים בני זמננו, מבוע (כתב עת) כרך ל"ח, תשס"ג. באתר דעת.
- יותם יעקבסון, קבר דוד: מקום קדוש שמסעיר את שלוש הדתות, באתר ynet, 27 בדצמבר 2012
- ניר חסון, מי מייהד את קבר דוד, הארץ, 2 באוגוסט 2013
הערות שוליים
- ^ כך סברו רבים מגדולי ישראל, לטענת החוקרים בעקבות המסורה הנוצרית
- ^ ספר מלכים א', פרק ב', פסוק י'
- ^ יד יצחק בן-צבי (2014-07-02), ממצאים חדשים מכנסיית 'הגיה ציון' ומהחפירות בהר ציון מר עמית ראם, נבדק ב-2017-09-28
- ^ לרשימה מלאה ראו: וילנאי, מצבות קודש, עמ' 298
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוק כ'
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ד, פסוק כ"ה
- ^ ספר נחמיה, פרק ג', פסוק ט"ז
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, יג, ח, ד; מלחמת היהודים, א, ב, ה
- ^ יוסף בן מתתיהו, טז,ז, קדמוניות היהודים
- ^ (ייתכן שאזור נקרא בעבר עיר דוד)
- ^ הובא גם בסדר הסודות ב"א תתקכ"ד.
- ^ אלה מסעי עמוד טו.
- ^ סימן תרלג.
- ^ ספר גט פשוט
- ^ כך ה"בן איש חי" בביקורו בארץ ישראל, וכן הרב יצחק אלפייה, ראש ישיבת בית אל.
- ^ עמוד 86.
- ^ כפתור ופרח פרק מא.
- ^ ט"ו, א'
- ^ "ואנשי הספר (יהודים ונוצרים) אומרים שקבר דויד בצהיון (ציון)" אלמוקדסי. אחסן אלתקסים פ' י מעראף אלאקאלים, עמ' 162.
- ^ אלחנן ריינר, "ואיך? שהרי ירושלים לחוד וציון לחוד! - (השכונה היהודית בירושלים לאחר התקופה הצלבנית)", (בתוך) נוף מולדתו, יוסי בן-ארצי, ישראל ברטל ואלחנן ריינר (עורכים), הוצאת מאגנס, תש"ס עמ' 277
- ^ עמית ראם, מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה, דברי הכנס ה-14
- ^ הסכם ממלכת הירדן ההאשמית-ישראל על שביתת נשק כללית סעיף 8.2
- ^ 23.0 23.1 23.2 23.3 23.4 מרתף השואה בהר ציון: בין זכירה עממית לזיכרון ממלכתי אלכס לבון, אוניברסיטת בן-גוריון
- ^ 24.0 24.1 24.2 חדר הנשיא בקבר דוד אתר 'אהבת ירושלים'
- ^ בין קדושה מוסלמית ליהודית: ראשית תהליך הייהוד של המקומות הקדושים המוסלמיים במדינת ישראל 1967-1948 דורון בר, אוניברסיטת תל אביב
- ^ בית כנסת שהפך לקבר דוד אתר טל חניה, הרצאות על ירושלים
- ^ הרב אדיר כהן, איזה יום נפטר דוד המלך, באתר ישיבת כסא רחמים (בעברית)
- ^ מסירת חדר הסעודה האחרונה בקבר דוד בירושלים לשליטת הנצרות תשובת שר התיירות יצחק הירשזון תשובת שר התחבורה שטרית בשם הממשלה, בנוכחות ראש הממשלה שרון ומחאת אהוד אולמרט
- ^ הפסל בקבר דוד - תועבה שאין כדוגמתה שמעון כהן, ט' באיר תשס"ט, חדשות ערוץ שבע
- ^ ניצחון לחרדים פסל דוד יעבור לרובע הנוצרי 17 במאי 2012
- ^
ניר חסון, חשד: אלמונים ניפצו אריחים בקבר דוד כדי למחוק את זכר האיסלאם, באתר הארץ, 3 בינואר 2013
- ^ ניר חסון, מי מייהד את קבר דוד?, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2013
- ^ חוטובלי לנתניהו: אל תמסור את קבר דוד לותיקן 30 באפריל 2014, חדשות סרוגים
- ^ קבר דוד מתעורר לתחיה, חזקי עזרא, ח' בתמוז תשע"ג, 16 ביוני 2013, אתר ערוץ שבע
- ^ סעודת מלוה מלכה של ישיבת התפוצות בקבר דוד, בהשתתפות אדמו"רים חסידיים, והרב יעקב נענה, בנו של אליהו נענה הגבאי הראשון של בית הכנסת הספרדי בקבר דוד (יוטיוב)
- ^ אתר 'קבר דוד' - פעילויות
- ^ בכירים נוצרים לעיריית י-ם: ריבונות בהר ציון י"ח אדר תשע"ד, 18 בפברואר 2015, אתר חדשות ערוץ שבע
- ^ למרות ההבטחות: קבר דוד המלך הפך לכנסייה גיל קלנר, 20 במאי 2014, חדשות סרוגים
- ^ בימין יוצאים למאבק נגד "מסירת קבר דוד לוותיקאן"
- ^ המאבק על קבר דוד: מדוע בוטל הדיון? יהודה הלוי, 16 במאי 2015, חדשות בחדרי חרדים
- ^ האפיפיור עזב, המלחמה על קבר דוד נמשכת 10 ביוני 2014, אתר אנרג'י - מעריב
- ^ 42.0 42.1 מכתב חושף: המאבק הנוצרי על קבר דוד - משנות העשרים אתר אנרג'י - מעריב
- ^ נמשך הכיבוש הנוצרי בקבר דוד ה' בכסליו תשע"ה, נובמבר 2014, אתר ערוץ שבע
- ^ קבר דוד לא הוגדר מקום קדוש 24 בנובמבר 2014, חדשות מחלקה 1
- ^ המשטרה תפנה את בית הכנסת היהודי בציון דוד המלך כדי לאפשר לנוצרים יוונים אורתודוקסים להתפלל שם במקומם (אתר שפה ברורה)
- ^ קבר דוד לוותיקן? לא היה ולא נברא (דברי רב הכותל, הרב רבינוביץ, ערוץ שבע)
- ^ עימותים אלימים בין מתפללים יהודים למשטרה בקבר דוד בירושלים 1 ביוני 2015 (הארץ)
- ^ כתב הארץ יאיר אטינגר בין העצורים בקבר דוד אתר 'סרוגים'. הדף כולל סרטון קצר על המחאה היהודית במקום.
- ^ ירושלמי ביצה, ב, ד (דף יא, א בדפוס ראם)
- ^ מעמד מרטיט - הסעודה המסורתית בקבר דוד המלך ח' סיוון תשע"א, באתר שטורעם נט.
- ^ 51.0 51.1 51.2 51.3 51.4 51.5 51.6 51.7 אכן! קברי בת דוד, יואל אליצור, תשס"ד מאמר מפוענח (אתר דעת) וראו המאמר במקורו כקובץ PDF (אתר מכללת הרצוג)
- ^ לבעיית מקום קבריהם של מלכי בית דוד האחרונים גבריאל ברקאי (המאמר המקוון באתר עיר דוד) פורסם במקור בבין חרמון לסיני, יד לאמנון; קובץ מאמרים בידיעת הארץ. עורך: מגן ברושי. ירושלים: ידידים, תשל"ז (קובץ זה בכרטסת הספרייה הלאומית)
- ^ ברכת כהנים בקברי בית דוד זאב ארליך, פורסם במקור ראשון 5 ביוני 2006 (אתר דעת)
- ^ 'כל הקברות מתפנין' - שתי מערות-קבורה מימי בית-ראשון ליד החומה המערבית של ירושלים וטיהורן בימי בית-שני מגן ברושי, גבריאל ברקאי ושמעון גיבסון, קתדרה 28, ה'תשמ"ג (גישה לרשומים לאתר, אתר מכון יצחק בן-צבי)
- ^ לא נמצא המקור לסברה זו של שארל קלרמון-גנו, אך רבים דנו בה בעקבות דברי וייל. לעיקולים בנקבת השילוח אין כיום הסבר חד משמעי. ר' נקבת השילוח (אתר עיר דוד)
- ^ אליצור מונה בנאומו את גוסטב דלמן, לואי-איג ונסאן, קרל ואצינגר, מתכין המפות קורט גאלינג, ואת חוקר העתיקות ג'ון סימונס, וחוקרי המקרא ו' רודולף וכן ג'יימס אלן מונטגומרי.
- ^ קברי מלכי בית דוד שמואל ייבין, הירחון לחקר המזרח הקרוב (באנגלית) (גישה חלקית ללא הרשאה, ארכיב הירחונים באתר אוניברסיטת שיקגו)
26103394קבר דוד המלך