הרצחת וגם ירשת
הביטוי "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?" משמעותו שנעשה עוול על גבי עוול, כאשר בנוסף יש בהן הפקת הנאה ותועלת מפירות העוולה שהיא בחינת הגדלת העוולה מבחינת עושה העוולה, ומנגד "הוספת חטא על פשע" בבחינת הגדלת העוולה כלפי הקרבן.
מקור
ערך מורחב – כרם נבות
מקורו של הביטוי הוא במקרא בתיאור מאורעות כרם נבות היזרעאלי ודברי התוכחה של אליהו הנביא כלפי אחאב.
וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה', הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ; וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה', בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת-דַּם נָבוֹת, יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת-דָּמְךָ גַּם-אָתָּה.
התיאור המקראי על כרם נבות מציג את עוולת הנישול ורמיסת הצדק הטבעי, ומהווה לקח מוסרי נוקב. למן ימי המקרא ועד ימינו - משמש ביטוי זה להצגת הכשל המוסרי של הפקת הנאה וטובה מפירותיה של עוולה חמורה.
הסיפור שזור בשרשרת עוולות, הסתה וכזב שנעשים כלפי נבות על ידי איזבל ואחאב. אחאב חשק בכרם נבות ומנסה לשדלו להעבירו לידיו בתשלום, נבות מסרב לוותר על נחלתו.
איזבל אשת אחאב טופלת האשמות שוא על נבות, תוך שימוש כוזב במערכת המשפט, בשם ה' ובשם המלכות, בבידוי ראיות על ידי סוכניה ובעדויות שקר, ומביאה לסילוקו ולסקילתו למוות של נבות על ידי השופטים והשרים בעירו. עם מות נבות יורשים אחאב ואיזבל את כרם נבות, כדין המוצא להורג בגין פשע נגד המלך[1]. לאחר ששמע אחאב את דברי התוכחה של אליהו הנביא הוא שב בתשובה ותשובתו התקבלה[2].
פרשנים ותלמוד
על פי הפרשנים, השאלה היא שאלה רטורית[3] שמביעה תוכחה שמשמעותה היא ”הייתכן שרצחת את נבות כאויב, וגם ירשת אותו כקרוב אהוב?”[4] פרוש נוסף מתבסס על ההלכה על פיה נכסיו של אדם שבגד במלך והוצא להורג עוברים למלך[5], כך שהשאלה היא: האם לא די בכך שגרמת להרצחו של נבות שלא כדין, שמלבד זאת אתה לוקח לו את נכסיו?[6]
ניתן לבצע הקבלה של הדבר להלכה לפיה לא עונשים את האדם בעונש כפול. כך למשל, אדם שעשה מעשה שיש בו עונש מוות וגם תשלום ממוני, למשל רציחת אדם תוך כדי הריסת רכושו, אם עונשו מוות – יהיה פטור מהעונש הממוני הקל. עם זאת, אין מדובר בפירוש רווח לדעת רוב החוקרים, אשר רואים בביטוי "הרצחת וגם ירשת" כדברי תוכחה, ולא כשאלה משפטית ו/או דברים הבאים לסנגר על הרוצח בניסיונו לרשת את הקרבן[7].
אזכורים נוספים
בפרקי דרבי אליעזר כתוב כי לאחר שהרג קין את הבל וענה לשאלת ה' איה הבל "השומר אחי אנוכי?" אמר לו הקב"ה: "הרצחת וגם ירשת, קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה, ואתה אומר השומר אחי אנכי"[8]
רבי יצחק אברבנאל משתמש בביטוי להסביר כי הסיבה בשלה בניהו בן יהוידע לא הרג את יואב בן צרויה כפי שצווה על ידי שלמה המלך אלא שב לדווח למלך שיואב אוחז בקרנות המזבח, היתה משום שידע שהוא עתיד לרשת את יואב בתפקיד שר צבא ישראל ולא רצה שיאמרו עליו "הרצחת וגם ירשת?" ולכן השתדל להצילו[9].
בחוק
חוק הירושה הישראלי קובע "אלה פסולים לרשת את המוריש: מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו ...".
בתי משפט השתמשו בביטוי לנמק שלילת זכותו של אדם ליהנות מפירות עוול שעשה. בפסק דין Riggs v. Palmer (אנ') במדינת ניו יורק נקבע שנכד שרצח את סבו לא יירש אותו, למרות הוראות הצוואה של הסב. בישראל, נימק השופט מישאל חשין את הסירוב לאפשר לאדם לגדל את בנו שנולד לו מקטינה בניגוד לחוק, תוך שימוש בביטוי "הרצחת וגם ירשת?"[10].
ראו גם
לקריאה נוספת
- דניאל פרידמן, הרצחת וגם ירשת - משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא, הוצאת דביר, 2000, הפרק "הרצחת וגם ירשת", עמ' 145-101.
- יעקב שפירא, ושוב על "הרצחת וגם ירשת?"(הקישור אינו פעיל), באתר של גליונות על פרשת השבוע, משרד המשפטים (שנת תש"ע)
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ח עמוד ב'.
- ^ פסיקתא דרב כהנא, פיסקא כד.
- ^ רד"ק על ספר מלכים א', פרק כ"א, פסוק י"ט.
- ^ רד"ק על ספר מלכים א', פרק כ"א, פסוק י"ט.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ח עמוד ב'.
- ^ מלבי"ם על ספר מלכים א', פרק כ"א, פסוק י"ט.
- ^ מצודת דוד, אליאב שוחטמן, "הרצחת וגם ירשת?!", אתר דעת
- ^ פרקי דרבי אליעזר, פרק כ"א
- ^ אברבנאל על ספר מלכים א', פרק ב', פסוק ה'.
- ^ ע"א 3798/94 פלוני נ' פלונית, פ"ד נ(3) 133
