דבורה הנביאה

דבורה הנביאה

שופטת ישראל ה־4 משבט אפרים כ-40 שנה אירועים בתקופתו מלחמה בחצור → שמגר בן ענת גדעון בן יואש ←

דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה הייתה השופטת הרביעית ששפטה את ישראל בתקופת השופטים.

סיפורהּ מתואר בספר שופטים, פרק ד' ופרק ה'. היא ידועה בעקבות שירת הניצחון על צבא יבין מלך כנען: "שירת דבורה" (ספר שופטים, פרק ה').

דמותה

דבורה ישבה לשפוט את ישראל בנחלת שבט אפרים.

בתלמוד, היא נמנית בין מ"שבע הנביאות" הנזכרות בתנ"ך.

דבורה ישבה תחת תומר בין הרמה ובין בית אל. חז"ל בגמרא, דנים מהו אותו "תומר": לפי דעה אחת, זהו שבחה שישבה תמיד תחת העץ במקום פתוח על מנת שלא להיכשל באיסור ייחוד עם גברים הבאים אליה למשפט. לפי דעה אחרת, "תומר" ביאורו, ”מה תמר זה אין לו אלא לב אחד, אף ישראל שבאותו הדור לא היה להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים” וזהו שבחה.

לדעת רב, המובאת במדרש, תקופת דבורה היא תקופת שפוט השופטים שבזמנה התרחשה מגילת רות.

בנביא נאמר כי דבורה היא "אשת לפידות" (ספר שופטים, פרק ד', פסוק ד') ייתכן שזה שמו של בן-זוגהּ; ייתכן שבן-זוגהּ היה ברק, ו"לפידות" היה כינויו של ברק, ופירוש אחר הוא אישה זריזה וחרוצה. לפי דרשת חז"ל, כינוי זה ניתן לה בעקבות מנהגה להכין פתילות עבור משכן שילה.

התוספות בכמה מקומות דנים כיצד הייתה יכולה דבורה לשבת בדין ולהיות שופטת, הרי אשה פסולה מלדון ולהעיד? ומבארים כמה הסברים. הסבר ראשון: שדבורה הייתה נביאה, וכיוון שכך הרי ה' משרה עליה שכינה ולכן עם ישראל קיבלו עליהם את דבורה על אף שהיא אשה. הסבר שני: שהיא לא הייתה דנה בעצמה את דיניהם, אלא הייתה רק מלמדת את הדיינים את ההלכות. הסבר אחר הוא שאשה כשרה כן לדון אך לא להעיד, ולכן דבורה הייתה יכולה להיות שופטת.

יש שאף מנו את דבורה בין ראשי הקבלה במסורת התורה שבעל-פה.

על פי המסורת נקברה דבורה בקדש נפתלי שבנחלת שבט נפתלי, על אף שמקום מושבה היה בהר אפרים.

המלחמה

ערך מורחב – מלחמת סיסרא

באותה עת שלט בישראל יבין מלך חצור באמצעות שר-צבאו סיסרא, ובהיעדר מנהיג לישראל, נחשף העם לפרעות מצד אויבם. לאור המצב, דבורה הנביאה ששפטה את העם קיבלה ציווי מה' ליזום מלחמה נגד יבין מלך חצור. היא ציוותה על ברק בן אבינעם:

וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹוקי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. ז וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ.

— שופטים, ד', ו'-ז'

ברק היסס למלא הוראה זו, והציב תנאי לדבורה:

אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ.

— שם, ח'

למשמע דבריו, ענתה דבורה:

הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ – כִּי בְיַד-אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת-סִיסְרָא.

— שם, ט'

שירת דבורה

ערך מורחב – שירת דבורה

המלחמה בין ברק בן אבינועם לסיסרא מתוארת מזווית אישית ב"שירת דבורה". שירה זו היא מעין שירת ניצחון המתארת את הרקע למלחמה, מותחת ביקורת על השבטים שנמנעו מליטול חלק במלחמה משום שלא סבלו מאיום ביטחוני ישיר מסיסרא, ומשבחת את יעל אשת חבר הקיני על שהרגה את סיסרא.

שירת דבורה מופיעה בספר שופטים, פרק ה', ומורכבת מ-31 פסוקים. את שירת דבורה קוראים בבתי הכנסת כהפטרה של פרשת בשלח בה קוראים את שירת הים.

פירוט תוכן השירה

השירה פותחת בתיאור עוזו של ה' אלוקי ישראל, לאחר מכן תיאור המצב הבעייתי שקדם למלחמה, הלל לשבטים שיצאו למלחמה, גערה בשבטים שהתחמקו ממנה, ואף קללה לתושבי מקומות שלא הצטרפו, ובהנגדה אליהם תיאור מפורט של יעל אשת חבר הקיני שבניגוד למשתמטים התנדבה וסיכנה את עצמה. השירה עמוסה ברוח של התנדבות ואהבה, לעומת הרשעות ולקיחת השלל של סיסרא. בסיום מתואר מצב האויבים בעורף, אם סיסרא המצפה לשוב בנה, והשקט שהשתרר בעקבות הניצחון במלחמה.

בדומה לשירת הים, המנהיג מודה בשירתו לה' לאחר שהתרחשה לעמו הצלה גדולה. ניתן לראות הקבלה בכמה עניינים בין השירות הללו. כמו הפתיח ”אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל” ובשירת דבורה ”וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם”, וכמו ההודאה, בשירת הים – ”אָשִׁירָה לה' כִּי-גָאֹה גָּאָה” ובשירת דבורה ”אָנֹכִי, לַה' אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר, לַה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל”.

כמו שירת הים גם שירת דבורה מסודרת בצורת "אריח על גבי לבנה".

ראו גם

• תומר דבורה
• מספר דבורה

לקריאה נוספת

• עדין שטיינזלץ, ‏נשים במקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1983, פרק ז' - "דבורה - נביאה פוליטית"
• יאירה אמית, ספר שופטים אמנות העריכה, ירושלים: מוסד ביאליק, 1999, עמ' 185–205.
• פלמוני, י "דבורה", אנציקלופדיה מקראית, כרך ב', עמ' 584–587.

קישורים חיצוניים

• פרשנות והגות של כותבים שונים על דבורה הנביאה באתר מיזם 929
• שמואל טולקובסקי, ‏מלחמת דבורה וברק, מערכות גיליון 1, אפריל 1940
• דוד השביט, ‏מלחמת דבורה-סיסרא: חשיבה מחוץ לקופסה, מערכות גליון 445, 58–64, אוקטובר 2012
• דבורה הנביאה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• דבורה הנביאה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• שירת הים ושירת דבורה, באתר ישיבת הר ברכה
• שירת דבורה עם פירוש למילים הקשות באתר ויקיהדות
• כיבוש חצור בסיפורי התנ"ך באתר הסודות של חצור
• סיפור מההפטרה - דבורה הנביאה
• שירת דבורה, בלחן של נורית הירש, בביצוע אסתר רדא, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23369935דבורה הנביאה