ירבעם בן נבט

ירבעם בן נבט

מדינה	ממלכת ישראל
פטירה	ב'תתקפ"ה
שושלת בית ירבעם
תואר מלך ישראל אב נבט אם צרועה צאצאים אביה, נדב יורש העצר נדב
מלך ישראל ה־1 ב'תתקס"ד–ב'תתקפ"ה מנהיג דת בתקופה אחיה השילוני ועדו הנביא → שלמה מלך ממלכת ישראל המאוחדת נדב ←

ירובעם מקים עגלי זהב. איור משנת 1372.

יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, אישיות מהתנ"ך, למטה שבט אפרים ומלכה הראשון של ממלכת ישראל לאחר חלוקתה של ממלכת ישראל המאוחדת לממלכת ישראל וממלכת יהודה. שנות מלכותו היו בין השנים ב'תתקס"ד - ב'תתקפ"ה. דמותו מתוארת בספר מלכים (א' יא-יב-יג-יד) ובספר דברי הימים (ב' יב-יג).

מדרש השם

שלשה מדרשים לשם ירבעם: האחד, שריבע עם (ריבץ והשפיל את ישראל). והשני, שעשה מריבה בעם. השלישי, שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים.

בתנ"ך

פולחן העגל של ירבעם

ידו של ירבעם שנשלחה לתפוש את הנביא יבשה בציור של ז'אן-אונורה פרגונאר בן המאה ה 18

ירבעם בימי שלמה

הידיעות על מעשי ירבעם בחייו של שלמה, כפי שמתוארות בספר מלכים, מאופיינות בחוסר בהירות. הוא מתואר כבן לשבט אפרים (שבט שנחשב, ביחד עם שבט יהודה, לשבט מלוכה) שנולד לאם אלמנה בשם צרועה. חז"ל מזהים את אמו האלמנה כאלמנתו של מיכה, באמרם כי נבט אביו, הוא מיכה והוא גם שבע בן בכרי. בהמשך הוא התמנה לפקיד על עבודתם של בית יוסף (אלה הם השבטים אפרים ומנשה הנמנים עם שם שני בניו, שנחשבו לשבטים גדולים וחשובים בממלכת ישראל). ככל הנראה, משמעות התפקיד היא פיקוח על המיסוי בכל נחלת בית יוסף והאחריות להעביר את המס הנדרש בכל חודש לקופת שלמה - תפקיד פקידותי בכיר. ככל הנראה בזמן שכיהן בתפקיד זה הוא היה מעורב בניסיון למרד. לאחר כישלון המרד הוא נאלץ לברוח למצרים. מרד זה מתואר בחוסר בהירות בפסוק: ”וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ: שְׁלֹמֹה, בָּנָה אֶת-הַמִּלּוֹא--סָגַר, אֶת-פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו” (מלכים א', י"א, כ"ז). המדרש רואה במרד זה כנובע ממניעים אידאולוגיים, ושם בפיו של ירבעם את הטענה לשלמה: "אביך פרץ פרצות בחומה ליכנס בו עולי רגלים ואתה גדרת אותה לעשות אנגריא לבת פרעה להושיב שם עבדיה ומשרתיה". כשיצא לכיון ירושלים פגש בו אחיה השילוני, הנביא שניבא לו שהממלכה עתידה להתפצל לשנים ושהוא עתיד למלוך על ממלכת ישראל אשר תמנה עשרה שבטים.

בנבואת פיצול הממלכה יש חוסר בהירות הנוגע לשאלה - אילו מהשבטים יהיו תחת אחריות ממלכת ישראל ואילו יהיו תחת יהודה. מעיון בפסוקים נראה יש איזו חוסר עקביות אריתמטית, מצד אחד, שבטי ישראל הם שנים-עשר בכל מקום במקרא וכן בכל מקום בו יש נציגות שבטית מגיעים שנים-עשר נציגים "איש אחד לשבט". מצד שני, אחיה אומר לירבעם שיקבל עשרה שבטים ואילו שבט אחד יוותר בידי בנו של שלמה. יתר על כן, אחיה חוזר על כך פעמיים.

ההצעה הראשונה לביאור הפסוקים היא ששבט בנימין ושבט יהודה נחשבים לשבט אחד מחמת שחלקו בנחלה יחד את העיר ירושלים, יש שביארו שהזכיר רק שבטים שלמים, וכיוון שלא כל שבט בנימין הלכו עם רחבעם אלא רק מקצתו לא הזכירם, ויש שביארו ש'שבט אחד' הוא בנימין, אבל שבט יהודה לא הזכיר שיהיה שבטו של שלמה

התרגום השבעים משנה את המילה שבט אחד לשני שבטים בכל מקום שהוזכר בפרק י"א שבט אחד.

בתרגום השבעים לפרק יב ישנה תוספת המציגה מסורת מיוחדת על תקופת גלותו של ירבעם במצרים, המקבילה לסיפור הדד האדומי בספר מלכים א', פרק י"א, פסוקים י"ט-כ"ב. על פי מסורת זו, נשא ירבעם אשה מבית פרעה: "ושישק נתן לירבעם את אנו אחות תחפניס הגבירה", שילדה לו את אביה בנו, בזמן ששהה במצרים.

המלכת ירבעם

לאחר מות שלמה התכנסו כל שבטי ישראל לשכם כדי להמליך את בנו של שלמה, רחבעם. ירבעם, ששמע על מות שלמה, חזר מגלותו במצרים. רחבעם לא שמע לעצת הזקנים וסירב לבקשת העם להקל את עול המיסים. בתגובה, השיבו השבטים הצפוניים, כי "מַה-לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא-נַחֲלָה בְּבֶן-יִשַׁי, לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (ספר מלכים א', פרק י"ב, פסוק ט"ז). בשמעם שירבעם שב מגלותו, מינו שבטים אלו אותו למלך עליהם.

פולחן העגלים

אתר הפולחן הישראלי שנחשף בתל דן, המתוארך לתקופת אחאב. ממצאים שנמצאו בסמוך מזוהים על ידי חלק מהחוקרים כפולחן ירבעם

ירבעם ייסד את פולחן העגלים בבית אל ובדן. המקרא מתאר את מניעיו של ירבעם למעשי הפולחן, בשל רצונו ליצור אי תלות בין תושבי ממלכת ישראל לבין הפולחן בבית המקדש בירושלים שהייתה בתחום ממלכת יהודה. זאת כדי לבצר ולחזק את שלטונו בממלכת ישראל. עם זאת, המקרא מרבה לבקר את פולחן העגלים שייסד ירבעם:

וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד. אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה' בִּירוּשָׁלַ‍ִם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה. וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם הִנֵּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת

— ספר מלכים א', פרק י"ב, פסוקים כ"ו-ל'

בנוסף מעמיד ירבעם שומרים על ההרים תבור ומצפה, שלא יעלו בני ישראל לרגל לבית המקדש.

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתל דן המזוהה עם דן המקראית, נתגלה אתר פולחני מתקופת הברזל השנייה המתוארך למאה התשיעית לפני הספירה, תקופת אחאב. בנוסף מבנה שנמצא בסמוך המתוארך לשלהי המאה העשירית לפני הספירה, זוהה על ידי חלק מהחוקרים כאתר הפולחן של ירבעם המתואר במקרא. מסורת פולחן במקום כבר מוכרת מהמקרא בסיפור פסל מיכה. גם בית אל מוכרת מהמקרא ומהארכאולוגיה כמקום פולחן קדום. בנוסף, שיער יהודה קיל, שמיקום אחד מאתרי פולחן העגלים בנחלת בנימין, הוא מתוך התחשבות מיוחדת בבני שבט זה, שנמצא בתווך שבין שתי הממלכות וסמוך למקדש בירושלים.

במסגרת ההתנתקות מהפולחן בירושלים ירבעם עורך רפורמה דתית הוא משנה את לוח חגי השנה וקובע חג חדש, שאינו מופיע בלוח החגים בתורה, בט"ו לחודש חשוון וממנה כהנים במקדשיו שאינם מבני שבט לוי.

ראו גם – עגל הזהב#השוואה לפולחני עגל אחרים

פולחן עגלים מוזכר כבר במקרא במעשה חטא העגל והתקיים גם בעמים השכנים, מה שמעלה את ההשערה שהיו מסורות קדומות לפולחן זה. דון יצחק אברבנאל הציע שהעגלים רמזו לברכת משה לבני יוסף, שבטו של ירבעם: "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו, בהם עמים ינגח יחדיו אפסי-ארץ, והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה". בכך הם דומים לאריות שבכיסא שלמה, שלדעת רבים באו לרמוז לברכות שבט יהודה. יהודה קיל הציע שירבעם ראה בעגלים מעין הכרובים הסמוכים לארון הברית. פירוש זה נסמך על חזון המרכבה של יחזקאל, בו מתוארות ארבע חיות שכף רגליהן ככף רגל עגל, ודמות פניהן פני אדם ופני אריה מימין (מדרום), ופני שור משמאל (מצפון, הצד של ממלכת ישראל). ובחזונו השני של יחזקאל נחסרו פני השור, ובמקומו תוארו 'פני הכרוב'.

המלחמה נגד יהודה

בספר מלכים, מוזכרת בקצרה מלחמה שנערכה בינו לבין אביה מלך יהודה. בספר דברי הימים (ב' יג יז) מתואר כי במלחמה הובס צבאו של ירבעם וכי מתו 500,000 מבחורי ממלכת ישראל.

מחלת אביה

ברבות הימים חלה אביה בן ירבעם באופן אנוש, וירבעם שלח את אשתו שתבקש רחמים מהנביא אחיה השילוני בתחפושת (בגלל יחסיהם העכורים). מסופר שהנביא זיהה את אשת ירבעם עוד לפני הגעתה אליו, מפני שכבר התנבא בכך. אחיה הודיע לה על הכרתת בית ירבעם בשל מעשיו הרעים בעיני ה'. מיד כשחזרה הביתה שמעה על מות בנה. וכעבור זמן מה מת גם ירבעם, ובנו נדב מלך אחריו.

ירבעם בעיני חז"ל

בעיני חז"ל נחשב ירבעם למודל של מלך רשע מפני שחטא והחטיא את ישראל, והיה הראשון לחדש את פולחן האלילים אחרי ממלכת דוד ושלמה. בתלמוד אמרו עליו בפרק חלק:

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ... ואלו שאין להם חלק לעולם הבא ... שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא. שלשה מלכים: ירבעם, אחאב ומנשה

אמר ר' יוחנן קלות שעשה אחאב כחמורות שעשה ירבעם. ומפני מה תלה הכתוב בירבעם? מפני שהוא היה תחילה לקלקלה

עם זאת, כמייסד ממלכת ישראל, נתפס ירבעם גם כדמות רוחנית בעלת יכולת פוטנציאלית גבוהה ובעל ידע רב בתורה:

"וימצא אותו אחיה השילוני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה". מאי בשלמה חדשה? אמר רב נחמן כשלמה חדשה - מה שלמה חדשה אין בה שום דופי אף תורתו של ירבעם לא היה בה שום דופי. דבר אחר, שלמה חדשה -שחידשו דברים שלא שמעה אזן מעולם.

... מאי ושניהם לבדם בשדה? אמר רב יהודה אמר רב שכל תלמידי חכמים דומין לפניהם כעשבי השדה. ואיכא דאמר שכל טעמי תורה מגולין להם כשדה.

... "אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה" מאי אחר אמר ר' אבא אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו: מי בראש? בן ישי בראש. אי הכי לא בעינא (איני רוצה)

ראו גם

איש האלקים מיהודה והנביא מבית אל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ירבעם בן נבט בוויקישיתוף

• רשימת מאמרים על ירבעם בן נבט באתר רמב"י

הערות שוליים

מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
ירבעם נדב בעשא אלה זמרי תבני עמרי אחאב אחזיה יורם 798 777 776 753 752 752 748 741 721 719 יהוא יואחז יואש ירבעם השני זכריה שלום מנחם פקחיה פקח הושע 707 679 664 648 609 609 608 598 595 575

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25722963ירבעם בן נבט