מלאכות שביעית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
בציר ענבים

מלאכות שביעית הן עבודות האדמה או האילן האסורות בשנת השמיטה. התורה אסרה מלאכות אלו בשביעית במצוות עשה ובמצוות לא תעשה.

מקור האיסור

מצוות עשה האוסרת על מלאכות שביעית מופיעה בציווי לשבות מהארץ מדי שבע שנים, בדומה לשבת מדי שבעה ימים. ציווי זה מופיע במפורש בספר ויקרא כ"ה ונרמז בספר שמות ל"ד ("בחריש ובקציר תשבות").

דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'.

מצוות לא תעשה האוסרת על מלאכות שביעית מופיעה כפירוט המלאכות החקלאיות מהן יש להימנע:

שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.

פירוט המלאכות

יש מלאכות האסורות מן התורה, ויש האסורות מתקנת חכמים. בדומה לל"ט מלאכות שבת, מלאכה המהווה סוג ראשי קרויה אב, ומלאכה הדומה לה נחשבת לתולדה.

מלאכות מדאורייתא

שתי אבות מלאכה ושתי תולדות הוגדרו במפורש בתורה: מלאכת זורע ותולדתה זמירה, ומלאכת קוצר ותולדתה בצירה. זריעה וקצירה הן פעולות האופייניות לתבואה וזמירה ובצירה אופייניות לגפנים.

הראשונים נחלקו אודות מלאכת חרישה, אם איסורה מן התורה. בספר שמות ל"ד מופיע פסוק שנראה כמתייחס לשבת ולשמיטה בד בבד: ”שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת.” כמו כן, יש מחלוקת האם נטיעה אסורה מן התורה.

מלאכות מדרבנן

שאר עבודות הקרקע, כולל תולדות אחרות של אבות המלאכה, אסורות מדרבנן.

מספר מסוים של עבודות קרקע הותרו בשביעית, והן אלו הנחוצות לקיום העץארמית: לאוקמי אילנא), אך לא כדי להשביח אותו (לאברויי אילנא).

דוגמה: עשר נטיעות הוא כלל שלפיו מותר לחרוש מסביב לנטיעות צעירות במהלך השנה השישית גם בחודש שבו חובה לנהוג לפי הלכות שנת השמיטה. לפי הכלל מותר לחרוש בשטח שגודלו הוא בית סאה אחד ויש בו 10 נטיעות צעירות מפוזרות. לפי הגמרא[1] מדובר בהלכה למשה מסיני. לכלל זה יש חשיבות כיוון שהנטיעות הצעירות זקוקות לטיפול מיוחד ובשדות רגילים לא חורשים שטח שלם מחשש שגם צמחים שוטים יקבלו חרישה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ מסכתות סוכה, מועד קטן ותענית


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0