דברים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דברים
קטעים מספר דברים שנמצאו במגילה מסביבות המאה ה־2
קטעים מספר דברים שנמצאו במגילה מסביבות המאה ה־2
קטעים מספר דברים שנמצאו במגילה מסביבות המאה ה־2
תקופת התרחשות 36 ימים[1], מא' בשבט עד ז' באדר של שנת ב'תפ"ח
מספר פרקים 34
מספר פסוקים 955
סדרת ספרים תורה
הספר הקודם במדבר
התרחשויות מרכזיות משאות משה בפני העם, לפני הכניסה לארץ כנען לפני מותו - סקירה היסטורית, חזרה על מצוות התורה, דברי תוכחה ומוסר - ולבסוף מות משה

סֵפֶר דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים. הספר מכיל שלושים וארבעה פרקים, עשרים ושבעה סדרים, שלושים וארבע פרשיות פתוחות ועשרים וארבע סתומות.

שם הספר

כשאר כרכי החומש, ספר דברים נושא שם המבוסס המילה המשמעותית הראשונה המופיעה בפרק הראשון, ”אלה הדברים (דברים, א', א'). שמו הקדום (מתקופת חז"ל[2]) היה משנה תורה, על פי הכתוב בו ”וכתב לו את משנה התורה הזאת” (דברים, י"ז, י"ח). אחד ההסברים לכינוי "משנה תורה" (שהיה שכיח בעיקר בתקופת התנאים והאמוראים[3]) היא משום היותו סיכום של הנאמר בארבעת הספרים הקודמים[4]. לדעת ר' אלעזר "ספר הישר" המוזכר בספר יהושע ָ"הֲלֹא־הִ֥יא כְתוּבָ֖ה עַל־סֵ֣פֶר הַיָּשָׁ֑ר" זה ספר דברים שכתוב בו "ועשית הישר והטוב בעיני ה"[5]. בתנא דבי אליהו מכונה ספר דברים בשם "ספר תוכחות"[6].

סגנון ותוכן

עיקרו של ספר דברים הוא משאו של משה בו הוא סוקר את ההיסטוריה של עם ישראל ואת החוקים שקיבל. במידה רבה חוזר ספר דברים על פרטים רבים שתוארו כבר ביתר ספרי התורה, אלא שהוא עושה זאת בסגנון ייחודי, בשינויי פרטים ובמתן דגש על עניינים כסוגיית ריכוז העבודה "בָמַקוֹם אָשֶר יִבְחַר ה'", או איסור על הקרבת קרבנות מחוץ לבית המקדש, אשר הובא בסגנון אחר בספר ויקרא, פרק י"ז.

סגנונו של ספר דברים שונה משל שאר ספרי התורה: רובו מורכב ממשא שמשה אמר לבני ישראל בערבות מואב, בטרם כניסתם לארץ כנען - הלא היא ארץ ישראל ונכתב בתורה על פי ה'. יש בספר שני פרקי שירה, פרקים ל"ב ול"ג. המשפטים בספר ארוכים ומורכבים מעט יותר מהעברית הרגילה, והוא משתמש בלשון מלאה יחסית במליצות רטוריות (כדוגמת "ערים גדולות ובצורות בשמים" וכדומה).[7]

המפרשים נדרשו לסגנונו המיוחד של ספר דברים, והסבירו זאת באופנים שונים. הרמב"ן בהקדמתו לספר דברים ביאר שבספר דברים לא נאמרו ההלכות הנצרכות לכהנים, שכן הם זהירים יותר ואין צורך להזהירם שנית, ולכן נאמרו רק הדברים שנצרכו לישראל. כמו כן נכתבו בספר זה המצוות שלא קויימו במדבר כי אם בארץ ולכן לא נכתבו כי אם בספר דברים. לעומתו, האברבנאל בהקדמתו לדברים חולק וסובר שספר דברים הם דברי משה רבינו שביאר לבני ישראל לפני מותו את המצוות הטעונות ביאור, ואח"כ נצטווה מפי ה' לכתוב את כל דבריו בספר בלא עריכה וכפי שיצאו מפי משה. לשיטתו לא נכתבו כלל מצוות חדשות בספר דברים וכל המצוות שבו הם רק ביאורים למצוות שלא נתבארו כל צרכם בארבעת הספרים הראשונים, וכפי שהאריך לבאר בכל מצוה ומצוה. וכן כתב האור החיים בתחילת פרשת דברים.

מבנה הספר

משא משה, שהוא עיקרו של ספר דברים, מספר על ה', שבחר בעם ישראל להיות לו לעם בשל אהבתו ומחויבותו לשלושת האבות. עם ישראל מחויב לקיים את המצוות שה' ציווה עליהם - כך הספר נפתח, וכך הוא נסגר. הפרק האחרון - פרק ל"ד - מספר על מות משה.

  • החלק הראשון ("אלה הדברים אשר דיבר משה" דברים, א', א', מזכיר גם את פתיחתו של חומש שמות - "ואלה שמות בני ישראל"), כולל הטפות מוסר לעם והוכחתו על חטאים במדבר. משה מוסר (פרקים א - ד) סקירה היסטורית לא כרונולוגית וניתוח היסטוריוסופי ותיאוסופי של אירועים שונים שאירעו לבני ישראל במדבר, החל מציווי ה' לנסיעתם מחורב לאחר מתן תורה,[8] דרך מעמד הר סיני עצמו,[9] ומסיים בהטפת מוסר ואזהרה על עבודה זרה ותוצאותיה,[10] ובהבטחה או דרישה לחזרה בתשובה.[11] אז ישנה הפסקה בהמשך המשא, ומסופר על קיומה הלכה למעשה של מצוות הבדלת ערי מקלטעבר הירדן המזרחי) על ידי משה.
  • החלק השני ("ויקרא משה אל כל ישראל" דברים ה א, מזכיר גם את פתיחתו של חומש ויקרא - "ויקרא אל משה"), הוא חלק המצוות, ובו משוחזרות חלק גדול ממצוות התורה, לעיתים בתוספת טעם והסבר. משה חוזר על עשרת הדיברות,[12] מצווה על ייחוד השם,[13] וממשיך בסדרת צווים, אזהרות והטפות מוסר לקראת בואם של ישראל לארצם החדשה.[14] לאחר מכן הוא שב לסקירתו ההיסטורית וסוקר את מעשה עגל הזהב,[15] וחוזר לדרשתו הארוכה.[16]
  • בחלק השלישי ("אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ", דברים, י"ב, א') משה מצווה בעיקר על כל החוקים והמצוות הקשורים באופן מהותי לארץ ישראל. החוקים מורים כיצד יש לנהוג בעבודה זרה והפסילים שבארץ כנען, ומוסיף פרטים במצוות רבות, כמו הקורבנות, כיצד להבחין בין נביאי אמת לבין נביאי שקר, מצוות הקשורות למערכת המשפט בארץ, מצוות שלוש רגלים (פרקים יב-טז), דיני זקן ממרא, מלכים ודיני מלחמה, ועוד דינים רבים אחרים (פרקים יז-כו). בפתח החלק השלישי משה מצווה על קיום מעמד הר גריזים והר עיבל שבו יכרתו עם ישראל ברית עם ה' על קיום כלל מצוות התורה, ובפרט על המצוות המנויות בחלק זה של ספר דברים, שבו מופיעות מצוות הנוגעות לישיבתם של ישראל בארץ.
  • החלק הרביעי ("וידבר משה אל כל ישראל" דברים, כ"ז, ט', מזכיר גם את פתיחתו של חומש במדבר - "וידבר ה' אל משה"), פותח בציווי נוסף לערוך את מעמד הר גריזים והר עיבל בו יכרתו עם ישראל ברית עם ה' על מצוות ספר דברים. לאחר מכן מונה משה סדרה של ברכות להן יזכו ישראל אם ישמרו את המצוות הללו, וסדרה של קללות באם יפרו את הברית ולא יקיימו את המצוות הללו. משה מוסיף להרבות באיומים ואזהרות על העונשים הצפויים לעוברי הברית (פרקים כז-ל), המגיעים לשיאם בשירת האזינו (דברים, ל"ב). בכך למעשה 'עוטף' משה את מצוות הארץ הנמנות בחלק השלישי של הספר, בציווי על כריתת הברית בהר גריזים והר עיבל, המופיע לפני המצוות הללו (דברים, י"א, כ"ו-ל"ב), ומיד לאחריהן (דברים, כ"ז).
  • החלק החמישי הוא סיום הספר והתורה כולה. משה רבנו נפרד מעם ישראל בברכות כלליות ואישיות לכל שבט (דברים, ל"ג), עולה לראש הפסגה ומביט בארץ המובטחת, אליה לא זכה להיכנס. על פי חלק מן הדעות בחז"ל, יהושע בן נון, עוזרו ויורשו של משה, הוא אשר תיעד את מותו של משה (דברים, ל"ד).

פרשות החומש

בספר דברים 11 פרשות:

הספר בעת העתיקה

בשל הדגש שהספר מעמיד על שכר ועונש ועל צדק חברתי, הוא הפך לאחד המקורות הנקראים ביותר בתקופה המשיחית הסוערת של בית המקדש השני. עדים לכך העותקים הרבים של הספר שנמצאו בקרב מגילות מדבר יהודה. שלושת הספרים המצוטטים ביותר במגילות ובברית החדשה[17] הם דברים, ישעיה ותהלים.

חיבורו של הספר

חז"ל עמדו על הקושי שבייחוס הספר השלם למשה שפטירתו מסופרת בספר, וברייתא בתלמוד הבבלי מיחסת את שמונת הפסוקים האחרונים ליהושע.[18] לפי דעה אחרת אלוקים הכתיב למשה את דבר מותו, ו"משה כותב בדמע".[19] גם לדעה זו פסוקים אלו שונים בהלכותיהם ו"יחיד קורא אותם".

באחד ממדרשיהם העלו חז"ל את האפשרות כי גילוי ספר התורה בימי יאשיהו היה כרוך בקריאה מעוררת של פרשיית התוכחה (פרק כח'), שבספר דברים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Levinson, Bernard M. Deuteronomy and the Hermeneutics of Legal Innovation. Oxford: Oxford University Press, 1997.

קישורים חיצוניים

חומש דברים, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי

הערות שוליים

  1. ^ בגימטריא "אלה הדברים"
  2. ^ ברכות כא:, מגילה ז.,ועוד
  3. ^ גלעדי י. גבריהו השמות במקרא, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך מט, חוברת ד (קעט) (תמוז-אלול תשס"ד), pp. 175
  4. ^ מסורת דומה משתקפת בביבליה הנוצרית, בה מכונה הספר Δευτερονόμιον בתרגום השבעים היווני או Deuteronomium בתרגום הוולגטה הלטיני, כלומר "חוק שני", או תרגום ישיר של הביטוי "משנה תורה" כפי שהובן על ידי המתרגמים ליוונית
  5. ^ בבלי ע"ז כה.
  6. ^ אליה רבה פ"ד דה' שלא ביצר הרע
  7. ^ לדוגמה ריצ'רד אליוט פרידמן, מי כתב את התנ"ך, הוצאת דביר.
  8. ^ ספר דברים, פרק א', פסוק ו'
  9. ^ ספר דברים, פרק ד', פסוקים י'-ט"ו
  10. ^ ספר דברים, פרק ד', פסוקים כ"ג-כ"ח
  11. ^ ספר דברים, פרק ד', פסוקים כ"ח-ל"א
  12. ^ בפרק ה'
  13. ^ ספר דברים, פרק ו', פסוקים א'-ט'
  14. ^ ספר דברים, פרק ו', פסוקים י'-י"ח ופסוק כ
  15. ^ ספר דברים, פרק ט', פסוקים ח'-י"א
  16. ^ ספר דברים, פרק י', פסוקים י"א-י"ב, ופסוק כ"ה
  17. ^ עמנואל טוב, המגילות המקראיות ממדבר יהודה, באתר מטח
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד עמוד ב'
  19. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו עמוד א'


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35136231דברים