פורטל:היסטוריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

עריכהמבוא

היסטוריה היא תחום-דעת (דיסציפלינה אקדמית) העוסק במחקר מדעי של קורות עם או קבוצה חברתית במשך תקופה בעבר. המחקר ההיסטורי הוא מענפי המחקר הקדומים ביותר ונובע מהדחף האנושי והרצון לתעד אירועים ותהליכים היסטוריים שהוא מסממניה של כל תרבות אנושית. שורשי מדע ההיסטוריה נעוצים בתרבות של יון העתיקה, ממקור זה נכנסה לשימוש המילה היסטוריה Ιστορία (ביוונית עתיקה: "חקר"), לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו אודות מלחמת פרס-יוון, והניח את יסודות ההיסטוריוגרפיה שהיא פרי המחקר ההיסטורי. עד המאה ה-20, תו ההכר של הדיסציפלינה ההיסטורית, אשר ייחד אותה מדיסציפלינות אחרות העוסקות בחקר העבר, הוא הסתמכותם העיקרית, של ההיסטוריונים על עדויות כתובות וכך נקראה התקופה שלפני המצאת והשימוש האנושי בכתב - פרהיסטוריה. שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, אשר הושפעו גם מרוח הזמן והתפתחות המדע והטכנולוגיה בכלל, הביאו לשימוש גובר בכלים נוספים, מלבד מלל ואימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות שונות לחקר ההיסטוריה, כגון ארכאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

לערך המלא על מדע ההיסטוריה לקטגוריה הכוללת את כל הערכים הקשורים להיסטוריה

עריכההידעת?

עריכהאנקדוטות היסטוריות
אלברט איינשטיין
אלברט איינשטיין

הפיזיקאי זוכה פרס נובל אלברט איינשטיין סירב להצעות לכהן בתפקידים דקאן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית, נשיא האוניברסיטה ואף נשיא מדינת ישראל, לאחר שהתפקיד הוצע לו על ידי דוד בן-גוריון. למרות זאת, בצוואתו הוריש איינשטיין לאוניברסיטה את כל זכויות היוצרים על כתביו, וכן את כל כתבי היד שלו, השמורים עתה ב"ארכיון איינשטיין". כן הוריש איינשטיין את זכויות הסימן הרשום של דיוקנו ושל שמו לאוניברסיטה, כך שעל כל שימוש בהם יש לשלם לאוניברסיטה תמלוגים נאים (כמו למשל על מעבד התמלילים או על האסטרואיד שנקראו על שמו, וכן על סדרת האנימציה "חבורת איינשטיין"). כל אלה מהווים מקור הכנסה עצום לאוניברסיטה, אך בשנת 2025 יפוגו הזכויות, כשימלאו 70 שנה למותו.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהאנקדוטות מהמחקר ההיסטורי

צירוף המקרים של לינקולן וקנדי הוא אגדה אורבנית, שלפיה קיימים קווי דמיון רבים ומפתיעים בין חייהם של אברהם לינקולן וג'ון פיצג'רלד קנדי, שניים מהנשיאים הבולטים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, שסיימו את תקופת כהונתם ואת חייהם בצורה זהה וטרגית - התנקשות, ואף בין נסיבותיהן של שתי ההתנקשויות. לאמיתו של דבר, חלק מקווי הדמיון המדווחים ברשימה, בדויים לחלוטין, או מתאימים רק בדוחק, ואחרים אינם אלא צירופי מקרים. אגדה זו היא שכלול של קללת טיפקאנו לפיה כל נשיאי ארצות הברית שנבחרו לתפקידם בשנים העגולות עד 1960, מתו במהלך כהונתם. מותם של הנשיאים מוסבר בקללה מסתורית שהטיל, כביכול, בן שבט השוניטנסקואטאוה, על הנשיא ויליאם הנרי הריסון, הידוע בכינויו "טיפקאנו".

לקטעי "הידעת?" נוספים



עריכהתמונה נבחרת


אתר פיגועי 11 בספטמבר, צילום מיום 14 בספטמבר. מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, התבצעה בבוקר 11 בספטמבר 2001 בארצות הברית. תשעה עשר טרוריסטים מארגון אל-קאעידה, חטפו ארבעה מטוסי נוסעים גדולים (של חברות התעופה יונייטד ואמריקן איירליינס). שניים מהם רוסקו אל תוך מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי בניו יורק ומוטטו אותם.

לגלריית תמונות המציגות רגעים בהיסטוריה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היסטוריה בוויקישיתוף

עריכההיום בהיסטוריה
לאירועי היום בהיסטוריה נוספים
פליקס קליין
פליקס קליין
אתמול • חודש אפריל בהיסטוריה של גרמניה • מחר
פורטל:גרמניה/היום בהיסטוריה9902925
הוצאה להורג בגיליוטינה, בציור מאת פרנסיסקו גויה
הוצאה להורג בגיליוטינה, בציור מאת פרנסיסקו גויה
אתמול • חודש אפריל בהיסטוריה של צרפת • מחר
כוחות אוסטרליים נוחתים בחוף גליפולי.
כוחות אוסטרליים נוחתים בחוף גליפולי.
אתמול • חודש אפריל בהיסטוריה של אוסטרליה • מחר

עריכהתערוכה מתחלפת מאוצרות ויקישיתוף
ויקישיתוף הוא מאגר של תמונות, צלילים וקובצי מולטימדיה אחרים חופשיים. מיזם השייך לקרן ויקימדיה ומכיל למעלה מ 8 מיליון קבצים. בערימה זו מצויים אוצרות רבים, תמונות ואיורים המתעדים או מתארים רגעים היסטוריים. בחלון זה מוצגת תערוכה מתחלפת ובה תמונות הקשורות אחת לשנייה ולנושא אחד.
הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב

איטליה, שהתייצבה ב-1940 לצידה של גרמניה הנאצית, והכריזה מלחמה על בריטניה, תקפה מן האוויר את תושבי העיר תל אביב שלא נטלו חלק במלחמה, וזאת כחלק ממלחמתה בבריטים שהיו בעלי מנדט על ארץ ישראל. הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב התרחשה בשעה 16:12 אחר הצהריים והמטוסים המפציצים היו ככל הנראה מסוג סבויה מרקטי 79. הם השתייכו לטייסת 205 של כנף הפצצה 41 ששכנה באיים רודוס ולרוס. ההפצצה התרכזה באזור הרחובות בוגרשוב וטרומפלדור וגרמה לכ-130 הרוגים. תל אביב הופצצה פעם נוספת ב-12 ביוני 1941, הפעם על ידי מטוסים צרפתיים מכוחות ממשלת וישי. בהפצצה זו נהרגו 13 אנשים .


  • תושב תל אביב וקר את הנזק שנגרם בהפצצה.
    תושב תל אביב וקר את הנזק שנגרם בהפצצה.
  • בית בתל אביב שניזוק בהפצצה.
    בית בתל אביב שניזוק בהפצצה.
  • בית בתל אביב שנהרס בהפצצה.
    בית בתל אביב שנהרס בהפצצה.
  • קבר האחים של קורבנות ההפצצה.
    קבר האחים של קורבנות ההפצצה.

גלריית תמונות נוספות מאוצרות ויקישיתוף

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היסטוריה בוויקישיתוף

עריכהערכים מומלצים

עריכהערכים כלל - עולמיים


עריכההערך המומלץ היומי

המרד על הבאונטי היה מרד על ספינה בריטית אשר אירע ב-1789, והתפרסם על ידי מספר ספרים, סרטים ושירים. המרד הונהג על ידי פלטשר כריסטיאן נגד מפקד הספינה, לוטננט ויליאם בליי.

ויליאם בליי נשלח כמפקדה של האונייה "באונטי" למסע באוקיינוס השקט, שמטרתו איסוף שתילים של עץ הלחם. ב-28 באפריל, לאחר שביקרו באי טהיטי, התמרד חלק מן הצוות ליד האי טאפואה שבקבוצת איי פיג'י. המורדים אילצו את קפטן בליי ועוד 18 מלחים לרדת מן ה"באונטי", ולהפליג לדרכם בסירת משוטים בלב האוקיינוס. באחד המסעות המדהימים ביותר שערך אדם כלשהו מעודו, ניווט בליי את הסירה שהיטלטלה על פני ים גועש למרחק של 6,710 ק"מ, עד אשר לאחר שבועות רבים של תלאות וסבל בל-יתואר, רעב קשה וחולי רב, הגיעו לאי טימור באיי הודו המזרחית.

לערך המלא

לאסופת הערכים הנבחרים

עריכהביוגרפיות


העת העתיקה: מרקוס ויפסניוס אגריפה ♦ אלכסנדר הגדול ♦ קלאופטרה ♦ חניבעל ♦ פיליפוס החמישי, מלך מוקדון

ימי הביניים: פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ♦ דאהר אל-עומר ♦

רנסאנס: לאונרדו דה וינצ'י ♦

העת החדשה:

פוליטיקאים: יון אנטונסקו ♦ צ'ארלס גורדון ♦ וילהלם השני, קיסר גרמניה ♦ צ'ארלס הוהי ♦ רוברט מולדון
אנשי רוח ומדע: וולפגנג אמדאוס מוצרט ♦ ג'ורג' קנאן ♦ פרדיננד לסל
אנשי צבא: ויליאם פיט הבן ♦ קרול הראשון, מלך רומניה ♦
היסטוריה של עם ישראל: אנה פרנק ♦ קורט טוכולסקי

עריכהמלחמות וקרבות

העת העתיקה: קרב קאנאי ♦ קרב קדש ♦ מלחמת גאליה ♦ קרב חרן ♦ זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה

ימי הביניים: המצור הגדול על מלטה ♦ קרב הירמוך ♦ קרב קרני חיטין ♦ מבצר צלבני ♦ כיבוש קונסטנטינופול ♦

העת החדשה: קרב נאווארינו ♦ קרב שילה ♦ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) ♦ טבח מי ליי ♦ מלחמת צ'צ'ניה השנייה ♦

מלחמת העולם הראשונה: בולגריה במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב יוטלנד ♦ מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב מפרץ הלגולנד ♦ קרב שרטון דוגר (1915)

מלחמת העולם השנייה: מלחמת איטליה-יוון ♦ קרב ביר חכים ♦ קרב מידוויי ♦ קרב סטלינגרד ♦ הפשיטה על דייפ ♦ המערכה על צרפת ♦ המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה ♦ צרפת החופשית ♦ המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945) ♦ טיגר ♦ T-34



עריכהחקר ההיסטוריה


טוען את הלשוניות...

תחומי מחקר (דיסציפלינות):

ארכאולוגיה: תחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, שרידי אנשים, חיות או צמחים לצד תרבות חומרית - אדריכלות וחפצים. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסברה של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה. ארכאולוגים בולטים: קתלין קניון | יגאל ידין | היינריך שלימן | שארל קלרמון-גנו

אשורולוגיה: תחום החוקר את ההיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של מסופוטמיה העתיקה, והתרבויות הקרובות לה שעשו שימוש כלשהו בכתב יתדות. שם הענף לקוח מן השם אשור, אולם התחום עצמו רחב יותר ולא מוגבל רק לתרבות האשורית, והוא מכסה גם את כובש האומה האשורית, בבל, יחד עם קודמתן של שתי תרבויות אלה, שומר. אשורולוגים בולטים: יוליוס אופרט | משה דוד קאסוטו.

אגיפטולוגיה: הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי. אגיפטולוגים בולטים: ז'אן-פרנסואה שמפוליון | פלינדרס פיטרי | הווארד קרטר

תחומים נוספים: בלשנות היסטורית | כרונולוגיה | פרוסופוגרפיה | גאוגרפיה היסטורית | אנתרופולוגיה | יחסים בינלאומיים

אסכולות: פילוסופיה של ההיסטוריה | היסטוריוגרפיה | הוראת ההיסטוריה בישראל | ההיסטוריוגרפיה של הציונות | היסטוריוגרפיה ישראלית

אסכולת האנאל: אסכולה היסטוריוגרפית שפעלה כנגד התמקדות המחקר בהיסטוריה אירועית ובהיסטוריה של "אנשים גדולים". מנגד הם הציעו להתמקד ניתוח ומחקר של תהליכים ארוכי טווח. האסכולה קראה לשילובה של הדיסציפלינה ההיסטורית בקרב מדעי החברה ולשימוש בכלים מדעיים, כגון סטטיסטיקה, למחקר ההיסטורי. האסכולה שהייתה פורצת דרך בשנות ה-30 של המאה ה-20 איבדה את ייחודה ועיקריה שולבו באסכולות חדשניות. היסטוריונים בולטים: מארק בלוך | עמנואל לה רואה לדורי | פרנן ברודל

מיקרו היסטוריה: המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים. היסטוריונים בולטים: קרלו גינצבורג | נטלי זימון דייוויס

היסטוריה עולמית: היסטוריה עולמית הינה תת-דיסציפלינה אקדמית צעירה יחסית, אשר החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20. מטרת המחקר בתחום הינה להבליט תהליכים משותפים, להצביע על השפעות והשפעות שכנגד ולצייר תמונה גלובלית של ההתפתחות האנושית. היסטוריה עולמית שואפת להיות יותר מאשר אסופה של היסטוריות נבדלות של מדינות, עמים וציוויליזציות. היסטוריונים בולטים: ארנולד טוינבי | מרשל הודג'סון | קלייב פונטינג

אסכולות נוספות: היסטוריציזם | היסטוריה חברתית | מטריאליזם היסטורי | פוסטמודרניזם

היסטוריונים מן העת העתיקה: הרודוטוס | תוקידידס | פלוטארכוס | קסנופון | פוליביוס | גאיוס סאלוסטיוס קריספוס | אוסביוס מקיסריה | יוסף בן מתיתיהו | טקיטוס | היסטוריונים נוספים מהעת העתיקה

חוקרי העת העתיקה: אדוארד גיבון | מרטין הנגל | ר"ג קולינגווד | מוזס פינלי | עדית המילטון | יוזף יוסטוס סקליגר | פרידריך מינצר | ורנר אק | תאודור מומזן | ארנאלדו מומיליאנו | רונלד סיים | רויאל נץ | ריצ'רד בנטלי | ג'ון ברנט | ארנולד יו מרטין ג'ונס | גבריאל הרמן | חוקרים נוספים של העת העתיקה

היסטוריונים מימי הביניים: ז'אן דה ז'ואנוויל | נסטור הכרוניקן | בדה ונרביליס | סי מה צ'יאן | ויליאם מצור

חוקרי ימי הביניים: מרק בלוך | ז'ורז' שסטלן | עמנואל לה רואה לדורי | יוהאן הויזינחה

היסטוריונים מוסלמים: מוג'יר א-דין | אבן אסחאק | אבן ח'לדון | אחמד אל-בלאד'רי | אל-ואקידי | היסטוריונים מוסלמים נוספים

חוקרי היסטוריה איסלמית: ברנרד לואיס | טלאל אסד | קלוד כאהן | בת יאור | מייקל קוק | סולימאן בשיר

היסטוריונים צבאיים: ג'ון קיגן | איאן קרשו | יו טרבור-רופר | ריצ'רד אוברי | קרל פון קלאוזביץ | באזיל לידל הארט | אורי מילשטיין | היסטוריונים צבאיים נוספים

היסטוריונים בריטים: ארנולד טוינבי | אריק הובסבאום | אדריאן הייסטינגס | לורנס סטון | פרנסיס ייטס | קארן ארמסטרונג | היסטוריונים בריטיים נוספים

היסטוריונים אמריקאים: גרטרוד הימלפארב | דברה ליפשטדט | דניאל ג'. בורסטין | ברברה טוכמן | הווארד זין | ויליאם שיירר | ארנסט קיצינגר | זאב לקויר | נטלי זימון דייוויס | מייקל ל. קורץ היסטוריונים אמריקאים נוספים

היסטוריונים של השואה: כריסטופר בראונינג | דניאל גולדהגן | נח קליגר | לני יחיל | חנה יבלונקה | חנה ארנדט | עמנואל רינגלבלום | סבסטיאן הפנר | ראול הילברג חוקרי שואה נוספים

היסטוריונים ישראלים: שלמה אבינרי | יעקב טלמון | רוני אלנבלום | גדי אלגזי | שלמה דב גויטיין | משה גיל | מרדכי גיחון | מרטין ון קרפלד | זאב וילנאי | מיכאל הרסגור | בן-ציון דינור | אורי מילשטיין | בני מוריס | מיכאל אורן | מירון בנבנשתי | משה דוד קאסוטו | יוסף קלוזנר | מיכאל אבי יונה | מאיר פעיל | יהושע פורת | יהושע פראוור | עמנואל סיון | זאב שטרנהל | אביעד קליינברג | משה צימרמן | מוקי צור | בנימין זאב קדר | ישראל קלוזנר היסטוריונים ישראלים נוספים

זוכי פרס ישראל להיסטוריה: בנימין איזק | יהושע אריאלי | יהודה באואר | אלכסנדר ביין | אברהם גרוסמן | משה ימר | מרים ירדני | יעקב כ"ץ | חוה לצרוס-יפה | רפאל מאהלר | אברהם סולטמן | עמוס פונקנשטיין | דוד פלוסר | שאול פרידלנדר | מיכאל קונפינו | שולמית שחר | מנחם שטרן | אניטה שפירא


לערכים העוסקים בהיסטוריונים נוספים
#888888
#cccccc
center


ערכים נוספים בנושא היסטוריוגרפיה

עריכהההיסטוריה האנושית
היסטוריה על ציר הזמן
ציר הזמןהעת העתיקהימי הבינייםהרנסאנסהעת החדשה
ציר הזמן
טוען את הלשוניות...
#888888
#cccccc
לוח אירועים בהיסטוריה
פרהיסטוריה • האלף ה-2 לפנה"ס • האלף ה-1 לפנה"ס • האלף הראשון • האלף השני • האלף השלישי

המאה ה-10 לפנה"ס • המאה ה-9 לפנה"ס • המאה ה-8 לפנה"ס • המאה ה-7 לפנה"ס • המאה ה-6 לפנה"ס • המאה ה-5 לפנה"ס • המאה ה-4 לפנה"ס • המאה ה-3 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"ס • המאה ה-1 לפנה"ס • המאה ה-1 • המאה ה-2 • המאה ה-3 • המאה ה-4 • המאה ה-5 • המאה ה-6 • המאה ה-7 • המאה ה-8 • המאה ה-9
המאה ה-10 • המאה ה-11 • המאה ה-12 • המאה ה-13 • המאה ה-14 • המאה ה-15 • המאה ה-16 • המאה ה-17 • המאה ה-18 • המאה ה-19 • המאה ה-20 • המאה ה-21

היסטוריה • לוח הזמנים הגאולוגי • לוח התקופות בארץ ישראל


עריכההיסטוריה של יבשות אימפריות ומדינות


טוען את הלשוניות...
#888888
#cccccc

עריכהתולדות עם ישראל


טוען את הלשוניות...

היסטוריה של מדינת ישראל | היסטוריוגרפיה ישראלית | הוראת ההיסטוריה בישראל

הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק

שנות ה-50: העלייה ההמונית | הצנע | השילומים | עסק הביש | פדאיון ופעולות התגמול | ייבוש החולה | מבצע קדש | ואדי סאליב

שנות ה-60: המוביל הארצי | משפט אייכמן | מלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה

שנות ה-70: הפנתרים השחורים | מלחמת יום הכיפורים | גוש אמונים | מבצע יונתן | יום האדמה | המהפך | שלום עכשיו | מבצע ליטני | השלום עם מצרים

שנות ה-80: מלחמת לבנון הראשונה | פרשת קו 300 | האינפלציה | משבר מניות הבנקים | משבר הקיבוצים | האינתיפאדה הראשונה

שנות ה-90: מלחמת המפרץ | העלייה מברית המועצות לשעבר | ועידת מדריד | הסכמי אוסלו | השלום עם ירדן | רצח רבין | המהפכה החוקתית

עשור ראשון של המאה ה-21: הנסיגה מלבנון | אירועי אוקטובר 2000 | אינתיפאדת אל אקצה | גדר ההפרדה | תוכנית ההתנתקות | מלחמת לבנון השנייה| מבצע עופרת יצוקה


לערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של עם ישראל
#888888
#cccccc
היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהחשמונאיםבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
היסטוריה של עם ישראל
פורטלים העוסקים בהיסטוריה של עם ישראל
תולדות עם ישראל היישוב השואה ישראל צה"ל

עריכהתחומי מחקר מיוחדים


טוען את הלשוניות...

היסטוריה צבאית

היסטוריה של כלי הירי | היסטוריה של ספינות המלחמה | היסטוריה של הנשק הגרעיני | היסטוריונים צבאיים | היסטוריה של צבא הגנה לישראל

ערכים העוסקים בהיסטוריה צבאית לפי מדינה

מלחמות: | מלחמת טרויה | המלחמה הפלופונסית | מלחמת פרס-יוון | המלחמות הפוניות | המרד הגדול | מלחמת מאה השנים | מלחמת העצמאות של ארצות הברית | מלחמת סין-יפן הראשונה | המלחמות הנפוליוניות | מלחמת צרפת-פרוסיה | מלחמת העולם הראשונה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת וייטנאם | מלחמות ישראל | מלחמת עיראק |

מלחמות אזרחים: מלחמות השושנים | מלחמת האזרחים האמריקנית | מלחמת האזרחים האלג'יראית | מלחמת האזרחים ברוסיה | מלחמת האזרחים בספרד | היסטוריה של לבנון: מלחמת האזרחים השנייה (1975 - 1990) | מלחמת האזרחים הפינית | מלחמת האזרחים ביוון | מלחמת ביאפרה

קרבות: קרב קדש | קרב מרתון | קרב תרמופילאי | קרב גאוגמלה | קרב קאנאי | קרב הירמוך | מסעי הצלב | קרבות רמלה | קרב קרני חיטין | קרב עין ג'אלות | קרב אז'נקור | כיבוש קונסטנטינופול | הארמדה הספרדית | קרב טרפלגר | קרב אוסטרליץ | קרב ווטרלו | קרב גטיסברג | הקרב על הסום | קרב ורדן | קרב טננברג | קרב יוטלנד | מערכת גליפולי | קרב קורסק | הקרב על בריטניה | קרב אל-עלמיין | קרב סטלינגרד | המצור על לנינגרד | המתקפה על פרל הארבור | קרב מידוויי | הפלישה לנורמנדי | קרב החווה הסינית | הקרב על גבעת התחמושת

ערכים נוספים העוסקים במלחמות

עיינו גם בפורטלים:

צבא צה"ל

היסטוריה של הספורט

ספורט בעת העתיקה: איגרוף ביוון העתיקה | ספורט ביוון העתיקה | ספורט ברומא העתיקה |

המשחקים האולימפיים | המשחקים האולימפיים העתיקים | המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה |

משחקי קיץ

אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | אתונה (1906) | לונדון (1908) | סטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) • לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) | בייג'ינג (2008) |

משחקי החורף האולימפיים

שאמוני (1924) | סנט מוריץ (1928) | לייק פלאסיד (1932) | גרמיש פרטנקירכן (1936) | סנט מוריץ (1948) | אוסלו (1952) | קורטינה ד'אמפצו (1956) | סקוואוו ואלי (1960) | אינסברוק (1964) | גרנובל (1968) | סאפורו (1972) | אינסברוק (1976) | לייק פלאסיד (1980) | סראייבו (1984) | קלגרי (1988) | אלברוויל (1992) | לילהאמר (1994) | נאגנו (1998) | סולט לייק סיטי (2002) | טורינו (2006) | ונקובר (2010) |

ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של הספורט

עיינו גם בפורטלים:

ספורט כדורגל כדורסל משחקים שחמט
#888888
#cccccc

עריכההיסטוריה ברשת

רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא היסטוריה. מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של אתרים בנושא היסטוריה ומחקר ההיסטוריה.

האתר הנבחר של היום:

פורטל:היסטוריה/אוצרות הרשת/38

ספריית אוצרות הרשת של פורטל ההיסטוריה

עריכההספרייה
טוען את הלשוניות...


  • תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, הוא ספר של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו). הספר הוא דיווח היסטורי העוסק במרד הגדול בין השנים 66–73 לספירה, ובגורמים שהובילו אליו. מלחמות היהודים הוא העדות היחידה כמעט, והמפורטת ביותר, למרד הגדול. בספר זה נמסרת תמונה מדויקת של ירושלים וארץ ישראל של התקופה. יוספוס הוא כותב בהיר ומפורט מאד. כתיבתו הסדורה והמדויקת, הנעדרת סיפורי מעשיות (אך אינה חפה מאינטרסים) מתאימה מאד להנחיית המחקר המודרני. לספר מספר מהדורות בעברית האחרונה בתרגום ליזה אולמן; מבוא: יונתן פרייס; ירושלים: כרמל, 2009 - ההוצאה היא תרגום חדש, וכוללת הקדמה על יוספוס וחיבורו, מבוא נרחב עליו ועל כתיבתו ההיסטורית, הערות, נספחים, מפות, אילנות יחס ואיורים.

  • נטלי זימון דייוויס שובו של מרטן גר, תרגמה מאנגלית: מירי אליאב-פלדון, הוצאת חרגול, תשס"א 2001. הספר מתאר מקרה אמיתי המספר על אדם המתחזה לבן כפר הנעדר ממנו שנים רבות וזוכה בשל כך בחלקה חקלאית מכובדת ואישה יפה. הוא מצליח להוליך שולל כמעט את כולם כולל את השופט החוקר את הפרשה, עד שהתרמית מתגלה דרך מקרה לאחר מספר שנים, ההיסטוריונית אמריקאית המתמחה בראשיתה של צרפת המודרנית, אספה חומר למחקר מיקרו היסטורי בשנת 1977 ועם פרסומו פעלה להעביר את המחקר המדעי למדיה, תחילה כסרט שובו של מרטין גר שיצא בשנת 1982 ושנה לאחר מכן פורסם הספר הנושא את אותו שם. בו מופיע הסיפור משתי נקודות מבט. פעם אחת כרונולוגית, כפי שנחווה על ידי בני הכפר, ופעם שנייה כפי שסופר על ידי השופטים ועורכי הדין ובכללם כותב הזכרונות עליו התבססה השופט דה קורה שכיהן במשפט.
  • יהושע פראוור תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה, 1963, מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת, 1973, הדפסה שישית, 2005. ספר מונומנטלי וסיכומן של שנות מחקר רבות שהגדיר את המחקר פורץ הדרך של התקופה הצלבנית ובסיס לספרים והמאמרים שנכתבו לאחריו. הספר נכתב מתוך ראייה כוללת של ההתרחשויות ההיסטוריות באירופה ובמזרח המוסלמי תוך ציון היסטוריה היהודית המקבילה. בספר פרקים המתעדים את החברה הצלבנית ומפעלה של ממלכת ירושלים כרך ראשון: מסעי הצלב והממלכה הראשונה, עד לקרב קרני חיטין.כרך שני: מסעי הצלב והממלכה השנייה עד לנפילת עכו.
  • הגריזם: היווצרות העולם האסלאמי הוא ספר שנוי במחלוקת שראה אור בשנת 1977. את הספר, העוסק בהיסטוריה הקדומה של האסלאם, כתבו ההיסטוריונים פטרישיה קרון ומייקל קוק. בהישענם על עדויות ארכאולוגיות ועל מסמכים בני זמננו מתארים מחברי "הגריזם" את האסלאם המוקדם בצורה שונה מאד מהגרסה המסורתית המקובלת שמתבססת על דיווחים היסטוריים מוסלמיים. לפי המתואר ב'הגריזם' כיבושי הערבים והתהוות החליפות הייתה תנועה בחצי האי ערב שקיבלה השראה מהמשיחיות היהודית. באופן כללי בעוד רווחת הדעה כי הספר מעלה מספר שאלות מעניינות וכמציג גישה חדשה, שיחזורו את ההיסטוריה האסלאמית המוקדמת נתקל בהתנגדות של הזרם המרכזי במחקר האסלאם.
  • האסלאם : מלידתו עד תחילת האימפריה העות’מאנית : (המאה השביעית עד סוף המאה החמש-עשרה) קלוד כאהן ספרו המפורסם ביותר של כאהן, שהיה מזרחן צרפתי. שהתמחה בחקר האסלאם בימי הביניים וייסד את ענף ההיסטוריה החברתית-כלכלית של האסלאם. הספר נכתב במקורו בגרמנית ותורגם לעברית והפך להיות ספר לימוד לתולדות האסלאם באוניברסיטאות, הוא ספר מודרני בתפיסתו. כתב ספרים על תולדות סוריה, התקופה ממלוכית, התקופה העות'מאנית כשבהם בולטת גישה היסטורית השוואתית בין עולם האסלאם למקומות אחרים כמו אירופה. ; מצרפתית: עמנואל קופלביץ ; עריכה מדעית: יהושע פרנקל. תל אביב : דביר, תשנ"ה 1995.‬
  • כריסטופר בראונינג, אנשים רגילים, הספר הוא מחקר על יחידת מילואים 101 של משטרת הסדר, שהשתתפה, החל משנת 1942, בהרג ואיסוף יהודים על מנת לגרשם למחנות המוות בפולין . המסקנה המובעת בספר, שהושפעה במידה רבה מעבודותיו של סטנלי מילגרם, הייתה שאנשיה של יחידה 101 לא היו נאצים פנאטיים במיוחד, כי אם "אנשים רגילים" בני המעמד הבינוני, מרקע של מעמד פועלים מהמבורג, שגויסו לגדוד מילואים אולם נמצאו בלתי כשירים לשירות צבאי מלא. (מאנגלית: לי שיר), הוצאת ידיעות אחרונות, 2004
  • בתוך הבונקר של היטלר - 14 הימים האחרונים. יואכים פסט. תיאור דרמטי של ההתרחשויות בבונקר בברלין בו מצא היטלר מקלט בימיה האחרונים של המלחמה, עד להתאבדותו ביחד עם אווה בראון ב-30 באפריל 1945. בתיאור השתלשלות האירועים בבונקר לא סטה פסט ממחקרו של יו טרבור-רופר "ימיו האחרונים של היטלר", שהתבסס על מחקר של ההיסטוריון הבריטי שפורסם בשנת 1947, לאחר תחקור יסודי של אנשי מטהו של היטלר ושל ניצולי הבונקר. לעומת זאת, תיאור האווירה ששררה בבונקר הוא תיאור מקורי של פסט, שיש בו מידה של חמלה על היטלר והבנה לטענותיו החוזרות ונשנות כי כולם בגדו בו. על יסוד ספרו זה של פסט וכן בהתבסס על ספרו של שפר "בתוככי הרייך השלישי" ועל זכרונותיה של טראודל יונגה, מזכירתו של היטלר, נוצר הסרט הגרמני "הנפילה", שיצא לאקרנים בשנת 2004. הוצאת אחוזת בית, 2006.
  • הווארד זין, היסטוריה עממית של ארצות הברית: ספר מיקרו היסטוריה המציג את סיפורה של ארצות הברית מנקודת מבטם של אלה שקולם נעדר מההיסטוריה הרשמית - המהגרים, הילידים והפועלים, לאורך כל ההיסטוריה "הלבנה" של אמריקה - מנחיתת קולומבוס על מלחמת עיראק. הספר, שמהדורתו הראשונה יצאה בשנת 1980 ומאז עודכן תדיר והוא פרי מחקר מקיף בן שני עשורים. מהדורה עברית תרגם מאנגלית: מתן קמינר; ערכו: ורד בן-ימי ואייל דותן. הוצאת בבל, תל אביב: תשס"ז-2007.



  • לטייל עם ההיסטוריה הוא ספרו של השדרן זאב ענר, המספר על תעלומות ומסתורין ב-33 אתרים עתיקים בארץ ישראל. הרקע של המחבר, שדרן התוכנית "מחפשים את המטמון" ו"זכרונות ארץ ישראל" בקול ישראל, באים לידי ביטוי בסגנון כתיבתו של הספר. הפרקים כוללים ביאורים וציטוטים למקורות מקראיים, ממדרשי חז"ל, היסטוריים ותיאורי נוסעים. זאב ענר הציג את הרקע של המקום בתור לקט של חידות מסתורין. הכותרות של הפרקים מנוסחים באופן שימשכו את תשומת לבו של הקורא. האתרים שנבחרו בספר נגישים ונוחים לביקורים. הספר מחולק לשישה שערים וכולל בסופו פירוט המקורות. כנרת 2007





  • חמישים לישראל הוא ספר שיצא לאור במלאת יובל למדינת ישראל, תוכן הספר עוסק באירועים המרכזיים בחמישים שנותיה הראשונים של המדינה משנת 1948 ועד שנת 1998. הספר ערוך כך שכל שנה מתפרסת על פני ארבעה עמודים, ובהם מתומצתים האירועים של אותה שנה לפי הסדר הכרונולוגי. האירועים החשובים בולטים יותר ומלווים בצילומים. הספר יצא לאור בהוצאת מעריב על ידי 'אלפא תקשורת'. עורכיו הראשיים הם יהודה שיף ודני דור.


  • מצעד האיוולת - ספרה רב ההשפעה של ההיסטוריונית ברברה טוכמן, המנתח כמה דוגמאות היסטוריות למדינאות אווילית, בעיקר את מדיניות הבריטים בטרם עצמאות ארצות הברית ואת מדיניות האמריקנים בוייטנאם. הספר פורסם ב-1983. בעקבות הספר הפך הביטוי מצעד האיוולת למונח שגור, ולעתים קרובות טוען כל אחד מהצדדים בוויכוח מדיני-פוליטי כי פעולותיו של הצד השני הן בגדר "מצעד האיוולת". (תרגום: יוסף אשכול). הוצאת ספרית מעריב.

  • הגבינה והתולעים: עולמו של טוחן בן המאה השש-עשרה" הוא ספר עיון המבוסס על מציאות היסטורית, שכתב ההיסטוריון האיטלקי קרלו גינצבורג. בספר מתאר גינצבורג את סיפורו של אדם אחד ספציפי, בשם מנוקיו (דומניקו סקנדלה), שחי במאה ה-16, ונדון למוות על ידי בית המשפט של האינקוויזיציה. ייחודו של הספר הוא במיקרו היסטוריה שבו, בכתיבת ה"היסטוריה מלמטה". זרם זה התפתח בשנות ה-70 של המאה העשרים, ועוסק בחקירה לעומק של פרטים קטנים. בניגוד לסקירת מגמות ותהליכים. הספר יצא לאור באיטלקית בשנת 1976, תורגם מאיטלקית לעברית על ידי אורה אייל בשנת 2005, בהוצאת כרמל.
  • גליקל, זיכרונות 1691–1719: לספר זכרונותיה של גליקל מהמלין (1645- 1724), אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה, חשיבות היסטוריוגרפית רבה: גליקל מתארת אירועי מפתח בתולדות ישראל בתקופתה ואירועי יום-יום בחיי היהודים. חשיבות נוספת נודעת לשפה היידית בה נכתבו הזכרונות, ואף יותר מכך לעובדה שלפנינו זכרונות שנכתבו בידי אישה, תופעה נדירה למדי בחיבורים יהודיים שנותרו לנו מאותה תקופה. ההדירה ותרגמה מיידיש: חוה טורניאנסקי, מרכז דינור, מרכז שז"ר, 2006,
  • היסטוריה, זיכרון ותעמולה: הדיסציפלינה ההיסטורית בארץ ובעולם: יואב גלבר, היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה וראש מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה, טוען בספר שמדע המחקר ההיסטורי נמצא בסכנה. לדעתו ההיסטוריה היא דיסציפלינה בפני עצמה, שנמצאת בין מדעי הרוח למדעי החברה והייחוד שלה הוא בניסיון לעסוק בטקסט ובקונטקסט בצורה מאוזנת. בעוד שבעבר מטרתו של המחקר ההיסטורי הייתה להתקרב אל האמת, הרי שהיום, בעידן הפוסט-מודרני, הטענה היא שאין אמת ולכן אי-אפשר להגיע אליה ולכן, מה שחשוב איננה ההיסטוריה אלא ההיסטוריון, דעותיו, עמדותיו, סגנונו, ההשפעות עליו וכיצד הוא מפרש את ההיסטוריה. תל אביב: ספריית אופקים עם עובד, 2007
  • נאציזם, תרבות ומקורות הטוטליטריות: חנה ארנדט והשיח על הרוע, הספר בעריכת סטיבן אשהיים, יצא לאור בעברית בשנת 2007 בהוצאת מאגנס; הופיע לראשונה באנגלית בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הספר הוא פרי הכנס הבינלאומי הראשון שנערך במדינת ישראל, שביקש להעריך מחדש את הגותה, גישתה לציונות ולפוליטיקה באופן הוגן, שקול וגם ביקורתי לעומת התדמית הכמעט דמונית שאיפיינה את דעת הקהל הישראלית. המבוא של אשהיים מנסה למקם את הסוגיה הזו ולעמוד על יחסה המורכב של ארנדט ליהודיות ולציונות.

  • בנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום הוא שם ספרו של פרופסור אדריאן הייסטינגס העוסק במקורותיה של הלאומיות. הספר מבוסס על הרצאות שנשא הייסטינגס אודות צמיחת הלאומיות, בסדרת ההרצאות ע"ש ויילס באוניברסיטת קווינס בבלפסט בשנת 1996. בהרצאותיו נתכוון הייסטינגס להציב חלופה לסדרת ההרצאות שנשא ההיסטוריון הבריטי הנודע, אריק הובסבאום, על אותה במה בדיוק, אחת עשרה שנים קודם לכן. הובסבאום הוא מייצג מובהק של האסכולה המודרניסטית בחקר הלאומיות. תורגם לעברית ופורסם בשנת 2008, בהוצאת שלם.

  • אוריינטליזם הוא ספר שפורסם ב-1978 על ידי המזרחן האמריקאיאדוארד סעיד. הספר, מעורר המחלוקת הגדיר מחדש את המונח "אוריינטליזם" כמכלול של הנחות שווא העומדות ביסוד הגישה המערבית כלפי חקר המזרח התיכון. לפי סעיד המזרחנות מאופיינת "בדעה קדומה אירוצנטרית, מתוחכמת ועקבית, כנגד העמים הערבים-אסלאמיים ותרבותם". סעיד טוען שמסורת ארוכה של דימויים רומנטיים של אסיה והמזרח התיכון בתרבות המערבית, נתנה באופן עקיף הצדקה לשאיפות האימפריאליות האירופיות והאמריקאיות במזרח. באותה תקיפות, סעיד מגנה את הנטייה של האליטות הערביות להפנים את הרעיונות של המזרחנות המערבית אודות התרבות הערבית.

  • עת־מול הוא כתב עת לתולדות עם ישראל וארץ ישראל, בהוצאת יד יצחק בן צבי. ייחודו של כתב העת הוא בפנייתו לקהל מגוון כמו תלמידי תיכון, אקדמאים, חובבי ידיעת ארץ ישראל וכדומה. העיסוק בפרשיות היסטוריות וגאוגרפיות בעת־מול הוא על פי רוב מבט מזווית חדשה ולא מוכרת על האירועים הבולטים הגדולים, תוך הצגת דמויות, סיפורים, מקומות ומסורות המוכרות רק למעטים, וחשיפתן בפני הקהל הרחב. המאמרים בכתב העת קצרים למדי (בכל גיליון רק כשמונה פריטים), והם מלווים באיורים, תמונות היסטוריות, מפות, ותצלומים.
  • קתדרה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן צבי. כתב העת מוגדר כ"ספינת הדגל" של המכון, שכן הוא משמש כאחת הבמות החשובות למחקר ארץ ישראל בתחום ההיסטורי, הארכאולוגי והגאוגרפי, ובתחומי הכלכלה, החברה, התרבות והאמנות, מימי המקרא ועד ימינו. ב"קתדרה" מופיע אך ורק חומר חדש ומקורי, שלא ראה אור בשום מסגרת אחרת, ואפילו בשפה זרה. כתב העת היווה גורם חשוב בהגדרת ההיסטוריה של ארץ ישראל כתחום מחקר נפרד מההיסטוריה הכללית, ואף הרחיב את מספר הדיסציפלינות השותפות במחקר זה. מתחילת שנת 2010 גליונות ישנים של כתב העת זמינים לעיון באתר הבית של מכון יד בן-צבי.

  • היסטוריה, הוא כתב עת מדעי בנושא היסטוריה כללית בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית היוצא לאור מדי חצי שנה, החל משנת 1998 (ה'תשנ"ח). כתב העת מפרסם בעיקר את מאמריהם של חוקרים ישראלים העוסקים בתולדות העמים, החברות והתרבויות הזרות. כל גיליון של כתב העת מכיל שלושה עד חמישה מאמרים מרכזיים וכן מספר ביקורות ספרים. מאמרי כל גיליון נוטים לדון בצדדים שונים של נושא משותף.
  • תיאוריה וביקורת הוא כתב-עת לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל במתכונת דו-שנתית, שהחל לצאת לאור בשנת 1991 על ידי "הקבוצה לתיאוריה וביקורת שליד מכון ון ליר בירושלים" ויוצא באופן לא סדיר אחד לכמה שנים. כתב העת משמש במה מרכזית, מהיחידות, לחשיבה ולפיתוח כלים לתאוריה ולחשיבה ביקורתית בישראל. לאורך השנים, "תיאוריה וביקורת" עסק בחברה הישראלית במגוון רחב של נושאים חברתיים ופוליטיים, ובהם כלכלה, מזרחים, פלסטינים וכתיבה ביקורתית באשר להיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.


  • הנסיך (באיטלקית: Il Principe) הוא מסה פוליטית אשר נכתבה במאה ה-16 על ידי ניקולו מקיאוולי. הספר נכתב על ידו בשנת 1513, אך פורסם כ-5 שנים לאחר מותו של מקיאוולי, בשנת 1532. למרות שמסה זו אינה מייצגת את עבודתו של מחברה במשך חייו, זאת היא יצירתו הזכורה והמפורסמת ביותר. יצירה זו אף הכניסה את המושג "מקיאווליאני" לשימוש נרחב ככינוי שלילי למדי אשר מייצג רוע פוליטי וחסר עכבות. ע"פ כמה דעות, הספר הוא סאטירה ולא מסה פוליטית. הספר נחשב לספר יסוד במדעי המדינה ולאחת היצירות המכריעות של המאה ה-16. מקיאוולי אף נחשב לאבי הפוליטיקה המודרנית. מהדורות: ניקולו מקיאוולי, הנסיך, (תרגום:מרים שוסטרמן-פדובאנו), דביר בשיתוף הוצאת שלם 2005. זהו חידוש של התרגום הישן הכולל הערות ונספחים.
  • מדינת היהודים (בגרמנית: Der Judenstaat) הוא שמו של ספר מאת בנימין זאב הרצל, שבו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית. את הספר כתב הרצל במהלך חודשיים, תוך סערת רגשות עזה. בספר מתאר הרצל כיצד הוא רואה את מדינת היהודים העתידה לקום, בפירוט רב עד כדי התייחסות לשעות העבודה שיהיו נהוגות בה. הספר יצא לאור בווינה ובלייפציג בהוצאת מ. ברייטנשטיין ב-14 בפברואר 1896, כשנה וחצי לפני כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון. חשיבות הספר, שבו הציע הרצל לראשונה פתרון מעשי ל"שאלה היהודית" ולחוסר יכולתה של אירופה לפותרה, נובעת מכך שהוא שרטט והביא תוכנית פעולה למדינה, בימים שבהם נחשבה מדינה לחלום רחוק בלבד בקרב יהודים. לקריאה נוספת: מדינת היהודים - טקסט מלא בפרויקט בן-יהודה (תרגום לעברית: ד"ר מיכל ברקוביץ), 1922; מהדורה ראשונה: ורשה: תושיה, 1896
  • ציטוטיו של היושב ראש מאו צה טונג או "הספרון האדום" הוא ספר המתפרסם על ידי הממשל הסיני מאז 1964. כמו שמרמזת כותרתו, הספר מהווה אסופה של ציטוטים ממיטב נאומיו ומאמריו של מאו צה דונג. הערכות במערב מדברות על כמיליארד עותקים שנדפסו עד היום והוא מוזכר כאחד הספרים הנפוצים ביותר בעולם. הפופולריות העצומה נזקפת לזכות העובדה שהספר היה בגדר חובה לא רשמית בסין של המחצית השנייה של תקופת שלטונו של מאו. ציטוטיו של מאו ערוכים בספר ב־33 פרקים כשראשי הפרקים עוסקים לרוב באידאולוגיה של מאו (נודעת כ"מאואיזם").לקריאה נוספת: הספר בתרגום לאנגלית
  • מיין קמפף (בגרמנית: Mein Kampf; בעברית: "מלחמתי" או "מאבקי") הוא ספר שכתב אדולף היטלר בזמן ישיבתו בכלא לנדסברג בעקבות ניסיון ההפיכה של פוטש מרתף הבירה בשנת 1923. הכרך הראשון של הספר יצא לאור ב־18 ביולי 1925, והכרך השני ב־1926. נדיר הוא המקרה שבו פורש אדם את מלוא משנתו הפוליטית, ומעצב אותה בשלב כה מוקדם בקריירה שלו, כפי שעשה זאת היטלר בספר "מיין קאמפף". נדיר עוד יותר הוא המקרה בו פועל אותו אדם ליישום הרעיונות, באופן החלטי ונחוש, במשך שנים, אך כל הסובבים אותו מתעלמים לחלוטין מתמרור האזהרה שהוצב להם. אם היו העם הגרמני, ומנהיגי העולם מתייחסים ברצינות לאמור בספר, הרי שאולי היו זוועות השואה ומלחמת העולם השנייה נחסכות מן העולם לקריאה נוספת: תרגום מקוון של "מיין קמפף" (באנגלית)
  • מלחמת גאליה (בלטינית: Commentarii de Bello Gallico, הערות אודות מלחמת גאליה) הוא חיבור לטיני שנכתב על ידי יוליוס קיסר ומתעד את מלחמת גאליה. קיסר התמנה למושל הפרובינקיות גאליה נארבוננסיס ואיליריה ב-58 לפנה"ס, הוא השתמש במינוי זה לצאת למלחמת כיבוש בגאליה הלא רומית ואף חדר לגרמניה ובריטניה, מטרת המלחמה היה להאדיר את שמו וכך לבסס את מעמדו הפוליטי ברומא. בהתאם לכך החיבור מתאר את המלחמה מנקודת המבט של קיסר והוא שימש כתעמולה שנועדה להציג את הישגי המלחמה לעם הרומי. בנוסף לכך הספר מכיל סיקרה אתנוגרפית של הגאלים והגרמאנים שנגדם הוא נלחם ושל ארצותיהם. החיבור מחולק לשמונה ספרים, את שבעת הראשונים כתב קיסר בעצמו כאשר הספר השמיני נכתב על ידי אולוס הירטיוס לאחר הירצחו של קיסר. יוליוס קיסר. מלחמת גאליה בשבעה ספרים, בצירוף ספר שמיני מאת אבלוס הירציוס. תרגם מן המקור הרומי והוסיף מבוא, הערות ומפתח שמות נ' רבן. תל אביב, יבנה, תשי"ט (1958).
  • הקלאסיקה של ההרים והימים הוא טקסט סיני קלאסי המשלב גאוגרפיה במיתוס. גרסאות של הטקסט ידועות עוד מן המאה הרביעית לפנה"ס, ולצורתו הסופית התגבש בתקופת שושלת האן המערבית. הטקסט משמש תיאור גאוגרפי-תרבותי-אגדי של סין שלפני תקופת שושלת צ'ין, ומשובץ כולו סיפורים מיתולוגיים. מעבר לכך ניתן למצוא בו גם התייחסויות לבעלי חיים, צמחייה, מחצבים, טכניקות כישוף, דת, היסטוריה, רפואות, מנהגים עממיים ומיעוטים אתניים בסין. במקור היו בספר גם מפות מצוירות אשר אוגדו תחת השם "הקלאסיקה של מפות ההרים והימים", אך לאחר תקופת שושלות וֵיי וגִ'ין לא נותר זכר מן המפות.

  • אלה תולדות (באיטלקית ובתרגום לאנגלית נקרא הספר "ההיסטוריה") הוא שמה של נובלה היסטורית שעלילתה העיקרית מתרחשת במלחמת העולם השנייה. הספר הוא האחד לפני האחרון שכתבה הסופרת האיטלקיה אלזה מורנטה והנודע ביותר שלה. נכתב בשנת 1974. הספר בנוי במקביל לתקופה ההיסטורית שבין תחילת המאה ה-20 עד לשנת 1962, ומספר, בעיקר, את סיפורו של ילד בתקופת מלחמת העולם השנייה ומעט אחריה בין השנים 1941 - 1950. הספר מתחיל בפרולוג המפרט בקיצור נמרץ את תולדות האנושות מתחילת המאה ועד 1940, ולאחר מכן מתחילה העלילה, שלכל אורכה רצופה קטעים היסטוריים ממלחמת העולם השנייה, עד לסיומה, לבסוף מופיע מעין אפילוג המתאר בקצרה את המשך תולדות האנושות בין השנים 1951 - 1962 ומסתיים במילים "וההיסטוריה נמשכת...".
  • במערב אין כל חדש הוא שם ספרו האנטי מלחמתי של אריך מריה רמרק, הספר כתוב בגוף ראשון מפי חייל צעיר שגויס עם חבריו לספסל הלימודים לצבא הגרמני עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הוא מתאר לפרטי פרטים את אורח החיים והחוויות של החיילים בשדה הקרב, ככל שהמלחמה נמשכת ונקלעת למבוי סתום. התיאורים שמביא החייל משולבים בתחושותיו הקשות לגבי חוסר התוחלת שבמלחמה, וחוסר האמון שהוא חש כלפי מוריו ומנהיגיו שמרבים לדבר בזכות המלחמה, אך אינם מודעים לזוועות המתרחשות בחזית. הספר הופיע ב-1929, ותורגם ל-45 שפות. בגרמניה נשרף הספר, יחד עם ספר ההמשך "הדרך חזרה" (Der Weg zurück), עם עליית הנאצים לשלטון. כיום הוא נחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות הגרמנית ושל הספרות בכלל.



  • שם הוורד הוא רומן מתח פילוסופי-היסטורי מאת אומברטו אקו. עלילת הספר מתרחשת באיטליה בשנת 1327, ועוסקת בסדרת רציחות מסתוריות המתרחשות במנזר, בו אמורים להתכנס נציגיהם של ראשי העולם הדתי והפוליטי באירופה באותה תקופה. הסיפור הבלשי והמציאות הפוליטית של אותה עת, מנוקזים למנזר, המצוי בצפון איטליה ובו מתרחשת רוב עלילת הרומן. הוויכוח התאולוגי והקרע בכנסייה הקתולית של אירופה במאה ה-14, בין האפיפיורות (אשר שכנה אז באביניון) ובין כמה מסדרי נזירות חזקים, מהווים רקע היסטורי אמיתי לסיפור המתח הבלשי. המספר הינו אדסו ממלק, פרח נזורה בנדיקטיני אשר מלווה את מורו, האח הפרנציסקני ויליאם מבסקרוויל. אדסו וויליאם מנסים יחד מנסים לפתור את התעלומות האופפות את המנזר בו הם מתארחים.
#888888
#cccccc
center


עריכהספריית ויקיטקסט
ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים. המהדורה הרב-לשונית של ויקיטקסט החלה את דרכה ב-6 בדצמבר 2003 והמהדורה העברית נפתחה ב-2 באוגוסט 2004. ביחד ולחוד מכילות ספריות אלו עשרות אלפי ספרים וטקסטים המחכים שתגלו אותם. בחלונות אלו מופיעים טקסטים נבחרים המתחלפים תדיר, קצה הקרחון וחלון תצוגה לאוצרות המחכים לכם באתרי ויקיטקסט.



עריכהחידת היום

פורטל:היסטוריה/חידה/1

עריכהפורטלים קרובים
יוון העתיקה רומא העתיקה מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם הראשונה אישים ארכאולוגיה של
המזרח הקרוב 		תולדות עם ישראל

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום ההיסטוריה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • מיזם היסטוריה של מדינות - מיזם לטיפול בעשרות ערכי היסטוריה של מדינות שטרם נכתבו, ועוד ערכים רבים שדורשים שיפור
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".

מצאו ערכים לשיפור בנושא היסטוריה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? – רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פורטל:היסטוריה&oldid=2117787"