ארמנים
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 8 מיליון[1] | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|
 ישראל 2,500 - 7,000 | |
| שפות | |
|
ארמנית, רוסית, ושפות הארצות בהן הם נמצאים | |
| דת | |
| נצרות אפוסטולית ארמנית, נצרות קתולית | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| עמים קווקזים אחרים |
ארמנים (בארמנית: Հայեր) הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית). מספרם בעולם נאמד ב-8 מיליון, כאשר פרט לארמניה חיים ריכוזים גדולים ברוסיה, ארצות הברית, צרפת, גאורגיה, ובערים שונות במזרח התיכון.
היסטוריה
שורשיהם של הארמנים נטועים בשטחים הנרחבים שבין הים הכספי, הים השחור והים התיכון, שם התפתחו ממלכות שונות המזוהות כאבות האומה הארמנית החל מהמאה ה-17 לפנה"ס. בין המאה העשירית עד המאה השישית לפנה"ס פרחה באזור ממלכת אוררטו. בתקופתה הוקמו כמה ערים ארמניות חשובות הקיימות עד היום, ביניהן ירוואן. המדינה הראשונה שנקראה ארמניה על ידי שכנותיה נוסדה במאה ה-6 לפנה"ס, בשיאה, (65–95 לפנה"ס) הממלכה שלטה על התחום שמצפון הקווקז ועד מרכז טורקיה וצפון מערב איראן. ב-66 לפנה"ס ניהלו הארמנים מלחמה עיקשת נגד האימפריה הרומית, אך הפסידו. המדינה הארמנית איבדה את עצמאותה ב-114–118 כאשר הוכפפה לקיסרות הרומית. ב-301 ארמניה הארשאקונית (אנ') הייתה הראשונה, באימפריה הרומית, לקבל את הנצרות כדת מדינה. שושלת המלכים הארמנית הראשונה הייתה שושלת אורונטיד (אנ') ושלטונה נמשך בקומגנה עד שנת 72. בשנת 387 חולקה המדינה בין האימפריה הרומית לבין האימפריה הפרסית.
בימי הביניים העם הארמני חי לסירוגין תחת שלטון זר וכעצמאי. בתקופה זו ארמנים החלו להתפזר ברחבי אירופה ובמזרח התיכון. בשנת 885 זכו הארמנים לעצמאות ארמניה המדיבלית (אנ'), לאחר מאתיים שנות כיבוש האימפריה המוסלמית והחליפות העבאסית, עד שבשנת 1045 נכבשה ארמניה על ידי האימפריה הביזנטית. מאז ועד המאה העשרים חיו הארמנים תחת כיבוש זר. בתקופה ארוכה זו נפוצו הארמנים בגלות ואופיו של העם הארמני התעצב כעם מלומד הקשור קשר הדוק עם הכנסייה האפוסטולית הארמנית.
רצח העם הארמני
ערך מורחב – רצח העם הארמני
החל מה-24 באפריל 1915 החלו הטורקים בהנהגתם של הטורקים הצעירים להשמיד באופן שיטתי ומכוון את כל הארמנים שחיו באנטוליה. רצח העם הארמני התאפיין במעשי טבח המוניים, גירוש המוני וצעדות מוות, בתנאים שתוכננו להביא למותם של המגורשים. ההערכה הרווחת היא כי בין מיליון למיליון וחצי ארמנים נספו בין השנים 1915–1918. גם לאחר סופה של מלחמת העולם הראשונה ונפילתה של האימפריה העות'מאנית ארמנים רבים המשיכו להירצח על ידי טורקים, אזרים וכורדים עד לשנת 1923.
נכון לשנת 2015, 100 שנים אחרי רצח העם הארמני, רוב רובו של העולם לא מכיר ברצח העם הארמני. ממשלת טורקיה אינה לוקחת אחריות על רצח העם הארמני. ישראל מכירה ברצח חלקית. העם הארמני מנהל מאבקים כדי שכל מדינות העולם יכירו ברצח עמו. גורמים יהודיים שונים מתנגדים לתיאור של רצח העם הארמני כ"שואה". גורמים אלה אומרים שהשואה מתארת את מה שגרמניה הנאצית ביצעה כלפי היהודים באירופה. בישראל יש את אלה שמתנגדים להכרה ברצח העם הארמני כמו משרד החוץ, שרוצה להימנע ממשבר דיפלומטי עם טורקיה. מהצד השני יש הרבה ישראלים שרוצים להכיר ברצח העם הארמני מתוך שותפות גורל. ב-15 באפריל 2015, ישראל שלחה לראשונה נציגים לטקסי הזיכרון המרכזיים של רצח העם אך דבר זה לא מבטא שינוי בעמדת הממשלה.
מלחמת העולם השנייה
במלחמת העולם השנייה גויסו הארמנים לצבא הסובייטי להילחם נגד גרמניה ומעצמות הציר. בנוסף שרתו 18 אלף ארמנים בצבא הגרמני. 11 אלף בגדודי שדה ו-7000 ביחידות אספקה וביחידות לא-קרביות. בשנים 1943–1945 הוצב בהולנד הגדוד הארמני מספר 812. הלוחמים הארמנים בצבא הגרמני הגיעו מקרב השבויים הסובייטים במחנות השבויים.[7]
שפה
- ערך מורחב – ארמנית
שפתם של הארמנים, ארמנית, היא ממשפחת השפות ההודו-אירופיות ומעורבות בה מילים רבות ואף מבנים תחביריים מהשפות הקווקזיות וכן משפות טורקיות. הכתב הארמני שהומצא בשנת 406 על ידי מסרוב משדוץ, הכיל 36 אותיות, כיום הוא מכיל 39 אותיות. לשפה הארמנית שני ניבים: ארמנית מזרחית (אנ') וארמנית מערבית (אנ'). הארמנית המזרחית התפתחה באזור המחיה הצפוני והמזרחי של הארמנים ומדובר כיום בארמניה, בגאורגיה וברוסיה. הארמנית המערבית התפתחה באסיה הקטנה ומאז רצח העם הארמני מדוברת רק בתפוצות.
דת
- ערך מורחב – הכנסייה האפוסטולית הארמנית
כאומה הראשונה לקבל את הנצרות התפתחו בקרב הארמנים נוהגים וסדרי תפילה מיוחדים להם, הנבדלים בעיקר בשימושם בשפה הארמנית בתפילה ובמאפיינים אסתטיים כמו מיעוט צלמיות יחסית לכנסיות מזרחיות אחרות. לאחר ועידת כלקדון ב-451 הכנסייה הארמנית סירבה לקבל את הכריסטולוגיה של הדיופיזיטיות ולמעשה הייתה אחת הקנאיות בהתעקשות על המונופיזיטיות, עד כדי כך שנחשבה לקרובה ביותר לתורת אוטיכס בנדון: בין היתר, הוכללו בסידורי התפילה פסקאות כמו "אלקים אשר נצלב למעננו" (ממנה משתמע שהאליל האב סבל יחד עם אותו האיש על הצלב), שתוקנה בכוונה על ידי פטריארך אנטיוכיה המונופיזיטי פטרוס כדי לנדות כל מי שסירב לקבלה והתגלה בכך ככלקדוני. כך התפלגה כנסיית ארמניה מעל יתר הנצרות ונותרה כחלק מן הקומוניון האוריינטלי. רוב העם הארמני נתון למרות הכנסייה האפוסטולית הארמנית האוריינטלית, המכונה ה"גריגוריאנית" על שם גרגוריוס ה"קדוש" "הַמֵאִיר" ומיעוט משתייך לכנסייה הקתולית הארמנית.
ארמנים בישראל
כבר בשלהי המאה ה-4 הייתה קהילה ארמנית בירושלים, ומאז ישנה רציפות של יישוב ארמני בעיר. בסוף התקופה הביזנטית היו בירושלים 70 מבנים של מוסדות וכנסיות ארמניות. שרדו מהם שני אתרים: באתר ברחוב הנביאים, קרוב לשער שכם ובתחומי המנזר הרוסי בהר הזיתים - טור מלכא. הפטריארכיה הארמנית בירושלים נמצאת בה ברצף משנת 1311. מרכז הכנסייה הגריגוריאנית נמצא ברובע הארמני בעיר העתיקה. בשנת 1833 נוסד בית הדפוס הארמני הראשון בירושלים בתוך קתדרלת יעקב הקדוש. הגיליון הראשון של "SION", הירחון הרשמי של הפטריארכיה הארמנית, הופץ לראשונה לציבור בשנת 1866. ב-1841 נוסד הסמינר התאולוגי הארמני הראשון בעיר רמלה, ועבר לרובע הארמני בשנת 1845. לאחר רצח העם הארמני הגיעו לארץ ארמנים יתומים שניצלו מהתופת. בשנת 1929 נפתח בירושלים בית הספר הארמני ("Serpots Tarkmanchats Varjaran") הפועל עד היום.[8] לארמנים זכויות בחלק מהמקומות ה"קדושים" לנצרות. הכנסייה המרכזית שלהם היא ברובע הארמני, היא קתדרלת יעקב הקדוש. גם בתחנה הרביעית של ויה דולורוזה יש כנסייה ארמנית-קתולית קטנה.
בזמן מלחמת העולם הראשונה ואחריה, גדל מאד מספרה של הקהילה הארמנית הקטנה בארץ ישראל, עם בואם של פליטי רצח העם. אלה התיישבו בעיקר בירושלים, אך גם ביפו, חיפה, עכו ומספר משפחות בכפרים בגליל. לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוקם כפר הניצולים הארמנים שייח' בראק, שננטש לאחר מכן בשנת 1981.[9]
לפני מלחמת העצמאות היו בארץ ישראל לא יותר מ-10,000 ארמנים.[10] כשהוקמה מדינת ישראל מנתה הקהילה הארמנית 1000 נפש.[9] בשנת 1949, קיבלה הקהילה הארמנית מבנה במושבה הגרמנית בירושלים, ששימש בעבר כבית-עם של קהילת הטמפלרים, והפכה אותו לכנסייה.
במחצית הראשונה של העשור הראשון של המאה ה-21, מנתה הקהילה הארמנית בישראל וברשות הפלסטינית כ-3000 איש.[9] החל משנות התשעים, לאחר פירוק ברית המועצות, הגיעו לישראל עוד אלפי ארמנים וארמנים-למחצה יחד עם גל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, וכיום חיים בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית כ-7,000 ארמנים, כולל הארמנים שהגיעו בגלי העלייה.[8] נכון לשנת 2013, יותר מ-2600 ארמנים חיים ברובע הארמני בירושלים.[11]
ארמנים מפורסמים
- ארטיום מיקויאן – אחד מממציאי המיג, ביחד עם גורביץ׳.
- אנסטס מיקויאן – אחיו של ארטיום מיקויאן, יושב ראש הפרזידיום של הסובייט העליון של ברית המועצות בשנים 1964–1965
- ויקטור אמברצומיאן – אסטרופיזיקאי, במשך עשרות שנים היה נשיא האקדמיה הארמנית למדעים
- אמיל ארטין – מתמטיקאי, על שמו נקראים חוג ארטיני, ומשפט ודרברן-ארטין.
- ריימונד והאן דמדיאן (אנ') – מחלוצי המחקר בתחום מכונת סריקת MRI
- אראם חאצ'טוריאן – מלחין מוזיקה קלאסית ("מחול החרבות", "ספרטקוס")
- ויליאם סארויאן - סופר ומחזאי, זוכה פרס פוליצר ופרס אוסקר, מחבר הקומדיה האנושית
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארמנים |
קישורים חיצוניים
- ארמניה, אתר בעברית המוקדש לארמניה ולארמנים
- רצח העם הארמני באתר הוועד למאבק ברצח עם
- הארמנים וארץ ישראל, הדף של יואב אבניאון
הערות שוליים
- ^ Von Voss, Huberta (2007). Portraits of Hope: Armenians in the Contemporary World. New York: Berghahn Books. p. xxv. מסת"ב 9781845452575. there are some 8 million Armenians in the world
- ^ אוכלוסיית הארמניה הלשכה הארמנית לסטטיסטיקה
- ^ אוכלוסיית רוסיה הלשכה הרוסית לסטטיסטיקה
- ^ Robert A. Saunders, Vlad Struko (2010). Historical dictionary of the Russian Federation. Lanham, Maryland: Scarecrow Press. p. 50. מסת"ב 978-0-8108-5475-8.
- ^ ברק אובמה קורא להכרה ברצח העם הארמני הודעה לעיתונות מעת הוועדה הארמנית הלאומית של אמריקה
- ^ Taylor, Tony (2008). Denial: history betrayed. Carlton, Victoria: Melbourne University Pub. p. 4. מסת"ב 978-0-522-85482-4.
- ^ יאיר אורון, הכחשה : ישראל ורצח העם הארמני, פרק 9, עמ' 212.
- ^ 8.0 8.1 ארמנים בישראל, ארמניה: מידע פורטלי, 2014
- ^ 9.0 9.1 9.2 יאיר אורון, הכחשה : ישראל ורצח העם הארמני, פרק 3, עמ' 62–63.
- ^ יעקב שמעוני, ערבי ארץ ישראל, תל אביב: עם עובד, תש"ז, עמ' 119.
- ^ שכונת הרובע הארמני, באתר האתר הרשמי של עיריית ירושלים (הקישור אינו פעיל)
24305009ארמנים