אברהם שליט

אברהם שליט

לידה	זלוטשוב, האימפריה הרוסית
פטירה	ישראל

אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – 1979 כ"ח באב ה'תשל"ט) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.

חייו

אברהם חיים שליט נולד בתרנ"ח (1898) בזלוטשוב שבגליציה. למד באוניברסיטת וינה, שממנה יצאו מלומדים יהודים חשובים רבים. החוקר הנערץ עליו היה תאודור מומזן, והוא הושפע בעיקר מהאפיגרף המומחה והפילולוג הקלאסי אדולף וילהלם, שתחת הדרכתו עשה את הדוקטורט. עבודת הדיסרטציה שלו הושלמה בשנת 1925, בנושא: "חיי יוספוס פלביוס", שאת דמותו וכתביו הרבה לחקור לכל אורך הקריירה שלו. ב-1933 פרסם שני מאמרים על יוספוס פלביוס בגרמנית בכתב העת Klio: "יוספוס ויוסטוס", שעסק ביחסים בין יוספוס למתחרהו, יוסטוס איש טבריה ובעברית פרסם את המאמר: "אימתי כתב יוסף בן מתתיהו את ספר חייו" בכתב העת "ציון".

שליט איבד את אשתו ובנו בשואה. כשעלה לארץ ישראל ב-1929 בתחילה לא נמצא לו מקום באקדמיה. בשנת 1950 הצטרף לסגל ההוראה הקבוע של החוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית, וב-1957 נעשה פרופסור מן המניין. באוניברסיטה העברית לימד עד לפרישתו ב-1966, שגם לאחריה המשיך לחקור ולפרסם. היה עורך וכותב בכרכים רבים של האנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה המקראית ועורך באנציקלופדיה יודאיקה. פרט לכך ערך את הכרך "התקופה ההלניסטית" בסדרת הספרים "ההיסטוריה של עם ישראל", שיצא לאור בשנת 1972.

ספריו

המשטר הרומאי בארץ ישראל

ספרו משנת תרצ"ז דן בתקופה בת חמש מאות שנים ונשען על מקורות רבים. הוא עוסק בהרחבה במעמד המשפטי והמדיני של ארץ ישראל תחת שלטון האימפריה הרומית ומוסדות השלטון והמנהלה שלה, וההשפעה שהייתה לכך על חיי החברה בארץ.

קדמוניות היהודים

שליט תרגם את הספר "קדמוניות היהודים", פרי עטו של יוסף בן מתתיהו, מיוונית עתיקה, שפת המקור, לשפה העברית של תקופת הבית השני:

”השאיפה היתה לתת לתרגום צביון הלשון העברית של תקופת יוסף בן מתתיהו בלי לוותר גם על צורות־דיבור קדומות יותר.” (אברהם שליט, 1944)

תרגום ספרו זה של יוסף בן מתתיהו הוא פרי שנים של עבודה ונחשב למופת בדיוק התרגום, בשפתו היפה, במבוא ובהערות המצורפים לו. שליט הקדים לספר מבוא ובו הוערכה עבודתו של יוספוס על הספרים המקראיים, שאותה הוא בחן לאור מקורותיו של תרגום השבעים, הספרות היוונית-הלניסטית והתנ"ך. על כך זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת ב-1945.

תרגום הספר "קדמוניות היהודים", המורכב מ-20 "ספרים", יצא לאור ב-3 כרכים, כאשר ל-10 הספרים הראשונים יש מבוא בתחילת הכרך הראשון והערות בסוף הכרך השני. הכרך השלישי כולל את ספרים 11–20, המתארים את תקופת הבית השני. מלאכת פירושם לא נשלמה והכרך יצא לאור עם תרגום בלבד ללא מבוא או הערות. שלושת הכרכים יצאו ללא מפתח שמות אישים או מקומות.

הורדוס המלך: האיש ופועלו

ספר שהוא גולת הכותרת של מפעלו של שליט, ובשלו הוענק לו פרס ישראל לשנת 1960. הספר ראה אור לראשונה בשפה העברית בשנת 1960, מהדורה נרחבת יצאה לאור בגרמנית בשנת 1969. שליט נחשב אחד מגדולי חוקרי הורדוס, שהיה האישיות המדינית החשובה ביותר במחצית השנייה של המאה הראשונה לפני הספירה בארץ ישראל. הוא עוסק במלכותו של הורדוס תוך עיגונה בתקופה של שלהי הרפובליקה ותחילת הקיסרות הרומית.

שליט הגדיר את מלכותו של הורדוס כבעלת ראש יאנוס; פרצוף אחד שלה מביט לרומא ולעולם ההלניסטי ופרצוף שני מביט אל האל היהודי. בספר הוא מתאר את המינהל והכלכלה בארץ ישראל בתקופת הבית השני. הוא דן הן בהשפעה ההלניסטית והן בהשפעת ממלכת החשמונאים על מלכותו של הורדוס.

שליט מתאר את גאוניותו המדינית של הורדוס, שבאה לידי ביטוי ביחסיו המצוינים עם רומי ובהרחבת גבולותיה הטריטוריאליים של ממלכתו. ועוסק רבות במפעלי הבנייה המפוארים שלו. מן הצד האחר עוסק שליט באישיותו החולנית והפרנואידית, בתאוות השלטון שלו אשר אינה יודעת שובע, כשהוא רוצח המונים למימוש מטרותיו, או מתוך גחמות, ובכללם רבים מבני משפחתו.

החידוש בספר הוא ששליט מתנתק מנקודת המבט השלילית שבה הורדוס מתואר במסורת היהודית והנוצרית ומנתח את פועלו תוך שהוא בוחן את הורדוס באמות מידה של מלך הלניסטי וקליינט של הרומאים בן תקופתו ולכן תיאורו של שליט את הורדוס הוא חיובי ואוהד הרבה יותר מאשר התיאור הרגיל בספרי ההיסטוריה.

מפעל הקונקורדנציה

בשנת 1968 הכין סדרת קונקורדנציה לכתביו של יוסף בן מתתיהו. הקונקורדנציה כוללת את כל השמות הפרטיים ושמות המקומות שהופיעו בכתביו ויצאה לאור בהוצאת בריל.

ספר לזכרו

• פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני: ספר זיכרון לאברהם שליט / בעריכת אהרן אופנהיימר, אוריאל רפפורט, מנחם שטרן. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"א 1980.
  • מנחם שטרן, אברהם שליט 1979-1898, עמ' 3–6
  • הדסה שליט, כתבי אברהם שליט - רשימה ביבליוגרפית, עמ' 483–488

ספריו

• המשטר הרומאי בארץ ישראל. ירושלים: מוסד ביאליק, תרצ"ז.
• יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים (תרגם מהמקור היווני וצירף מבוא, הערות, באורים, מפות ותמונות), כרכים א-ב: ספרים ראשון-עשירי, ירושלים: תש"ד 1944.
• הורדוס המלך - האיש ופועלו. ירושלים: מוסד ביאליק, תש"כ-1960.
• יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים (תרגם מהמקור היווני בלווית שלוש מפות), כרך שלישי: הספרים אחד-עשר - עשרים, ירושלים, תשכ"ג.

• Namenworterbuch zu Flavius Josephus (A Complete Concordance to Flavius Josephus, Supplement I). Leiden 1968
• Konig Herodes - der Mann und sein Werk. Berlin, 1969

• ההיסטוריה של עם ישראל, ירושלים: א. פלאי ועם עובד, תשמ"ב-תשמ"ג.

לקריאה נוספת

• אהרן אופנהיימר, אוריאל רפפורט, מנחם שטרן (עורכים), אברהם שליט (1979–1898), פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני - ספר זיכרון לאברהם שליט, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשמ"א, עמ' 3–6.

קישורים חיצוניים

• רשימת המאמרים של אברהם שליט באתר רמב"י
• אוריאל רפפורט, ‏מפעלו ההיסטוריוגראפי של אברהם שליט ז"ל, קתדרה 17, אוקטובר 1980, עמ' 189-183

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33180536אברהם שליט