רבי אריה צבי פרומר
 | |
| רבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב | |
| לידה | תרמ"ד |
|---|---|
| נרצח |
כ"ז בניסן תש"ג (בגיל 59 בערך) מיידנק |
| השתייכות | רבני פולין, חסידות סוכטשוב |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, חסידות, מוסר |
| רבותיו | רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב |
| תלמידיו | רבי יצחק פלקסר, רבי ברוך שמעון שניאורסון, רבי ישראל יצחק פיקרסקי |
| בני דורו | רבי מנחם זמבה, רבי אברהם ויינברג |
| חיבוריו | שו"ת "ארץ צבי", "ארץ צבי" על התורה ועל מועדים, "שיח השדה" על דיני ברכות ותפילה |
רבי אריה צבי פרומר - הרב מקוז'יגלוב (ה'תרמ"ד - כ"ז בניסן תש"ג; 1884–1943) היה מרבני יהדות פולין לפני השואה. עמד בראש ישיבת סוכטשוב וישיבת חכמי לובלין. יוזם לימוד המשנה היומית. נרצח בשואה.
ביוגרפיה
נולד בעיירה צ'לדז בדרום מערב פולין, לחנוך הענדיל, שהיה חייט. נכדם של האדמו"ר דב בעריש מאושפיצין ושל משה בענדין, שהיה גיסם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי[1]. בגיל 3 התייתם מאמו מרים קיילא לבית שוויצר וגדל אצל קרובי משפחתו בוולברום. בגיל 12 התחיל ללמוד אצל רבי אפרים צבי איינהורן בישיבת אמסטוב. ובהמשך עבר ללמוד אצל האדמו"ר מסוכטשוב, רבי אברהם בורנשטיין מחבר הספר "אבני נזר", שם שהה חמש שנים. בגיל 18 נישא לאסתר, בת דודו יהודה שרגר שוויצר, שהיה מעשירי מיסלוביצה ועבר לגור בבית חותנו. לבני הזוג נולדו ארבעה בנים ושתי בנות. רבי אריה צבי נהג לנסוע לרבי אברהם בורנשטיין, בעיקר בחגים ובמועדים.
כיהן כרב של צ'לדז[2], ולאחר פטירת רבי אברהם בורנשטיין, קרא לו בנו, רבי שמואל בורנשטיין, לעמוד בראש הישיבה בסוכטשוב. בתחילת מלחמת העולם הראשונה חרבו העיר והישיבה, ורבי אריה צבי עבר להתגורר בוורשה. עם סיום המלחמה החל לכהן כרב העיירה קוז'יגלוב (אנ') והקים בביתו ישיבה. בהמשך שימש כרב בזביירצ'ה. בשנת 1930 נתמנה ליושב ראש כבוד ב"ועד הרבנים של סוסנוביץ"[3]. בשנת תרצ"ד (1934), בעקבות מותו הפתאומי של הרב יהודה מאיר שפירא מייסד ישיבת חכמי לובלין, נתמנה הרב פרומר לראש הישיבה, וכיהן בתפקיד זה עד לפיזורה בידי הנאצים בתרצ"ט (1939). בישיבה הוציאו חוברות חידושים שלו בשם "מקבצאל". בתרצ"ח (1938) יזם את לימוד המשנה היומית כהמשך וכהשלמה ללימוד הדף היומי, שאותו יזם קודמו בתפקיד הרב שפירא. לאחר השואה הקים תלמידו וקרוב משפחתו רבי יונה שטנצל את ארגון המשנה היומית להגשמת הצעתו. בחורף תרצ"ה (1935) ביקר למשך ארבעה חודשים בארץ ישראל עם האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב.
בתקופת השואה עבר הרב פרומר לגטו ורשה. יחד עם רבי אברהם ויינברג הקים ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14 והשתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות. בגטו עבד כפועל ב"שוסטער שאפ" של החברה הגרמנית "שולץ" בניהולו של אברהם הנדל, לצידם של אדמו"רים ורבנים נוספים[4]. בתש"ג (1943), לאחר דיכוי מרד גטו ורשה, הובל עם שרידי היהודים למחנה ההשמדה מאידנק, ושם נרצח בכ"ז בניסן תש"ג בתאי הגזים.
בניו דב, אברהם, בנימין ומשה ובנותיו מילכה ומרים קיילה נרצחו אף הם בשואה. אחיינו דב פרומר, היה ממייסדי קריית שמואל בחיפה.
רחוב "ארץ צבי" בשכונה קריית שמואל נקרא על שם ספרו של הרב פרומר.
אחד מצאצאיו הוא הרב משה פרומר ראש ישיבת ”צעירים” בבני ברק.
ספריו
- שיח השדה - דיונים בדיני ברכה ותפילה ובכללי עניינים שונים. פיעטרקוב, תרע"ג. נדפס עם הסכמות הרב יוסף ענגיל, הרב מאיר אריק ועוד
- מקבצאל - קובץ שיעורים, לובלין תרצ"ז[5]
- שו"ת ארץ צבי - שאלות ותשובות ופסקי הלכה, לובלין תרצ"ט
- ארץ צבי על התורה - דברי מוסר וחסידות, ח"א תל אביב תש"מ, ח"ב בני ברק תשמ"ח
- ארץ צבי על מועדים - דברי מוסר וחסידות, תל אביב תשמ"ה, בסופו קונטרס ילקוט האמונה
- ארץ צבי על הגדה של פסח, בני ברק תשס"ט
לקריאה נוספת
- דוד אברהם מנדלבוים, תולדות רבינו בעל ארץ צבי, בני ברק תשפ"ב.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ו, בני ברק, תשמ"ח, עמ' כו-פד.
קישורים חיצוניים
- שו"ת ארץ צבי, באתר היברובוקס
- ארץ צבי על התורה, תל אביב תשמה, באתר היברובוקס ועל המועדים, באתר היברובוקס.
- על הרב פרומר באתר "זכור"
- מאיר שמעון גשורי (עורך), ספר יזכור לקהילת סוסנוביץ, בספריית העיר ניו יורק, "ספר סוסנוביץ והסביבה", 1973, עמ' 472
- מקבצאל, תרצ"ז, 1937 - קובץ משיעוריו, באתר היברובוקס
- הרב פרומר, נרות חנוכה כעדות שהשכינה שרויה בישראל, באתר "תורתך לא שכחתי"
הערות שוליים
- ^ "ואלה תולדות רבי אריה צבי פרומר זצוק"ל" - הקדמה להדפסה המחודשת של ספרו "ארץ צבי"
- ^ אהרון סורסקי, ספר גאוני פולין האחרונים
- ^ אהרן סורסקי, שיח השדה, בני ברק, תש"ס, "תולדות רבינו המחבר הגאון מקוז'גלוב רבי אריה צבי פרומר" (עמ' שכ"ג)
- ^ אודות אברהם הנדל ובית החרושת שלו ראו: אברהם הנדל, באתר יד ושם
הנתיב האחרון של גדולי התורה בגיטו ווארשה, בית יעקב, גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 6–9, באתר היברובוקס - ^ https://hebrewbooks.org/13277
אריה צבי פרומר31068771Q4802692