יוסף קלוזנר
קלוזנר ב-1912 | |
לידה | 20 באוגוסט 1874 |
---|---|
פטירה | 27 באוקטובר 1958 (בגיל 84) |
ענף מדעי | תולדות עם ישראל |
מקום מגורים | ארץ-ישראל |
תרומות עיקריות | |
נמנה עם מקימי האוניברסיטה העברית |
יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874 ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958 י"ג בחשוון תשי"ט), היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
תולדות חייו
נולד באולקניקי שבליטא (אז באימפריה הרוסית), בנם של יהודה לייב קלוזנר וראשה-קיילה בת אלכסנדר זיסקינד ברא"ז (מצאצאי הרב אלכסנדר זיסקינד מהורודנה). בוגר אוניברסיטת היידלברג, ניהל את בית המדרש החדש למורים עבריים באודסה. עלה לארץ ישראל ב-1919 באונייה "רוסלאן" יחד עם אישים רבים שהשפיעו מאוחר יותר על החברה והתרבות העברית בארץ, ובהם רחל המשוררת.
ערך את העיתון "השילוח" בשנים 1903–1927. לקלוזנר היה תפקיד פעיל בתחיית הלשון העברית והוא אף אחראי לחידושן של כמה מילים כמו "עיפרון", "ירחון", "מגדלור", "קרנף" ו"חולצה".[1] שימש כעורך המדעי של ועד הלשון העברית וכיהן כנשיאו עד להקמת האקדמיה ללשון העברית, שבייסודה לקח חלק.
היה העורך הראשי הראשון של האנציקלופדיה העברית מייסודה ועד שנת מותו (כרכים א'-ח'), ובמקביל שימש כאחראי על המדורים לתולדות הבית השני והספרות העברית החדשה בכרכים א'-ט'.
על אף שלא היה חבר בתנועה הרוויזיוניסטית, היה מקור השראה אידאולוגית לימין הציוני, ואף היה מועמד מטעם התנועה הרוויזיוניסטית לכהונת נשיא המדינה בבחירות לנשיאות ב-1949.
קלוזנר היה נשוי לציפורה (פאני-פייגה) בת אריה ויירניק,[2] והשניים היו חשוכי ילדים. בשנת 1958 קיבל את פרס ישראל למדעי היהדות. נפטר באותה שנה בירושלים, ונקבר בהר המנוחות.
תפיסתו על הסכסוך הציוני-פלשתיני
יוסף גורני מתאר את תפיסתו של קלוזנר כהשקפה אדנותית-בדלנית, כלומר רצון התבדלות של מיישבי התיישבות החדשה מן הפלשתינאים. בכתב העת השילוח כתב קלוזנר: "אנו היהודים, שזה אלפיי שנים ויותר יושבים אנו בין עמים קולטוריים, אי-אפשר לנו – וגם אינו רצוי לנו – שנרד עוד פעם אל מדרגת הקולטורה של עמים פראיים-למחצה, וחוץ מזה הרי כל תקוותנו, שבזמן מן הזמנים נהיה אדוני הארץ, אינה מיוסדת לא על החרב ולא על האגרוף אלא על היתרון הקולטורי (=תרבותי) שיש לנו על הערביים והטורקיים, שעל-ידו תגדל השפעתנו מעט מעט"[3]
מספריו של יוסף קלוזנר
למעלה מ-200 פריטי ספר של קלוזנר רשומים בקטלוג של בית הספרים הלאומי. כאן יובאו רק מעטים.
- במה נתחיל: לשאלת יסוד אוניברסיטה עברית בירושלים, אודסה, תרע"ג 1913.
- ארץ ישראל בימי בית שני, ירושלים, תרפ"ז 1927.
- היסטוריה של הספרות העברית החדשה, אחיאסף, ירושלים, שישה כרכים, 1936-1950.[4]
- דוד שמעוני - (שמעונוביץ) - המשורר והוגה הדעות, בצירוף רשימה ביבליוגרפית מאת ברוך שוחטמן וביוגראפיה קצרה, הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1948.
- היסטוריה של הבית השני בחמישה כרכים, אחיאסף, ירושלים, תשי"ט.
- בימי בית שני : מחקרים בהיסטוריה של הבית השני, ירושלים 1954.
- יהדות ואנושיות : קובץ מאמרים, ירושלים, 1955.
מאמרים עליו ועל יצירתו
- "יוסף קלוזנר: הפרופסור שלנו", בתוך: "עין הקורא, סופרים וספרים, עיתונים ועיתונאים", מאת אב"א אחימאיר, הוועד להוצאת כתבי אחימאיר, תל אביב, תשס"ג, ע"ע 241–250
- יוסף קלוזנר, אבי האידאולוגיה של הימין בציונות ומראשיה, מאת ורדה פילובסקי בר-שלום, נדפס בגלי עיון ומחקר, 9, תש"ס 2000.
- יוסף קלוזנר וראשית ההוראה והמחקר של הספרות העברית החדשה באוניברסיטה העברית, מאת שמואל ורסס, נדפס בתולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ז 1997.
- כתביו הפובליציסטיים של יוסף קלוזנר, תרצ"ז-תשי"ט (עם השלמות), ביבליוגרפיה, מאת יהושע ברזילי (פולמן), נדפס בהציונות, יא, תשמ"ו 1986.
- יהדות ואירופאיות בביקורת הספרות של קלוזנר, מאת איריס פרוש, נדפס בנקודות מפנה בספרות העברית, תשנ"ג 1993.
- קלוזנר, על העברית של טשרניחובסקי, מאת ראובן מירקין, נדפס בלשוננו לעם, ב, תשל"ט 1979.
- דוגמת החיים של הפרופסור יוסף קלוזנר, מאת י. רמבה (אייזיק רמבה), נדפס בהדאר, מח, תשכ"ט, 1969.
- מהות היהדות במשנתו של יוסף קלוזנר, מאת משה זאב סולה, נדפס בתמורות, ד'-ה', תשכ"ט 1969.
- פגישות ושיחות [עם יוסף קלוזנר], מאת אברהם ברוידס, נדפס במאזנים, כ'ח, תשכ"ט 1969. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- פרסומיו של יוסף קלוזנר, תרצ"ז-תשי"ט : רשימה ביבליוגרפית נבחרת, ביבליוגרפיה, מאת יהושע ברזלי (פולמן), נדפס בקריית ספר, מא, תשכ"ו 1966.
- עוד הקדשה של ח"נ ביאליק ליוסף קלוזנר, מאת יהודה אריה קלוזנר, נדפס בקריית ספר, מה, תש"ל 1970.
- "פרופסור יוסף קלוזנר", בתוך: "כפי שהיכרתים, בני דורו של ז'בוטינסקי", מאת אייזיק רמבה, הוצאת תנועת החרות רמת-גן, תשי"ט, ע"ע 51–70.
- יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ט; יוסף קלוזנר, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ב, עמ' 422–424.
- ספר יובל לכבודו: נ.ה. טורטשינר, א.א. קבק, א.צ'ריקובר, ב. שוחטמן (עורכים), ספר קלוזנר, תל אביב: ועד היובל, תרצ"ז 1937.
קישורים חיצוניים
- רשימת המאמרים של יוסף קלוזנר באתר רמב"י
- יוסף קלוזנר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- יוסף קלוזנר, ליד מצבת הזכרון של דב גרונר, חרות, 28 במאי 1954
- קלוזנר נגד ברנר, באתר הספרייה הלאומית, יולי 2017
- עדי ערמון, קלוזנר, מחקר, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2017
הערות שוליים
- ^ מילים נוספות שחידש (לפי עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך"): קרחון, מטען, צנים, חדגוני/ רבגוני, חממה, מנוף, חושני.
- ^ עליה ראו דוד תדהר (עורך), "צפורה (פאני-פייגה) קלוזנר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 611
- ^ גורני, יוסף, השאלה הערבית והבעיה היהודית: זרמים מדיניים-אידאולוגיים בציונות ביחסם אל הישות הערבית בארץ-ישראל בשנים 1882–1948, עם עובד, תל אביב, תשמ"ו 1985
- ^ יוחנן פוגרבינסקי, "היסטוריה של הספרות העברית", כרך רביעי, חרות, 4 בדצמבר 1953.
נשיאי ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית | ||
---|---|---|
ועד הלשון העברית | אליעזר בן-יהודה • דוד ילין • אהרן מאיר מזי"א • חיים נחמן ביאליק • נפתלי הרץ טור-סיני • יוסף קלוזנר | |
האקדמיה ללשון העברית | נפתלי הרץ טור-סיני • זאב בן-חיים • יהושע בלאו • משה בר-אשר • אהרן ממן |
24015471יוסף קלוזנר
- ילידי 1874
- היסטוריונים יהודים ליטאים
- אנשי העלייה השלישית
- היסטוריונים ישראלים
- היסטוריונים יהודים רוסים
- חוקרי יהדות ישראלים
- חוקרי ספרות ישראלים
- חבורת אודסה
- ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב
- משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון
- זוכי פרס ישראל למדעי היהדות
- זוכי פרס ביאליק לחכמת ישראל
- חברי בני ברית ישראל
- ראשוני האוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: ספרות עברית
- ציונות רוויזיוניסטית
- משפחת קלוזנר
- מחיי הלשון העברית
- אנציקלופדיסטים יהודים
- חוקרי תקופת הבית השני
- חוקרי נצרות
- מועמדים לתפקיד נשיא מדינת ישראל
- נשיאי ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- עורכי עיתונים ישראלים
- משפחת ברא"ז
- עורכי האנציקלופדיה העברית
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- ישראלים שנפטרו ב-1958
- אזרחי כבוד של תל אביב-יפו
- אזרחי כבוד של ירושלים