אלבה (נהר)

נהר אלבה
	נהר האלבה במעברו בין צ'כיה לגרמניה
מידע כללי
אורך	1,170 ק"מ
ספיקה ממוצעת	711 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז	148,268 קמ"ר
מוצא	הרי קרקונושה בצפון מערב צ'כיה
גובה מוצא הנהר	1,386 מטרים
שפך	הים הצפוני
מדינות באגן הניקוז	צ'כיה, גרמניה
	אגן הניקוז של נהר האלבה

אלבה (צ'כית: Labe, להאזנה (מידע • עזרה); גרמנית: Elbe; סורבית: Łobjo), נהר הנובע בהרי קרקונושה בצפון מערב צ'כיה וזורם צפון מערבה דרך גרמניה עד שנשפך לים הצפוני הוא אחד הנהרות העיקריים במרכז אירופה עם אורך של 1,170 ק"מ.

החל מ-1842 לספירה שימש נהר האלבה כנתיב מים לאוניות סוחר, וניתן להגיע באמצעותו אף עד פראג. נהר האלבה מחובר במערכת תעלות לאזורי תעשייה בגרמניה, לנהר האודר, לנהר הריין ולים הבלטי.

מקור שמו של נהר האלבה הוא ב"älv" שמשמעותו "נהר" בשפות סקנדינביות. בשנת 9 לספירה נכשלו הרומאים בניסיון להזיז את גבולם מזרחה מנהר הריין לנהר האלבה בקרב יער טויטובורג, ולאחריו לא ניסו זאת שנית.

נהר האלבה סימן את גבולה המזרחי של אימפריית הפרנקים בתקופתו של "קארל הגדול".

בתקופת נפוליאון בונפרטה היווה נהר האלבה את אחד מקווי המתאר לגבול בין פרוסיה לברית הריין.

לאחר חתימת חוזה ורסאי בשנת 1919 הוכרז אפיק נהר האלבה מאתר האיחוד עם נהר הוולטבה ועד השפך לים הצפוני כשטח בינלאומי, הכרזה שבוטלה בהסכם מינכן בשנת 1938. לקראת תום מלחמת העולם השנייה, ב-25 באפריל 1945, נפגשו על גדות הנהר אלבה הכוחות הסובייטיים שהתקדמו ממזרח עם כוחות בעלות הברית המערביות שהתקדמו מכיוון מערב^[1].