קונטרס הספיקות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קונטרס הספקות
מידע כללי
סוגה נידונים בדיני ממון
הסכמות הרב צבי הירש, הרב יעקב קצנלבוגן
הוצאה
תאריך הוצאה 1788
הוצאה בעברית
תאריך תקמ"ח
מהדורות נוספות
פרשנים הרב ירוחם דגני
הרב יחיאל דזימיטרובסקי
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט קונטרס הספקות
היברובוקס 8657

קונטרס הספיקות הוא חיבור תורני מאת הרב יהודה כהנא הלר, העוסק בנושאים הלכתיים הקשורים לדיני ממונות, כדוגמת ספק ממון, חזקת מרא קמא, חזקת ממון, ועוד. הספר זכה לתשומת לב בעולם הישיבות[1], ואף נזכר ונידון בספרים רבים. הספר הודפס בעבר בסוף הספר קצות החושן, אך כיום הוא יוצא גם כחיבור בפני עצמו.

על הספר

בהקדמתו לספר מציין הרב הלר כי בבואו לעסוק בענייני ספק ממון, גילה שהנושא מפוזר בכתבי הראשונים, ללא עיסוק מסודר ומקיף. לדבריו, היחיד שחיבר ספר מסודר בנושא היה הרב שבתי הכהן, בחיבורו "תקפו כהן", אך אף ספר זה לא מיצה את הדיון. לפיכך החליט הרב הלר לחבר את ספרו, במטרה להשלים ולהבהיר סוגיות שנותרו פתוחות.[2] לצד זאת הרב הלר מציג גישה חילופית לגישתו של הש"ך, שמבסס את התפיסה כפתרון למצב של ספק, זאת בניגוד לכלל הבסיסי של המוציא מחברו עליו הראיה הקובע כי על הטוען טענה להביא ראיות לדבריו.[3]

הרב הלר התגורר בלבוב, והשגיח לבקשת אחיו הרב אריה לייב הלר שהתגורר ברוז'ניאטיב על הדפסת ספרו "קצות החושן" ב־1788 (התקמ"ח), ואליו צירף את קונטרס הספקות.[4][3]

על פי המסופר, כאשר הגיעו המחבר ואחיו לבקש הסכמה על ספריהם מהרב צבי הירש רוזאניס מלבוב, נכדו של הרב יעקב יהושע פלק בעל "פני יהושע", הביע הרב את מורת רוחו מפלפולים שנראים בעיניו מיותרים ונעשים לשם כתיבת ספרים בלבד, תוך שהוא מביע צער על בזבוז הנייר. בעקבות כך עזבו השניים את ביתו. לאחר שקרא הרב את הספרים, התחרט על דבריו, שלח לקרוא להם ופייסם.[5]

מבנה הספר

הספר מחולק למספר חלקים הנקראים בלשון המחבר "כללים".

  • כלל א פותח את דיונו בכלל של המוציא מחברו עליו הראיה (חובת ההוכחה על התובע) בסוגיית שור שנגח את הפרה, תוך הבנייה של כלל המוחזקות. לאחר מכן עובר החיבור לדון במקרים פרטניים המחזקים את הטיעון שהכלל המנחה בספקות ממון הוא המוציא מחברו עליו הראיה. עיקרו של החיבור מצוי בכלל זה, ושאר החיבור הוא פולמוסני ונקודתי.[3]
  • כלל ב עוסק בכך שתפיסה בסוגיית תקפו כהן מועילה רק כאשר התופס טוען שהממון שלו בוודאות (טענת ברי), וכך גם בכל מקרה של ממון המוטל בספק, ובכך שבקנסות בכל מקרה לא מועילה תפיסה.
  • כלל ג מברר שתפיסה שנעשית לפני היווצרות הספק מועילה אפילו ללא טענת בעלות וודאית, ודן בהגדרת "לפני היווצרות הספק" ו"אחרי היווצרות הספק".
  • כלל ד עוסק בהבדל בין ספק בדין (ספק בהלכה) לבין סוגיית תקפו כהן, ומתי תפיסה לא מועילה במקרים של ספק בדין.
  • כלל ה מברר האם תפיסה מועילה במקרה שהספק תלוי במחלוקת ראשונים או בספק בדין שלא נזכר בתלמוד, ושבספק שתלוי במחלוקת אמוראים תפיסה לא מועילה.
  • כלל ו עוסק בדין אין הולכים בממון אחר הרוב, ובדין קים לי.
  • כלל ז מברר שתפיסה ברשות הבעלים הקודמים מועילה במטלטלין לפי כל תיקון הדעות, ומברר מה ההגדרה של "תפיסה ברשות".

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט קונטרס הספיקות, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. הסכמת הרב אברהם סלים לביאור "זר זהב" על קונטרס הספקות.
    2. הקדמת קונטרס הספקות
    3. ^ 3.0 3.1 3.2 מיכל טיקוצ'ינסקי, קונטרס הספקות: מתודה, מגמה ומשמעות, שנתון המשפט העברי כה, 2008, עמ' 1–44‏, JSTOR 23419696
    4. הקדמת קצות החושן
    5. יקותיאל יהודה גרינוולד, מצבת קודש, עמ' 21
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    קונטרס הספיקות40322699Q89985572