מרטין הנגל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Martin Hengel.jpg

מרטין הנגלגרמנית: Martin Hengel‏; 14 בדצמבר 19262 ביולי 2009) היה היסטוריון גרמני של הדת. מחקריו התמקדו בתקופת בית שני, ההשפעה ההלניסטית על היהדות והתפתחות ראשית הנצרות.

ביוגרפיה

הנגל נולד ברוטלינגן (Reutlingen), דרומית לשטוטגרט, ב-1926 וגדל באלן (Aalen) הסמוכה. בהיותו בן 17, ב-1943, הוא גויס לצבא הגרמני ושירת בסוללה אנטי-אווירית בחזית המערבית. ב-1945, בתום אחד הקרבות האחרונים של מלחמת העולם השנייה, הוא נפטר מנשקו ומדיו וצעד לביתו מצרפת, והשלים את חוק לימודיו ב-1946. בשלהי 1947 החל הנגל את לימודי התאולוגיה בטובינגן, ועבר לאוניברסיטת היידלברג ב-1949. הוא הוסמך לכומר קהילה לותרני ב-1951, אולם אביו התנגד לכך והתעקש שהוא יצטרף ל"הנגלה", עסק הטקסטיל המשפחתי באלן (Aalen).

הדבר הביא את הנגל לתקופה מפרכת בת עשר שנים, בה עלה בידו ללמוד רק בשעותיו הפנויות מהעבודה. הלחץ שהעיק עליו פגע בבריאותו. מאוחר יותר הוא התייחס לעשר השנים הללו כ"שנים מבוזבזות" והותיר את הרושם שהדבר יצר אצלו תסביך נחיתות בשל הזמן המיותר שנגזל מלימודיו. אולם, הוא נותר מנהל בחברה שלו עד למותו. באוגוסט 1957 הוא נשא לאישה את מריאן קיסטלר.

במשך זמן קצר הוא הרצה גם בקולג' התאולוגי, ושירת כאסיסטנט לפרופסור אוטו מישל באוניברסיטת טובינגן, אולם תקופה זו באה לתומה ב-1957, כשהוא נשלח לנהל מפעל בלסטר למשך מספר שנים. הוא המשיך לעבוד על תזת הדוקטורט שלו בזמנו הפנוי. הנגל סיים את לימודיו ב-1959 וקיבל דוקטורט . הוא השלים את לימודיו המתקדמים על תזת ההבליטציון (Habilitation), שהיא תנאי לקבלת משרת הוראה באקדמיה, והחל ללמד באוניברסיטת טובינגן ב-1967. עבודתו עסקה ביהדות ובהלניזם. הוא שימש כפרופסור באוניברסיטת ארלאנגן (Erlangen) החל מ-1968. הוא שב לאוניברסיטת טובינגן על מנת לרשת את פרופסור מישל ב-1972.

ב-1992 הוא פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס לברית החדשה ולהבדיל לראשית היהדות באוניברסיטת טובינגן. הנגל התמחה בראשיתה של היהדות הרבנית וכן בראשית הנצרות ומקורותיה.

תקופה מחקרי היהדות שלו כוללת את ראשית הנצרות והשדה הידוע בשם מקורות הנצרות. עבודה מחקרית רבה מושקעת כיום בצומת ההלניזם, היהדות, הפגניזם והנצרות והדרכים שבהן מונחים אלה מציבים דילמות עבור עידן הבית השני. עבודה כזו בשניים-שלושה העשורים האחרונים באה בעקבות חמישים שנות מחקריו של הנגל, שניסח מחדש את הגישה הנקוטה במחקר התקופה בעבודות כמו Judentum und Hellenismus, ואחרות.

המכון שלו לדתות היהדות המוקדמת וההלניזם מושך מלומדים מכל רחבי תבל, בכללם ישראל, וקרן פיליפ מלנכטון, אותה ייסד, מביאה חוקרים צעירים קרוב לעולם היווני והרומי העתיק.

הוא זכה לתאר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות אופסלה, סנט אנדרוז, קיימברידג', דרהאם, שטראסבורג ודבלין. הוא היה חבר חוץ של האקדמיה הבריטית והאקדמיה המלכותית ההולנדית לאמנויות ומדעים.

הנגל הלך לעולמו בגיל 82 בטובינגן והותיר אחריו את אשתו, מריאן.

פרסומים נבחרים

  • Judentum und Hellenismus : Studien zu ihrer Begegnung unter Berücksichtigung Palästinas bis zur Mitte des 2 Jh.s v.Chr.. Tübingen: J.C.B. Mohr, 1973[1]
  • Judaism and Hellenism : Studies in Their Encounter in Palestine During the Early Hellenistic Period. 1st English ed. 2 vols. London: SCM Press, 1974.
  • Crucifixion in the Ancient World and the Folly of the Message of the Cross. Philadelphia, Pa.: Fortress Press, 1977.
  • Acts and the History of Earliest Christianity. London, SCM Press, 1979.
  • Jews, Greeks, and Barbarians : Aspects of the Hellenization of Judaism in the Pre-Christian Period 1st American ed. Philadelphia, Pa.: Fortress Press, 1980.
  • The Charismatic Leader and His Followers. 1st English ed. New York, NY: The Crossroad Publishing Company, 1981.
  • Between Jesus and Paul: Studies in the Earliest History of Christianity. London: SCM Press, 1983.
  • The Zealots : Investigations into the Jewish Freedom Movement in the Period from Herod I until 70 A.D. Edinburgh: T. & T. Clark, 1989.[2]
  • The Four Gospels and the One Gospel of Jesus Christ : An Investigation of the Collection and Origin of the Canonical Gospels. 1st North American ed. Harrisburg, Pa.: Trinity Press International, 2000.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו ביקורת מאת מנחם שטרן, בתוך: מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני (עורכים: ישעיהו גפני, משה דוד הר, משה עמית), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"א-1991, עמ' 578–586.
  2. ^ ראו ביקורת (באנגלית) מאת מנחם שטרן, בתוך: מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, עמ' 599–600.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0