וינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בבירת אוסטריה. אם התכוונתם לעיר בוייטנאם, ראו וין.
וינה
Wien
סמל וינה
סמל וינה
דגל וינה
דגל וינה
בניין עיריית וינה
בניין עיריית וינה
מדינה אוסטריהאוסטריה אוסטריה
מדינה וינהוינה וינה
ראש העיר מיכאל לודוויג (SPÖ)[1]
שטח 414.65 קמ"ר
 ‑ הנקודה הגבוהה 542
 ‑ הנקודה הנמוכה 151
אוכלוסייה ‏
 ‑ במטרופולין 3,079,000 (2013)
 ‑ צפיפות 4,326.1 נפש לקמ"ר (1 בינואר 2018)
אזור זמן UTC +1
http://www.wien.at
(למפת וינה רגילה)
 
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות
בית קפה וינאי
בניין האופרה הממלכתי
קתדרלת סטפנוס ה"קדוש"
בניין התיאטרון בשנת 1900
המדרחוב בווינה
שניצל וינאי
"בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים
המבנה בתוכו שוכן בית כנסת הגדול בווינה. היחידי ששרד את "ליל הבדולח"
ווטיפקירכה - כנסייה נאו-גותית
חשמלית העוברת בעיר
אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008
מרכז טי-מוביל
מבט על רובע המשרדים שבווינה
ארמון שנברון
וינר ריזנראד
טירנוזאורוס וטריצרטופס בתצוגה במוזיאון להיסטוריה של הטבע

וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, [viːn] להאזנה (מידע • עזרה) בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית. וינה ממוקמת על נהר הדנובה במרכז אירופה, קרוב לצ'כיה, הונגריה וסלובקיה. חיים בה כ-1.91 מיליון בני אדם והיא העיר הגדולה ביותר, וכן המרכז הפוליטי, התרבותי והכלכלי של אוסטריה.

העיר נחשבת בפני עצמה כאחת ממדינות אוסטריה, ואף על פי שהיא הקטנה ביותר בשטחה מביניהן, אוכלוסייתה היא הגדולה ביותר. כחמישית מאוכלוסיית אוסטריה מתגוררת בעיר. העיר הבאה אחריה בגודל, גראץ, קטנה ממנה פי 7. זוהי העיר דוברת הגרמנית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ברלין והמבורג (שתיהן בגרמניה).

וינה היא מהמתויירות שבערי אירופה. המרכז ההיסטורי של וינה הוכרז על ידי אונסק"ו בשנת 2001 כאתר מורשת עולמית, וחלקים עתיקים גדולים של העיר ההיסטורית נשתמרו בצורה טובה מאוד. וינה ידועה בכל העולם בבתי-הקפה הרבים שלה ובתרבות בתי הקפה המשויכת להם.

בווינה ממוקמים משרדים של מספר ארגונים בינלאומיים, בהם ארגון האומות המאוחדות, ארגון המדינות המייצאות נפט, ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי (UNIDO), הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית והארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה. ב-1980 נאספה בווינה אספה דיפלומטית שהובילה בסופו של דבר לכתיבת מוסכמות לחוזים של האו"ם למכירה בינלאומית של מוצרים. כמו כן נמצא בווינה מושב הארגון לחוקי המסחר הבינלאומי של האו"ם.

היסטוריה

וינה נוסדה במקור כעיר קלטית בסביבות 500 לפנה"ס. ב-15 לפנה"ס הייתה לעיר גבול ובה הוקם מחנה צבאי בשם Vindobona (פירוש מילולי, ככל הנראה: "רוח טובה"), ששמר על האימפריה הרומית מהשבטים הגרמניים. בימי הביניים הייתה לבית לשושלת בבנברג ולאחר מכן לשושלת הבסבורג ולאחר מכן לבירת האימפריה הרומית ה"קדושה". הפלישות של העות'מאניים במאות ה-16 וה-17 לאירופה נעצרו בווינה. בשנת 1526, בזמן שלטונו של הסולטאן סולימאן המפואר, עמדה וינה בפני סכנה מוחשית בעקבות המצור שהוטל על העיר ופעם נוספת בשנת 1683.

בשנים 1806–1867 הייתה וינה בירתה של האימפריה האוסטרית והחל משנת 1867 ועד ל-1918 הייתה בירתה של האימפריה האוסטרו הונגרית. ב-1815 נערך בווינה קונגרס וינה, בו שורטטו מחדש הגבולות הלאומיים באירופה לאחר תבוסתו של נפוליאון בונפרטה בקרב ווטרלו. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 שימשה וינה כמרכז תרבותי ומדעי חשוב ביבשת אירופה.

לאחר תבוסת גרמניה בתום מלחמת העולם השנייה, וחתימת חוזה סן-ז'רמן, חולקה אוסטריה ל-4 אזורים שעליהם שלטו בנות הברית. בשנת 1955 פינו הכוחות הזרים את אדמתה לאחר שהשלטון התחייב להישאר נייטרלי בנושא השטחים האירופאים. בזמן המלחמה הקרה שימשה וינה כשטח נייטרלי בין מזרח למערב אירופה. לאור ההכרה הבינלאומית בה כאזור נייטרלי, שימשה וינה במשך שנות המלחמה הקרה כ"שטח מעבר" בו עברו מהגרים מברית המועצות, בהם יהודים רבים שעלו לישראל.

אירועים חשובים

מבנה העיר

העיר מחולקת לעשרים ושלושה רבעים (Bezirke בגרמנית). מבחינת החוק הם אינם אזורים מנהליים כמו המחוזות שבשאר מדינות אוסטריה, ומשמשים רק לחלוקה של העיר. למרות זאת, מתקיימות בחירות מקומיות ברבעים אלו, המעניקות כוח פוליטי מועט לנבחרים.

העיר ההיסטורית וליבה של וינה, ה"אינרה שטאט" (Innere Stadt בגרמנית: העיר הפנימית) הייתה בעבר מוקפת חומה ושדות. החומה נהרסה ב-1857, בהוראת פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ואיפשרה לעיר להתפתח, להתרחב ולהתמזג עם עיירות שכנות. במקום החומה, נבנה ה"רינגשטראסה" (Ringstraße בגרמנית: רחוב הטבעת), רחוב רחב המסמן כיום את תחומי מרכז העיר. לאורך הרחוב נבנו מבנים ציבוריים, מבנים פרטיים, אנדרטות ופארקים. בין המבנים נמנים בית העירייה (Rathaus בגרמנית), התיאטרון הלאומי בורגתיאטר (Burgtheater), האוניברסיטה, הפרלמנט האוסטרי, ההופבורג (Hofburg), ששימש בעבר כארמונו של הקיסר, ובניין האופרה של וינה, שנשרף ב-1945 ונבנה מחדש ב-1955.

קתדרלת סטפנוס ה"קדוש", הבנויה בעיקר בסגנון גותי שוכנת במרכז הרובע הראשון.

מחוץ לרינגשטראסה, נבנתה בעבר חומה נוספת, הלינינוואל (Linienwall), שנהרסה בסוף המאה ה-19 כדי לחבר את פרברי העיר עם העיר עצמה. התעשייה ברובה יושבת ברבעים הדרומיים והמזרחיים של העיר. הרובע הראשון אינו גובל בנהר הדנובה עצמו, אלא בתעלה שלו. הרבעים ה-2 עד ה-12 שוכנים בין התעלה והנהר, ורק השכונות החדשות ביותר גובלות בדנובה.

העיר וינה מפורסמת בזכות מספרם הרב של הפארקים בה. רבים מהפארקים כוללים אנדרטאות, כדוגמת "שטאדטפארק" (Stadtpark, בגרמנית: הפארק העירוני), ופארק בֶּלְוֶודֵרֵה (Belvedere Park) שבו נמצא ארמון בלוודר הבנוי בסגנון הבארוק, ובו נחתם ההסכם הלאומי של אוסטריה ב-1955. הפארק החשוב ביותר בעיר הוא פראטר (Prater), היושב על אי שנוצר בין נהר הדנובה והתעלה. ארמון שנברון (Schönbrunn), ארמון הקיץ המלכותי, כולל פארק מהמאה ה-18 ואת גן-החיות העתיק ביותר בעולם, שנוסד ב-1752.

המיקוד בווינה הוא בן 4 ספרות, בתבנית 1XXA. המספר 1 הוא קוד העיר וינה, XX הוא מספר הרובע (אם הרובע הוא חד-ספרתי, תתווסף הספרה 0) ו-A מיועד למספר סניף הדואר, ובדרך כלל אינו בשימוש ונרשם כ-0. לדוגמה: 1070 לנויבאו, 1010 למרכז העיר וכדומה. יוצאי דופן: 1300 לשדה התעופה הבינלאומי של וינה, 1400 לקומפלקס האומות המאוחדות, 1450 למרכז אוסטריה, ו-1500 לכוחות האו"ם האוסטריים.

מבנים ואתרים מרכזיים

כנסיות מרכזיות בווינה

הסמל המוכר ביותר של וינה הוא הקתדרלה שלה - קתדרלת סטפנוס ה"קדוש" (Stephansdom) - יצירת מופת של אדריכלות גותית שכוללת גם אלמנטים של אדריכלות רומנסקית ובארוק. ה"שטפל" - צריח גותי מחודד המתנשא לגובה של כ-136 מטר הוא אחד מסמליה וסימני ההיכר של וינה.

לאחר הניצחון מול צבא האימפריה העות'מאנית ב-1683, כנסיות רבות נבנו או שופצו בסגנון הבארוק, על אף שלעיתים קרובות ניתן לזהות שמץ מן המבנים העתיקים יותר מתחת לתוספות המאוחרות. החלק הפנימי של כנסיות רבות שופע בריהוט, ולכמה מהן יש פרסקות (ציורי קיר). הכנסיות לרוב פתוחות במהלך היום, למעט זמני מיסות. קונצרטים על הבימה או רסיטלים של עוגב מתקיימים בערבים בחלק מהכנסיות.

  • סטפנסדום (Stephansdom) - המזבח Wiener Neustädter העשיר בגילופים משנת 1447 היה מתנה מפרידריך ה-3.
  • ווטיפקירכה (Votivkirche) - כנסייה נאו-גותית שנבנתה על ידי הקיסר פרנץ יוזף אחרי שניצל מניסיון התנקשות.
  • יזואיטנקירכה (Jesuitenkirce) - סדרה של עמודים מסולסלים עולה מעלה כדי לתמוך בקמרון של היזואיטנקירכה (נבנתה בשנים 31–1623), בה ישנה גם כיפה היוצרת אשליה אופטית.
  • פרנציסקאנרקירכה (Franziskanerkirche) - המזבח הגבוה (נבנה בשנת 1707) תוכנן על ידי אנדראה פוצו, ומציג פסל בוהמי כקישוט המרכזי.
  • קארלסקירכה (Karlskirche) - יצירה אקלקטית בסגנון הבארוק של י. ב. פישר פון ארלך (נבנתה בשנים 39–1714) כוללת כיפה, מינרטים (צריחים) ושני דוכנים צדדיים בהשראה סינית.
  • אאוגוסטינרקירכה (Augustinerkirche) - הקבר שעיצב אנטוניו קנובה (1757-1822) עבור הארכידוכסית מריה כריסטינה נמצא בכנסייה הגותית אוגוסטינר, אשר שימשה בעבר בתור הכנסייה הקהילתית של משפחת הבסבורג.
  • מריה טרוי קירכה (Maria Treu Kirche) - פסל של מריה מקשט את הכיכר בחזית כנסיית הבארוק הזו (נבנתה ב-1916). החלק הקדמי של המבנה מתוארך משנת 1860.
  • מיכאלרקירכה (Michaelerkirche) - לכנסייה הזו יש את אחד מהחלקים הפנימיים בסגנון ימי-ביניימי המרשימים ביותר בווינה. החזית הנאו-קלאסית וסדרה של מלאכי בארוק מסטוקו מעל המזבח הגבוה הם תוספות מאוחרות.
  • פטרסקירכה (Peterskirche) - הכיפה הגבוהה של הכנסייה הזו, בסגנון בארוק מאוחר, שולטת בנוף כשצועדים מכיוון הגראבן.
  • מריה אם גשטדה (Maria am Gestade) - מתוארכת למאה ה-14, הכנסייה שוחזרה במאה ה-19. הפאנל הגותי מהמאה ה-15 מציג את הבשורה על לידתו של ישו.
  • רופרכטסקירכה (Ruprechtskirche) - זוהי הכנסייה העתיקה בווינה, ויש בה אולם תווך ומגדל פעמונים בסגנון רומנסקי, מעבר ובימה למקהלה בסגנון גותי, וחלונות ויטראז' המתוארכים לתחילת המאה ה-14.

תרבות

מוזיקה, תיאטרון ואופרה

לאמנות מסורת ארוכה בווינה, במיוחד בתחומים של תיאטרון, אופרה, מוזיקה קלאסית וציור[9]. מלבד תיאטרון הבורג וסניפו, תיאטרון האקדמיה, הנחשבים ממיטב התיאטרונים הגרמניים, גם הפולקסתיאטר של וינה והתיאטרון ביוזפשטאדט מציעים רמה גבוהה של מופעי תיאטרון. בווינה גם מספר רב של בתי תיאטרון קטנים שלרוב שווים או קרובים באיכותם לתאטרונים הגדולים, או שמציעים מופעים פחות שגרתיים כמו מופעים מודרניים ניסיוניים או קברט.

רבים מהמלחינים הבולטים בתקופה הקלאסית והרומנטית פעלו בעיר. בווינה ישנם כיום בתי אופרה רבים ותזמורות. האופרה הממלכתית של וינה והפולקסאופר מציגים אופרות מכל הסוגים, והפולקסאופר מתמחה במיוחד באופרטות של וינה. אופרות קלאסיות מוצגות במיוחד בקונצרטהאוס של וינה ובמוזיקפריין הידוע, מקום משכנה של הפילהרמונית של וינה. בנוסף, בתי אופרה רבים מעלים יצירות ידועות של אמני אוסטריה לתיירים, ובמיוחד את יצירותיהם של מוצרט ויוהאן שטראוס. בווינה פועלות גם התזמורת הסימפונית של וינה, התזמורת הקאמרית של וינה, תזמורת רדיו וינה ותזמורת אמני הצליל.

בעבר התפרסם "התיאטרון על נהר וינה" בעקבות מספר רב של מחזות זמר שהופקו בו, אך בשנים האחרונות חזר התיאטרון להתמקד באופרה. האופרה המצליחה ביותר של התיאטרון היא "אליזבת", שאחרי הצלחה גדולה בווינה, תורגמה לשפות זרות והופיעה ברחבי העולם. בשנת 2000 נפתח ההאוס דר מוזיק. בווינה ישנו גם מוזיאון למוזיקה, ובכנסיות רבות בעיר ישנם מופעים של מוזיקה דתית ולעיתים אף של מוזיקה קלאסית בליווי עוגב.

מוזיאונים

בהופבורג (Hofburg), בשאצקאמר (Schatzkammer בגרמנית: חדר האוצרות) מוחזקים אוצרות המלוכה האוסטרית. ארמון הופבורג גם כולל את אחד מאוספי הנשק והשריון הגדולים בעולם, הכולל בעיקר כלי נשק מימי הביניים ושריוני לוחות. מול הופבורג נמצאים שני מוזיאונים: המוזיאון לתולדות האמנות (Kunsthistorisches Museum) והמוזיאון להיסטוריה של הטבע (Naturhistorisches Museum). מוזיאונים אלו נמצאים ליד מוזיאומקוורטיר (Museumsquartier בגרמנית: רובע המוזיאונים) שבנויבאו, הרובע ה-7 של העיר. מוזיאונים רבים נמצאים ברובע, כמו, המוזיאון לאמנות מודרנית, מוזיאון ליאופולד (Leopold Museum), המציג בעיקר יצירות בסגנונות האקספרסיוניזם והמודרניזם של אמני וינה. ברובע גם מוזיאונים שונים כמו המוזיאון להיסטוריה צבאית, המוזיאון הטכני, מוזיאון לשעונים, מוזיאון מומוק, מוזיאון אלברטינה ומוזיאון לקבורה. בכל מחוז בווינה ישנו מוזיאון המציג את ההיסטוריה של המחוז.

אדריכלות

בווינה מספר רב של סגנונות בנייה. ישנם בעיר מבנים שונים מתקופות שונות ובמיוחד מבנים מסגנון הרומנסק, הבארוק, האר-נובו, ומבנים מסגנון הקלאסיציזם ועד לסגנונות האדריכלות המודרנית. דוגמאות מפורסמות לאר-נובו בווינה כוללים את תחנת המטרו קרלספלץ (Karlsplatz) והקירכה אם שטיינהוף (Kirche am Steinhof).

בשנות ה-90 החלה בנייה ופיתוח של רובעי העיר, ובמיוחד ברובע הדונאושטט, ובויינברג (Wienerberg) שבדרום וינה. "מגדל המילניום" (Millennium Tower), הנמצא ברחוב הנדלסקאי (Handelskai) ברובע הבריגיטנאו, המתנשא לגובה 202 מטר, הוא הבניין הגבוה ביותר בווינה מאז בנייתו ב-1999. למרות זאת, בווינה יחסית מעט גורדי שחקים. כיום ישנם כ-100 מבנים בווינה שגובהם למעלה מ-40 מטר. חוקי עירייה מונעים בנייה של גורדי שחקים כדי לשמר את הרבעים היותר עתיקים בווינה, ולכן, חלקים מסוימים של וינה, ובמיוחד הרבעים הפנימיים שלה, הם אזורים שאין בהם גורדי שחקים.

בווינה מצוי גן החיות הוותיק ביותר שעודנו פעיל כיום - גן החיות שנברון שנוסד בשנת 1752.

אנשי תרבות ומדע ידועים שפעלו בעיר

על שם וינה נקראו שתי האסכולות הווינאיות[10] בהלחנה ומוזיקולוגיה, החוג הווינאי שעסק בפילוסופיה ובפרט בפילוסופיה של הלשון, הטבע, המדע ובמידה רבה הניח היסודות לפילוסופיה האנליטית[11] שפרחה בהמשך דווקא בבריטניה, שלש האסכולות הווינאיות בפסיכותרפיה[12] ופסיכולוגיה, כמו גם העיר הייתה מרכז התהוותה והוויתה של האסכולה האוסטרית בכלכלה.

היהודים בווינה

ערך מורחב – הקהילה היהודית וינה

עדויות על קיומה של קהילה יהודית בווינה קיימות רק מהמאה ה-12, כשהקהילה החזיקה בשני בתי כנסת, גבתה מס מחבריה וסבלה מפרעות. באותה מאה גדל היישוב היהודי בווינה עם קליטתם של מתיישבים יהודים מבוואריה ומארץ הריין.

בשנת 1204 נבנה בווינה בית הכנסת הראשון שמופיע בתיעוד. בתקופה זו זכו היהודים לפריחה דתית, ובשל כך התיישבה בווינה קבוצה של מספר רבנים מחכמי אשכנז, אשר כונו "חכמי וינה" או "גדולי אסטרייך" (אוסטריה). הקבוצה ייסדה בווינה בית מדרש שהיה לגדול בתי המדרש באשכנז באותם ימים.

בשנת 1420 פקד אלברכט החמישי לאסור את כל יהודי אוסטריה. 210 יהודים הועלו על המוקד בפומבי והשאר גורשו מאוסטריה בחוסר כל. בשנת 1469 בוטל צו הגירוש על ידי הקיסר פרידריך השלישי, שנודע ביחסו הטוב ליהודים ואף כונה "מלך היהודים". בתקופת שלטונו של לאופולד הראשון, גורשו היהודים ב-1670 מווינה, אך שבו לעיר בהדרגה לאחר מספר שנים. על היהודים גם נגזרו גזירות שונות, ביניהן הותר רק לבן הראשון לשאת אישה, על מנת לעצור את התרבות היהודים.

עם הכיבוש העות'מאני הגיעו לווינה יהודים יוצאי האימפריה ובנו בית כנסת, גם אחרי הסכם פוז'ארוואץ של 1718 הם זכו למעמד מיוחד וקיבלו רשות להתגורר בעיר בתקופה בה הדבר נאסר על יהודים פרט ליהודי החצר. בין יהודי החצר שגרו בווינה היה שמואל אופנהיימר מהיידלברג. אופנהיימר היה ספק של הקיסר ליאופולד הראשון, בתמורה קיבל רשות לגור בווינה ולסחור בממלכה כולה. ב-1703 פשט הבנק של אופנהיימר רגל כי הקיסר לא החזיר חובות שחב לו ולא שילם עבור אספקה שקיבל. שמשון ורטהיימר מוורמס, שהיה אחיינו ומנהל עסקיו של אופנהימר, לא נרתע, וקיבל על עצמו את הדאגה לאספקת ציוד לצבא הקיסר ואת תואר יהודי החצר. פעילות של דייגו ד'אגילר וקרבתו לחצר הקיסר איפשרו בשנת 1736 את חידוש הקהילה הספרדית בעיר.

משפחות לא רבות קיבלו היתר רשמי להתגורר בווינה אך היו יהודים רבים שהוצגו כקרובי משפחה או משרתים של המשפחות המיוחסות ועבדו עבורם. מבין היהודים המיוחסים שרצו להיחלץ מתנאי ההשפלה ולפרוץ דרכם בעולם המסחר והעסקים היו רבים שרצו להתנצר. בין השנים 1787 ל-1847 המירו כשלושה רבעים מהיהודים הווינאים בעלי זכות הישיבה בעיר את דתם לקתוליות[13]. במחצית הראשונה של המאה ה-19, בנוסף לכ-200 משפחות האשכנזיות המותרות בישיבה ולכ-4,000 יהודים אשכנזים שהתחזו לקרוביהם ומשרתיהם, חיו בווינה כ-100 משפחות ממוצא מזרחי-ספרדי. עד תקופת פרנץ יוזף לא היו כמעט נישואים בין שתי קבוצות היהודים.

אף כי ליהודים הטורקים היה בית כנסת, הם בנו לעצמם במאה ה-19 עוד בית כנסת, מפואר מאוד, ברובע ליאופולדשטאדט. יהודי החצר לא קיבלו אישור לבנות בית כנסת ונאלצו להתפלל בבתיהם. ב-1811 התקבל אישור לבניית בניין קהילתי שבתוכו היו מקווה, בית תפילה ובית ספר. ב-9 באפריל 1826 הושלמה בנייתו של בית כנסת מרכזי (שטאדטטמפל) והובא אליו, ביוזמת מיכאל בידרמן, הרב יצחק נוח מנהיימר, ששילב בין דרישות השלטונות למודרניזציה, דרישות האורתודוקסים לתפילה בעברית, ודרישות הרחוקים מדת לפולחן אסתטי. מנהיימר יצר את פשרת נוסח וינה שלו, שהתקבלה על הכל, ונערכו בה שינויים מתונים כמו הנהגת דרשה בגרמנית. לצידו פעל החזן סלומון זולצר שלווה על ידי מקהלת נערים ונגנים יהודים.

הקיסר פרנץ יוזף הקנה ליהודים חופש מגורים בווינה וגרם לגידול מהיר בממדי הקהילה. מקבוצה קטנה יחסית של יהודים "נסבלים", קהילת וינה הגיעה ב-1855 ל-20,000 נפש לפחות והמספר הוכפל כעבור 15 שנים בלבד. מרבית היהודים שהצטרפו לקהילה היו מסורתיים והגיעו מהונגריה ומגליציה.

המאה ה-20

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התרחבה שכבת היהודים המשכילים בני המעמד הבינוני שתרמו רבות לחיי התרבות והמדע שבעיר. המפורסם שבהם היה מייסד הפסיכואנליטיקה זיגמונד פרויד. סופרים יהודים מפורסמים בני העיר היו ארתור שניצלר, שטפן צווייג, אוטו ויינינגר וקרל קראוס, כמו גם משורר היידיש מלך ראוויטש. מועדון הספורט היהודי הכח וינה שנוסד ב-1909 הגיע להישגים נכבדים בכדורגל, בשחייה ובאתלטיקה.

בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלטו יהודים רבים מגליציה שהייתה זירת קרבות אל וינה, וחלקם נשארו בה גם לאחר סיום המלחמה. בעיר פעלו בתקופה זו כ־10 חצרות חסידיות, מרביתם של בית חסידות רוז'ין[14].

היהודים נרדפו באוסטריה עוד לפני סיפוחה לגרמניה הנאצית (ה"אנשלוס") ב-13 במרץ 1938. חלקם ברחו מווינה כבר אז. ביניהם הייתה למשל משפחת ז'ינייבסקי, אשר שניים מבניה היו לאחר מכן מראשי תנועת ההתנגדות הצרפתית היהודי בצרפת - איתן גינת (אוטו ז'ינייבסקי) ופול ז'ינייבסקי. עם זאת, משהחל ה"אנשלוס" חיו בווינה עדיין 167,249 יהודים (כעשירית מהאוכלוסייה). תוך זמן קצר החלו רדיפות כלפי היהודים, שהתמקדו ברבנים ובאדמו"רים שאולצו לבצע עבודות משפילות. בעקבות הרדיפות החליטו מרבית יהודי וינה, כ-100,000 איש, להגר מחוץ למדינה. הנשארים שלא הזדרזו לברוח נספו כמעט כולם בשואה.

כיום

וינה כיום היא מרכז היהדות הגדול ביותר באוסטריה, ופועלים בו בית כנסת מרכזי, בתי כנסת קטנים, בית אבות, מוזיאון יהודי שהוקם בשנת 1993 ובו אנדרטה לקורבנות השואה ומוסדות קהילה שונים. בווינה ישנם זרמים יהודיים רבים, מחרדים עד רפורמים. בקהילה פועלים גם מוסדות חינוך ובתי כנסת של חב"ד בראשות השליח הרב יעקב יצחק בידרמן וסניפים של בני עקיבא והשומר הצעיר. הקהילה מונה 7,000 חברים (אף על פי שבאוסטריה חיים למעלה מכפול מזה, כ-15,000 יהודים), ומונה בעיקר יהודים ממזרח אירופה שהתיישבו בווינה לאחר מלחמת העולם השנייה (יהודים יוצאי רומניה, פולין, סלובקיה, הונגריה, לצד יוצאי גאורגיה, בוכרה, אירן), וכן מיעוט של יהודים מקומיים ששרדו את השואה וצאצאיהם נותרו באוסטריה או חזרו אליה.

התפתחות אוכלוסיית העיר

התפתחות
אוכלוסיית העיר
תאריך תושבים
1754 175,460
1796 235,098
1810 224,548
1830 401,200
1840 469,400
1850 551,300
1857 683,000
1869 900,998
1880 1,162,591
1890 1,430,213
1900 1,769,137
1910 2,083,630
תאריך תושבים
1916 2,239,000
1923 1,918,720
1934 1,935,881
1939 1,770,938
1951 1,616,125
1961 1,627,566
1971 1,619,885
1981 1,531,346
1988 1,506,201
1991 1,539,848
2001 1,550,123
2005 1,631,082
2011 1,726,225
2014 1,775,843
2015 1,794,770
2016 1,840,573
מדרגות על שם בנימין זאב הרצל במרכז וינה

דתות

בווינה יושבת בישופות של הכנסייה הקתולית, והארכיבישוף שלה הוא הקרדינל קריסטוף שונבורן (בגרמנית Christoph Schönborn). לפי מפקד האוכלוסין האחרון מ-2001, הדתות של האוכלוסייה היא כדלהלן:

נוצרי קתולי 49.2%
חסר דת 25.6%
מוסלמי 7.8%
נוצרי אורתודוקסי 6.0%
פרוטסטנטי 4.7%
יהודי 0.4%
אחר 6.3%

רובעי וינה

ערך מורחב – רובעי וינה
מפת רובעי וינה
  1. אינרה שטאט (Innere Stadt בגרמנית: העיר הפנימית)
  2. לאופולדשטאדט (Leopoldstadt)
  3. לאנדשטרסה (Landstraße)
  4. וידן (Wieden)
  5. מרגרטן (Margareten)
  6. מריההילף (Mariahilf)
  7. נויבאו (Neubau)
  8. יוזפשטאדט (Josefstadt)
  9. אלזרגרונד (Alsergrund)
  10. פבוריטן (Favoriten)
  11. זימרינג (Simmering)
  12. מיידלינג (Meidling)
  13. היצינג (Hietzing)‏
  14. פנצינג (Penzing)‏
  15. רודולפסהיים-פינפהאוס (Rudolfsheim-Fünfhaus)‏
  16. אוטקרינג (Ottakring)‏
  17. הרנלס (Hernals)‏
  18. וֵרינג (Währing)‏
  19. דֵבּלינג (Döbling)‏
  20. בריגיטנאו (Brigittenau)‏
  21. פלורידסדורף (Floridsdorf)‏
  22. דונאושטט (Donaustadt)‏
  23. ליזינג (Liesing)‏

האוניברסיטאות בווינה

וינה היא מרכז החינוך של אוסטריה ובה מספר רב של אוניברסיטאות, מכללות וגימנסיות.

תחבורה

ערך מורחב – הרכבת התחתית של וינה

לווינה מערכת תחבורה נרחבת המחוברת ל-VOR. התחבורה הציבורית כוללת אוטובוסים, חשמליות (טראם) ו-5 קווי רכבת תחתית (U-Bahn). רכבות מתופעלות על ידי ה-ÖBB (חברת הרכבות הפדרלית האוסטרית). לוינה יש כמה וכמה כבישים המקשרים אליה, חלקם כבישים מהירים. בנוסף קיימת מערכת רכבות מהירות. בניגוד למערכות תחבורה עירוניות אחרות היא משתרעת גם מחוץ לוינה לעיירות הסמוכות לרבות וולפסטאל בנמצא בגבול עם סלובקיה בצמוד לברטיסלבה.

נמל התעופה הבינלאומי של וינה משרת את העיר, וממוקם 18 ק"מ דרום-מזרחית ממרכז העיר, בצמוד לעיירה שווכאט (Schwechat).

אזורים חופשיים ממכוניות

בווינה מספר מתחמים חופשיים ממכוניות:

  • פלורידסדורף (Floridsdorf) - הרובע שבו הוקם בשנת 1993 פרויקט הדיור ללא מכוניות הראשון בעיר. בתחילה הייתה לו התנגדות עזה, ובעקבותיה הוקם גוף בבעלות משותפת לניהול הרובע. האזור מתנהל בדגש חזק על קהילתיות, ניהול משותף ושמירה על הסביבה. ברובע 250 יחידות דיור ו-25 מקומות חנייה בלבד, המשמשות דיירים בעלי כלי רכב בבעלות משותפת ואורחים[16].
  • בעיר הפנימית (Innere Stadt) - המרכז ההיסטורי של וינה, אזור חופשי ממכוניות ליד קתדרלת סטפנוס ה"קדוש" ורחובות הקניות הראשיים[17].

ערים תאומות

וינה היא עיר תאומה של הערים:

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: וינה

הערות שוליים

  1. ^ Wiener Burgermeister Dr. Michael Ludwig, www.wien.gv.at (בגרמנית)
  2. ^ אתר הארמון: http://www.hofburg-wien.at/en
  3. ^ ראו מידע באנגלית ו-גלריית תמונות מנשקיית הופבורג בפליקר
  4. ^ לאתר בית העירייה: http://www.wien.gv.at/english/cityhall
  5. ^ אתר המוזיאון: http://www.hdm.at/en/sound-museum/16.htm
  6. ^ אתר בית מוצרט: http://www.mozarthausvienna.at/cgi-bin/page.pl?cid=2;lang=en
  7. ^ אתר בית בטהובן: http://www.topsightseeing.com/austria/vienna/attractions/pasqualatihaus.htm
  8. ^ אתר מוזיאון פרויד: http://www.freud-museum.at/cms
  9. ^ Carl E. Schorske, Fin-De-Siècle Vienna: Politics and Culture, New York: Vintage Books, 1981 (באנגלית)
  10. ^ האסכולה הווינאית הראשונה, האסכולה הווינאית השנייה, ראו גם: התקופה הקלאסית (מוזיקה)
  11. ^ ראו גם פוזיטיביזם לוגי
  12. ^ האסכולה הווינאית הראשונה, האסכולה הווינאית השנייה, האסכולה הווינאית השלישית
  13. ^ Sigmund Mayer, Die Wiener Juden, Kommerz, Kultur, Politik, 1700-1900, Wien and Berlin 1918
  14. ^ משה אונגרפלד, מצבה ודמעה, הצופה, 30 בדצמבר 1938
  15. ^ עובדות על האוניברסיטה באתר אוניברסיטת וינה
  16. ^ http://www.istp.murdoch.edu.au/ISTP/publications/jscheurer/urbanecology/pdf/ch16-7.pdf Autofreie Mustersiedlung Floridsdorf, Vienna: A Carfree Demonstration Project
  17. ^ http://www.travelgrove.com/blog/travel-planning/the-prettiest-pedestrian-towns-in-the-world/ The prettiest pedestrian towns in the world
פנורמה של וינה בלילה
פנורמה של וינה בלילה


דגל האיחוד האירופי בירות מדינות האיחוד האירופי
אוסטריה: וינה • איטליה: רומא • אירלנד: דבלין • אסטוניה: טאלין • בולגריה: סופיה • בלגיה: בריסל • גרמניה: ברלין • דנמרק: קופנהגן • הולנד: אמסטרדם • הונגריה: בודפשט • יוון: אתונה • לוקסמבורג: לוקסמבורג • לטביה: ריגה • ליטא: וילנה • מלטה: ולטה • סלובניה: ליובליאנה • סלובקיה: ברטיסלאבה • ספרד: מדריד • פולין: ורשה • פורטוגל: ליסבון • פינלנד: הלסינקי • צ'כיה: פראג • צרפת: פריז • קפריסין: ניקוסיה • רומניה: בוקרשט • שוודיה: סטוקהולם
מדינות אוסטריה
אוסטריה עיליתאוסטריה עילית אוסטריה עילית • אוסטריה תחתיתאוסטריה תחתית אוסטריה תחתית • בורגנלנדבורגנלנד בורגנלנד • וינהוינה וינה • זלצבורג (מדינה)זלצבורג (מדינה) זלצבורג • טירולטירול טירול • פורארלברגפורארלברג פורארלברג • קרינתיהקרינתיה קרינתיה • שטיריהשטיריה שטיריה מפת מדינות אוסטריה
Flag of Austria
Flag of Austria
סמל אונסק"ו
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית באוסטריה
המרכז ההיסטורי בגראץ וטירת אגנברג • נוף התרבות בנויזידלזה/ימת פרטה (עם הונגריה) • המרכז ההיסטורי בזלצבורג • המרכז ההיסטורי בווינה • ארמון שנברון • מסילת זמרינג • ואכאו • הנוף התרבותי בהאלשטאט-דאכשטיין זאלצקמרגוט • בתי הכלונסאות הפרהיסטוריים בהרי האלפים (עם חמש מדינות אחרות) • יערות האשור העתיקים והבראשיתיים של הרי הקרפטים ושל אזורים אחרים באירופה (עם שבע עשרה מדינות נוספות) • ערי הספא הגדולות של אירופה (יחד עם שש מדינות): באדן • גבולות האימפריה הרומית: לימס הדנובה (בשיתוף עם גרמניה וסלובקיה)
הערים הגדולות של אוסטריה
אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2022[אוכלוסין 1]
דירוג שם מדינה אוכלוסייה דירוג שם מדינה אוכלוסייה
וינה
וינה
גראץ
גראץ
1 וינה וינה 1,931,593 11 וינר נוישטאדט אוסטריה תחתית 47,106 לינץ
לינץ
זלצבורג
זלצבורג
2 גראץ שטיריה 292,630 12 שטייר אוסטריה עילית 37,879
3 לינץ אוסטריה עילית 207,247 13 פלדקירך פורארלברג 34,998
4 זלצבורג זלצבורג 155,331 14 ברגנץ פורארלברג 29,306
5 אינסברוק טירול 130,585 15 לאונדינג אוסטריה עילית 28,967
6 קלגנפורט קרינתיה 102,618 16 קלוסטרנויבורג אוסטריה תחתית 27,542
7 פילאך קרינתיה 64,071 17 באדן אוסטריה תחתית 25,783
8 ולס אוסטריה עילית 63,181 18 וולפסברג קרינתיה 25,056
9 סנקט פלטן אוסטריה תחתית 56,360 19 טראון אוסטריה עילית 24,926
10 דורנבירן פורארלברג 50,360 20 קרמס אן דר דונאו אוסטריה תחתית 24,921
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36627695וינה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=וינה&oldid=2591382"