זאב וילנאי

זאב וילנאי

טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927

הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו סיוון ה'תר"ס (12 ביוני 1900) – ב' שבט ה'תשמ"ח (21 בינואר 1988)) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.

קורות חיים

וילנאי נולד בשנת 1900 בקישינב, אז חלק מהאימפריה הרוסית. לאחר פרעות קישינב, בשנת 1906 עלתה משפחתו לארץ ישראל. למד בבית הספר הריאלי בחיפה והיה תלמידו של פנחס כהן וחבר באגודת המשוטטים שהקים מורו. לאחר תום לימודי התיכון המשיך ולמד במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין ולאחריהם בשנת 1922, עסק בהדרכה בידיעת הארץ, בטיולים מטעם ועדת התרבות של הסתדרות העובדים וכן נתן הרצאות בליווי תמונות שהוקרנו בפנס קסם. לאחר מכן יצא ללימודים גבוהים בלונדון ופילדלפיה וקיבל תואר דוקטור על עבודת המחקר שלו על שמות היישובים בארץ ישראל.

במהלך חייו כתב ספרים, מאמרים ומחקרים רבים בנושא חקר ישראל ועתיקותיה, בהם הספרים "מדריך ארץ ישראל" ואנציקלופדיית "אריאל". בנוסף למחקריו נודע וילנאי בסיורים הרבים שהדריך בכל רחבי הארץ, בהרצאותיו על טבע הארץ ותולדותיה בפורומים שונים ובהנחלתו את אהבת הארץ לשומעיו.

עם הצייר הישראלי צבי ברגר, ידידו הטוב, הוציא אלבום אמנותי בשם "Israel Horizons", שכלל 56 ליתוגרפיות מקוריות. העבודה על האלבום נמשכה שלוש שנים - וילנאי תרם לאלבום מעושר ידיעותיו בנופי ישראל וברגר רשם בעפרונו את המראות. האלבום זכה במדליית כסף בפסטיבל ה-6 לאלבומים אמנותיים במילאנו, בשנת 1965.

לאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה".

בשנת 1974 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים". וילנאי היה חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תשמ"א, וחתן פרס ישראל לשנת ה'תשמ"ב (1982).

עם הקמת המועצה לשימור אתרים בשנת 1984, עמד וילנאי בראשה והיה נשיאה הראשון. היה חבר בוועדת השמות הממשלתית, והיה אחראי לרבים משמות היישובים בישראל.

בשנת 1974 פרסם את ספרו האוטוביוגרפי ואהבת לארצך כמוך ובו תיאור על חייו כילד בשכונת חראת אל יאהוד בחיפה, חוויותיו מהכיבוש הבריטי במלחמת העולם הראשונה, מלימודיו בסמינר למורים בירושלים ועוד. הוא מתאר מספר מתגליותיו בארץ ישראל:

• גילוי מצבת כריסטופר קוסטיגן שהיה צעיר אירי שהגיע ביולי 1835 לחוף הארץ עם סירה קטנה אותה העביר דרך היבשה לכנרת ודרך נהר הירדן הגיע לים המלח וסייר בחופיו. עקב המסע המאומץ הוא חלה, הועבר למנזר הפרנציסקני בעיר העתיקה בירושלים שם נפטר. הוא נקבר בהר ציון. לאחר מלחמת ששת הימים מצא וילנאי את מצבתו מושלכת בחצר, המצבה נוקתה והונחה בקיר בית הקברות הקתולי. על שמו של קוסטיגן היה נקרא הקצה הצפוני של חצי האי "הלשון".
• גילוי סירתו של תומאס הווארד מולינה שהגיע באוגוסט 1847 באנייה לחיפה, שם הוריד את סירתו והעבירה דרך היבשה לכנרת ומשם הגיע דרך הירדן לים המלח וחקר את חלקו הצפוני. גם הוא חלה במסעו זה. הוא הועבר לאנייתו אך מת כשהגיעו לנמל ביירות ב-12 בספטמבר 1847. סירתו הועברה לאנגליה. וילנאי חקר ומצא שהסירה משמשת כגג לסוכה באחת החוות ליד העיירה טורקי ועליה כתובת: "ספינה זו נבנתה ב-1836. בשנת 1837 עברה דרך עכו, קנה שבגליל, ים טבריה, ירדן, ים המלח, ירושלים, יפו". הסירה הועברה לישראל והייתה מוצגת במוזיאון בית היוצר בנווה זוהר, היום מוצגת בכניסה למבנה המשרדים של מפעלי ים המלח בבאר שבע. לפני שים המלח התייבש היה הקצה הדרומי של חצי האי "הלשון" קרוי על שם מולינה.
• ב-1928, עם ייבוש ביצות כבארה, גילה וילנאי על אמת המים כתובות של הלגיון הרומי שאנשיו בנו אותה.

פטירתו והנצחתו

וילנאי נפטר ב-1988 והותיר אחריו שני בנים. לפני מותו ביקש להיקבר ליד בית שמש, בסמוך למושב נחם, מפני שבצעירותו ביקר בין צרעה ואשתאול, ודמותו של שמשון הגיבור הותירה בו רושם כה עז, עד כי ביקש להיקבר שם באחרית ימיו לצד קברה של אסתר רעייתו.

לאחר מותו הוקם על שמו 'מרכז וילנאי' ובו ספרייה גדולה בחצר סרגיי בירושלים. המרכז שם לו למטרה להוות מוקד מידע בתחום חקר ירושלים ושימור האתרים ההיסטוריים המצויים בה. על שמו רחובות בחיפה ובבאר שבע, כמו כן יש רחוב על שמו בירושלים "דרך זאב וילנאי " ובו בתי מלון ידועים. חטיבת הביניים 'דקל וילנאי' ותיכון 'דקל וילנאי אורט' במעלה אדומים נקראים על שמו. בישיבה החילונית של בינ"ה במתחם גני הטבע בתל אביב קרוי על שמו בניין מרכזי.

בנו מתן וילנאי היה אלוף בצה"ל, חבר הכנסת ושר מטעם מפלגת העבודה, ושגריר ישראל בסין. בנו הבכור פרופסור אורן וילנאי מומחה להנדסת מבנים באוניברסיטת בן-גוריון.

בנו אורן ומשפחתו הוציאו לאור, על פי מצוותו, את מדריך ארץ ישראל באנגלית לקראת המילניום (The Vilnay Guide to Israel), סיימו לערוך את "אנציקלופדיית וילנאי לירושלים" וסדרה בעלת שלושה ספרונים של אגדות ארץ ישראל לילדים: "אגדות ארץ ישראל שסבא סיפר לאסתר".

בשנים 2006 ו-2007 פורסמו על ידי ספר וספל ספרי אגדות נוספים מאת זאב וילנאי.

מספריו

• ואהבת לארצך כמוך, הוצאת כרטא, 1974
• אנציקלופדיה לידיעת א"י, הוצאת עם עובד,
• אנציקלופדיה לידיעת הארץ (3 כרכים), הוצאת ידיעות אחרונות על ידי קרית ספר בע"מ, דפוס קואופרטיבי "אחוה", ירושלים, תשט"ז, 1956.
• 1965 ISRAEL HORIZONS by VILNAY-BERGER. All rights reserved. Printed in Israel.
• מדריך ארץ ישראל, הוצאת סטימצקי, 1935
• אנציקלופדית וילנאי לירושלים, הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, 1993
• אנציקלופדיית אריאל, הוצאת עם עובד, 1969–1982
• אטלס תשכ"ח – שנת עשרים למדינת ישראל, הוצאת כרטא, 1968
• המפה העברית של ארץ ישראל, תשכ"ח (הספר בקטלוג ULI)
• כפר החשמונאים - מודיעים בעבר ובזמן הזה, מטיילים, 1925
• עמק יזרעאל בתקופת התנ"ך, קופת הספר, 1927
• עמק יזרעאל לפני כיבוש ישראל, קופת הספר, 1927
• הרטוב וסביבותיה: ארץ שמשון הגיבור, קופת הספר, 1928
• תולדות הערבים והמוסלמים בארץ ישראל, א-ב, שטיבל, 1932
• אגדות ארץ-ישראל, לונדון, 1929
• אגדות א"י השפלה החוף הנגב הגליל
• אגדות א"י יהודה ים המלח שומרון
• אגדות א"י ירושלים
• אגדות א"י עבר הירדן וסיני
• באר שבע עיר אבות ובנים
• ירושלים בירת ישראל העיר העתיקה
• ירושלים בירת ישראל העיר החדשה
• ירושלים שלי בסיפור ובאגדה
• תל אביב שלי בסיפור ובאגדה
• מצבות קודש בארץ ישראל (הוצאת מוסד הרב קוק, 1951, 1963 / הוצאת אחיעבר, 1985)
• הטיול וערכו החינוכי, שעלים-ספריה למדריכים, ירושלים, תשי"ג
• שעלבים וסביבתה, הוצאת קבוצת שעלבים, תשכ"ח.
• רמלה עבר והווה
• סיני עבר והווה
• לקסיקון כרטא- החי והצומח בארץ ישראל
• יהודה ושומרון [הגדה המערבית] (הוצאת ספרית השדה, תשכ"ט, 1968).
• גולן וחרמון, הוצאת אחיעבר, ירושלים, תש"ל - 1970.
• ואהבת לארצך כמוך זאב וילנאי מסייר ומספר (הוצאת כרטא, תשל"ה).
• שמות ישובינו, הוצאת מסדה.
• ים המלח וחופו הישראלי (1964), מועצה אזורית תמר.
• אשקלון החדשה והעתיקה (הוצאת עיריית אשקלון, תשכ"ג, 1963)

לקריאה נוספת

• 'וילנאי (וילנסקי), זאב', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 197. (הספר בקטלוג ULI)
• אלי שילר, ספר זאב וילנאי, מבחר מאמרים בידיעת הארץ מוקדשים לווילנאי, הוצאת אריאל, ירושלים, 1984.
• נח בי (בירזובסקי), פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, 1939.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זאב וילנאי בוויקישיתוף

• כתבי זאב וילנאי בפרויקט בן-יהודה
• דוד תדהר (עורך), "ד"ר זאב וילנאי (וילנסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1513
• ג. קרסל, ספריו החדשים של ז. וילנאי, דבר, 15 בנובמבר 1963
• ג. קרסל, מורה-הדרך בעל-פה ובכתב: עם מתן פרס רמת-גן לחכמת ישראל – לזאב וילנאי, על מפעל חייו, דבר, 3 במאי 1974
• "ואהבת לארצך כמוך" – על זאב וילנאי, גדול חוקרי ארץ-ישראל בימינו,teva
• תוכנית רדיו מוקלטת על זאב וילנאי הכולל סיפור מתוך הספר "ואהבת לארצך כמוך". מתוך הפודקאסט: פה ושם בארץ ישראל, מאת יפתח מזור.
• זאב וילנאי ואגודת המשוטטים בירושלים, 1924
• זאב וילנאי, ‏פעולות הגדודים העבריים בארץ ישראל בשנת 1918, מערכות גיליון 1, אפריל 1940
• ד"ר זאב וילנאי, ‏מפות ארץ-ישראל בימי המלחמה העולמית, מערכות גיליון 2–3, יולי 1940
• חיים שכאלה עם זאב וילנאי, הערוץ הראשון, 1975

רשימות של פרסומיו

• הספרים של זאב וילנאי, באתר "סימניה"
• רשימת המאמרים של זאב וילנאי באתר רמב"י
• דוד תדהר (עורך), "ד"ר זאב וילנאי (וילנסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5239

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32977367זאב וילנאי