חוה טורניאנסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוה טורניאנסקי (נולדה ב-21 ביולי 1937) היא פרופסור אמריטה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית (תשע"ג).

ביוגרפיה

חוה טורניאנסקי נולדה במקסיקו סיטי להורים מהגרים ממזרח אירופה שניהלו בית יהודי-חילוני על טהרת היידיש. למדה בבית הספר היסודי והתיכון "די יידישע שול אין מעקסיקע". עשתה שנת לימודים בירושלים ב"בית המדרש למורי הגולה ע"ש חיים גרינברג", שבה למקסיקו ובמשך שנתיים לימדה שם עברית ויידיש בבית ספרה ולמדה פדגוגיה באוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו. עלתה לישראל בשלהי שנת 1957 ולמדה בסמינר ע"ש דוד ילין בשאיפה להיות מורה בבית הספר העממי. את לימודי התואר הראשון והשני עשתה באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובחוג ליידיש, אצל הפרופסורים דב סדן, חנא שמרוק ושמואל ורסס. בשנים 1967–1973 כתבה דוקטורט על היצירה הדו-לשוניות בחברה האשכנזית בעת החדשה המוקדמת בהדרכתו של פרופסור חנא שמרוק, ועשתה שנת פוסט-דוקטורט במרכז ללימודי יהדות באוקספורד. לימדה בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית משנת 1962 (פרופסור מן המניין מ-1995) עד שפרשה לגמלאות ב-2005. כיהנה שנים רבות כראש החוג. את כל שנות השבתון שלה עשתה באוקספורד. לימדה קורסים בלשון יידיש וספרותה ובתרבות אשכנז באוניברסיטה האיברו-אמריקנה במקסיקו, באוניברסיטת degli studi במילאנו, במכון ללימודי עברית ויהדות באוניברסיטת קולג' לונדון; נתנה סדרת הרצאות באוניברסיטת קליפורניה בברקלי והשתתפה בקבוצת מחקר על הספר היהודי במכון ללימודי יהדות מתקדמים בפילדלפיה, במסגרת אוניברסיטת פנסילבניה.

הייתה חברת מערכת של "תרביץ, רבעון למדעי היהדות", וכיהנה כיו"ר תוכנית הלימודים "יידיש – שפה ותרבות", תוכנית לימודים לחטיבה העליונה בבית הספר הכללי והדתי" מטעם האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים של משרד החינוך. היא זכתה בפרס פינס, בפרס שלום עליכם, בפרס איציק מאנגר, ובפרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2006. בשנת 2007 נבחרה כחברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 2013 זכתה בפרס ישראל לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית.

חוה טורניאנסקי היא אלמנתו של אוריאל טורניאנסקי, ואם לשלושה בנים.

מחקריה

חוה טורניאנסקי עוסקת בתולדות ספרות יידיש ובתרבותם של יהודי אשכנז על פזורותיהם. כל מחקריה ופרסומיה דנים ביצירה ביידיש, מניצניה הראשונים בסוף המאה ה-13 ועד תחילתה של ספרות יידיש המודרנית במחצית השנייה של המאה ה-19. הדגש מושם על הגילויים הספרותיים-ההיסטוריים של התרבות האשכנזית, בעיקר בעת החדשה המוקדמת. עם ענייני מחקריה נמנים: הדו לשוניות (עברית ויידיש) בתרבות האשכנזית במשך הדורות; התנ"ך ויידיש (תרגומים, עיבודים, שירה אפית ועוד); גילויי האקטואליה בספרות יידיש במאות 16–18; החינוך הפורמלי באשכנז בראשית העת החדשה והספרות הדידקטית ביידיש, הכתיבה האישית ("אגודוקומנטים") ביידיש, ובכללה מכתבים פרטיים, זיכרונות ורישומים אחרים בעיקר מפרי עטן של נשים.

ספר מסה ומריבה לר' אלכסנדר בר' יצחק פאפין הופין

ספר זה ההדירה חוה טורניאנסקי לפי כתב-היד של המחבר הוסיפה מבוא וביאורים.[1] הספר הוא פועל יוצא של עבודת הדוקטור ("כתב היד הדו-לשוני 'ספר מסה ומריבה' לאלכסנדר בר' יצחק, 1627) הדנה בבעיית הדו לשוניות בתרבות האשכנזית בכלל תוך התמקדות ביצירה אחת, שנכתבה באשכנז ונשתמרה בספריית בודליאנה באוקספורד. ביצירה ויכוח מסועף ורב פנים ועניינים בין איש עשיר ואיש עני, הכתוב בחרוזים בנוסחים מקבילים בעברית וביידיש ועומד על אלפי שורות חורזות. זו היצירה הדו-לשונית המקיפה ביותר מתוך כארבעים יצירות מסוג זה שהגיעו לידינו וביניהן שירי ויכוח נוספים, שירים לחג ולמועד, שירי מוסר, ועוד. מחברו של ספר מסה ומריבה סיים את כתיבתו ב-1627 והיצירה הופיעה בדפוס לראשונה בההדרתה של חוה טורניאנסקי.

יידיש באיטליה

ספר זה[2] הוא פרי עבודתן של חוה טורניאנסקי ופרופסור אריקה טים מאוניברסיטת טריר (Trier) בגרמניה, ובשיתופה של תלמידתן פרופ' קלאודיה רוזנצווייג-קופפר, מציג רישום מפורט, מבואר ומאויר של כל מה שהגיע לידינו מאיטליה ביידיש. ספר זה הוא ניסיון רישום מרוכז ראשון של כל מה שנכתב או נדפס ביידיש בערי צפון איטליה מאמצע המאה ה-16 ועד ראשית המאה ה-17, בשעה שיהודים אשכנזים שהתיישבו שם המשיכו לדבר, לקרוא ולכתוב ולהדפיס ביידיש. בתקופה זו העמידה השלוחה האשכנזית באיטליה את מיטב היצירה ביידיש בת הזמן, ודפוסיה, היפים במיוחד, נפוצו בפזורה האשכנזית כולה. הספר כתוב בנוסחים מקבילים באנגלית ובאיטלקית, ולכל פריט בו מתלווה הסבר, הפניות ביבליוגרפיות ואיור אחד או איורים אחדים. בספר זה פורסם גם מאמרה של טורניאנסקי.[3]

גליקל

טורניאנסקי תרגמה וההדירה את זכרונותיה של גליקל מהמלין.[4] הזיכרונות שכתבה ביידיש, לשון דיבורה, גליקל בת לייב (הידועה יותר כגליקל האמל או גליקל פון המלין), שנולדה בהמבורג ב-1645 ונפטרה במץ ב-1724, הם תעודה היסטורית נדירה הפותחת לפנינו צוהר לעולמה של אישה יהודייה בעת החדשה המוקדמת. גליקל התחילה לכתוב את זיכרונותיה בעקבות מות בעלה, אבי ארבעה עשר ילדיה (ששניים מהם נפטרו בגיל הרך) בתום שלושים שנות נישואין, והמשיכה לרשום את קורותיה ולסקור את הנעשה בסביבתה עוד שנים רבות לאחר מכן. בחיבור שהועידה לילדיה ארגה גליקל יחדיו את האישי, המשפחתי והציבורי, הוסיפה סיפורים ואגדות לשם המחשה והנאה, ונתנה ביטוי לא רק להרהוריה ולרחשי לבה אלא גם למערכת דעותיה ואמונותיה. כך העמידה לנו מסמך היסטורי-ספרותי מיוחד במינו המתאר הן את קורותיה ואת עולמה הרוחני של אישה עברייה בת המאה ה-17, הן את דמותה והוויית חייה של החברה שבה צמחה ופעלה.

זיכרונותיה של גליקל לא נשתמרו בכתב ידה אלא בשתי העתקות שהעתיק אחד מבניה. על-פי העתקות אלה פורסמו הזיכרונות בלשון המקור לראשונה בשנת 1896, ומאז זכו לתרגומים, לרוב חלקיים ובמידות שונות של נאמנות למקור, לכמה שפות. תרגום עברי ראשון, של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', ראה אור ב-1929. בספר 'גליקל, זכרונות 1691–1719', הועמד בעמוד הימיני הטקסט המקורי ביידיש, בדוק ומתוקן על פי כתב היד, ומולו, בעמוד השמאלי – תרגומו לעברית. במבואה המקיף דנה טורניאנסקי בגליקל ובעולמה, במבנה חיבורה, בנסיבות כתיבתו ובאורחותיה, במקורות השראתה של המחברת, באופי כתיבתה האישית, במודעותה ל'אני' העצמי שלה, בהשקפת עולמה ובדרכי הצגתה את המציאות. היא בוחנת את מקום הכתיבה וזמנה, את הרקע ההיסטורי והתרבותי. כן נבחנים במבוא גלגולי החיבור מן הכתב אל הדפוס והמשך חייו בתרגום, בעיבוד ובמחקר. פרק מיוחד על לשונה של גליקל, שכתבה פרופסור אריקה טים, מסיים את המבוא.

מהדורתה של טורניאנסקי כוללת יותר משלושת אלפים הערות הבאות לזהות את הדמויות הנזכרות בזיכרונות של גליקל ואת הקשרים ביניהן, לבאר ולתעד את האירועים ההיסטוריים המתוארים, לבחון ולפרש את המקורות הלשוניים, הסגנוניים והספרותיים של המחברת, להתחקות אחר דעותיה ואמונותיה, אחר השכלתה וידיעת הלשונות שלה, ואחר אמינות דבריה. עוד נלווים למהדורה אילנות יוחסין, צילומי תעודות ומסמכים, ואיורים רלוונטיים אחרים. בזכות מהדורתה של זיכרונות גליקל זכתה חוה טורניאנסקי בפרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2006.

ליצירתה של גליקל הקדישה טורניאנסקי עיונים נוספים.[5]

בין קודש לחול, חינוך והשכלה במזרח-אירופה

ספר זה [6] ראה אור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, לאחר שבמסגרת יחידה 6 ('עולם התורה בפולין') של הקורס הנזכר עסק דוד אסף בהרחבה בישיבות פולין, באה יחידה 7 לדון בחינוכו והשכלתו של הציבור הרחב, של הנשים והילדים ושל הגברים שלא למדו בישיבה. ביחידה זו בוחנת טורניאנסקי את החינוך הבלתי פורמלי שנקנה במסגרת הבית, המשפחה והקהילה, את הלימוד הפורמלי של הבנים במסגרת ה'חדר', ואת חינוך הבנות על מסגרותיו. בין היתר נידונים כאן תפקידיה של יידיש לעומת עברית בחינוך בכללותו, המגמה הדידקטית של ספרות יידיש בכלל, והקורפוס הספרותי המסועף שהועמד ביידיש לצורך הרחבת דעתו, הדרכתו המוסרית והנאתו האסתטית של 'עמך'.

יידיש והתנ"ך

תפקידה המכריע של היידיש בהפצת ידיעת המקרא, הפרשנות והמדרש בתחום התרבות האשכנזי בא לידי ביטוי לא רק בלימוד החומש ב'חדר' אלא במגוון עשיר של יצירות: תרגומים למיניהם – חלקיים או מלאים, בפרוזה או בחרוזים, מילוליים וצמודים לטקסט או מורחבים באמצעות שימוש במקורות פרשניים ומדרשיים מעטים או רבים; שירה אפית מתוחכמת הנוטלת יסודות מספרות הסביבה; פרוזה דרשנית המגיעה לשיאה בספר 'צאינה וראינה' – הספר הפופולרי ביותר ביידיש בכל הדורות; המחזה המקראי המכונה "פורים שפיל", ועוד. מאמרים אחדים של טורניאנסקי עוסקים בנושאים אלה.[7]

שירים "היסטוריים"

חלק ממחקרה של טורניאנסקי מוקדש לסוגת השירים ה"היסטוריים" ביידיש. השירים הללו נועדו להפיץ מידע על אירועים אקטואליים שונים מיד בתום התרחשותם, ותפקידם דומה לתפקידו של העיתון בימינו. יחד עם פרופ' חנא שמרוק אספה טורניאנסקי כחמישים שירים מסוג זה שנדפסו במאות ה-17 וה-18 ורובם המכריע הגיע לידינו בעותק אחד ויחיד. השירים עוסקים באירועים שהתרחשו בקהילות שונות על פני הפזורה האשכנזית – גרמניה, פולין-ליטא, בוהמיה, מורביה והולנד, מאמסטרדם ומץ במערב ועד וילנה ואומן במזרח. האירועים המתוארים ברוב השירים הם שריפות ומגיפות, התרחשויות בשעת מצור ומלחמה, רדיפות וגירושים, עלילות דם, משפטים והוצאות להורג, אסונות טבע ומקרים רעים אחרים, ואף מותם של אישים ידועים. על חלק מן האירועים אין לנו מידע ממקור אחר, ועל חלקם מוסיפים לנו השירים מידע חדש או התבוננות אחרת. למחקר הסוגה שייכים מאמרים אחדים של טורניאנסקי.[8]

דו-לשוניות בתרבות האשכנזית

פנים רבות ומגוונות לקיום יחדיו של שתי הלשונות, עברית ויידיש, בחייה של החברה האשכנזית, בתרבותה וביצירה הספרותית שלה. הקשרים בין שתי השפות והשפעתן ההדדית כפי שהם באים לידי ביטוי בספרות נידונים במאמרים הבאים:

  • "היצירה הדו-לשונית באשכנז – קווים לאופיה", דברי הקונגרס העולמי הששי למדעי היהדות ד (תש"ם), עמ' 85–99.
  • "ה'בענטשערל' והזמירות ביידיש", עלי ספר י (תשמ"ב), עמ' 51–92.
  • "התרגומים הראשונים של 'ספר הישר' ליידיש", תרביץ נד (תשמ"ה), עמ' 567–620.
  • "בין לשון הקודש ללשון אשכנז בשיר הדו-לשוני "אשליך יגון ואנחה", מסורות, כרך ט-י-יא (ספר היובל לגדעון גולדנברג), ירושלים ה'תשנ"ז, עמ' 421–441.
  • “Les langues juives dans le monde ashkenaze traditionel”, Mille ans de cultures ashkenazes, Ouvrage dirige par J. Baumgarten, R. Ertel, I. Niborski, A. Wiewiorka; [Paris] 1994, pp. 419–426.

מחקרים נוספים

טורניאנסקי עסקה במקצת גם בספרות יידיש החדשה. מאמרה הראשון הוקדש לפואמה "מאָניש", יצירתו הראשונה ביידיש של יצחק לייבוש פרץ, שהיא למעשה השיר הראשון על אהבה בהווה בספרותנו החדשה בשתי הלשונות, עברית ויידיש. בפואמה ובגלגוליה, המגלים את עמדתו המשתנה של פרץ לנושא האהבה וליכולת הביטוי של יידיש עוסק אחד ממאמריה[9].

עוד לפני המחצית השנייה של המאה ה-19 – זמנם של מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם וי"ל פרץ – נשכח חלק ניכר מספרות יידיש שנכתבה במאות הקודמות. מחקרים ראשונים על תולדותיה של ספרות זו התחילו להופיע בעשורים הראשונים של המאה העשרים. דיוניהם וגילוייהם, כמו גם המובאות המקיפות שהביאו לאיור הדיון השפיעו על אחדים מסופרי יידיש בני הזמן ושימשו להם מקור השראה. ליצירות שנכתבו בעקבות זאת על ידי שני יוצרי יידיש מרכזיים – המשורר אברהם סוצקבר והסופר יצחק בשביס-זינגר מוקדשים שני מאמרים של חוה טורניאנסקי.[10]

ספר יובל לכבודה

ספרים שכתבה

  • (With Erika Timm) Yiddish in Italia. Manuscripts and Printed Books, Associazone Italiana Amici dell'Università di Gerusalemme, Milano 2003 (English and Italian).

ספרים שערכה

  • פֿון אונדזער ייִדישער ליטעראַטור, לייענבוך פֿאַרן לימוד פֿון ייִדיש, רעדאַגירט פֿון חוה טורניאַנסקי, וועלטראַט פֿאַר ייִדיש און ייִדישער קולטור, תל אביב תש"ם 1980; מהדורה שנייה תשמ"ג / 1983.
  • ייִחוס פֿון ליד / ייחוסו של שיר - לכבוד אברהם ווער. עורכים: ד' סדן, י' אברך, ח' טורניאנסקי, ח' שמרוק. הוצאת ועד היובל, תל אביב 1983.
  • Studies in Yiddish Literature and Folklore, Research Projects of the Institute of Jewish Studies, Monograph Series 7, The Hebrew University (Jerusalem 1986).
  • כמנהג אשכנז ופולין, ספר יובל לחנא שמרוק, עורכים: ישראל ברטל, חוה טורניאנסקי, עזרא מנדלסון, ירושלים 1993.
  • די ייִדישע ליטעראַטור אין נײַנצעטן יאָרהונדערט, אַנטאָלאָגיע פֿון ייִדישער ליטעראַטור-פֿאָרשונג און קריטיק אין ראַטן-פֿאַרבאַנד, אָפּקלײַב און פֿאָרוואָרט: חנא שמערוק, רעדאַקציע: חוה טורניאַנסקי, ירושלים תשנ"ג.
  • חנא שמרוק, עיירות וכרכים: פרקים ביצירתו של שלום עליכם בעריכת חוה טורניאנסקי, ירושלים, מאגנס, תש"ס.
  • מווילנה לירושלים, מחקרים בתולדותיהם של יהודי מזרח אירופה מוגשים לפרופסור שמואל ורסס, עורכים: דוד אסף, ישראל ברטל, אבנר הולצמן, חוה טורניאנסקי, שמואל פיינר, יהודה פרידלנדר. ירושלים תשס"ב

מאמרים נבחרים

  • "שיר הוויכוח היהודי וגילגולו באשכנז", הספרות 32 (1983), עמ' 2–12.

[נוסח באנגלית]: “The Evolution of the Poetical Contest in Ashkenaz”, Studies in Yiddish Literature and Folklore, Research Projects of the Institute of Jewish Studies, Monograph Series 7, The Hebrew University of Jerusalem, Jerusalem 1986, pp. 60–98. [נוסח בגרמנית]: “Die Evolution des Streitgedichtes in Ashkenas”, Hebräische Beiträge zur Wissenschafts des Judentums deutsch angezeigt, Jahrgang III-IV (1987-1989), pp. 65-79.

  • "צרור אגרות ביידיש מירושלים משנות השישים של המאה השש-עשרה", שלם, ד (תשמ"ד), עמ' 149–210. נוסח מקוצר: "אַ בינטל ייִדישע בריוו פֿון ירושלים אין 16טן יאָרהונדערט", ייִדיש-ליטעראַטור אין מדינת ישראל - אַנטאָלאָגיע, תל אביב 1991, עמ' 370–379.
  • "הספרות הדידאקטית ביידיש באמשטרדם (1699–1749)", מחקרים על תולדות יהדות הולנד, ד (תשמ"ה/1984), עמ' 163–177.
  • "התרגומים הראשונים של 'ספר הישר' ליידיש", תרביץ נד (תשמ"ה), עמ' 567–620.
  • "הדרשה והדרשה בכתב כמתווכות בין התרבות הקאנונית והקהל הרחב",בתוך: ב"ז קדר (עורך), התרבות העממית, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים תשנ"ו, עמ' 196-183 .
  • "מיידלעך אין דער אַלטייִדישער ליטעראַטור", ייִדישע פֿילאָלאָגיע, יובל-שריפֿט לכּבֿוד עריקאַ טים, אַרויסגעגעבן פֿון וואַלטער רעל און שמעון נויבערג, טיבינגען 1999, זז' 7–20.
  • (עם יעקב אלבוים) "מוסר בעלי בתים: ספר סם חיים לר' אברהם אשכנזי אפיטיקר מלודמיר", על בריאה ועל יצירה במחשבה היהודית, ספר היובל לכבודו של יוסף דן במלאת לו שבעים שנה, עורכים רחל אליאור ופטר שפר, Tübingen: Mohr Siebeck, 2005, עמ' 111–145.
  • “Yiddish Literature in Frankfurt am Main”, in: Jüdische Kultur in Frankfurt am Main von den Anfängen bis zur Gegenwart, hrsg. von Karl E. Grözinger. Wiesbaden 1997, 273–285.
  • Yiddish Literature before 1800", The Yivo Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, New Haven & London 2008, Vol. 2, pp. 2059–2065
  • "Yiddish and the Transmission of Knowledge in Early Modern Europe", JSQ Jewish Studies Quarterly, 15 (2008) No. 1, pp. 5–18

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר מסה ומריבה לר' אלכסנדר בר' יצחק פאפין הופין, שפ"ז/1627, ההדירה לפי כתב-היד של המחבר והוסיפה מבוא וביאורים חוה טורניאנסקי, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית / האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ה.
  2. ^ (With Erika Timm) Yiddish in Italia. Manuscripts and Printed Books, Associazone Italiana Amici de’ll Universita di Gerusalemme, Milano 2003. (English and Italian)
  3. ^ * “Special Traits of Yiddish Literature in Italy”, in: Chava Turniansky and Erika Timm, Yiddish in Italia. Manuscripts and Printed Books, Milano 2003, pp. 191–196. (Italian version: “Aspetti particolari della letteratura Yiddish in Italia”, idem, pp. 197–203).
    • “La letteratura yiddish nell’Italia del Cinquecento”, in: Il mondo yiddish: saggi, a cura di Elena Mortara Di Veroli e Laura Quercioli Mincer, La rassegna mensile de Israel, Vol. LXII, N. 1–2, Roma 1996, pp. 63–92
    לתחום הנדון שייך גם המאמר: "'פאריז אונ' וויענה' – מספרות יידיש באיטליה במאה ה-16", חוליות 4 (1997), 29–37.
  4. ^ גליקל, זיכרונות 1691–1719, ההדירה ותרגמה מיידיש חוה טורניאנסקי, ירושלים: מרכז דינור לחקר תולדות ישראל – האוניברסיטה העברית בירושלים, מרכז שזר לתולדות ישראל, 2006.
  5. ^ * "באַשרײַבונגען פֿון געשעענישן אין גליקל האַמעלס זכרונות", די גאָלדענע קייט 134 (1992), עמ' 35–40.
    • "וועגן די ליטעראַטור-מקורים אין גליקל האַמעלס זכרונות", כמנהג אשכנז ופולין: ספר יובל לחנא שמרוק, ירושלים 1993, עמ' 178-153. [נוסח עברי מורחב]: "הסיפורים ביצירתה של גליקל האמל ומקורותיהם", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, טז (תשנ"ד), עמ' 41–65. נוסח מתוקן בגרמנית:
    “Die Erzählungen in Glikl Hamelns Werk und ihre Quellen”, in: Christiane E. Müller and Andrea Schatz (eds.), Der Differenz auf der Spur: Frauen und Gender in Ashkenaz, Berlin: Metropol, 2004, pp. 121–148.
    • "צו וואָסער ליטעראַרישן זשאַנער געהערט גליקל האַמעלס שאַפֿונג?", דברי הקונגרס העולמי האחד-עשר למדעי היהדות, ירושלים תשנ"ד, חטיבה ג', כרך שלישי, עמ' 283–290.
    • "דמות האישה בזכרונותיה של גליקל האמל", ארוס אירוסין ואיסורין (עורכים ישראל ברטל וישעיהו גפני), ירושלים 1998, 177–191.
    • "דער לשון-קודש-קאָמפּאָנענט אין גליקלס ווערק ווי אַן עדות אויף איר בילדונג"Röllwagenbüchlein, Festschrift für Walter Röll zum 65. Geburtstag, Herausgegeben von Jurgen Jaehrling, Uwe Mewes und Erika Timm, Tübingen 2002, pp. 433–441
    • “Glikls Werk und die zeitgenossische jiddische Literatur”, Die Hamburger Kauffrau Glikl: Jüdische Existenz in der Frühen Neuzeit, Monika Richarz (Hrsg), Hamburg 2001, 68–90.
  6. ^ בין קודש לחול, חינוך והשכלה במזרח-אירופה, יחידה 7 בחטיבה ב' [לשון וספר] של הקורס: פולין – פרקים בתולדות יהודי מזרח-אירופה ותרבותם, האוניברסיטה הפתוחה, 1994.
  7. ^ * "שתי שירות אפיות ביידיש על ספר יהושע", תרביץ נא (תשמ"ב), עמ' 589–632.
    • "מחקר השירה האפית ביידיש על המקרא", ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות 27 (תשמ"ז), עמ' 27–39.
    • "לתולדות ה'טייטש-חומש' – 'חומש מיט "חיבור", עיונים בספרות, דברים שנאמרו בערב לכבוד דב סדן במלאת לו שמונים וחמש שנה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ח, עמ' 21–58.
    • "'מקרא מפורש' לאליעזר זוסקינד רודלסום, ספר יוצא דופן ללימוד החומש ביידיש", בתוך: שרה יפת (עורכת), המקרא בראי מפרשיו: ספר זיכרון לשרה קמין, ירושלים תשנ"ד, עמ' 497–517.
    • "עיניו ככוכבים, שׂערו כזהב: יוסף הצדיק בשיר קדום ביידיש", תרביץ, עו (תשס"ז), עמ' 471–500.
    • "נוסח משכילי של 'צאינה וראינה' - כתב-יד בלתי-ידוע של הרץ הומברג", הספרות ב (1971), עמ' 835–841.
    • "איבערזעצונגען און באַאַרבעטונגען פֿון דער 'צאינה וראינה'", ספר דב סדן, ירושלים תשל"ז, עמ' 165–190.
    • "הלימודים בחדר בעת החדשה המוקדמת", ה'חדר' – מחקרים, תעודות, פרקי ספרות וזיכרונות (שם זמני), עורכים עמנואל אטקס ודוד אסף, עמ' 3–35 (בדפוס)
    • “On Old-Yiddish Biblical Epics", International Folklore Review, 1991, pp. 26–33.
    • “La pedagogia dell’insegnamento della Bibbia nell’Europa orientale”, in: Sergio J. Sierra (ed.), La lettura ebraica delle Scriture, Edizione Dehoniane Bologna, Bologna 1995, pp. 329–348.
    • “Reception and Rejection of the Yiddish Renderings of the Bible”, The Bible In/And Yiddish, Edited by Shlomo Berger, Amsterdam 2007, pp. 7–20
    • "Tsene-rene" (with Jacob Elbaum), The Yivo Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, New Haven & London 2008, Vol. 2, pp. 1912–1913.
    • “Ze'enah U'Re'enah”, in: Jewish Women, A Comprehensive Historical Encyclopedia, 2006 Jewish Women's Archive Inc. [CD]
  8. ^ * “Yiddish Song as Historical Source Material: Plague in the Judenstadt of Prague in 1713”, Jewish History, Essays in Honour of Chimen Abramsky, London 1988, pp. 189–198.
    • “Yiddish 'Historical' Songs as Sources for the History of the Jews in Pre-partition Poland”, Polin, A Journal of Polish-Jewish Studies, Vol. 4 (1989), pp. 42–52 (= Polish version: “Piesni 'historyczne' w jezyku jidysz jako zrodlo do dziejow Zydow w Polsce przedrozbiorowej”, Zydzi w dawne Rzeczypospolitej, Wroclaw-Warszawa-Krakow 1991, pp. 297–305).
    “*The Events in Frankfurt am Main (1612–1616) in Megillas Vints and in an Unknown Yiddish 'Historical' Song”, in: Michael Graetz (Herausgeber), Schöpferische Momente des europäischen Judentums, Heidelberg: Universitatverlag C. Winter, 2000.
    • "אַן אומבאַקאַנט 'היסטאָריש' ליד וועגן די געשעענישן אין פֿראַנקפֿורט דמיין (1612–1616)", דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות, ירושלים תשמ"ו, עמ' 423–428.
  9. ^ * "די גילגולים פֿון פּרצעס 'מאָניש'", די גאָלדענע קייט 52 (1965), עמ' 205–224.
  10. ^ * סוצקעווער און אַלטייִדיש", ייִחוס פֿון ליד / יחוסו של שיר, לכּבֿוד אַבֿרהם סוצקעווער, תל אביב 1983, עמ' 62–88. “The Sources of Yitzkhok Bashevis-Zinger's Der sotn in Goray” in: Isaac Bashevis Singer: His Work and His World, edited by Hugh Denman, Leiden-Boston 2002, 243–264


הקודם:
אוריאל סימון, מנדל פיקאז', משה קוסובסקי 		פרס ביאליק לחכמת ישראל
במשותף עם יוסף גורני
2006 		הבא:
דוד ויטל, עזרא מנדלסון
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29519469חוה טורניאנסקי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חוה_טורניאנסקי&oldid=1518334"