אבן ח'לדון

אנדרטה לאבן ח'לדון בתוניסיה

עבד א-רחמן אבן ח'לדון (בערבית: أبو زيد ولي الدين عبد الرحمن بن محمد بن خلدون الحضرمي, תעתיק מדויק: אבו זיד ולי אלדין עבד אלרחמן בן מחמד בן ח'לדון אלחצ'רמי) (27 במאי 1332 - 19 במרץ 1406) היה היסטוריון והיסטוריוגרף ערבי בולט ומפורסם, הנחשב לאחד ממבשרי הדרך של ההיסטוריוגרפיה וחקר הסוציולוגיה והכלכלה. חיבורו המפורסם ביותר הוא מוקדימה (ראו בהמשך).

אבן ח'לדון נולד בתוניס למשפחת אריסטוקרטיה מוסלמית שהייתה מצאצאי מנהיגי כיבוש ספרד. לאחר שהשלים את לימודיו שימש בשירותם של שליטים מוסלמיים רבים הן באזור המגרב והן בגרנדה שבממלכת גרנדה (כיום בספרד) ופעל כפוליטיקאי, יועץ, ואף מדריך לשליט צעיר (מוחמד החמישי בגרנדה). משלא נחל הצלחה רבה בכל אלה פנה לעסוק בתחום שעניין אותו יותר מכול, מדע ההיסטוריה. במהלך שהות בטירה מבודדת בהרי אלג'יריה בשנת 1377 החל אבן ח'לדון לכתוב את יצירת המופת שלו, "אקדמות למדע ההיסטוריה", או בקיצור ה"מוקדימה" ("אקדמות"), אותה המשיך לכתוב בעיר תוניס (שאליה עבר לשם עיון בספרים שנדרשו לו להשלמת הספר).

אחרי פרוץ מגפה בתוניס עקר למצרים. החל משנת 1383 ועד מותו בשנת 1406 שימש אבן ח'לדון בתפקידים שיפוטיים שונים בעיר קהיר, אולם אף בתקופה זו, שבה היה רחוק מהמגרב, הקרינו האזור ורוחו על חייו ויצירתו.

הספר "אקדמות למדע ההיסטוריה" מהווה בחינה מקיפה של הגורמים המשפיעים על החברה והתפתחותה תוך סקירה ובחינה של גורמים אלה לאורך דורות החיים הערביים שקדמו לתקופתו של אבן ח'לדון. כך למשל הוא עוסק בתרבות הבדואית ובהתפתחותה (חלק שני), בממשלות, במלוכה ובמשרות השלטון (חלק שלישי), ואף במדעים לסוגיהם (חלק שישי).

חשיבותו של הספר נובעת הן מהיותו ספר ההיסטוריה הראשון שנכתב על ידי היסטוריון העושה מאמץ לפעול על פי קריטריונים "מדעיים" ולהבדיל עובדות מבדיות, והן בשל העובדה שהוא מהווה ספר ראשון מסוגו (ובוודאי כזה שהקדים את זמנו) העוסק במדעי החברה, תורת החברה ותורת ההנהגה והשלטון, דיסציפלינות אשר חקירתן הנרחבת החלה רק כמאה וחמישים שנה לאחר זמנו (כך למשל מקיאבלי במאה ה-16, הובס במאה ה-17). רק במהלך המאה התשע עשרה יחלו היסטוריונים אירופיים בכתיבת היסטוריה "מדעית" כדוגמת זו של אבן ח'לדון, כאשר לאופולד פון רנקה ייסד את הדיסציפלינה בגרמניה.

הספר תורגם לעברית על ידי עמנואל קופלביץ ונדפס לראשונה בשנת 1966 בהוצאת מוסד ביאליק.

ניתן לזהות את השפעתו של אבן ח'לדון על כותבים מודרניים בתחומי מדעי החברה. לדוגמה, ארנסט גלנר שילב את ה"מודל" של אבן ח'לדון אודות המחזוריות של שושלות בדואיות עם מודל של דייוויד יום כדי ליצור מודל המשלב מחזורים פוליטיים ודתיים בחברות אסלאמיות מזרח-תיכוניות. בדומה, המודל של מנסור אולסון (Mancur Olson) על ההבדל בין בנדיט נייד לבנדיט נייח (Stationary vs. Roving Bandit) הושפע מאבן ח'לדון. יש אף המייחסים את הרעיון הדיאלקטי לאבן חלדון, אשר קדם בשימוש בו, ולמעשה בהמצאתו, להוגים מאוחרים דוגמת הגל וקרל מרקס.

לקריאה נוספת

• עבד אל רחמן אבן ח'לדון, אקדמות למדע ההיסטוריה ("מקדמה"), הוצאת מוסד ביאליק, 1966, הדפסה שנייה 2002.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבן ח'לדון בוויקישיתוף