פורטל:שחמט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכהפורטל שחמט
שחמט הוא משחק לוח אסטרטגי, המשוחק על ידי שני שחקנים. זהו אחד מהמשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין ל-. המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחת. מקורותיו של משחק השחמט לוטים בערפל ושנויים במחלוקת, והמצאתו יוחסה לאימפריות שונות של העולם העתיק בסין, בהודו, מצרים או פרס. ככל הנראה, מוצאו של השחמט ממשחק הלוח ההודי צ'טורנגה, שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין, שוגי ביפן, ג'נגי בקוריאה ומקרוק בתאילנד ובקמבודיה. טענות שונות כאילו שורשו של המשחק עתיק בהרבה שגויות ככל הנראה. התפשטותו המהירה החלה מן המאה השביעית, ללא אזכורים כלשהם בספרות לפני כן, המעידים על כך שהומצא בסמוך לתקופה זו. |
עריכהמאמר נבחר
הטורקי היא מכונה שפעלה משלהי המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19, ונטען שהיא מסוגלת לשחק שחמט באופן אוטומטי. שנים לאחר מכן הוּכחה כתרמית.
הטורקי נבנה והוצג על ידי הברון האוסטרו-הונגרי וולפגנג פון קמפלן (1734-1804) בשנת 1769, כדי להרשים את הקיסרית מריה תרזה. נוצר הרושם שמנגנון המכונה מסוגל לשחק שחמט ברמה גבוהה מול יריב אנושי, וכמו כן לפתור במהירות את חידת מסע הפרש, חידה שדורשת מהשחקן להניע את הפרש כך שיגיע לכל אחת ממשבצות לוח השחמט בדיוק פעם אחת.
המכונה התפרסמה כאוטומט, ואת שמה – הטורקי – קיבלה משום המראה שלה. הטורקי היה למעשה אשליה מכנית, שאיפשרה לאמן שחמט להתחבא בתוכה ולהפעיל את המכונה. בעזרת שחמטאי מוכשר המכונה ניצחה במרבית המשחקים שבהם שיחקה. המכונה הוצגה באירופה ובאמריקה במשך למעלה מ-80 שנה עד להריסתה בשריפה בשנת 1854, ובין היתר ניצחה את נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין.
בזכות הפופולריות של הטורקי והמסתורין שאפף אותו, מספר המצאות וחיקויים קיבלו השראה מהטורקי, ביניהם חיקויים מכניים ותוכנות שח.
עריכהפתיחה נבחרת
|
הגנת אלכין שייכת לסוג הפתיחות בשחמט ברגלי של המלך, בהן השחור אינו מגיב בצורה ישירה, אלא בדרך עקיפה. בסוג פתיחות זה (ההתמודדות העקיפה) כלולות גם הגנת קארו-קאן, ההגנה הסיציליאנית וההגנה הצרפתית.
עריכהתמונה נבחרת
שחמט לואיס הוא אוסף כלי שחמט מימי הביניים.
עריכההידעת?
במשך 29 שנים היו שחמטאיות גאורגיות אלופות העולם בשחמט. בתחילה נונה גפרינדשווילי במשך 16 שנים, משנת 1962 ועד שנת 1978 (סגניתה במשך שלוש קדנציות רצופות הייתה אלה קושניר-שטיין) ומשנת 1978 במשך 13 השנים הבאות, עד לשנת 1991, מאיה צ'יבורדאנידזה, שהפכה לאלופת העולם לנשים כבר בגיל 17, הצעירה ביותר עד אז (מאז שברה את שיאה הסינית חואו ייפאן, שב-2010, בהיותה בת 16, הפכה לאלופת העולם לנשים).
עריכהערכים מומלצים
מומלצי המכלול: שחמט - חוסה ראול קפבלנקה
נבחרי הפורטל: בובי פישר - יוחנן אפק - כלי שחמט אגדתיים
עריכהכלי משחק נבחר
  פרש הוא כלי במשחק השחמט. שמו של הפרש נובע ישירות מן הפרשים, שהם אנשים המיומנים ברכיבה על סוס. שם הכלי באנגלית הוא knight (אביר). לכל שחקן שני פרשים במשבצות התחתונות הלפני האחרונות (משבצות ז'1 וב'1 ללבן, משבצות ז'8 וב'8 לשחור). הפרש נע שני צעדים בכיוון ישר, ואז צעד אחד בכיוון ניצב, תוך דילוג על כל הכלים שבדרך. יתרונו של הפרש הוא שכלים אחרים לא חוסמים את תנועתו, ובשל כך הוא יעיל במיוחד במצבים סגורים. הפרש יעיל גם בביצוע מזלג (תקיפה של מספר כלים בו זמנית). כמו ערכו של הרץ, גם ערכו של הפרש מוערך בכשניים-שלושה (לרוב שלושה) רגלים. |
עריכהציטוט נבחר
|
שחמטאים לפי מוצא
אלופי העולם בשחמט
פתיחות שחמט
עריכהחידת היום / בעיית היום
עריכהשחמט על ציר הזמן
שחמט על ציר הזמן
היסטוריה מוקדמת
- המאה ה-6 – משחק הצ'טורנגה התפתח למבנהו הנוכחי סביב תקופה זו בהודו
- בסביבות שנת 600 – Karnamuk-i-Artakhshatr-i-Papakan מתייחס למשחק הפרסי של השאתראנג', האב הקדמון של השחמט המודרני.
- בסביבות שנת 720 – השחמט מתפשט לעולם המוסלמי מפרס
- בסביבות שנת 840 – בעיות שחמטאיות מוקדמות ששרדו עד היום. חוברו על ידי הכליף בילה מבגדד
- בסביבות שנת 900 – אזכור של השחמט בעבודה הסינית "ספר הנפלאות" מאת הואן קויי לו
- שנת 997 – הספר המוקדם ביותר המאזכר את משחק השחמט בעולם הנוצרי של מערב אירופה
- שנת 1008 – אזכור של השחמט בצוואה של הרוזן אורגל, עוד אזכור מוקדם.
- המאה ה-10 – אס-סולי כותב את ספר השחמט הראשון שנוקט בגישה מדעית לאסטרטגיה של השחמט.
- סוף המאה ה-10: נכנסות לשימוש ערוגות שחורות ולבנות על לוח השחמט.
- שנת 1173 – תיעוד ראשון של רישום בשיטה האלגברית של משחקי שחמט
- שנת 1283 – אלפונסו העשירי מחבר ספר שחמט ומשחקי שולחן עם אוסף נרחב של בעיות שחמטאיות
- סוף המאה ה-13 – הרגלי יכול לצעוד מהלך שתי ערוגות במסע הראשון
- סוף המאה ה-14 – נכנס לשימוש חוק ההכאה דרך הילוכו
- שנת 1422 – כתב יד מקרקוב קובע את החוק שאירוע פט מהווה תיקו במשחק
- שנת 1471 – כתב היד מגטינגן הוא הספר הראשון שעוסק אך ורק בשחמט.
- שנת 1474 – ויליאם סקסטון מפרסם את הספר The Game and Playe of Chesse ספר השחמט הראשון באנגלית
- שנת 1475 – שחמט מאהבה – משחק השחמט הראשון במתכונת המודרנית, נכתב כשיר בו כל שורה מתארת מסע של הלבן, השנייה של השחור והשלישית של השופט במשחק עד לסיום המשחק לאחר 21 מסעים.
- שנת 1497 – לוצנה מפרסם את העבודה האירופאית הראשונה על פתיחות בשחמט
- שנת 1561 – רוי לופס דה סגורה טובע את המילה גמביט לתיאור הקרבה בפתיחת המשחק
- שנת 1690 – הפתיחות מסווגות באופן שיטתי על ידי מסמך לוזאן
היסטוריה מודרנית
- שנת 1744 – פרנסואה אנדרה פילידור משחק משחק עוור נגד שני יריבים בפריז
- שנת 1763 – ויליאם ג'ונס ממציא את קאיסה, מוזת השחמט.
- שנת 1769 – הברון וולפגנג פון קמפלן בונה את הטורקי
- שנת 1783 – פרנסואה אנדרה פילידור משחק משחק עוור נגד שלושה יריבים
- שנת 1802 – ספר השחמט הראשון מאמריקה, שחמט בקלות, מאת ג. הומפריס
- שנת 1813 – עיתון מליברפול מדפיס את טור השחמט הראשון בעולם
- שנת 1824 – התחרות הראשונה בבריטניה לשחמט בכתב, בין לונדון לאדינבורו
- שנת 1830 – תיעוד ראשון של שחמטאית בעידן המודרני
- שנת 1834 – דו-קרב בינלאומי ראשון – אלכסנדר מקדונל מאירלנד נגד לואי שארל דה לה בורדונה מצרפת התקיים במועדון השחמט של ווסטמינסטר, לונדון
- שנת 1843 – מתקיים דו-קרב הווארד סטאונטון נגד הנרי תומאס באקל באקל מנצח +6 =1 לאחר שקיבל מסטאונטון יתרון של רגלי ומסע
- שנת 1843 – מתקיים דו-קרב הווארד סטאונטון נגד פייר סט. אמאנד
- שנת 1843 – מתקיים דו-קרב ג'ון קושראן נגד פייר סט. אמאנד +6 -4 =1
- שנת 1845 – שימוש בטלגרף כדי להעביר מסעי שחמט בין לונדון ופורטסמוט
- שנת 1846 – ביטאון גרמני ראשון – Deutsche Schachzeitung
- שנת 1846 – מתקיים דו-קרב הווארד סטאונטון נגד ברנרד הורביץ
- שנת 1849 – נתנאל קוק יוצר את כלי השחמט מדגם סטאונטון
- שנת 1851 – תחרות בינלאומית ראשונה מתקיימת בלונדון – הזוכה הוא אדולף אנדרסן
- שנת 1852 – לראשונה נעשה שימוש בשעון חול לקצוב את זמן המסעים
- שנת 1857 – קונגרס שחמטאי ראשון באמריקה, שם מנצח פול מורפי בן ה-20
- שנת 1857 – נוסד איגוד השחמט הבריטי
- שנת 1858 – קונגרס השחמט של קליפורניה נערך בסן פרנסיסקו והמנצח הוא סלים פרנקלין
- שנת 1859 – פול מורפי מוכרז כאלוף העולם הלא רשמי לאחר שנתיים של משחקים בינלאומיים
- שנת 1861 – משחקים באמצעות כבל טרנס תת-ימי בין דובלין לליברפול
- שנת 1861 – דו-קרב בלונדון בין אדולף אנדרסן לאיגנץ קוליש – אנדרסן מנצח 4–5
- שנת 1862 – תחרות ראשונה בגרמניה, דיסלדורף. מנצח מקס לנגה
- שנת 1862 – תחרות בלונדון, מנצח אדולף אנדרסן
- שנת 1862 – דו-קרב בין לואיס פאולסן לאדולף אנדרסן על תואר אלוף העולם. אנדרסן שמר על תוארו לאור תוצאת התיקו.
- שנת 1867 – הנהגת שעוני שחמט מכניים במשחקים תחרותיים
- שנת 1867 – תחרות בפריז, מנצח איגנץ קוליש
- שנת 1870 – תחרות בינלאומית ראשונה בגרמניה – באדן באדן, מנצח אדולף אנדרסן
- שנת 1871 – דורנד מפרסם ספר ראשון על סיומי שחמט
- שנת 1873 – לראשונה נעשה שימוש בציון נוישטל
- שנת 1873 – תחרות בינלאומית ראשונה באוסטריה – המנצח וילהלם שטייניץ
- שנת 1877 – נוסד איגוד השחמט הגרמני
- שנת 1877 – תחרות בינלאומית בלייפציג – המנצח לואיס פאולסן
- שנת 1878 – תחרות בינלאומית בפריז – המנצח יוהנס צוקרטורט
- שנת 1881 – תחרות בינלאומית בברלין – המנצח ג'וזף הנרי בלקברן
- שנת 1882 – תחרות בינלאומית בווינה – המנצחים וילהלם שטייניץ ושמעון אברמוביץ וינוור
- שנת 1883 – תחרות בלונדון, מנצח יוהנס צוקרטורט
- שנת 1883 – תחרות בנירנברג, מנצח יוהנס צוקרטורט
- שנת 1883 – פיתוח שיטת הסימון של פורסייט FEN
- שנת 1885 – תחרות בהמבורג, מנצח איזידור גונסברג.
- שנת 1886 – דו-קרב רשמי ראשון על אליפות העולם בין וילהלם שטייניץ לבין יוהנס צוקרטורט. שטייניץ ניצח 12.5-7.5 והפך לאלוף העולם הראשון
- שנת 1887 – תחרות בפרנקפורט, מנצח ג'ורג' הנרי מקנזי.
- שנת 1888 – תחרות בברדפורד, מנצח איזידור גונסברג
- שנת 1888 – תחרות בינלאומית ראשונה לשחמט בכתב
- שנת 1888 – אליפות ארצות הברית לשחמט מתחילה
- שנת 1889 – דו-קרב על אליפות העולם בין וילהלם שטייניץ לבין מיכאל צ'יגורין. שטייניץ ניצח 10.5–6.
5
- שנת 1889 – תחרות בינלאומית בניו יורק – המנצחים מיכאל צ'יגורין ומקס וייס
- שנת 1890 – דו-קרב על אליפות העולם בין וילהלם שטייניץ לבין איזידור גונסברג. שטייניץ ניצח 10.5–8.5
- שנת 1890 – תחרות במנצסטר, מנצח זיגברט טאראש
- שנת 1892 – דו-קרב על אליפות העולם בין וילהלם שטייניץ לבין מיכאל צ'יגורין. שטייניץ ניצח 12.5–10.5
- שנת 1894 – עמנואל לאסקר מנצח את וילהלם שטייניץ בדו-קרב על אליפות העולם +10 -5 =4 ונהיה לאלוף העולם השני
- שנת 1894 – תחרות בינלאומית בניו יורק – המנצח וילהלם שטייניץ
- שנת 1895 – תחרות בינלאומית בהייסטינגס – המנצח הרי נלסון פילסבורי
- שנת 1896 – תחרות בנירנברג, מנצח עמנואל לאסקר
- שנת 1896 – עמנואל לאסקר הגן על תוארו נגד וילהלם שטייניץ בדו-קרב על אליפות העולם ולאחר מכן פרש למעשה ממשחקי שחמט למשך שמונה שנים, אותן הקדיש למחקרים מתמטיים.
- שנת 1896 – תחרות בבודפשט, המנצחים רודולף שארושק ומיכאל צ'יגורין.
- שנת 1897 – תחרות בברלין, המנצח רודולף שארושק .
- שנת 1898 – תחרות בווינה, המנצחים הרי נלסון פילסבורי וזיגברט טאראש
- שנת 1899 – לשעוני השחמט צורפו דגלים שנפילתם מסמנת את תום הזמן המוקצה למשחק
- שנת 1899 – תחרות בלונדון, המנצח פרנק מרשל.
- שנת 1899 – תחרות בלונדון, המנצח עמנואל לאסקר.
המאה ה-20
- שנת 1900– תחרות בפריז, המנצח עמנואל לאסקר.
- שנת 1901– תחרות במונטה קרלו, המנצח דוד ינובסקי .
- שנת 1902– תחרות במונטה קרלו, המנצח גזה מארוצי .
- שנת 1902 – דו-קרב בין שחקנים על שתי אניות אמריקאיות משוחק באמצעות הרדיו
- שנת 1903– תחרות במונטה קרלו, המנצח זיגברט טאראש .
- שנת 1904– תחרות בקיימברידג ספרינגס (פנסילבניה) המנצח פרנק מרשל.
- שנת 1904– תחרות בקובורג (גרמניה) המנצחים קורט פון ברדלבן, קרל שלכטר ורודולף סוידרסקי .
- שנת 1904– תחרות בלונדון, המנצח ויליאם אוורט נפייר.
- שנת 1905 – תחרות באוסטנד – המנצח גזה מארוצי .
- שנת 1905 – תחרות בברמן (גרמניה) – המנצחים דוד ינובסקי ופרנק מרשל .
- שנת 1905 – אליפות בריטניה לשחמט – לנשים – מתחילה
- שנת 1906 – תחרות באוסטנד – המנצח קרל שלכטר .
- שנת 1907 – עמנואל לאסקר מנצח את פרנק מרשל בדו-קרב על אליפות העולם שהתקיים במספר ערים בארצות הברית +7 =8 -0
- שנת 1907 – תחרות בברלין– המנצח ריצ'רד טייכמן.
- שנת 1907 – תחרות בקרלסבד– המנצח עקיבא רובינשטיין.
- שנת 1907 – תחרות באוסטנד – המנצח זיגברט טאראש.
- שנת 1908 – עמנואל לאסקר מנצח את זיגברט טאראש בדו-קרב על אליפות העולם +8 -3 =5
- שנת 1908 – תחרות בווינה – המנצחים גזה מארוצי, קרל שלכטר ואולדריך דוראס .
- שנת 1908 – תחרות בפרג– המנצחים קרל שלכטר ואולדריך דוראס .
- שנת 1909 – עמנואל לאסקר מנצח את דוד ינובסקי בדו-קרב על אליפות העולם +8 -0 =3 ולאחר מכן מגן על תוארו נגד קרל שלכטר בתוצאה +1 -1 =8
- שנת 1909– תחרות בסנקט פטרבורג, המנצחים עמנואל לאסקר ועקיבא רובינשטיין.
- שנת 1910 – חוזה ראול קפבלנקה הוא הראשון שמנצח תחרות על (בניו יורק) בתוצאה של 100%
- שנת 1911 – משחק סימולטני מול למעלה מ-100 יריבים
- שנת 1911 – תחרות בסן סבסטיאן המנצח חוזה ראול קפבלנקה
- שנת 1911 – תחרות בקרלסבד– המנצח ריצ'רד טייכמן
- שנת 1912 – תחרות בסן סבסטיאן המנצח עקיבא רובינשטיין
- שנת 1912 – תחרות בפייסטיאן (Piešťany) המנצח עקיבא רובינשטיין
- שנת 1913 – פרסום ספרו רחב היריעה של הרולד מוריי "ההיסטוריה של השחמט"
- שנת 1913 – החרגול הוא הכלי הדמיוני הראשון שהומצא ; מקורו בתקופת הרנסאנס "מלכה מקפצת"
- שנת 1914– תחרות בסנקט פטרבורג, המנצח חוזה ראול קפבלנקה.
- שנת 1914– תחרות בסנקט פטרבורג, המנצח עמנואל לאסקר .
- שנת 1918– תחרות בניו יורק, המנצח חוזה ראול קפבלנקה.
- שנת 1919 –קפבלנקה משחק משחק סימולטני בבית הנבחרים הבריטי מול 39 שחקנים
- שנת 1919– תחרות בהייסטינגס, המנצח חוזה ראול קפבלנקה.
- שנת 1920 – תחרות בברלין– המנצח גיולה ברייר.
- שנת 1920 – תחרות בגטבורג– המנצח ריכרד רטי.
- שנת 1921 – תחרות בבודפשט – המנצח אלכסנדר אלכין
- שנת 1921 – אליפות בריטניה ראשונה לשחמט בכתב
- שנת 1921 – קפבלנקה מנצח את לאסקר באליפות העולם שנערכת בהוואנה +4 -0 =10 והופך לאלוף העולם השלישי
דו-קרב על אליפות העולם בין קפבלנקה ללאסקר, מרץ-אפריל 1921 בהוואנה 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12 13 14 תוצאה 1 חוסה ראול קפבלנקה ½ ½ ½ ½ 1 ½ ½ ½ ½ 1 1 ½ ½ 1 9 2 עמנואל לאסקר ½ ½ ½ ½ 0 ½ ½ ½ ½ 0 0 ½ ½ 0 5
- שנת 1922 – תחרות בהאג- המנצח אלכסנדר אלכין
- שנת 1922 – תחרות בהייסטינגס- המנצח אלכסנדר אלכין
- שנת 1922– תחרות בלונדון, המנצח חוזה ראול קפבלנקה.
- שנת 1922 – תחרות בפייסטיאן – המנצח יפים בוגוליובוב
- שנת 1922 – תחרות בטפליץ שונאו – המנצחים ריכרד רטי ורודולף שפילמן
- שנת 1922 – תחרות בווינה – המנצח עקיבא רובינשטיין
- שנת 1923– תחרות בהייסטינגס, המנצח מקס אויבה .
- שנת 1923 – תחרות בקרלסבד– המנצחים אלכסנדר אלכין, יפים בוגוליובוב וגזה מארוצי
- שנת 1923 – תחרות באוסטרבה– המנצח עמנואל לאסקר
- שנת 1923 – תחרות בווינה – המנצח סבלי גריגורייביץ' טרטקובר
- שנת 1924 – ייסוד פיד"ה ואימוץ כלי סטאונטון כתקניים
- שנת 1924 – תחרות בניו יורק – המנצח עמנואל לאסקר
- שנת 1924 – תחרות במרן (איטליה) – המנצח ארנסט גרינפלד
- שנת 1925 – תחרות בבדן בדן – המנצח אלכסנדר אלכין
- שנת 1925 – תחרות במריינבד- המנצחים עקיבא רובינשטיין ואהרון נימצוביץ
- שנת 1925 – תחרות במוסקבה– המנצח יפים בוגוליובוב
- שנת 1925 – תחרות בפריז – המנצח אלכסנדר אלכין
- שנת 1926 – תחרות בברלין – המנצח יפים בוגוליובוב
- שנת 1926 – תחרות בהנובר – המנצח אהרון נימצוביץ
- שנת 1926 – תחרות בסמרינג – המנצח רודולף שפילמן
- שנת 1926 – תחרות בבודפשט – המנצחים ארנסט גרינפלד ומריו מונטיצ'לי. זו התחרות הראשונה שפיד"ה ארגנה
- שנת 1927 – אולימפיאדת שחמט ראשונה בלונדון ; הונגריה זוכה במקום הראשון, דנמרק במקום השני ובריטניה במקום השלישי
- שנת 1927 – אלכסנדר אלכין מנצח את קפבלנקה בבואנוס איירס בתוצאה +6 -3 =25 והופך לאלוף העולם הרביעי
- שנת 1927 – תחרות בבד נינדורף – המנצחים אהרון נימצוביץ וסבלי גריגורייביץ' טרטקובר
- שנת 1927 – תחרות בניו יורק – המנצח חוזה ראול קפבלנקה
- שנת 1927 – תחרות בלונדון – המנצחים אהרון נימצוביץ וסבלי גריגורייביץ' טרטקובר
- שנת 1928 – אולימפיאדת שחמט שנייה מתקיימת בהאג; הונגריה זוכה במקום הראשון, ארצות הברית במקום השני ופולין במקום השלישי
- שנת 1928 – אליפות העולם לחובבים בהאג- המנצח מקס אויבה
- שנת 1928 – תחרות בבד קיסינגן – המנצח יפים בוגוליובוב
- שנת 1928 – תחרות בברלין – המנצח חוזה ראול קפבלנקה
- שנת 1928 – תחרות בבודפשט – המנצח חוזה ראול קפבלנקה
- שנת 1928 – תחרות בדורטמונד – המנצח פרידריך זאמיש
- שנת 1929 – אלכסנדר אלכין מגן על תוארו מול יפים בוגוליובוב בתוצאה 15.5–9.5
- שנת 1929 – תחרות בבודפשט – המנצח חוזה ראול קפבלנקה
- שנת 1929 – תחרות בקרלסבד – המנצח אהרון נימצוביץ
שנות השלושים
- שנת 1930 – אולימפיאדת שחמט שלישית מתקיימת בהמבורג; פולין זוכה במקום הראשון, הונגריה במקום השני וגרמניה במקום השלישי
- שנת 1930 – תחרות בלייז' – המנצח סבלי גריגורייביץ' טרטקובר
- שנת 1930 – תחרות בסן רמו – המנצח אלכסנדר אלכין (בפער של 3.5 נקודות!)
- שנת 1931 – אולימפיאדת שחמט רביעית מתקיימת בפרג; ארצות הברית זוכה במקום הראשון, פולין במקום השני וצ'כוסלובקיה במקום השלישי
- שנת 1931 – תחרות בברלין – המנצח הרמן שטיינר
- שנת 1931 – תחרות בניו יורק – המנצח חוזה ראול קפבלנקה
תחרות ניו-יורק 1931 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12 תוצאה 1 חוסה ראול קפבלנקה x ½ 1 ½ 1 1 1 1 1 1 1 1 10 2 יצחק קשדן ½ x 1 ½ 1 ½ 1 ½ 1 ½ 1 1 8.5 3 אלכסנדר קויץ' 0 0 x ½ 0 1 1 ½ 1 1 1 1 7 4 הרמן שטיינר ½ ½ ½ x ½ ½ 0 1 0 ½ ½ 1 5.5 5 ישראל הורוביץ 0 0 1 ½ x ½ 0 1 0 1 1 ½ 5.5 6 אברהם קופצ'יק 0 ½ 0 ½ ½ x 0 1 ½ ½ 1 1 5.5 7 אנטוני סנטאסירה 0 0 0 1 1 1 x 0 0 0 1 1 5 8 איזידור טורובר 0 ½ ½ 0 0 0 1 x 1 1 ½ 0 4.5 9 אדוארד לאסקר 0 0 0 1 1 ½ 1 0 x ½ 0 0 4 10 ארתור דייק 0 ½ 0 ½ 0 ½ 1 0 ½ x 0 1 4 11 פרנק מרשל 0 0 0 ½ 0 0 0 ½ 1 1 x 1 4 12 מוריס פוקס 0 0 0 0 ½ 0 0 1 1 0 0 x 2.5
- שנת 1931 – תחרות בבלד – המנצח אלכסנדר אלכין (בפער של 4.5 נקודות!)
- שנת 1932– תחרות בהייסטינגס, המנצח סאלו פלור .
- שנת 1932– תחרות בסליאץ' (סלובקיה), המנצחים סאלו פלור ומילן וידמר .
- שנת 1932 – תחרות בלונדון – המנצח אלכסנדר אלכין
- שנת 1932 – תחרות בברן – המנצח אלכסנדר אלכין
- שנת 1933– תחרות בהייסטינגס, המנצח סאלו פלור .
- שנת 1933 – אולימפיאדת שחמט חמישית מתקיימת בפולקסטון (ארצות הברית); ארצות הברית זוכה במקום הראשון, פולין במקום השני ושוודיה במקום השלישי
- שנת 1934 – אלכסנדר אלכין מגן על תוארו מול יפים בוגוליובוב בתוצאה 15.5–10.5
- שנת 1934– תחרות בבודפשט, המנצח אנדרה לילינטל.
- שנת 1934– תחרות בהייסטינגס, המנצח מקס אויבה.
תחרות הייסטינגס 1934–1935 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 תוצאה 1 מקס אויבה x 1 ½ ½ ½ 1 1 ½ ½ 1 6.5 2 ג'ורג' אלן תומאס 0 x ½ 1 1 1 0 1 1 1 6.5 3 סאלו פלור ½ ½ x ½ ½ ½ 1 1 1 1 6.5 4 חוסה ראול קפבלנקה ½ 0 ½ x 0 ½ 1 1 1 1 5.5 5 אנדור לילינטל ½ 0 ½ 1 x ½ 1 ½ ½ ½ 5 6 מיכאל בוטביניק 0 0 ½ ½ ½ x ½ 1 1 1 5 7 רג'ינלד פרייס מישל 0 1 0 0 0 ½ x ½ 1 1 4 8 ורה מנצ'יק ½ 0 0 0 ½ 0 ½ x ½ 1 3 9 ג'ורג' מרשל נורמן ½ 0 0 0 ½ 0 0 ½ x 0 1.5 10 סטיוארט מילנר ברי 0 0 0 0 ½ 0 0 0 1 x 1.5
- שנת 1934– תחרות בציריך, המנצח אלכסנדר אלכין
- שנת 1935 – מקס אויבה מנצח את אלכין בהולנד בתוצאה +9 -8 =13 והופך לאלוף העולם החמישי
- שנת 1935 – אולימפיאדת שחמט שישית מתקיימת בורשה; ארצות הברית זוכה במקום הראשון, שוודיה במקום השני ופולין במקום השלישי
- שנת 1935 – תחרות בבד נויהם- המנצח יפים בוגוליובוב
- שנת 1935– תחרות בהייסטינגס, המנצח ראובן פיין.
- שנת 1935– תחרות במוסקבה, המנצחים סאלו פלור ומיכאל בוטביניק
- שנת 1935– תחרות במרגייט (אנגליה), המנצח שמואל רשבסקי.
תחרות מרגייט 1935 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 תוצאה 1 שמואל רשבסקי x 1 ½ ½ 1 1 1 ½ 1 1 7.5 2 חוסה ראול קפבלנקה 0 x 1 ½ 1 1 ½ 1 1 1 7 3 ג'ורג' אלן תומאס ½ 0 x ½ 1 ½ ½ 1 ½ ½ 5 4 ארנסט לודוויג קליין ½ ½ ½ x ½ 0 1 0 1 ½ 4.5 5 אדוארד סרג'נט 0 0 0 ½ x ½ ½ 1 1 1 4.5 6 בריין פטריק ריילי 0 0 ½ 1 ½ x 1 ½ 0 ½ 4 7 ויליאם פיירהורסט 0 ½ ½ 0 ½ 0 x ½ 1 1 4 8 סטיוארט מילנר ברי ½ 0 0 1 0 ½ ½ x 0 1 3.5 9 ורה מנצ'יק 0 0 ½ 0 0 1 0 1 x 0 2.5 10 ז'ק מיזס 0 0 ½ ½ 0 ½ 0 0 1 x 2.5
- שנת 1936 – תחרות בדרזדן – המנצח אלכסנדר אלכין
- שנת 1936 – תחרות בהייסטינגס, המנצח אלכסנדר אלכין
- שנת 1936– תחרות במוסקבה, המנצח חוזה ראול קפבלנקה
מוסקבה 1936 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 תוצאה 1 חוסה ראול קפבלנקה x 1½ ½½ 1½ 1½ ½1 ½½ 1½ ½1 11 13 2 מיכאל בוטביניק 0½ x 1½ 1½ 1½ 1½ ½½ ½½ 11 1½ 12 3 סאלו פלור ½½ 0½ x 1½ ½0 1½ ½0 11 ½0 ½1 9.5 4 אנדור לילינטל 0½ 0½ 0½ x ½½ 1½ ½1 ½½ ½1 ½½ 9 5 ויאצסלאב רגוזין 0½ 0½ ½1 ½½ x 1½ ½1 0½ 0½ ½½ 8.5 6 עמנואל לאסקר ½0 0½ 0½ 0½ 0½ x 1½ ½1 ½½ 1½ 8 7 גריגורי לבנפיש ½½ ½½ ½1 ½0 ½0 0½ x 10 ½½ ½0 7.5 8 אריך אליסקסיס 0½ ½½ 00 ½½ 1½ ½0 10 x ½½ ½½ 7.5 9 איליה קאן אברמוביץ' ½0 00 ½1 ½0 1½ ½½ ½½ ½½ x ½0 7.5 10 ניקולאי ריומין 00 0½ ½0 ½½ ½½ 0½ ½1 ½½ ½1 x 7.5
- שנת 1936– תחרות בנוטינגהאם, המנצחים חוזה ראול קפבלנקה ומיכאל בוטביניק
נוטינגהאם 1936 [1] 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12 13 14 15 תוצאה 1 מיכאל בוטביניק x ½ ½ ½ ½ ½ ½ ½ 1 1 1 1 1 1 ½ 10 2 חוסה ראול קפבלנקה ½ x ½ ½ 1 1 0 ½ 1 ½ ½ 1 1 1 1 10 3 מקס אויבה ½ ½ x ½ 1 0 ½ 0 1 ½ 1 1 1 1 1 9.5 4 ראובן פיין ½ ½ ½ x ½ ½ ½ 1 ½ 1 ½ 1 1 ½ 1 9.5 5 שמואל רשבסקי ½ 0 0 ½ x 1 ½ 1 1 1 ½ 1 1 1 ½ 9.5 6 אלכסנדר אלכין ½ 0 1 ½ 0 x 1 ½ ½ 1 1 ½ 1 ½ 1 9 7 סאלו פלור ½ 1 ½ ½ ½ 0 x ½ 1 1 ½ 0 0 1 1 8.5 8 עמנואל לאסקר ½ ½ 1 0 0 ½ 0 x ½ 1 ½ 1 1 1 1 8.5 9 מילן וידמר 0 0 0 ½ 0 ½ 0 ½ x 1 ½ ½ 1 ½ 1 6 10 יפים בוגוליובוב 0 ½ ½ 0 0 0 0 0 0 x ½ 1 1 1 1 5.5 11 סבלי גריגורייביץ' טרטקובר 0 ½ 0 ½ ½ 0 ½ ½ ½ ½ x 0 0 1 1 5.5 12 תיאודור טיילור 0 0 0 0 0 ½ 1 0 ½ 0 1 x ½ ½ ½ 4.5 13 אלכסנדר אודונל 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 1 ½ x ½ ½ 3.5 14 ג'ורג' אלן תומאס 0 0 0 ½ 0 ½ 0 0 ½ 0 0 ½ ½ x ½ 3 15 ויליאם וינטר ½ 0 0 0 ½ 0 0 0 0 0 0 ½ ½ ½ x 2.5
- שנת 1936– תחרות בפודברד (צ'כיה), המנצח סאלו פלור
- שנת 1937 – אולימפיאדת שחמט שביעית מתקיימת בסטוקהולם; ארצות הברית זוכה במקום הראשון, הונגריה במקום השני ופולין במקום השלישי
- שנת 1937 – שיא של משחק סימולטני עוור מול 34 יריבים
- שנת 1937 – אלכין מנצח את אויבה בדו-קרב גומלין שנערך בהולנד בתוצאה +10 –4 =11
- שנת 1937– תחרות בקמרי (לטביה), המנצחים סאלו פלור, שמואל רשבסקי וולדימיר פטרוב
- שנת 1937 – בתחרות העילית זמרינג באדן מנצח פאול קרס.
זמרינג באדן 1937 01 02 03 04 05 06 07 08 09 תוצאה 1 פאול קרס x ½½ ½½ 10 ½1 10 ½1 11 9 2 ראובן פיין ½½ x ½½ ½½ ½½ ½½ 1½ 1½ 8 3 חוסה ראול קפבלנקה ½½ ½½ x ½½ 1½ ½0 ½1 ½½ 7.5 4 שמואל רשבסקי 01 ½½ ½½ x ½½ 11 ½0 10 7.5 5 סאלו פלור 0½ ½½ ½0 ½½ x 1½ ½½ 1½ 7 6 אריך אליסקסיס 10 ½½ 1½ 00 0½ x 1½ ½0 6 7 ויאצסלאב רגוזין ½0 0½ ½0 ½1 ½½ 0½ x 1½ 6 8 ולדימיר פטרוב 00 0½ 10 0½ 1½ ½0 0½ x 5
- שנת 1938 – תחרות פריז קפבלנקה עם 8/10.
- שנת 1938– תחרות באמסטרדם, המנצחים פאול קרס וראובן פיין. התחרות מכונה AVRO
תחרות AVRO 1938 מספר שם 1 2 3 4 5 6 7 8 תוצאה 1 פאול קרס XX 1= == == 1= == 1= == 8.5 2 ראובן פיין 0= XX 1= 10 10 11 == 1= 8.5 3 מיכאל בוטביניק == 0= XX =0 1= 1= =1 == 7.5 4 מקס אויבה == 01 =1 XX 0= 0= 01 1= 7 5 שמואל רשבסקי 0= 01 0= 1= XX == == 1= 7 6 אלכסנדר אלכין == 00 0= 1= == XX =1 =1 7 7 חוסה ראול קפבלנקה 0= == =0 10 == =0 XX =1 6 8 סאלו פלור == 0= == 0= 0= =0 =0 XX 4.5
- שנת 1938– תחרות בברלין, המנצחים אלברט בקר ולודויג רלשטב
- שנת 1939 – אולימפיאדת שחמט שמינית מתקיימת בבואנוס איירס; גרמניה זוכה במקום הראשון, פולין במקום השני ואסטוניה במקום השלישי
שנות הארבעים
- שנת 1942– תחרות בפרג, המנצחים אלכסנדר אלכין וקלאוס יונגה
- שנת 1943– תחרות בפרג, המנצח אלכסנדר אלכין
- שנת 1945 – תחרות בהייסטינגס, המנצח סבלי גריגורייביץ' טרטקובר
- שנת 1946 – אלוף העולם המכהן אלכין מת בפורטוגל. פיד"ה מארגנת תחרות עם שישה מתמודדים לקביעת אלוף העולם החדש.
- שנת 1946 – תחרות בגרונינגן, המנצח מיכאל בוטביניק – תחרות ראשונה לאחר מותו של אלכין
- שנת 1947 – בול ראשון עם מוטיב שחמטאי מונפק בבולגריה
- שנת 1948 – מיכאל בוטביניק זוכה באליפות העולם שנערכה בהאג ובמוסקבה והופך לאלוף העולם השישי
- שנת 1949 – קלוד שאנון מביע השערה על הדרך שבה מחשבים ישחקו שחמט
- שנת 1950 – מתחילה תחרות המועמדים (המנצח – דוד ברונשטיין מברית המועצות)
- שנת 1951 – אליפות העולם הראשונה לנוער (המנצח – איבקוב מיוגוסלביה)
- שנת 1952 – ברית המועצות מתחילה את שרשרת ניצחונותיה באולימפידות – הפעם בהלסינקי
- שנת 1957 – ואסילי סמיסלוב מנצח את בוטביניק בתוצאה 12.5-9.5 והופך לאלוף העולם השביעי
- שנת 1958 – בוטביניק מנצח את סמיסלוב 12.5-10.5 וחוזר להיות אלוף העולם
- שנת 1960 – מיכאל טל מנצח את בוטביניק +6 -2 =13 והופך לאלוף העולם השמיני והצעיר ביותר אי פעם (שיא שיישבר על ידי קספרוב שזכה בתואר בגיל 22)
- שנת 1961 – בוטביניק מנצח את טל +10 -5 =6 וחוזר להיות אלוף העולם
- שנת 1963 – טיגראן פטרוסיאן מנצח את בוטביניק 12.5-9.5 והופך לאלוף העולם התשיעי
- שנת 1969 – בוריס ספסקי מנצח את פטרוסיאן 12.5-11.5 והופך לאלוף העולם העשירי
- שנת 1972 – בובי פישר מנצח את ספסקי 12.5-8.5 בדו-קרב שזכה לפרסום הרב מעולם והופך לאלוף העולם האחד עשר
- שנת 1975 – אנטולי קרפוב והופך לאלוף העולם השנים עשר ללא דו-קרב מול פישר שלא הופיע לתחרות
- שנת 1977 – נונה גפרינדשווילי הייתה לאישה הראשונה שזכתה בתחרות שחמט לגברים בלון פיין. היא גם הייתה הראשונה שזכתה בתואר רב אמן בינלאומי.
- שנת 1978 – לראשונה מוצגת תוכנת שחמט (סרגון) שמופעלת על מחשב אישי
- שנת 1984 – אלבום ראשון מוקלט בנושאי שחמט
- שנת 1985 – גארי קספרוב מנצח את קרפוב 11–13 והופך לאלוף העולם השלוש עשר. הוא נשאר בודד בצמרת במשך 15 השנים הבאות
- שנת 1986 – גרסת התיאטרון של שחמט (המוזכר באלבום משנת 1984) מוצגת בלונדון
- שנת 1993 – הסרט "מחפשים את בובי פישר" עולה לאקרנים
- שנת 1993 – קספרוב ונייג'ל שורט פורשים מהפיד"ה ומתמודדים בדו-קרב על אליפות העולם תוך יצירת איגוד השחמט למקצוענים
- שנת 1996 – המחשב כחול עמוק מנצח את קספרוב במשחק הראשון בו תוכנה מנצחת אלוף עולם מכהן בתנאי שחמט תחרותיים
המאה ה-21
- שנת 2000 – ולדימיר קרמניק מנצח את קספרוב 8.5 – 6.5 והופך לאלוף העולם הארבעה עשר
- שנת 2006 – אליפות עולם מאוחדת כאשר קרמניק מנצח את וסלין טופאלוב באליפות העולם שמארגנת פיד"ה
- שנת 2007 – וישוואנתן אנאנד הופך לאלוף העולם החמישה עשר לאחר שניצח באליפות העולם שמארגנת פיד"ה במקסיקו סיטי. תוצאתו 9/14 (+4=10-0).
- שנת 2013 – מגנוס קרלסן זכה באליפות העולם בשחמט 2013, לאחר שניצח בדו-קרב את אלוף העולם היוצא וישוואנתן אנאנד.
הערות שוליים
- ^ Capablanca's 100 best games of chess - H. Golombek
עריכהקדימה, לעבודה!
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן תוכלו לתרום:
|
|
|