סוציולוגיה של המדע
סוציולוגיה של המדע הוא תחום בסוציולוגיה שמטרתו לפענח את דרך התפתחות המדע מתוך נקודת מבט סוציולוגית ביקורתית. החוקרים בתחום מתבוננים על קהילה מדעית כחברת בני אדם ועל התוצר המדעי ככזה שנוצר על ידי בני אדם תוך אינטראקציה ביניהם. התחום נוצר במאה ה-20 כהתפתחות של תחום הסוציולוגיה של השגיאה. לפי הסוציולוגיה של השגיאה יש להסביר כיצד אירעו שגיאות מדעיות (למשל תאוריית הפלוגיסטון) וזאת מתוך ההנחה ששגיאות אירעו מתוך שיקולים סוציולוגיים חוץ-מדעיים, בעוד שמדע תקין ונכון אין צורך להסביר. הסוציולוגיה של המדע טוענת שגם להתפתחויות "תקינות" מבחינה מדעית יש רקע סוציולוגי וסביב כל שיטה מדעית, מעבדה, ניסוי, כתב עת מדעי וכדומה מתקיימת סביבה חברתית המשפיעה על התוצר המדעי וראויה למחקר וניתוח. למעשה הסוציולוגיה של המדע מערערת על ההבחנה בין "שגיאה מדעית" לבין "מדע תקין" או אמיתי. האמת המדעית אינה עומדת מעל לכל חשד אלא להפך, הגורם הוודאי הוא קהילת המדענים כחברה אנושית יוצרת והאמיתות המדעיות (וכן השיטה המדעית, השפה המדעית וכדומה) הן תוצר של קהילה זו שאליו יש להתייחס בספקנות.
התחום כולל זרמים הקשורים לביקורת מרקסיסטית, ביקורת פמיניסטית וגישות פוסטמודרניסטיות כגון סטרוקטורליזם, פוסט סטרוקטורליזם ועוד.
ראשית הדיסציפלינה
אבי התחום הוא אמיל דורקהיים, אשר בספריו Primitive Classification (1903) ו-The Elementary Forms of the Religious Life (1913) תיאר כיצד חברות פרימיטיביות ממיינות תופעות טבע ומסבירות את העולם בדרך של מיון התופעות לקטגוריות אובייקטיביות (מבחינתן) והקשרים ביניהן (הסבר שהוא סוג של מדע), בכפוף למבנים חברתיים.
הטענה המרכזית של דורקהיים הייתה שהסיווג המדעי של תופעות איננו היחיד האפשרי אלא הוא נגזרת של הכללים הנורמטיביים של חברה מסוימת, בעלת אמונות מסוימות, בזמן מסוים, ובפרט השלכה של מבני החברה הן הפנימיים והן אלו המבחינים בינה לבין חברות אחרות (סטרוקטורליזם). עם זאת דורקהיים היה פוזיטיביסט ולא הטיל ספק באמיתות מדעיות שנבחנו בניסויים מודרניים.
תוכנית "חזקה" ותוכנית "חלשה"
ניתן לסווג את הסוציולוגים של המדע כנעים בין שני קטבים של רמת הביקורת: תוכנית חלשה הבוחנת תהליכי ביקורת הדדית, התקבלות בקהילה המדעית, תהליכים סוציולוגיים במעבדה והתכתבויות בין מדענים אך מותירה מחוץ לתחום מחקרה את התוצר המדעי עצמו. גם אם התוצר המדעי אינו מוטל בספק, למשל קיומו של ריק (ואקום) בדוגמה של Steven Shapin ו-Simon Schaffer[1], הרי שחשיפת המנגנונים החברתיים הקשורים לתהליך גילוי זה היא בעלת חשיבות וערך.
הקוטב הנגדי נקרא תוכנית חזקה (Strong Programme או האסכולה של אדינבורו), המבקרת את כל הפעילות המדעית ובכלל זה גם ישויות ו"עובדות" מדעיות (למשל הקווארק). היא קרובה ברוחה לסוציולוגיה של הידע. העוסקים בה מתארים את העיסוק בה כמהפכה קופרניקאית. לא עוד האמת המדעית במרכז הבלתי מעורער והמנגנון החברתי שהוביל לגילויה כטפל אלא המנגנון החברתי במרכז והתוצרים המדעיים כטפלים וזמניים ביחס אליו. כל ניסוי אמפירי עובר דרך "משקפיים" של מוסכמות חברתיות, עמדות כח, נורמות ואינטרסים ולכן גם ניסוי אמפירי אינו מהווה הליך מדעי נקי.
אחד ההוגים הבולטים בזרם זה הוא דיוויד בלור (David Bloor).
פעולות והישגים מרכזיים
תאוריית השחקן-רשת
ערך מורחב – תאוריית השחקן-רשת
Actor-Network Theory היא שיטה סיסטמטית לחקר מערכות חברתיות, שפותחה על ידי סוציולוגים של המדע ובראשם ברונו לאטור. השיטה ממליצה לאתר את ה"שחקנים" (Actors) השותפים ליצירת מארג המושגים (למשל: מושגי תורת הקוונטים או מושגי האבולוציה). החוקר המתעניין מבצע "פרובלמיזציה" למושג או למבנה, כלומר מוצא פן לכאורה ברור-מאליו והופך אותו לחשוד (למשל: מדוע מצוינים בעלי חיים מסוימים כ"יונקים" דווקא? מדוע לא "בעלי פרווה"? והלא כל היונקים הם בעלי פרווה). צעד מסייע במחקר הוא מציאת המונחים הנרדפים (ה"תרגומים") בהם משתמש כל "שחקן". הנושא שנשאר תמיד בלתי פרובלמטי הוא עצם קיום רשת חברתית בין השחקנים, הטומנת בחובה יחסי מרות, סמכות, אינטרסים וכדומה. ההצגות הכלליות והנגישות ביותר של השיטה נעשו על ידי לאטור ב-1988 בספר "מדע בפעולה" (Science in Action) ובספר "מארגנים את החברתי מחדש: מבוא לתאוריית השחקן רשת" מ-2005 (Reassembling the Social: An Introduction to Actor-Network Theory).
מאפיין מרכזי ושנוי בחלוקת של השיטה הוא אי הפרדה בין שחקנים אנושיים ללא-אנושיים, המכונה "עיקרון הסופר-סימטריה". ברשת משתתפים שחקנים אנושיים, כגון מדענים, וכן שחקנים לא אנושיים כגון מכשירים ואורגניזמים. ישנן שתי הצדקות לעיקרון הסופר סימטריה. הראשונה היא שעיקרון זה עוזר לפתור את בעיית חוסר הסימטריה בתאוריות של הבניה חברתית, כגון אלה של סוציולוגים המשתייכים לתוכנית החזקה, שמהן עולה שהעולם החברתי קובע את תוכנן של תאוריות מדעיות, אך תפקידו של העולם עצמו בקביעת תוכנן של תאוריות מדעיות נפקד מהן. ההצדקה השנייה היא הדחייה של לאטור את המודרניזם, וכפועל יוצא את ההפרדה בין אובייקט לסובייקט שהוא מזהה עם המודרניזם. מבקרי העיקרון טוענים שהעיקרון למעשה מאניש את העולם הפיזי, מייחס רצונות ואינטרסים לחפצים דוממים, ולכן אין בו כל היגיון או תועלת הסברית.
דוגמאות לתרומות נוספות של הוגי ה"פרוגרמה החלשה"
רוברט קינג מרטון דן בסיווגים שונים של תופעות ובהשפעתם על תוצרים סופיים. הוא מדגים שימוש בשפה על מנת לקבוע עובדות. מנתח גילגול שמות של מנחים בתקופות שונות (החמצן למשל לא נקרא חמצן אבל התייחסו אליו גם לפני גילויו כ"איכות ויטאלית" או "אוויר טוב"). בדרך דומה הקדים אותו הביולוג הפולני - יהודי לודוויג פלק (Ludwik Fleck), אשר הראה כיצד היחס למחלת העגבת והטיפול בה היה קשור לשם שניתן לה. הוא לא נחשב לסוציולוג של המדע בשעתו אך כיום רבה ההכרה בו כמי שקידם את התחום[2].
Steven Shapin ו-Simon Schaffer דנים בשיטה ובתהליך המדעי. הם הציגו בספרם Leviathan and the Air-Pump את היווצרות החברה המלכותית ואת ייסודם של כללי המדע המודרני על בסיס דרכי ההתנהגות של ג'נטלמנים בריטיים (אובייקטיביות, קור רוח, פתיחות לביקורת בקרב בני מעמדם וכדומה).
הזואולוגית והוגת הדעות הפמיניסטית דונה הראווי הדגימה כיצד פעילות מדעית מונעת מתכונות גבריות וכיצד "מדע נשי" שונה בתהליכים ובתוצרים מ"מדע גברי". היא מגדירה את הפרויקט שלה כשבירת מסגרות תיחום בין תרבות למדע. מתוך מחקריה בזואולוגיה היא מדגימה כיצד התקבעה הדעה בקרב זואולוגים שעל מנת שיהיה סדר בחברת קופים יש צורך בזכר שליט ומפריכה עמדה זו.
הסוציולוג הצרפתי ברונו לאטור חקר את המעבדה כחברה אנושית. הוא ביצע תצפית והתבונן במדענים כאנתרופולוג. הוא הראה כיצד העשייה המדעית, ככל עשיה אנושית אחרת אינה חפה מהטיות. הוא מוצא בריתות בין מדענים שתפקידן להשתיק מתנגדים. הוא מנתח מנגנוני הענקת סמכות כפרסים אקדמים, פרסום מאמרים בכתבי עת ומלגות מחקר ("גרנטים") ומבקר את השפעתם על העשייה המדעית ועל האובייקטיביות של התוצרים. בעקבות ביקורתו התעוררה סוגיה ציבורית לגבי מחקרים הקשורים ביעילותן של תרופות הממומנים על ידי יצרניות אותן תרופות. מחקר זה היה הראשון לזרם חדש של מחקרים אנתרופולוגים שנערכו במעבדות מחקר מדעיות, זרם זה מכונה "מחקרי מעבדות" (Laboratories Studies)מחקר מוכר נוסף מזרם מחקרי זה הוא עבודתה של נור סטינה במעבדה לפיזיקה. בארץ נכתב מחקר אנתרופולוגי על תהליכי הבנייה חברתית במעבדה לנוירוביולוגיה על ידי אפרת נוני וייס מאונ' בר-אילן.
ביקורת על התחום
מדענים חוקרים פעילים מסוימים כסטיבן ויינברג מותחים ביקורת על הסוציולוגיה של המדע. הטענה המרכזית היא שאל להם לאנשים אשר אינם עוסקים במדע ואינם בקיאים בתחום מדעי לבקר פעילות מדעית. התוצר המדעי, לדברי המבקרים, הוא תוצר פנים-מדעי ומתוך פעילות מדעית והדרך היחידה להתייחס אליו ברצינות היא הדרך המדעית. אף שאולי יש משום השעשוע האינטלקטואלי לקשר בין דעות ואמונות של המדענים לבין התוצר, זהו עניין שולי ובלתי חשוב.
פן אחר של הביקורת הוא שסוציולוגים, שהם מדענים בלתי מיומנים, מבלבלים מושגים מדעיים ויוצרים תוך כך טקסטים חסרי פשר. הפיזיקאי אלן סוקל הדגים חלק מביקורת זו בפרשת סוקל, בה שם ללעג כתב עת מרכזי בתחום, Social Text, שפרסם מאמרים רבים בסוציולוגיה של המדע ושלח אליו מאמר פסאודו-מדעי חסר פשר. המאמר התקבל ופורסם בכתב העת והפרשה עוררה הדים רבים לאחר חשיפתה. חברי "התוכנית החלשה" טוענים כי התקפתו של סוקל היא על ה"תוכנית החזקה" בלבד ואין לראות בה ביקורת על התחום כולו.
ראו גם
- סוציולוגיה
- סוציולוגיה של הידע
- סוציולוגיה של הידע המדעי
- פילוסופיה של המדע
- היסטוריה של המדע
- קונסטרוקטיביזם חברתי
- תגלית
לקריאה נוספת
- סטיבן ויינברג, חזון התאוריה הסופית, תל אביב 1998. במיוחד הפרק "נגד הפילוסופיה".
- ברונו לאטור, "מעולם לא היינו מודרניים", תיאוריה וביקורת, גיליון מס' 26, אביב 2005.
- אפרת נוני וייס, "ההבנייה החברתית של האובייקט המחקרי במעבדת המחקר" חיבור לקבלת תואר דוקטור. אוניברסיטת בר-אילן, 2005.
- Mara Beller, Quantum Dialogue: The Making of a Revolution, University Of Chicago Press, 2001, מסת"ב 0226041824
- David Bloor, Sociology of Scientific Knowledge, in I. Niiniluoto, et al. (eds.) Handbook of Epistemology (Dordrecht: Kluwer, 2004), pp. 919-962
- Durkheim, The Elementary Forms of the Religious Life, (1912, English translation by Joseph Swain: 1915) The Free Press, 1965. מסת"ב 0-02-908010-X, new translation by Karen E. Fields 1995, מסת"ב 0029079373
- Fleck Ludwik, Genesis and Development of a Scientific Fact, The University of Chicago Press, (1981 translation of 1935 German original) מסת"ב 0226253252
- Bruno Latour, Laboratory Life, Beverly Hills, 1979 מסת"ב 0803909934
- Bruno Latour, Science in Action: How to Follow Scientists and Engineers through Society, Harvard University Press, 1988 מסת"ב 0674792912
- Merton, Robert K, The Sociology of Science: Theoretical and Empirical Investigations ,University Of Chicago Press, 1979, מסת"ב 0226520927
- Mulkay, Michael J. (Ed.) Sociology of Science: A Sociological Pilgrimage, Indiana University Press, 1991, מסת"ב 0335094090
- Steven Shapin and Simon Schaffer, Leviathan and the Air-Pump מסת"ב 0691083932
קישורים חיצוניים
- החברה ללימודי סוציולוגיה של המדע (4S) (באנגלית)
- סוציולוגיה של ידע מדעי ויקיפדיה באנגלית (באנגלית)
- "התוכנית החזקה" ויקיפדיה באנגלית (באנגלית)
- תיאורית השחקנים והרשת ויקיפדיה באנגלית (באנגלית)
- אתר הבית של דייוויד בלור (באנגלית)
- האתר של אלן סוקל, כולל המאמר המקורי (באנגלית)
- מיזם ויקי של החברה לסוציולוגיה של המדע (באנגלית)
הערות שוליים
22152349סוציולוגיה של המדע