רעידת האדמה בנפאל (2015)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| בתים הרוסים לאחר רעש האדמה | |
| סוג | רעידת אדמה |
|---|---|
| תאריך התחלה | 25 באפריל 2015 |
| שעה | 11:56:26 (שעון מקומי) |
| משך האסון | 25 באפריל 2015 – הווה (9 שנים ו־30 שבועות) |
| מגניטודה | 7.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט |
| במדינות או באזורים | נפאל, צפון הודו, טיבט, בנגלדש ובהוטן |
| מוקד | נפאל, 29 ק"מ דרומית-מזרחית למחוז לאמג'ונג |
| הרוגים | 9,018 |
| פצועים | 21,952 |
| נזק | כ-5 מיליארד דולר |
| קואורדינטות | 28°08′49″N 84°42′29″E / 28.147°N 84.708°E |
רעידת האדמה בנפאל בעוצמה 7.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט התרחשה בשעה 11:56:26 לפי הזמן המקומי (6:11:26 בבוקר UTC) של יום שבת, 25 באפריל 2015. מוקד הרעידה היה כ-29 קילומטרים דרומית-מזרחית למחוז לאמג'ונג שבנפאל, בעומק של כ-15 קילומטרים.[1]
לרעידה התלוותה סדרה של רעידות עוקבות. ביום ראשון שלאחריה הורגשה רעידה בעוצמה 6.7, שגרמה אף היא לנזק רב.[2] ביום שני שלאחריה הורגשה רעידה בעוצמה 5.1.
ב-12 במאי, כשבועיים וחצי לאחר הרעש הראשון, התרחש רעש המשנה החזק ביותר בעוצמה 7.3.[3]
בנוסף לנפאל, הנפגעת העיקרית מהרעידה, דווחו נפגעים בצפון הודו, בטיבט ובבנגלדש.
הרעידה הייתה החזקה ביותר באזור מאז הרעידה שהתרחשה ב-1934 בעוצמה של 7.9 בסולם מגניטודה לפי מומנט וגבתה כ-10,600 קרבנות.[4][5][6]
נזק ונפגעים
הרוגים ופצועים
איתור הנפגעים התנהל במשך ימים אחדים לאחר רעידת האדמה, ובהתאם לכך מניין ההרוגים והפצועים גדל מדי יום. שבוע לאחר רעידת האדמה נמנו כ-9,000 הרוגים, בהם מטייל ישראלי יחיד[7] ומעל ל-23,000 פצועים. גורלם של אלפי תושבים נוספים בנפאל, המתגוררים בכפרים נידחים, לא היה ידוע שבוע לאחר רעידת האדמה, מועד שבו העריכו שלטונות נפאל שאפסו הסיכויים למציאת ניצולים נוספים.[8]
| מדינה | הרוגים | פצועים | מקור |
|---|---|---|---|
| נפאל | 8,786 | 22,304 | חשבון הטוויטר הרשמי של ממשלת נפאל(הקישור אינו פעיל, 2.07.2018) |
| הודו | 130 | 560 | אתר DD News(הקישור אינו פעיל, 2.07.2018) |
| הרפובליקה העממית של סין | 27 | 383 | אתר News |
| בנגלדש | 4 | 200 | אתר bdnews24.com |
| סך הכול | 8,947 | 23,447 |
האסון בהר האוורסט
רעידת האדמה גרמה גם למפולת שלגים בהר האוורסט בזמן שעל פי ההערכות היו על ההר בין 700 ל-1,000 מטפסים. הצבא ההודי איתר 19 גופות על ההר, בהן גופת דן פרדינבורג, בכיר בחברת גוגל שהיה אחראי על נושא פרטיות מידע בפרויקט X. בנוסף חילץ צבא הודו 61 מטיילים מההר, כמה עשרות הוגדרו נעדרים. מטפס ההרים, קונטל ג'וישר, היה בין השורדים.
נזקים
בניינים רבים נהרסו בנפאל ואף במדינות השכנות, בהם מגדל דהרהרא בקטמנדו שקריסתו גרמה למותם של 180 בני אדם, וכיכר דורבר בקטמנדו, שהיא אתר מורשת עולמית. כמו כן נפגעו מספר מקדשים. נמל התעופה הבינלאומי טריבהוואן, המשמש כנמל תעופה בינלאומי בקטמנדו נסגר מיד לאחר רעידת האדמה אך נפתח שוב מאוחר יותר באותו היום על מנת לקלוט כוחות חילוץ והצלה, כאשר טיסות מסחריות חזרו לפעול בשלב מאוחר יותר.
תגובות וסיוע
מדינות
יותר משלושים מדינות שלחו סיוע לנפאל, בכסף, בציוד, בצוותי רפואה ובצוותי חילוץ.
אוסטרליה - שרת החוץ ג'ולי בישופ הציעה סיוע הומניטרי מיידי של ציוד מציל חיים בשווי 5 מיליון דולר. בנוסף, מיליון דולר לסיוע לארגונים אוסטרליים לא ממשלתיים, מיליון דולר תמיכה בשותפים של האו"ם ומיליון דולר לסיוע לצלב האדום האוסטרלי.
איחוד האמירויות הערביות - תרמו 1.36 מיליון דולר וציוד רפואי ומזון שנרכשו מהודו והועברו לנפאל. בנוסף הוטסו 88 אנשי חיפוש והצלה.
איטליה - תרמה 334 אלף דולר.
איראן - הסהר האדום האיראני תרם כ-40 טון חבילות סיוע הומניטרי, שהועברו דרך הודו.
ארצות הברית - מזכיר המדינה ג'ון קרי הציע סיוע מצד ארצות הברית וניתנה תרומה של 10 מיליון דולר. בנוסף, הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי שלחה שני צוותי חיפוש והצלה. הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית שהיו בעת רעידת האדמה בנפאל במסגרת תרגיל משותף עם צבא נפאל נשארו במדינה וסייעו.
בהוטן - שר הכלכלה נורבו וואנגצאנק אמר כי חגיגות היום הבינלאומי לקניין רוחני הושהו כצעד של סולידריות. בנוסף, מסר כי לא נגרם נזק משמעותי בבהוטן. בשלב מאוחר יותר נתרמו מיליון דולר ונשלחו 63 אנשי רפואה.
בנגלדש - ראש ממשלת בנגלדש, הסינה ואזד, שלחה 10 טון של ציוד הומניטרי (שמיכות, אוהלים, מזון יבש, מים ועוד). נוסף על כך, נשלחו 34 אנשי צוות, בהם 6 יחידות רפואה צבאית ונציגי משרד החוץ. בנגלדש סייעה ל-50 מאזרחיה לחזור בחזרה מנפאל.
גרמניה - ב-3 במאי נחתה בנפאל משלחת של 52 אנשי סיוע עם מרכז רפואי נייד, בהם: רופאים, צוותי חיפוש והצלה וכלבים. בנוסף, נפרסה יחידת טיהור מים ב-26 באפריל.
דנמרק - תרמו כ-744 אלף דולר לנפאל.
הודו - הודו הייתה המדינה הראשונה שהגיבה לאירוע, ראש הממשלה נרנדרה מודי הורה על שליחת כוחות סיוע כ-15 דקות לאחר רעידת האדמה. הצבא ההודי הכריז על "מבצע אמיטי" שבמסגרתו נשלחו 16 צוותי כוח לאומי לאסונות, מעל 1,000 אנשי צוות וכלבי חיפוש והצלה. נשלחו מאות חיילים משוחררים של צבא הודו, מאות חיילים בשירות פעיל מהצבא ומחיל האוויר ההודי. הוקמה מפקדה בקטמנדו בפיקודו של מייג'ור גנרל. במבצע השתתפו מטוסים מדגם: איליושין Il-76, לוקהיד C-130 הרקולס, בואינג C-17 גלובמאסטר III, אנטונוב An-32 וכן מספר כלי טיס אזרחיים, מסוקים מסוגים שונים וכלי טיס בלתי מאוישים. כמו כן, נשלחו 18 צוותי רפואה הכוללים מנתחים, אחיות ופרמדיקים, והוקמו שלושה בתי חולים שדה. בנוסף, הגיעו מהנדסים של חברת החשמל ההודית ועשרות כלי רכב, בהם אמבולנסים ומיכליות מים. במהלך הפעולה פונו מעל 20 אלף אזרחים הודים ו-170 אזרחים זרים באמצעות פינוי אווירי או יבשתי. בנוסף, נתרמו עשרות טונות של ציוד וחבילות סיוע: 8 טון מזון תינוקות, 75 אלף בקבוקוני אינסולין, 10 טון שמיכות, מספר טונות של אוהלים, 110 טון מים, 14 טון איטריות, 220 טון חבילות מזון ועוד.
הונג קונג - ממשלת הונג קונג הכריזה כי תתרום 6.45 מיליון דולר לקרן סיוע לנפגעי רעידת האדמה.
הממלכה המאוחדת - נתרמו 23 מיליון דולר (חלק מהסכום נתרם על ידי הציבור). כמו כן, נתרמו 30 טון של סיוע הומניטרי ו-11 טון של ציוד. נשלחו 60 אנשי חיפוש והצלה, צוותי רפואה ומהנדסים של הצבא הבריטי.
טורקיה - סוכנויות סיוע טורקיות שלחו 65 אנשי חיפוש והצלה.
יפן - ממשלת יפן הציעה סיוע מידי ביום הראשון לרעידת האדמה. יפן תרמה 8.4 מיליון דולר, ציוד סיוע בשווי 210 אלף דולר ונשלחו 70 מומחים בתחומי חיפוש והצלה, תקשורת ורפואה.
ישראל - כנוהג קבוע בעת אסונות בקנה מידה גדול, שלחה משלחת סיוע של פיקוד העורף וחיל הרפואה,[9] וחילצה אחדים מתושביה ששהו בנפאל, בין השאר להשלמת הליך רפואי מסוים[10] שלושה מטוסי הרקולס של חיל האוויר נשלחו לנפאל כשעל סיפונם 260 אנשי צוות ו-95 טון ציוד, כולל בית חולים שדה עם מחלקת פגיות, גנרטורים, ציוד תאורה ואמצעים נוספים.
מקסיקו - הצלב האדום במקסיקו, שגרירות מקסיקו בנפאל וארגונים לא ממשלתיים נוספים, שיתפו פעולה על מנת לסייע לנפאל. בנוסף נשלחו מחלצים צבאיים ומהנדסים.
נורווגיה - תרמו 17.3 מיליון דולר.
סין - נשיא הרפובליקה העממית של סין, שי ג'ינפינג, הביע צער על האסון ואמר כי סין תספק כל סיוע נדרש. צוות החיפוש וההצלה הבינלאומי של סין שלח 68 מאנשיו, וכן 6 כלבי חיפוש והצלה. בנוסף, הכריזה ממשלת סין כי תתרום ציוד כמו שמיכות, אוהלים וגנרטורים בשווי 3 מיליון דולר.
סינגפור - ראש הממשלה, לי הסיין לונג, הורה על שליחת 55 אנשי צוות הגנה אזרחית וקציני משטרה. בנוסף, נתרמו 75 אלף דולר.
סלובניה - תרמו ב-29 באפריל 55 אלף דולר.
פולין - נשלחו 81 כבאים, 12 כלבי חיפוש והצלה ו-6 רופאים. ב-28 באפריל פונו מנפאל 33 אזרחים פולנים על ידי חיל האוויר ההודי.
פינלנד - נתרמו 2.25 מיליון דולר על ידי הצלב האדום הפיני, וכן נשלחו עובדי סיוע של הצלב האדום. בנוסף, נשלח גם ציוד רפואי.
פקיסטן - נשלחו ארבעה מטוסי לוקהיד C-130 הרקולס שהכילו 30 מיטות בתי חולים, 2,000 מנות קרב, 600 שמיכות, 200 אוהלים וציוד נוסף. בנוסף, הגיעו אנשי צבא כמו רופאים צבאיים וצוותי חיפוש והצלה מיוחדים.
צרפת - ב-26 באפריל, שר החוץ והפיתוח הבינלאומי, לורן פביוס, הודיע כי הוקם מרכז לניהול משברים במשרד החוץ בצרפת. כמו כן, נשלחו 11 עובדי חיפוש והצלה, ציוד ואספקה.
קוריאה הדרומית - נתרם סכום של מיליון דולר ונשלחו 40 אנשי חיפוש והצלה.
קנדה - ראש הממשלה סטיבן הרפר אמר כי בכירים קנדיים שנמצאים במקום האירוע עובדים עם הרשויות בנפאל והודו במטרה למצוא ולהבטיח את ביטחונם של אזרחים קנדיים הנמצאים באזור, ובעזרת שותפים בינלאומיים, מנסים לקבוע את הדרך האפקטיבית ביותר בה קנדה תוכל לסייע לאוכלוסייה המקומית. שר החוץ של קנדה רוב ניקולסון מסר כי קנדה תורמת 5 מיליון דולר קנדי וכן שולחת צוותי סיוע המתמחים בטיפול באסונות.
רוסיה - המשרד למצבי חירום והגנה אזרחית של רוסיה הציע סיוע, והעמיד צוות של 50 מומחים באסונות של רעידות אדמה. נשלחו 2 מטוסים לפינוי אזרחים רוסיים ואזרחים ממדינות ברית המועצות לשעבר.
שוודיה - תרמו 1.6 מיליון דולר ושלחו 60 אנשי חיפוש והצלה, כולל כלבים.
שווייץ - ב-26 באפריל, שלחה שווייץ משלחת שכללה רופאים, מהנדסי בניין וטכנאי מים.
תאילנד - ראש ממשלת תאילנד הורה על שליחת כוחות סיוע, צוותי חילוץ וצוותים רפואיים ממשרד הבריאות והכוחות המזוינים המלכותיים של תאילנד. בנוסף, נתרמו 200 אלף דולר על ידי ממשלת תאילנד, ו-300 אלף דולר על ידי מלך תאילנד.
ארגונים ממשלתיים
האומות המאוחדות - ב-27 באפריל, העביר האו"ם 15 מיליון דולר לטובת ארגוני סיוע בינלאומיים. בנוסף, נשלחו משאיות מזון לאזורים שנפגעו.
האיחוד האירופי - ב-26 באפריל, אישרה הנציבות האירופית תרומה של 3 מיליון אירו, וכן שליחת כוחות סיוע.- הארגון ההודי לחקר החלל - מספק בהתנדבות ליוניצ"ף צילומי לוויין של האזורים שנפגעו.
חברות תקשורת
- נפאל טלקום - הטעינה אוטומטית כרטיסי סים שאזלה בהם היתרה ב-50 מסרונים (SMS) כל יום. בנוסף, צריכת נתוני גלישה עבור תוכנות Skype ו-Viber הייתה בחינם.
- חברות תקשורת הודיות - הציעו שיחות חינם לנפאל עד 28 באפריל.
- Skype - הציעה שיחות חינם לקווים נייחים וניידים לנפאל ומנפאל החוצה.
- Viber - הכריזה שכל שיחה של משתמש נפאלי לכל יעד במדינה או בעולם תהיה בחינם. בנוסף, משתמשים מחוץ למדינה יכלו להתקשר לנפאל בחינם.[11]
- Google Voice - הפחיתה את תעריף השיחה לנפאל לסנט אחד.
- חברות תקשורת אמריקאיות - ורייזון תקשורת וספרינט הציעו שיחות בחינם לנפאל עד 10 במאי. AT&T הציעה שיחות חינם לנפאל בין 25 באפריל ל-16 במאי.
- חברות תקשורת ישראליות - פרטנר הגדירה אוטומטית חבילת שיחות וגלישה בחינם, בין התאריכים 25 באפריל ל-26 באפריל, ללקוחותיה ששהו בנפאל.[12]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרעש שטלטל את נפאל. "לילה ללא קורת גג", באתר ynet, 26 באפריל 2015
- עדכונים שוטפים מנפאל באתר העולם
- דיווחים שוטפים, באתר "הארץ"
- אבי בליזובסקי, רעש האדמה בנפאל – חלק משרשרת רעידות ברצועת ההתנגשות בין הלוח ההודי והלוח האירואסייתי, באתר "הידען", 26 באפריל 2015
- הרגע שהאדמה רעדה: סרטונים שלא נראו מהרעידה בנפאל, באתר של "רשת 13", 30 באפריל 2015 (במקור, מאתר "nana10")
הערות שוליים
- ^ נתוני רעש האדמה באתר המכון הגאולוגי האמריקאי USGS (באנגלית)
- ^ נתוני רעידת האדמה העוקבת באתר המכון הגאולוגי האמריקאי USGS (באנגלית)
- ^ שוב: רעידת אדמה חזקה בנפאל. הרעידה גבתה יותר מ-200 הרוגים ולמעלה מ-3,500 פצועים.
- ^ "What 1934 Told Nepal to Expect About the Next Big Quake".
- ^ "Timeline: Nepal 2015 to 1934, the worst quake disasters in the last 80 years". נבדק ב-28 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Nepal earthquake: Eerie reminder of 1934 tragedy".
- ^ איתמר אייכנר, איתי בלומנטל, רועי ינובסקי ואילנה קוריאל, אור אסרף נהרג במפולת, מפקדו זיהה: "אימא ואבא הבטיחו להחזיר אותך הביתה", באתר ynet, 3 במאי 2015
- ^
אי-פי, רויטרס, שבוע אחרי הרעש: בנפאל מעריכים כי אפסו הסיכויים למצוא ניצולים נוספים, באתר הארץ, 2 במאי 2015
- ^ משלחת הסיוע לנפאל: מטוסי צה"ל המריאו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 27 באפריל 2015
- ^ מתי סיבר ואילנה קוריאל, מטוס ראשון נחת מנפאל: "התינוקות פגיעים", באתר ynet, 27 באפריל 2015
- ^ אפליקציית וייבר מאפשרת שיחות חינם לנפאל, באתר וואלה!, 27 באפריל 2015
- ^ רעידת האדמה בנפאל: אורנג' מאפשרת ללקוחותיה יצירת קשר בחינם לקרוביהם, באתר Telecom News
25119003רעידת האדמה בנפאל (2015)