אקדמיה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר פירוט על התנגדות חלק מהחברה ההחרדית ללימודים באקדמיה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר פירוט על התנגדות חלק מהחברה ההחרדית ללימודים באקדמיה. |
אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.
היסטוריה
מקור המילה מיוונית[1], על שם חורשת "אקדמוס" מצפון לאתונה, חורשה שהייתה מקודשת לאלת החכמה, אתנה. בחורשה זו הקים אפלטון בסביבות שנת 385 לפנה"ס את האקדמיה האפלטונית במסגרת גימנסיון.
משמעות מודרנית
- ערך מורחב – מוסד להשכלה גבוהה
כיום המילה "אקדמיה" משמשת לתיאורם של מוסדות מסוגים אחדים:
- אוניברסיטה - בדרך כלל משמשת המילה לתיאור מכלול האוניברסיטאות.
- בית ספר גבוה שאינו אוניברסיטה, כגון אקדמיה לציור, אקדמיה למוזיקה או אקדמיה צבאית.
- דוגמה: "בצלאל היא אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים"
- מוסד ממלכתי בעל סמכות בתחום ידע מסוים, כגון האקדמיה ללשון העברית או האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
הוראה אקדמית
כאמור, אחת ממטרות האקדמיה היא העברת מידע. עם זאת, ישנם הבדלים רבים בין אופן ההוראה המקובל בבית ספר לזה המקובל במוסדות אקדמאים:
- ישנו שינוי טרמינולוגי במונחים המתארים את תהליך הלמידה: האדם המלמד מכונה מרצה ולא מורה. הלומד מכונה סטודנט ולא תלמיד. יחידת ההוראה מכונה הרצאה ולא שיעור.
- אורך יחידת ההוראה משתנה: על פי רוב שיעור בבית הספר אורך 45 דקות ואילו הרצאה אקדמית אורכת 90 דקות.
כמו כן, באקדמיה קיימת ציפייה גבוהה מהסטודנט להיות אחראי על תהליך הלמידה[2] וההישגים האקדמיים שלו.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: אקדמיה |
- קן רובינסון טוען שבתי הספר הורגים את היצירתיות – על האופן שבו האקדמיה משפיעה על מערכת החינוך. הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
הערות שוליים
- ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
- ^ Eunju Lee, (2005). The Relationship of Motivation and Flow Experience to Academic Procrastination in University Students. The Journal of Genetic Psychology: Research and Theory on Human Development, 166:1, 5-15.