יובל נח הררי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יובל נח הררי
לידה 24 בפברואר 1976 (גיל: 48)
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק היסטוריון
מסאי
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה היסטוריה
יצירות בולטות קיצור תולדות האנושות,
ההיסטוריה של המחר,
21 מחשבות על המאה ה-21
http://www.ynharari.com

יובל נח הררי (נולד ב-24 בפברואר 1976) הוא היסטוריון ישראלי ופרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספריו "קיצור תולדות האנושות", "ההיסטוריה של המחר" ו-"21 מחשבות על המאה ה-21" תורגמו ליותר משישים שפות ונמכרו בכ־40 מיליון עותקים (נכון ל-2022)[1][2].

ביוגרפיה

הררי נולד במשפחה בת שלושה ילדים וגדל בקריית אתא. סביו עלו ארצה מלבנון וממזרח אירופה. אביו עבד כמהנדס ברפא"ל. הוא למד בכיתת מחוננים במרכז חינוך ליאו באק בחיפה. הוא התחיל בלימודי היסטוריה ויחסים בינלאומיים כבר בגיל 17, במסגרת העתודה האקדמית. הוא החל לשרת בחיל השריון, אולם שוחרר לאחר כמה חודשים בשל בעיה רפואית.

בשנים 1993–1998 למד לתואר ראשון ולתואר שני בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. התזה לתואר השני עסקה בלוגיסטיקה ואספקה בימי הביניים. הוא עשה דוקטורט ב-Jesus College שבאוניברסיטת אוקספורד, בהדרכתו של ד"ר סטיבן גאן (Gunn), בשנים 1998–2002. עבודת הדוקטור עסקה בהשוואה של זיכרונות לוחמים מהמאות ה-15–16 לזיכרונות לוחמים מהמאה ה-20, וראתה אור כספרו הראשון. הוא השלים בתר-דוקטורט בהיסטוריה כעמית יד הנדיב בשנים 2003–2005.

הררי התמנה למרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנת 2005, למרצה בכיר בקביעות בשנת 2008, ולפרופסור חבר בספטמבר 2014. בשנים 2003–2011 היה מתאם התוכנית להיסטוריה עולמית באוניברסיטה העברית. בחודש נובמבר 2012 נבחר לחבר באקדמיה הצעירה למדעים.

מחקריו עוסקים בעיקר בשלושה תחומים: היסטוריה צבאית של ימי-הביניים, ההיסטוריה של חוויית המלחמה, והיסטוריה עולמית.

נחשב מומחה גם בתחום האתיקה של בינה מלאכותית.[דרוש מקור]

ביולי 2018 בביקור בלוס אנגלס החליט לא לשתף פעולה עם הקונסוליה הישראלית בעיר, בנימוק שמבחינתו מדובר ב"זרוע ארוכה של מדיניות ממשלת ישראל אשר מגבילה את חופש התקשורת, הביטוי, היצירה והמחשבה", זאת כמחאה בין היתר על חוק הפונדקאות וחוק הלאום[3]. בראיון עימו אמר הררי כי “הספרים שלי מצליחים לשנות לטובה את הדימוי של ישראל בקרב קהלים מגוונים, מסין ועד טורקיה. עם זאת, אני מעדיף שלא להופיע כנציג רשמי של ממשלת ישראל הנוכחית, מכיוון שעבודתי כחוקר וכסופר מושתתת על היכולת לחקור, לחשוב ולכתוב באופן חופשי, ואילו ממשלת ישראל הנוכחית מערערת באופן שיטתי ומכוון את חופש התקשורת, חופש הביטוי וחופש המחשבה בישראל"[4].

כבר מתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, הוא תמך באוקראינה, דבר שהוא הצהיר שוב ושוב. "אני מאמין שבזכות העובדה שהאוקראינים עוצרים את הטנקים הרוסיים בידיים חשופות, כל העולם יכול להיות בטוח. העם הזה הראה והוכיח לעצמו ולעולם שהוא באמת אומה חופשית", אמר הררי בראיון עם ערוץ הטלוויזיה האוקראיני Freedom. הוא גם נפגש עם תלמידי האקדמיה האוקראינית למנהיגות.

בשנת 2023 יצא נגד רפורמת לוין, שאותה הגדיר כהפיכה משטרית המובילה את ישראל לדיקטטורה.[5]

פרסים

  • הררי זכה בפרס "מונקאדו" למאמרים על היסטוריה של החברה להיסטוריה צבאית
  • פעמיים (ב-2009 וב-2012) זכה בפרס פולונסקי למקוריות ויצירתיות במדעי הרוח שמעניקה האוניברסיטה העברית
  • ספרו "קיצור תולדות האנושות" זכה בפרס הספר האקדמי של השנה של איגוד המוציאים לאור האקדמיים הבריטי
  • ספרו "ההיסטוריה של המחר" זכה בפרס הנדלזבלאט שמוענק בגרמניה לספר כלכלי משפיע ומעורר מחשבות ובפרס "הספר החכם של השנה" של האוניברסיטה היגלונית
  • ספרו "21 מחשבות על המאה ה-21" זכה כובד כספר הידע של השנה על ידי כתב העת הגרמני Bild der Wissenschaft.
  • בשנת 2015 זכה בפרס סטימצקי, המחולק לסופרים שספריהם היו הנמכרים ביותר בשנה החולפת[6].

בשנת 2018 היה מועמד לפרס יאן מיכלסקי, על ספרו "ההיסטוריה של המחר"[7].

זכויות בעלי חיים

במהלך המחקר שערך בנושא המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית לצורך כתיבת ספרו "קיצור תולדות האנושות", נחשף הררי ליחס האדם כלפי בעלי החיים והחליט לאמץ אורח חיים טבעוני[8]. לטענתו, הכלכלה, החברה, הפוליטיקה והדת בנויות על ניצול בקנה מידה עצום של מיליארדי חיות משק, תוך הכחשת הסבל שלהן[9]. הררי לוקח חלק בפעילויות התנועה לזכויות בעלי חיים: בדצמבר 2013 השתתף עם גארי יורופסקי בשני כנסים בנושא זכויות בעלי חיים שנערכו בתל אביב וברמת גן[9]. במאי 2015 השתתף עם אלכס הרשאפט בכנס לזכויות בעלי חיים שנערך באוניברסיטה העברית[10].

עיסוק במדיטציה

בספרו "ההיסטוריה של המחר", בפרק התודות, מספר הררי כי הוא מודט ויפאסנה, שיטה שלמד ממורו ס.נ. גואנקה (ספרו זה אף מוקדש לאותו מורה). הררי כותב שם "לא יכולתי לכתוב את הספר הזה בלי הניסיון והידע שרכשתי באמצעות תרגול ויפאסנה במשך כ-14 שנים". הררי השתתף בקורסים ויפאסנה בני 10 ימים, ואף בקורסים ארוכים בהרבה של עד 60 יום, בארץ ובעולם, והיום הוא מורה עוזר (Assistant Teacher) ומנחה קורסי ויפאסנה במרכזים המלמדים זאת על פי גואנקה. במאמר בנושא במוסף הארץ[11] תוהה הררי "אולי יש מקום לרתום את הטכניקות הללו (מדיטציות שונות כגון ויפאסנה) לטובת המחקר המדעי של התודעה?". בעקבות כך אימץ הררי אלמנטים מהבודהיזם, בהם כפירה בקיום של נשמה ואני קבוע וראיית הקיום כרצף של חוויות ותופעות ארעיות וחולפות; ושימת דגש על אושר וסבל.

טרנס-הומאניזם

הררי הביע פעמים רבות תפיסות עולם, אשר יש המפרשים אותן כקרובות לטרנס הומניזם. זוהי גישה פילוסופית המנסה להבין ולהעריך את האפשרויות להתגבר על 'מגבלותיו הביולוגיות' של האדם באמצעות קדמה טכנולוגית, וחיבור בין גוף האדם למכונות.

בספרו קיצור תולדות האנושות, משנת 2011, כתב: "נכון הוא הדבר, שאין לנו עדיין היכולת להשיג זאת, אך ניכר שאין מכשול טכנולוגי בלתי-עביר, אשר ימנע מאיתנו לייצר בני-אדם עליונים (Superhumans). המכשולים המרכזיים הינם התנגדויות אתיות ופוליטיות, אשר האטו את המחקר בבני באדם. ולא משנה כמה משכנעים טיעונים אתיים אלה עשויים להיות, קשה לראות כיצד הם יוכלו לעצור בעדו של הצעד הבא לאורך זמן, במיוחד כאשר מה שעל השולחן הינו האפשרות של הארכת חיי אדם לנצח, כיבוש מחלות בלתי-ניתנות לריפוי, ושדרוג של יכולותינו השכליות והרגשיות"[12].

בינואר 2018 נשא הרצאה בוועידה של הפורום הכלכלי העולמי, שכותרתה: "האם העתיד יהיה אנושי?"[13]. אותה שנה אמר באירוע של הפורום: "אנחנו אחד הדורות האחרונים של הומו-סאפיאנס. בדור הבא, אנחנו נלמד כיצד להנדס גופים ותודעות"[14]. בנובמבר 2019 בראיון לרשת החדשות CNN, אמר כי: "... הדבר החיוני ביותר לדעת בנוגע לחיים במאה ה-21, הוא שבני אדם הם כעת חיות הניתנות לפריצה"[15]. בכנס נוסף של הפורום הכלכלי העולמי, התייחס הררי לאחד מספריו, ואמר: "השאלה הפוליטית והכלכלית הגדולה של המאה ה-21, תהיה: בשביל מה אנו זקוקים לבני אדם? או לכל הפחות: בשביל מה אנו צריכים כל-כך הרבה בני אדם?"[16]. כאשר שאל אותו המראיין באותו אירוע: "האם יש לך תשובה לכך בספרך?", ענה הררי עם חיוך לצחוק הקהל: "בהווה, הניחוש הטוב ביותר שיש באמתחתנו הוא: שמור אותם שמחים עם סמים ומשחקי מחשב... אך הדבר אינו נשמע כעתיד מושך במיוחד". ביוני 2023, קבע הררי כי הבינה המלאכותית תוכל בקרוב "לכתוב תנ"ך חדש"[17].

באתר האינטרנט שלו הביע הררי את העמדה לפיה הוא "איננו טרנס-הומאניסט", גרס כי "אמירותיו בעניין פריצה לבני אדם נועדו להזהיר מפני מה שממשלות רודניות עלולות לעשות באמצעות טכנולוגיה מתקדמת", וחידד כי הוא מאמין "שלאפשר שדרוג של בני אדם באמצעות בינה מלאכותית הוא רעיון מסוכן". [18].

יחסיו עם הפורום הכלכלי העולמי

הפורום הכלכלי העולמי מקדם בין השאר גם נושאים החשובים להררי, כגון המאבק ב-משבר האקלים ו-טבעונות. הררי הוא חבר בפורום הכלכלי העולמי[19], מרבה להשתתף בכנסיו[20], ומשתף פעולה עם יוזמותיו של בעליו ומנכ"לו, קלאוס שוואב. בשנת 2020, תרם הררי כמיליון דולרים לארגון הבריאות העולמי[21], אשר פועל בשיתופי פעולה רבים עם הפורום הכלכלי העולמי[22][23].

פעילות פוליטית

במהלך שנת 2023 השתתף הררי בהפגנות בישראל כנגד רפורמת לוין, ואף נאם בהן[24][25]. הוא מתח ביקורת חריפה על הציונות הדתית, שלדבריו פונה נגד ערכי הדמוקרטיה והשוויון ומובילה לחורבן הבית[26]. ביולי 2023, פרסם מאמר דעה ובו כתב, בתמצות עיקרי הדברים, כי "הממשלה קרעה את העם לגזרים", "יש לייצר חוזה חברתי חדש כי החוזה החברתי הנוכחי בישראל מת", "צריך לכונן אסיפה לאומית חדשה במקום כנסת ישראל הנוכחית", ונכון "לעצור את כל התהליכים במדינה עד שהדברים הללו יתרחשו"[27]. מספר ימים לאחר מכן, התראיין להסכת של לקס פרידמן, בו נשאל בנוגע לדעותיו על בנימין נתניהו[28]. בראיון זה חזר על הטענות ממאמר הדעה שפרסם זמן קצר קודם לכן. כן הוסיף, בתמצות עיקרי תשובותיו: "הם (חברי הממשלה) מנסים בגלוי להשיג כוח בלתי-נדלה, ומדברים בגלוי על כך שמן העת שיהיה להם את (הכוח) הזה, הם ייקחו את זכויותיהם של ערבים, של נשים, של יהודים חילונים... לכן יש מאות אלפי ישראלים ברחובות... אני הולך לרבות מן ההפגנות הללו... אם ישראל, כמעצמה גרעינית, תהפוך לדיקטטורה פונדמנטליסטית, הדבר יכול להצית אש במזרח התיכון... מדוע חברות פרטיות שובתות? אין לכך תקדים. זה נובע מההבנה שהצלחה כלכלית לא תסייע לנו תחת דיקטטורה משיחית...".

ספריו

  • קיצור תולדות האנושות - יצא לאור בשנת 2011 בהוצאת דביר. הספר סוקר את מהלך ההיסטוריה האנושית מהופעת האדם ועד ימינו, תוך התמקדות בנקודות המפנה החשובות ותהליכי המפתח של ההיסטוריה. הספר זכה להצלחה עולמית, תורגם לכשלושים שפות ומכר כשמונה מיליון עותקים. עתיד לשמש בסיס לפרויקט דוקומנטרי, אותו יביים אסיף קפדיה (אנ') ויפיק רידלי סקוט[29].
    המחזה צעד — תמונות מחיי המין האנושי נכתב בהשראת הספר על ידי צבי סהר. ההצגה הועלתה על ידי אנסמבל עיתים בקאמרי ביולי 2023[30].

Renaissance Military Memoirs: War, History and Identity, 1450-1600

הספר "Renaissance Military Memoirs: War, History and Identity, 1450-1600" ("זכרונות צבאיים מתקופת הרנסאנס: מלחמה, היסטוריה וזהות") יצא לאור בשנת 2004 בהוצאת Boydell & Brewer. הספר מבוסס על עבודת הדוקטור של הררי.

Special Operations in the Age of Chivalry, 1100-1550

הספר "Special Operations in the Age of Chivalry, 1100-1550" ("מבצעים מיוחדים בעידן האבירות") יצא לאור בשנת 2007 בהוצאת Boydell & Brewer. הספר מתאר את המבצעים המיוחדים בימי הביניים, כגון התנקשויות, חטיפות, פעולות חבלה והסתננויות. הוא מנסה להראות שהם מילאו תפקיד מכריע בעולם המלחמה של ימי הביניים ולעיתים היטו את הכף במערכה או במלחמה.

The Ultimate Experience: Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450-2000

הספר "The Ultimate Experience: Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450-2000" ("החוויה האולטימטיבית: התגלות בשדה הקרב ויצירתה של תרבות המלחמה המודרנית, 2000-1450") יצא לאור בשנת 2008 בהוצאת Palgrave-Macmillan. הספר עוסק במקום של חוויית הפרט בתרבות המלחמה המערבית, ובוחן את הצורה שבה אנשים חווים מלחמה וחושבים עליה. הוא מתאר את היווצרותה של תרבות המלחמה המודרנית.

ביקורת על כתביו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. הסיבה היא: לצד דברי ביקורת על כתביו יש להביא דברי שבח להם..

יש המותחים ביקורת על הררי בשל קביעות שאינן מבוססות ולעיתים אף סותרות את הקונצנזוס המדעי, ומצביעים על כשלים וסתירות פנימיות בשיטתו או בכתביו[34].

הפילוסוף פרופסור מאיר בוזגלו, מבקר חלק מהקביעות של הררי וטוען כי יש בספר תיאורים חדים ואף מבריקים, אולם לעיתים הם אינם עומדים בפני הביקורת, כמו הטיעון כי "ביסוד הפוליתיאיזם עומדת תפיסה מטפיזית האומרת שיש אל יחיד אדיש", או ההגדרה של אושר וסבל כמאזנים שונים של תחושות גופניות, וכן בדוגמאות נוספות[35]. עם זאת, בוזגלו מאוד ממליץ לקרוא את ספריו של הררי, משום שיש בהם הרבה אינפורמציה, הרבה מאוד תובנות מרתקות, מעוף ובעיקר עניין.

הכלכלן ד"ר אורי כץ טוען כי כתיבתו של הררי בנושאים כלכליים לוקה בבורות, חוסר הבנה ותקיפת אנשי קש. כך למשל תיאורו לגבי מקורות המהפכה התעשייתית עומד בסתירה מוחלטת לספרים ולמאמרים של בכירי החוקרים בהווה ובעבר, ובניגוד ל"עשרות ספרים עבי כרס" שנכתבו בנושא[36].

ד"ר משה רט כתב כי "למרבה הצער, עיון בספריו מגלה שההילה שנקשרה לאיש רחוקה מאוד מלהיות מוצדקת. ספריו ומאמריו של הררי מלאים בכשלים, שגיאות, סתירות עצמיות וחוסר הבנה מביך של רבים מהנושאים עליהם הוא כותב"[37] וכי "מאמרו של הררי (בנוגע לתרומה השולית של היהדות לאנושות) לוקה בכשלים לכל אורכו"[38]. ביחס למאמר זה כתב הרב והפילוסוף מיכאל אברהם כי "יובל נוח הררי לא מאכזב. כל כך הרבה שטויות, דמגוגיה, הנחות המבוקש והנחות לא מבוססות, במאמר אחד. זה קשקוש שהוא אפילו יותר מרוכז מאשר בספריו"[39].

הרב חיים נבון כתב כי "שני ספריו של יובל נח הררי ("קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של מחר") הם פרויקט מרשים של היסטוריה ופילוסופיה, אך בכמה סוגיות אנושיות מרכזיות נראה שהאידאולוגיה גוברת על האמת"[40].

קו ביקורת נוסף מתמקד בכך שהררי מציג את מצבו של המין האנושי כיום דרך עדשה צרה של אתוס אינדיבידואליסטי נאו-ליברלי. דני גוטוויין קובע שספרו של הררי "21 מחשבות על המאה ה-21" מציג עמימות מכוונת שנמנעת מלבקר את מוקדי הכוח והשיח אותו הם מקדמים: "הוא מפקיע סוגיות אלה מהקשריהן החברתיים, מציג אותן כבלתי פתירות מבחינה פוליטית והופך את ההתמודדות אתן לעניין אישי"[41]. בדומה לגוטוויין, גיל חיזי טוען שהפרשנות שהררי מציג למגפת הקורונה ממשיכה להציב במרכז את יחסו של הפרט אל טכנולוגיות המידע, בהמשך לנטייתו של הררי להמעיט את הדיון בנושאי רווחה, התאגדויות חברתיות ותפיסות עולם תלויות תרבות[42]. תומר לביא מוסיף ומזהיר שעל פי תורתו המוסרית של הררי, היחיד עסוק בזכויותיו הפרטניות ונמנע מלהתחייב לחמלה לשאר בני המין האנושי[43].

בעקבות הסכמת הררי להשמטת דברי ביקורת על שלטון פוטין מהתרגום לרוסית של ספרו "21 מחשבות על המאה ה-21", נמתחה ביקורת על בגידת הררי בערכים שהוא עצמו מטיף להם[44]. הררי השיב לביקורת זו שללא הסכמתו לשינויים מעטים בספר, הספר לא היה מאושר לפרסום ברוסיה. הוא הוסיף שרוסיה היא מדינה לא דמוקרטית והוא לא היה מוכן לשנות את הרעיונות והמסרים המרכזיים אך את הדוגמאות היה מוכן לשנות כדי שהספר יצא לאור גם ברוסיה. הוא ציין "אני חושב שהתשלום של שינוי דוגמאות ספורות שווה את הרווח של הגעה לקהל הרוסי"[45].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יובל נח הררי
סרטונים
ראיונות
ממאמריו
ביקורות

הערות שוליים

  1. ^ האתר של הררי, נצפה ב-1.9.21
  2. ^ ראיון עם הררי בערוץ 12
  3. ^ איתמר אייכנר, החרם של ההיסטוריון הישראלי הנודע: "הממשלה מגבילה את חופש הביטוי", באתר ynet, 30 ביולי 2018
  4. ^ כשנפגשתי עם נתניהו, הוא בעיקר דיבר. כשנפגשתי עם מקרון, הוא בעיקר האזין ידיעות, המוסף לשבת, 08.11.2018
  5. ^ פרופ' יובל נח הררי, ‏תעצרו את ההפיכה – או שנעצור את המדינה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 בפברואר 2023‏;
    אתר למנויים בלבד יובל נח הררי, זו הפיכה לכל דבר. ישראל בדרך להפוך לדיקטטורה, באתר הארץ, 8 במרץ 2023;
    דני קושמרו, ‏יובל נח הררי מזהיר: "אם זה יעבור, לא יהיו יותר בחירות דמוקרטיות", באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 במרץ 2023‏;
    אתר למנויים בלבד יובל נח הררי, אנשי סייבר, עובדי התעשיות הביטחוניות: אל תחמשו את ממשלת נתניהו־לוין, באתר הארץ, 5 ביולי 2023
  6. ^ גילי איזיקוביץ, יובל נח הררי, עירית לינור, דויד גרוסמן ומירב הלפרין זכו בפרס סטימצקי, הארץ, 23 בדצמבר 2015
  7. ^ פרס יאן מיכלסקי על ספרו "ההיסטוריה של המחר"
  8. ^ חוצה ישראל עם קובי מידן - יובל נח הררי, בעמוד הפייסבוק של הטלוויזיה החינוכית הישראלית, 31 במאי 2015(הקישור אינו פעיל, 22.11.2018)
  9. ^ 9.0 9.1 ד"ר יובל נח הררי - חטאים שבין חיה לחברתה, במסגרת הכנס 'איך תשפוט אותנו ההיסטוריה', תיאטרון היהלום, רמת גן, 10 בדצמבר 2013
  10. ^ הרצאה חד- פעמית משותפת של דר' אלכס הרשאפט ופרופ' יובל נוח הררי בנושא: יחסי אדם- חיה: היסטוריה אנושית מול היסטוריה אישית, באתר הכל אודות ירושלים, מאי 2015(הקישור אינו פעיל, 22.11.2018)
  11. ^ אתר למנויים בלבד יובל נח הררי, יובל נח הררי מסביר מה אפשר ללמוד מהמדיטציה, באתר הארץ, 24 באוטובר 2013
  12. ^ https://www.hungarianconservative.com/articles/philosophy/transhumanism_history_philosophy_harari_dawkins_augustine_dystopia_darwinism/
  13. ^ https://www.youtube.com/watch?v=npfShBTNp3Q
  14. ^ https://twitter.com/Davos/status/956171782880247808
  15. ^ https://edition.cnn.com/videos/world/2019/11/26/yuval-noah-harari-interview-anderson-vpx.cnn
  16. ^ https://www.youtube.com/watch?v=i6veUxkcIU4
  17. ^ https://cne.news/article/3207-ai-can-write-a-new-bible
  18. ^ https://www.ynharari.com/faqs/
  19. ^ https://www.weforum.org/people/yuval-noah-harari
  20. ^ https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001315533
  21. ^ https://www.jpost.com/israel-news/israeli-professor-to-donate-1m-to-who-following-trump-funding-cuts-624788
  22. ^ https://www.weforum.org/organizations/world-health-organization-who
  23. ^ https://www.weforum.org/agenda/authors/world-health-organization
  24. ^ https://www.mako.co.il/news-columns/2023_q1/Article-bddd7e2d1e69681027.htm
  25. ^ https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14364029
  26. ^ אתר למנויים בלבד יובל נח הררי, בחסות הנשק הגרעיני, הקנאים עוד עלולים לבסס כאן מדינה מוטרפת לגמרי, באתר הארץ, 13 ביולי 2023
  27. ^ https://www.mako.co.il/news-columns/2023_q3/Article-845e203c5f94981027.htm
  28. ^ https://youtu.be/Mde2q7GFCrw
  29. ^ וואלה! תרבות‏, יוצרי "הנוסע השמיני" ו"איימי" יביאו את "קיצור תולדות האנושות" למסכים, באתר וואלה!‏, 11 ביולי 2018
  30. ^ אתר למנויים בלבד ננו שבתאי, זו יצירה שהיא מלאכת מחשבת, באתר הארץ, 9 ביולי 2023
  31. ^ פרק ראשון מהספר באתר מאקו, לרגל צאת הספר
  32. ^ Lewis, Helen (15 באוגוסט 2018). "21 Lessons for the 21st Century by Yuval Noah Harari review – a guru for our times?". The Guardian. נבדק ב-17 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ אתר למנויים בלבד עופרה רודנר, הקומיקס של יובל נח הררי הוא דוגמה להתמסחרות שיצאה משליטה, באתר הארץ, 10 במאי 2022
  34. ^ https://www.currentaffairs.org/2022/07/the-dangerous-populist-science-of-yuval-noah-harari
  35. ^ מאיר בוזגלו, אידיאולוגיה באיצטלה מדעית, מקור ראשון, מוסף "שבת", 9 באוגוסט 2015
  36. ^ אורי כץ, יובל נוח הררי והדת הקפיטליסטית, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2015
  37. ^ משה רט, מחשבותיו של יובל (המבולבל) נח הררי, באתר "מיסטריום" 5 בנובמבר 2015
  38. ^ תרומת היהדות לעולם - תשובה ליובל נח הררי, באתר לדעת להאמין
  39. ^ בתגובה למאמרו של פ' הררי: ומה אם ליהדות לא הייתה השפעה גדולה על המין האנושי?, באתר הרב מיכאל אברהם
  40. ^ חיים נבון, סילוף תולדות האנושות, באתר מידה, 7 באוקטובר 2015
  41. ^ כך נהפך יובל נח הררי לאידיאולוג של האליטות הליברליות, באתר www.haaretz.co.il
  42. ^ להזיז את ה"טכנולוגיה" ממרכז עלילת משבר הקורונה | גיל חיזי, באתר העוקץ, ‏2020-04-17
  43. ^ על מעשה עמלק והאתיקה של התהום | תומר לביא, באתר העוקץ, ‏2017-09-16
  44. ^ שגיא בן נון‏, צנזורה? התרגום הרוסי לספרו של יובל נח הררי משמיט ביקורת על פוטין, באתר וואלה!‏, 23 ביולי 2019;
    איתן אורקיבי, ‏האינטלקטואל, הפוסט־אמת והכוח, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2019
  45. ^ אתר למנויים בלבד יובל נח הררי, פרופ' יובל נח הררי מגיב בנוגע לצנזור התרגום הרוסי של ספרו, באתר הארץ, 25 ביולי 2019


יובל נח הררי
קיצור תולדות האנושות (2011) • ההיסטוריה של המחר (2015) • 21 מחשבות על המאה ה-21 (2018)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36719963יובל נח הררי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יובל_נח_הררי&oldid=2329913"