ברברה טוכמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברברה טוכמן
לידה ניו יורק, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
פטירה גריניץ', קונטיקט, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית

ברברה ורטהיים טוכמןאנגלית: Barbara Wertheim Tuchman; ‏30 בינואר 1912 - 6 בפברואר 1989) הייתה היסטוריונית, סופרת ועיתונאית יהודיה-אמריקאית, זוכת פרס פוליצר פעמיים וזוכת אות "הרצאת ג'פרסון" לשנת 1980. התמקדה בעיקר בכתיבת ספרי היסטוריה פופולרית; ספריה עסקו בקשת רחבה של נושאים וזכו לפרסום עולמי, הידוע שבהם - "מצעד האיוולת".

קורות חיים

טוכמן נולדה בניו יורק, נכדתו של הנרי מורגנטאו (האב), שגריר ארצות הברית לטורקיה בעת מלחמת העולם הראשונה, ובתו של מוריס ורטהיים, בנקאי שרכש את כתב העת The Nation (אנ'). בשנת 1933 קיבלה תואר ראשון במכללת רדקליף (Radcliff), ולאחר מכן עבדה כשנה כעוזרת מחקר. עבדה כעיתונאית בזמן מלחמת האזרחים בספרד ובמלחמת העולם השנייה, בכתבי העת The Nation ו-New Statesman (אנ'). היא הרצתה במוסדות אקדמיים שונים, ובהם אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת קליפורניה.

ספרה הראשון יצא לאור בשנת 1938, ולאחר מלחמת העולם השנייה התמקדה בכתיבת ספרים. ספריה מאופיינים בכתיבה מרתקת, גדושה בפרטים רבים מאד, ועוסקים במגוון רחב של תקופות ואישים בהיסטוריה, החל במאה ה-14 ("ראי רחוק") עבור בסיום המאה ה-19 ("המגדל הגאה") ותחילת מלחמת העולם הראשונה ("אוגוסט 1914", "מברק צימרמן"), וכלה במלחמת וייטנאם ("מצעד האיוולת").

על כתיבתה ההיסטורית זכתה טוכמן בשני פרסי פוליצר: בשנת 1963 עבור "אוגוסט 1914", ובשנת 1972, עבור "סטילוול - אמריקאי בסין".

חוק טוכמן

ברברה טוכמן ניסחה בספר "ראי רחוק - מבט למאה ה-14" את ראיית העולם ההיסטורית שלה ואת החשיבות שיש לייחס למאורעות ההיסטוריים ב"חוק טוכמן":

אסונות אינם מצויים לרוב כפי שמצטייר מדיווחים מסוימים. העובדה שמאורע מתואר בכרוניקות גורמת לו להיראות מרוכז ושכיח, ואילו המאורעות בפועל נוטים להיות בלתי סדירים הן בזמן והן במקום. בנוסף, ההתמדה של המציאות הנורמלית חזקה יותר מאשר השפעתה של ההפרעה, כפי שניתן להתרשם מתקופתנו. לדוגמה, לאחר שמיעת החדשות היום, עלול המאזין לחשוב שהעולם כולו מלא שביתות, פשעים, הפסקות חשמל, פריצת סכרים, תקלות רכבת, השבתת מערכת החינוך, שודדים, נרקומנים וניאו נאצים. העובדה היא כי יכול אדם, ביום טוב, לשוב הביתה בערב מבלי להיתקל בדיווחים כאלו יותר מפעם אחת או שתיים. עובדה זו הובילה אותי לנסח חוק של טוכמן, והוא: "העובדה שאירוע מצער מדווח, מכפילה את המשמעות המיוחסת לו פי חמישה עד עשרה (או כל מספר אחר שהקורא מעוניין לתת)".

ביקורת

בסקירה משנת 1985 הגדיר המגזין האמריקאי "סאטרדיי רוויו" את טוכמן כ"אחד האנשים הכי מוערכים יתר על המידה בתחום האמנות והספרות האמריקאית", וציין כי "במשך השנים [היא ביצעה] מעבר אומלל מכתיבת היסטוריה כלקח מוסרי לכתיבת לקחים מוסריים כהיסטוריה"[1]. על ספרה "מצעד האיוולת" נטען כי הסבריה הם בגדר חוכמה שבדיעבד, ונגועים בכשל הנחת המבוקש[2].

ספריה

לקריאה נוספת

  • משה יגר, דיוקנה של היסטוריונית מיוחדת במינה: איך הפכה ברברה טוכמן מחקר היסטורי לחומר קריאה מרתק, כולל זיקתה לישראל בחייה ובמחקריה, בתוך כיוונים חדשים 12 (תשסה), עמודים 180–207

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברברה טוכמן בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26617130ברברה טוכמן