אחמד אל-בלאד'רי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אחמד אל-בלאד'רי (ערבית: أحمد بن يحيى بن جابر البلاذري; ?-892) היה היסטוריון מוסלמי ממוצא פרסי שפעל במאה התשיעית בחצרו של הח'ליף העבאסי אל-מתוכל הראשון שבבגדאד.

עבודותיו משמשות כבסיס למחקר היסטורי בתולדות האימפריה המוסלמית.[1] נפטר בשנת 892 כתוצאה מאכילת צמח הבלדור ומכאן שמו.[2]

דבר לא ידוע על ילדותו וחייו של אל-בלאד'רי. פרסומו בא לו מספר ההיסטוריה שכתב, יצירה מונומנטלית[3] בשם פתוח אלבלדאן (فتوح البلدان, בעברית: "ספר כיבוש הארצות"), שבו מתוארת התפשטות האסלאם ובניית האימפריה המוסלמית. [4] ספר נוסף - עץ היוחסין של האצולה (أنساب الأشراف - אנסאב אל-אשראף) נכתב לפני מותו ומכיל 40 כרכים. עבודות אלו שימשו בסיס לכתבים מאוחרים יותר של היסטוריונים מוסלמיים.[5] כגון אבן ח'לדון.

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24319806אחמד אל-בלאד'רי