מדע פופולרי
מדע פופולרי הוא דיווח על רעיונות מדעיים ותגליות מדעיות באופן המובן לקהל הרחב ולהדיוטות, אבל שאינו מספק את צורכיהם ודרישותיהם של העוסקים במדע, כחוקרים, סטודנטים או בעלי מקצועות המיישמים ידע מדעי.
מאפיינים
המדע הפופולרי מופץ לציבור בטורים ומדורים בעיתונים הפונים לקהל הרחב, במגזינים פופולריים המיוחדים לענייני מדע (להבדיל מכתבי עת מדעיים), בספרי עיון, בפינות בתוכניות טלוויזיה ורדיו, בתוכניות מדע פופולרי וכמעט בכל מדיום הפונה אל ההמונים.
מדע פופולרי מכיל תת-סגנונות. ספר עיון מתחום המדע הפופולרי שנכתב על ידי איש מדע עבור ההמונים, יהיה שונה מטור מדע פופולרי בעיתונות, בכך שהעיתונות סוקרת לעיתים קרובות ידע מדעי עכשווי ומחקרים אחרונים, והיא נכתבת על ידי עיתונאים. לעומת זאת, ספר מדע פופולרי שנכתב על ידי איש מדע, אינו מתמקד רק במחקרים האחרונים, אלא מכסה תחומים נרחבים, ולרוב כולל גם הקדמה, המסבירה יסודות וחומר רקע הדרושים להבנת הנושא. ספרי מדע פופולרי רבים מכילים גם מידע היסטורי וביוגרפיות של הנפשות הפועלות (למשל, ספר מדע פופולרי על תורת היחסות יכיל מידע ביוגרפי על אלברט איינשטיין, כגון ילדותו, הקריירה המדעית שלו ועוד). תוכניות מדע פופולרי בטלוויזיה הן בדרך כלל פחות מקיפות בנושאים שהן מכסות ומצטמצמות לנושאים או תגליות ספציפיות. יתרונן הוא שלרוב הן מכילות אנימציות (בדרך כלל אנימציות ממוחשבות) ושחזורים, הממחישים את הנושא בצורה ויזואלית.
מחברים של ספרי מדע פופולרי נזהרים שלא לכלול בהם מידע שקהל היעד יתקשה להבינו. הפיזיקאי סטיבן הוקינג הציג שיקול זה בפתח ספרו הפופולרי "קיצור תולדות הזמן":
מישהו אמר לי שכל משוואה שאכלול בספר תקצץ את מכירתו במחצית. לפיכך גמרתי אומר שלא לכלול בו שום משוואה, אבל בסופו של דבר הזכרתי בכל זאת משוואה אחת: נוסחת איינשטיין המפורסמת, E=mc2. אני מקווה שהיא לא תרתיע מחצית מקהל קוראי!
על מנת לתת בכל זאת מידע שעשוי לעניין חלק מהקוראים, יש ספרי מדע פופולרי שבהם נושאים כמו הוכחות ונוסחאות מרוכזים בנספחים בסוף הספר.
בישראל
בשנת 1945 החל לצאת לאור בארץ ישראל "הטכנאי הצעיר" - ירחון למדע פופולרי לנוער ולמבוגרים, והוצאתו לאור נמשכה עד אמצע שנות ה-50. בשנת 1951 כתב העת החל להופיע כסדרת ספרים שזכתה להצלחה עצומה ונמכרה שנים רבות אחרי שכתב העת הפסיק להתקיים. הכתבות והמדורים התבססו בעיקר על תרגומים מן העיתונות המדעית הלועזית וחלקם חומר מקורי, המבוסס בין השאר על ראיונות שקוימו עם מדענים ישראליים.[1]
בשנת 1956 החל לצאת לאור כתב העת "מדע", שנועד לנוער ולמבוגרים ויצא לאור עד שנת 1991. בכתב העת התפרסמו מאמרים בעיקר בתחומי הנדסה, מדעים מדויקים ומדעי הטבע. מדורים קבועים עסקו בחדשות מדע וטכנולוגיה, ובסקירת ספרים בתחומים אלה. כתבי עת נוספים, כגון "פשוש (עיתון)" ו"גליליאו צעיר", פנו לילדים. יצאו לאור גם כתבי עת המתמקדמים בתחום מדעי מסוים, כגון "פי האטום", שעסק בפיזיקה ו"גליונות מתמטיקה",[2] שעסק במתמטיקה. "מחשבות"[3] היה כתב עת להגות ומדע שיצא לאור במשך כ-30 שנה, החל מאמצע שנות ה-60, בהוצאתה של חברת יבמ ישראל ובעריכתו של צבי ינאי. כתב עת זה פרסם מאמרי מדע פופולרי בכל תחומי הידע - לא רק במדעי הטבע אלא גם במדעי הרוח ובמדעי החברה. במרוצת השנים יצאו לאור כתבי עת נוספים למדע פופולרי, ובהם גרסה עברית של הירחון "סיינטיפיק אמריקן", היוצאת לאור מאז 2002.
בשנות ה-50 יצא לאור ספרו של פרופ' אברהם הלוי פרנקל, "מבוא למתמטיקה" (בחמישה כרכים), שהוא סקירה עבור הקורא הכללי על יסודותיה והתפתחותה של המתמטיקה המודרנית, והוא הראשון מסוגו שנכתב בעברית. במהלך השנים יצאו לאור עוד ספרים מעטים של מתמטיקה פופולרית. הצלחתו הגדולה של הספר "המשפט האחרון של פרמה" מאת סיימון סינג הובילה לפריצת דרך בתחום זה, ובעקבות יצאו לאור בעברית ספרי מדע פופולרי רבים, מרביתם מתורגמים מאנגלית, ובהם ספרים מאת מריו ליביו ואיאן סטיוארט.
חלוץ המדע הפופולרי ברדיו היה שדרן הרדיו יוסף טרגין, בתוכניות "עולם המדע" שלו, ששודרו למעלה משלושים שנה ב"קול ישראל", ברשת א' וברשת ב'. בגלי צה"ל משודרת החל משנת 1977 סדרת "אוניברסיטה משודרת" שהיא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. ערכה והפיקה את התוכנית מראשיתה תרצה יובל ועמדה בראש הפרויקט עד לפטירתה בדצמבר 2000. רוב הקורסים המשודרים יוצאים לאור גם כספר.
התפתחות האינטרנט הביאה גם ליצירתם של אתרי אינטרנט למדע פופולרי, בהם "לא מדויק" - בלוג המתמטיקה של גדי אלכסנדרוביץ'.[4]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מייקל שרמר, האוטוביוגרפיה הבלתי רשמית של המדע, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, פברואר-מרץ 2008
- שני ליטמן, הילה ויסברג, עדי ברוק, רוני לינדר-גנץ, מדעני מכון ויצמן פלשו לברים ברחובות וניסו להרביץ בבליינים תורה, באתר TheMarker, 6 באוגוסט 2010
הערות שוליים
- ^ *"ההיגיון בשיגעון"- הטור המקוון של זאב גלילי: "איך בנינו רדיו גביש והרכבנו סוללה חשמלית"
- ^ ארכיון "גליונות מתמטיקה"
- ^ ארכיון "מחשבות"
- ^ לא מדויק, בלוג המתמטיקה של גדי אלכסנדרוביץ'
22287870מדע פופולרי