פורטל:היישוב

עריכהפורטל היישוב

היישוב הוא הישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם היציאה מבין חומות העיר העתיקה בירושלים של אנשי היישוב הישן וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקוה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

ישות זו נקראה גם "היישוב העברי" ובשם זה היא נזכרת במגילת העצמאות.

לביטוי "היישוב" יש צורות נוספות, "היישוב היהודי" - לשם הבדלה בין היהודים בארץ ישראל לבין ערביי הארץ, "היישוב החדש" - להבדלה בין מתיישבי הארץ הציונים לבין תושבי הארץ היהודיים זה מכבר בני "היישוב הישן", ו"היישוב המאורגן" - להבדלה בין הסרים למרות הנהגת היישוב הנבחרת לבין אלו שלא סרו למרותה.

לערך המלא

עריכהמאמר נבחר

קול ירושלים היה אות-הקריאה ושמם של השידורים העבריים בתחנת הרדיו של המנדט הבריטי בארץ ישראל. שידורי הרדיו המנדטורי היו בשלוש השפות הרשמיות של המנדט - אנגלית, ערבית ועברית, והיה זה שירות הרדיו הראשון ששידר שידורים סדירים בעברית. "קול ירושלים" פתח את שידוריו ב-30 במרץ 1936, ושידוריו נמשכו עד להקמת המדינה. בשנת 1942 פוצל השידור לשתי רשתות, אחת שידרה בעברית ובאנגלית והאחרת באנגלית ובערבית.

לערך המלא

עריכהערכים מומלצים

ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - ההגנה - ההסתדרות - ההעפלה - החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרמן שטרוק - השומר - זאב ז'בוטינסקי - חי"ש - חיים ארלוזורוב (אוניית מעפילים) - חיל הספר העבר-ירדני - יצחק דנציגר - מיכאל הלפרן - מכבי חשמונאי ירושלים - נשר (עיר) - מחלקת הל"ה - מכבי חשמונאי ירושלים - מלון המלך דוד - מרכז הכרמל - משטרת המנדט - נבחרת ארץ ישראל בכדורגל - סעדיה שושני - פדיון יהודי רומניה - פייבל פולקס - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף - צבי רוזנבלט - שדרות רוטשילד - שמחה בלאס - שרה טהון - תחיית הלשון העברית - תלפיות

עריכהתמונה נבחרת

נכבדים בחגיגות העשור לאוניברסיטה העברית. צועדים (בחזית) גד פרומקין (מקל בשמאלו), אוסישקין וחיים ויצמן. הנציב העליון ארתור ווקופ (מאחורי ויצמן), ורה ויצמן, ד"ר יהודה מגנס.

לגלריית תמונות מתקופת היישוב

עריכההידעת?

מצוקת הדיור בתקופת היישוב, הביאה לכך שלמבני מגורים שיועדו לזוג, צורף לעיתים גם שותף שלישי. שותף זה כונה הפרימוס על שם סוג של כירה ניידת שהיה פופולרי באותה התקופה. אין לדעת אם הכינוי נוצר אם משום שהדייר היווה מטרד כמו רעש הפרימוס, או משום שבנוכחותו נוצרה יחידה של שלושה, כמו הפרימוס בעל שלוש הרגליים.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכההיום בהיסטוריה

1944 - בעקבות רצח הלורד מוין על ידי אנשי האצ"ל מתכנס הוועד הפועל של ההסתדרות ומחליט על הסזון - פעולות כנגד האצ"ל, כולל הסגרת אנשיו לבריטים.

לאירועי היום בהיסטוריה נוספים

עריכהאוצרות הרשת

אתר הפל-ים

אתר הפל-ים, הזרוע הימית של הפלמ"ח כולל חומר רב בנוגע לפעולות הפל-ים, המוסד לעלייה ב', ההעפלה ונושאים רבים נוספים הקשורים לעלייה הבלתי-לגלית לארץ ישראל ולמעבר ליצירת חיל הים הישראלי. האתר כולל חומר ארכיוני רב, מסמכים, תמונות, קטעי אודיו ווידאו ועדויות אישיות.

לאוצרות נוספים

עריכההגנה וביטחון

המאורעות

המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים. הם כונו על שם השנה (בלוח העברי) שבה התרחשו.
מאורעות תר"פ - פרעות תרפ"א - מאורעות תרפ"ט - מאורעות אוקטובר 1933 - מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט

עריכהמלחמת העולם השנייה

היישוב במלחמת העולם השנייה

היישוב בימי מלחמת העולם השנייה - ההתנדבות לצבא הבריטי - ההתנדבות לצי הבריטי - חיל החפרים - הבאפס - הרגימנט הארץ ישראלי - הבריגדה העברית - צנחני היישוב - שבויי היישוב - כ"ג יורדי הסירה - טביעת הספינה ארינפורה - ליגה V - המשמר האזרחי (הראשון) - חיל העם - משמר המולדת - חיל העזר לנשים - חיל העזר האווירי לנשים.

היישוב והשואה

הסכם ההעברה - תגובת היישוב לשואה - ועד ההצלה - מאתיים ימי חרדה - ספר עדות - ילדי טהראן - אנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית.

עריכהעליות

המעפילים

ההעפלה: העלייה הבלתי לגלית, שנועדה להעלות ארצה עולים (שכונו מעפילים) חרף הגבלות ואיסורי שלטונות המנדט.
עליית אף על פי: ארגון ההעפלה של תנועת בית"ר והאצ"ל. פעלה משנת 1934 ועד לשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה.
המוסד לעלייה ב': הגוף המארגן של ההעפלה מטעם הנהגת היישוב וארגון "ההגנה".
הבריחה: העברה של המוני יהודים ניצולי שואה, החל מסוף מלחמת העולם השנייה, ממזרח וממרכז אירופה אל חופי הים התיכון, שם עלו על ספינות המעפילים של המוסד לעלייה ב' בדרכם לארץ ישראל.
אירועים בולטים: טביעת הספינה פאטריה - טביעת הספינה סטרומה - גירוש מעפילי אקסודוס

עריכההנהגת היישוב

מוסדות ההנהגה העליונה של היישוב: ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ ישראל - הוועד הלאומי

מוסדות היישוב: ועד הצירים - המשרד הארצישראלי - המחלקה המדינית - ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל - הסתדרות העובדים הלאומית - כנסת ישראל - אספת הנבחרים - כופר היישוב -בית משפט השלום העברי.

מנהיגות נבחרת

חיים ויצמן: יו"ר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית (הנהיג בפועל את היישוב משנת 1921 ועד להעברת הסמכויות בארץ לסוכנות היהודית ב-1929).
דוד בן-גוריון: מזכ"ל ההסתדרות הכללית (1921-1935), יו"ר הסוכנות היהודית (1935-1948) ויו"ר מנהלת העם (1948).
חיים ארלוזורוב: ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית (1931-1933).
משה שרת: ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית (1933-1948).
יצחק בן צבי: יו"ר הנהלת הוועד הלאומי (1931-1944).
דוד רמז: מזכ"ל ההסתדרות הכללית (1935-1945) ויו"ר הנהלת הוועד הלאומי (1945-1948).

רבנים

הרב אברהם יצחק הכהן קוק - הרב מאיר בר-אילן

מנהיגים רוחניים ואידאולוגיים

א"ד גורדון - ברל כצנלסון - יצחק טבנקין - מאיר יערי - זאב ז'בוטינסקי.

מנהיגי מחתרות

אהרן אהרנסון (ניל"י) - אליהו גולומב (ההגנה) - ישראל גלילי (ההגנה) - משה סנה (ההגנה) - יצחק שדה (הפלמ"ח) - יגאל אלון (הפלמ"ח) - מנחם בגין (אצ"ל) - אברהם תהומי (אצ"ל) - דוד רזיאל (אצ"ל) - אברהם שטרן (יאיר) (לח"י) - יצחק שמיר (לח"י)

ראשי ערים

עקיבא אריה ויס: מיוזמי ומקימי שכונת אחוזת בית שממנה צמחה העיר תל אביב. עמד בראש האגודה בשנים 1906–1910, מיום הווסד האגודה ועד השלמת בניית בתיה הראשונים.
מאיר דיזנגוף: ראש עיריית תל אביב בשנים 1922–1925 ו- 1928 -1936.
דוד בלוך-בלומנפלד: ראש עיריית תל אביב בשנים 1925–1928.
משה שלוש: ראש עיריית תל אביב בשנת 1936 (נבחר אך לא אושר על ידי שלטונות המנדט הבריטי).
ישראל רוקח: ראש עיריית תל אביב בשנים 1937–1955.
אברהם קריניצי: ראש עיריית רמת גן בשנים 1926–1969.
שבתי לוי: ראש עיריית חיפה בשנים 1940–1951.
עובד בן עמי:מייסד נתניה וראש העירייה 1929–1957.

עריכהההתיישבות

ראו גם: כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה

ההתיישבות במושבות ובערים

(בשמותיהן כיום)

רחוב הרצל, הרחוב הראשון בתל אביב, ובקצהו בניין הגימנסיה העברית "הרצליה"

תל אביב, העיר העברית הראשונה.
פתח תקוה, "אם המושבות", המושבה הראשונה שהוקמה בתהליך היציאה מחומות ירושלים.
ראשון לציון - נס ציונה - רחובות - ראש פינה - זכרון יעקב - חדרה - כנרת (מושבה) - כפר תבור - כפר סבא - רמת גן - עפולה, בירת העמק - הרצליה - מטולה - אילניה - יסוד המעלה - משמר הירדן - גדרה - מגדל העמק - מגדל - מנחמיה - פוריה עילית - פרדס חנה - קריית אתא - כפר יונה - בני ברק - הוד השרון - נהריה - שבי ציון - יסוד המעלה - כפר תבור - יבנאל - מנחמיה - גבעת עדה - בת שלמה - קריית חיים - קריית ביאליק - קריית מוצקין.

התנועה הקיבוצית

הקואופרציה במרחביה - הקיבוץ המאוחד - הקיבוץ הארצי - חבר הקבוצות והקיבוצים - הקיבוץ הדתי.

קיבוצים ומושבים

(בשמותיהם כיום)

דגניה א' - דגניה ב' - כפר גלעדי - נהלל - יגור - עטרות - נען - גבעת ברנר - באר טוביה - כפר מל"ל - כפר ורבורג - כפר יהושע - כפר יחזקאל - תל עמל (ניר דוד), ראשון ישובי המגדל וחומה - חניתה - טירת צבי - נגבה - ניצנים - רוחמה - יד מרדכי - רמת רחל - חניתה - בלפוריה - גבת - גבע - רמת הכובש - מעלה החמישה - קריית ענבים - עין שמר - מרחביה (קיבוץ) - מרחביה (מושב) - כנרת (הקיבוץ) - כפר רופין - 11 הנקודות בנגב - קריית ענבים.

המוסדות המיישבים

קרן קיימת לישראל - הסוכנות היהודית - המשרד הארצישראלי - קרן היסוד - יק"א - פיק"א - קהילת ציון אמריקאית - רסקו - הכשרת היישוב

פעילי ההתיישבות ומתכנניה

יהושע חנקין: סוחר קרקעות המפורסם כגואל אדמות הארץ. עסק ברכישת קרקעות וסייע להתיישבות יהודית בארץ התקופת היישוב.
מנחם אוסישקין: יושב ראש הקרן הקיימת לישראל בתקופת היישוב.
ארתור רופין: מאבות ההתיישבות בארץ בתקופת היישוב. הקים את המשרד הארצישראלי שניהל את פעולות ההתיישבות של התנועה הציונית.
אוטו ורבורג: מדינאי ציוני שהיה ממקימי המשרד הארצישראלי ביפו וממקימי חברת הכשרת היישוב.
פרנץ אופנהיימר: מאבות ההתיישבות הקאופרטיבית. על פי שיטתו נוסדה הקואופרציה במרחביה.
אברהם הרצפלד: מהפעילים המרכזיים של הקמת נקודות התיישבות ברחבי הארץ בתקופת היישוב. לימים חבר כנסת.
שלמה לביא: מאבות התנועה הקיבוצית. אבי רעיון הקבוצה הגדולה (שהפכה במרוצת הזמן לקיבוץ). לימים חבר כנסת.
לוי אשכול: איש התיישבות, כלכלה וביטחון בתקופת היישוב, מייסד מקורות והעומד בראש הקמת 11 הנקודות בנגב. לימים ראש ממשלת ישראל.
ריכרד קאופמן: אדריכל ומתכנן ערים. אבי התשתית התכנונית של מושבים וקיבוצים בתקופת היישוב. כן תכנן את העיר עפולה וחלקים משכונות הגנים בירושלים.
שבתאי לוז'ינסקי: פעיל המוסד לעלייה ב', מייסד חברת אבן.
אריך מנדלסון: אדריכל בעל שם עולמי שתכנן מבנים עירוניים בעלי ערך בתקופת היישוב.
יוסף ויץ. מראשי קרן קיימת לישראל ומהפעילים המרכזיים בהתיישבות וברכישת קרקעות בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.
שמחה בלאס: המתכנן העיקרי של מפעלי מים ביישוב (ובהם מפעלי מים אזוריים, מפעלי מקורות וקו המים ל-11 הנקודות). לימים ראש המתכננים של המוביל הארצי, יוזם שיטת ההשקיה בטפטוף וממציא הטפטפות.
אלכסנדר ברוולד - צייר ואדריכל, מתכנן בניין הטכניון הישן.

עריכהכלכלה

תעשייה

כרמל מזרחי - וולקן - לודז'יה - אתא חברה לטקסטיל - פניציה - שמן - עלית - עסיס - חברת אבן - חברת המלט צמנט פורטלנד, נשר - מפעל המלח בסדום - תחנת הכח בנהריים - תחנת הכח רדינג - סולל בונה - תנובה.

תעשיינים ויזמים

נחום וילבוש - אלכסנדר עזר יבזרוב - אריך מולר - משה נובומייסקי - מיכאל פולק - פנחס רוטנברג - מרדכי שנהבי - אריה שנקר

בנקים

בנק אנגלו פלשתינה: הבנק העיקרי בארץ ישראל בתקופת היישוב. נוסד בשנת 1902 כחברת בת של אוצר התיישבות היהודים. כיום בנק לאומי לישראל.
בנק הפועלים: הבנק מיסודה של ההסתדרות הכללית נוסד בשנת 1921. היה המכשיר הפיננסי של ההתיישבות העובדת בתקופת היישוב. כיום בנק פרטי, הגדול בישראל.
בנק ארץ ישראל לדיסקונט: בנק פרטי גדול שנוסד בשנת 1935. כיום בנק דיסקונט לישראל.
בנק קופת עם: בנק קואופרטיבי. נוסד בשנת 1912 בשם "הבנק הקואופרטיבי קופת עם א"י". לימים הפך לבנק קופת עם לישראל בע"מ. נסגר בשנת 1982.
בנק אוצר החייל: הבנק נוסד בשנת 1946 כמוסד כספי למשוחררי הבריגדה היהודית.
בנק המזרחי: הבנק נוסד בשנת 1925 על ידי תנועת המזרחי. כיום בנק מזרחי טפחות.

עריכהתחבורה

תחבורה יבשתית

הרכבת המנדטורית - רכבת העמק - אגד - המקשר - כביש הצפון - כביש הנפט - שביתת הנהגים (1931).

ספנות

צי עברי - ערך העוסק בהתפתחות השיט העברי בארץ ישראל מחזונו הכתוב של איתמר בן אב"י מ-1913 דרך פועלה של ועדת המים מ-1918 של מאיר גורביץ וחניכיו בזבולון ועד לקום מדינת ישראל.
בית הספר הימי הראשון 'התנועה הימית "זבולון"' נוסד בשנת 1928 בחוף תל אביב. בשנת 1930 שונה שמו ל"אגודת יורדי ים זבולון א"י" ראשוני מורי הימאות העברית היו מאיר גורביץ, חיים לייבוביץ, עמנואל טובים, אריה באייבסקי, זאב הים (רב חובל), אריה גרבנוב ואליעזר חודורוב.
נמל חיפה (1932) הוקם על ידי המנדט הבריטי
עמנואל - האונייה העברית הראשונה שהניפה דגל כחול לבן עברי. קברניטה היה אריה גרבנוב. האונייה היחידה של חברת הספנות חופיה בע"מ טבעה על צוותה בראשית 1934, בדרכה לישראל.
חברת הספנות חברת עתיד: חברת ספנות שנוסדה בשנת 1934 על ידי בני משפחת בוכרד, יהודים מהמבורג שהעבירו את עסקי הספנות שלהם לארץ ישראל. הפעילה שלוש ספינות משא להובלת משאות למצרים, טורקיה וסוריה ועדיין פועלת בישראל בהצלחה (עד היום 2008).
חברת הספנות הלויד הימי הארץ ישראלי: חברת ספנות שנוסדה בסוף 1934. על דגלה חרטה עבודה ולימוד עברית. הפעילה ספינת נוסעים בשם "הר ציון" משנת 1935 ושתי ספינות משא. על ספינותיה שהופעלו על ידי צוות שרובו יהודים שובצו מורים לעברית שלימדו את הצוותים והפליגו על אוניות החברה לים התיכון, לים השחור ולצפון אירופה.
חברת ארץ ישראל לספנות: חברת ספנות שנוסדה בשנת 1935 והייתה בעלת ספינת הנוסעים העברית הראשונה "תל אביב".
אוצר מפעלי ים - חברה שהוקמה בשנת 1936 ומכרה מניות לציבור על מנת לממן את פיתוח נמל תל אביב.
נמל תל אביב (1936) הוקם בראשיתו על ידי תנועות הנוער הימיות.
בית הספר הימי השני: נוסד בשנת 1938 ליד הטכניון בבסמ"ת חיפה. תוכנית הלימודים הכשירה קציני-ים סיפון, מכונה ושיט לצי סוחר. עם השנים הפך לבית הספר לקציני ים עכו הפועל עדיין ובהצלחה. (2008)
החבל הימי לישראל: אגודה ימית ולהעמקת התודעה הימית ביישוב. ריכזה הדרכה ימית לנוער בחופי הארץ.
צים חברת השיט הארץ ישראלית בע"מ: חברת ספנות שהוקמה בשנת 1945 במשותף על ידי הסוכנות היהודית, ההסתדרות הכללית והחבל הימי לישראל אונייתה הראשונה נרכשה בשנת 1947.

תעופה

ערך מורחב - ראשית התעופה העברית בארץ ישראל

נסיון ראשון בשנת 1913 בוצע על ידי ד"ר מאיר גורביץ מהנדס תעופה עברי שבנה מטוס הציגו בתל אביב לגיוס הון לרכוש אווירון ללמד עברים תעופה. טיסת ראווה עות'מאנית, הסתיימה בהתרסקות על חוף תל אביב. מלחמת העולם הראשונה שהחלה ב 1914 החלה, גויסו לגדודים העבריים ונגוזה החברה.
אוירון: חברת התעופה הרשונה שהוקמה ביישוב. נוסדה בשנת 1938, במהלך מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט למטרת טיסות פנים בארץ ולמעשה כזרוע האוויר הבטחונית של היישוב. בנובמבר 1947 הועברו מטוסי החברה לרשות "שירות האוויר" של ההגנה, היחידה שהיוותה יסוד לחיל האוויר, והוטסו משדה התעופה בלוד לשדה דב.
נתיבי אוויר לארץ ישראל: חברת תעופה שהוקמה בשנת 1937, כחברת בת של חברת החשמל. החברה, בשיתוף עם עיריית תל אביב, הכשירה בשנת 1938 את שדה התעופה של תל אביב, שלימים ייקרא בשם שדה דב. מטוסי החברה קיימו שירות טיסות בין תל אביב לבין קהיר וביירות במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט קיימו מטוסי החברה שירות טיסות בין תל אביב לחיפה.
שדה דב: שדה התעופה של תל אביב. נבנה על ידי עיריית תל אביב בשיתוף עם חברת נתיבי אוויר לארץ ישראל בשנת 1938, במהלך מאורעית תרצ"ו - תרצ"ט. חברת נתיבי אוויר לארץ ישראל הפעילה מן השדה טיסות סדירות לחיפה ואף טיסות שכר לביירות. בימי מלחמת העולם השנייה השביתו שלטונות המנדט את פעילות השדה וזו חודשה רק בשנת 1947. בנובמבר 1947 העבירה חברת אוירון את מטוסיה משדה התעופה בלוד לשדה דב והעמידה אותם לרשות "שירות האוויר" של ההגנה שהיה הבסיס עליו הוקם חיל האוויר.

עריכהחברה

תנועות ומפלגות

פועלי ציון: מפלגת פועלים שנוסדה בשנת 1900 על ידי דב בר בורוכוב. דגלה בסוציאליזם מעמדי. בשנת 1919 התאחדה עם סוציאליסטים ה"בלתי מפלגתיים" למפלגת אחדות העבודה.

הפועל הצעיר: מפלגת פועלים שנוסדה בשנת 1905. דגלה בסוציאליזם מתון ושללה מלחמת מעמדות. הקימה את ראשוני הקיבוצים והמושבים והייתה ממייסדי ההסתדרות הכללית יחד עם אחדות העבודה. על ראשיה נמנו יוסף שפרינצק וחיים ארלוזורוב. בשנת 1930 התאחדה עם אחדות העבודה למפלגת מפא"י.

המזרחי: תנועה ציונית דתית שהוקמה בשנת 1902. דגלה בבנין הארץ ברוח תורת ישראל. בין מנהיגיה נמנו הרבנים מאיר בר-אילן ויהודה לייב מימון. בשנות המדינה התמזגה עם הפועל המזרחי למפלגת המפד"ל.

אחדות העבודה: מפלגת פועלים שנוסדה בשנת 1919. ראשיה היו דוד בן-גוריון וברל כצנלסון. תנועה סוציאליסטית שיחד עם זאת דגלה באקטיביזם בטחוני. בשנת 1930 התאחדה עם הפועל הצעיר למפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י). פלג בשם "סיעה ב'" שהתפלג ממפא"י בשנת 1944 נקרא בשם אחדות העבודה - פועלי ציון.

גדוד העבודה: ארגון חלוצי שיתופי שהוקם בשנת 1920 על ידי חניכיו של יוסף טרומפלדור. על ראשיה נמנה יצחק שדה לימים מפקד הפלמ"ח ואלוף בצה"ל. חברי הגדוד נדדו בכל רחבי הארץ ועבדו בבנין, סלילת כבישים, ייבוש ביצות והקמת יישובים. לאחר פרישת אנשי האגף השמאלי שדגלו בקומוניזם חדל הארגון לפעול בשנת 1927.

הפועל המזרחי: תנועה ציונית דתית שהוקמה ב-1922 ודגלה בציונות דתית עם מגמה סוציאלית. יסדה את תנועת הנוער בני עקיבא מנהיגיה היו זרח ורהפטיג וחיים משה שפירא. בשנות המדינה התמזגה עם המזרחי למפלגת המפד"ל.

מפא"י: המפלגה המרכזית של תנועת העבודה שעמדה בראש הנהגת היישוב לפני קום המדינה ובראש הנהגת המדינה לאחר הקמתה, במשך למעלה מארבעים שנים רצופות. נוסדה בשנת 1930 מאיחודן של אחדות העבודה והפועל הצעיר. מנהיגה במשך רוב שנותיה, דוד בן-גוריון, היה האיש שהכריז על הקמת המדינה והיה ראש ממשלתה הראשון. ממשיכתה הייתה מפלגת העבודה.

הצה"ר: ברית הציונים הרוויזיוניסטים. המפלגה של התנועה הרוויזיונסטית נוסדה על ידי זאב ז'בוטינסקי בשנת 1925. דגלה בשלמות הארץ ובאקטיביזם. לאחר הקמת המדינה התמזגה בתנועת החרות מייסודו של ארגון האצ"ל.

מפלגת המדינה העברית: מפלגה שפרשה מהצה"ר בשנת 1933 על רקע התנגדותה לפרישת הצה"ר מן ההסתדרות הציונית והתקיימה כמפלגה עצמאים עד לשנת 1946, כאשר הצטרפה מחדש לצה"ר.

ברית הביריונים: קבוצה קיצונית שדגלה בציונות מקסימליסטית. הוקמה בשנת 1931 על ידי אבא אחימאיר, דגלה במאבק נגד הבריטים, תנועת העבודה וברית שלום. הקבוצה הייתה בגדר כת קטנה ולא האריכה ימים.

הציונים הכלליים: מפלגת המרכז של החוגים האזרחיים בתקופת היישוב. נוסדה בשנת 1931. בתקופת המדינה נכללה במסגרת המפלגה הליברלית, שהייתה לאחר מכן ממרכיבי תנועת הליכוד.

העובד הציוני: מפלגת עובדים ותנועה התיישבותית לא סוציאליסטית שנוסדה בשנת 1936. לימים, בקום המדינה, התמזגה המפלגה (אך לא התנועה ההתיישבותית) עם עלייה חדשה למפלגה הפרוגרסיבית.

עלייה חדשה: מפלגה ליברלית של עולי גרמניה ומרכז אירופה בתקופת היישוב. נוסדה בשנת 1942. לימים התאחדה עם מפלגת העובד הציוני למפלגה הפרוגרסיבית.

אחדות העבודה - פועלי ציון: נוסד ב-1946 מאיחוד של פלג שמאלי (מבחינה חברתית) בהנהגתו של יצחק טבנקין, שנקרא "סיעה ב'", שפרש ממפא"י בשנת 1944 ופועלי ציון שמאל, על רקע חילוקי דעות אידאולוגיים עם דוד בן-גוריון שהיה בעל גישה יותר ממלכתית ופחות סוציאליסטית.

השומר הצעיר: תנועת נוער סוציאליסטית ותנועת התיישבות קיבוצית שנוסדה בשנת 1911. ראשי בארץ היו מאיר יערי ויעקב חזן. בשנת 1946 הפכה למפלגה פוליטית. בשנת 1948 התאחדה עם אחדות העבודה - פועלי ציון למפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם).

מפ"ם: מפלגת הפועלים המאוחדת. מפלגה שנוסדה בשנת 1948, ערב הקמת המדינה, ממיזוג השומר הצעיר ואחדות העבודה - פועלי ציון.

המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (הפ.ק.פ): המפלגה הקומוניסטית הארץ ישראלית בתקופת היישוב. נוסדה בשנת 1919. התנגדה בתוקף לציונות. במאורעות תרצ"ו - תרצ"ז תמכה בצד הערבי. בעקבות תמיכתה של ברית המועצות בתוכנית החלוקה תמכה המפלגה בהקמת המדינה ונציג מטעמה חתם על מגילת העצמאות. לאחר קום המדינה הפכה להיות "מק"י" המפלגה הקומוניסטית הישראלית.

ברית שלום: תנועה שקמה בשנת 1925 ביזמת ארתור רופין וביקשה לקיים דו קיום בין היהודים לערבים בארץ ישראל. בראשונה דגלה באטונומיה דו לאומית בחסות המנדט הבריטי ולאחר מכן בהקמת מדינה דו לאומית. התנועה לא קנתה אחיזה ביישוב ופעילותה פחתה והלכה החל משנות השלושים.

החרדים

היישוב הישן - אגודת ישראל - פועלי אגודת ישראל - נטורי קרתא - הרב יוסף חיים זוננפלד

תנועות הנוער

הנוער העובד - השומר הצעיר -המחנות העולים -גורדוניה - הצופים העבריים - בית"ר - ברית החשמונאים - בני עקיבא - תנועת עזרא - בנק"י.

פרשיות שהסעירו את היישוב

רצח ישראל דה האן - רצח יוסף חיים ברנר וחבריו - רצח חיים ארלוזורוב - הסזון - המצור על גבעת חיים - פרשת הסרג'נטים - פיצוץ מלון המלך דוד - רצח אלכסנדר רובוביץ'

עריכהבריאות

מגן דוד אדום - קופת חולים כללית - קופת חולים לעובדים לאומיים - בית החולים שערי צדק - מרכז רפואי הדסה - אסותא - בית החולים ביקור חולים - משגב לדך

עריכהתחיית השפה העברית

עריכהתקשורת המונים

רדיו

קול ירושלים: השידור העברי של רדיו המנדט. החל בשידוריה ב 30 במרץ 1936.
קול ישראל.

תחנת השידור של ארגון ההגנה: החלה בשידוריה ב 13 במרץ 1940. קול ישראל תחנת הרדיו הממלכתית של מדינת ישראל היא המשכה הישיר.

קול ציון הלוחמת: תחנת השידור של האצ"ל. החלה בשידוריה בשנת 1939 והייתה ככל הנראה תחנת השידור המחתרתית הראשונה בעולם.
קול המחתרת העברית: תחנת השידור של הלח"י. החלה בשידוריה בשנת 1941. בין קרייני התחנה נכללה גאולה כהן, לימים חברת הכנסת.

עיתונים

ראו גם: תולדות העיתונות בא"י

הצבי - חבצלת - הלבנון - דואר היום - דבר - הארץ - הירדן - עיתון מיוחד - המשקיף - החרות - הצופה - משמר - הבוקר - ידיעות אחרונות - מעריב - The Palestine Post - קול העם - חדשות הערב - הגה.

שבועונים

חזית העם: שבועון של האגף הקיצוני של התנועה הרוויזיניסטית. הופיע בין השנים 1931 ל 1934.
העולם הזה: שבועון חדשות בתקופת היישוב ובימי המדינה. נוסד בשנת 1937 על ידי העיתונאי אורי קיסרי ונקרא בראשיתו "תשע בערב". שמו הוחלף ל"העולם הזה" בשנת 1946. השבועון כלל שפע צילומים והתרכז בענייני תרבות, אמנות ואופנה. לאחר קום המדינה נרכש על ידי אורי אבנרי והפך לשבועון פוליטי אנטי ממסדי.

שער השבועון "הגלגל" שיצא ב-10 במאי 1945, בשבוע בו הוכרז ניצחון בעלות הברית על הנאצים

הגלגל: שבועון בעברית של תחנת השידור המנטורית בעברית "קול ירושלים". הופעתו החלה בבשנת 1943 ונמשכה עד לסמוך להקמת המדינה.
דבר השבוע: שבועון חדשות. הוצא לאור על ידי העתון "דבר", החל משנת 1946. בימי המאבק על הקמת המדינה היה רב תפוצה והביא צילומים בלעדיים מזירות האירוע ומאזורי הקרבות. בשנות השישים הפך למוסף השבת של "דבר". הופעתו חדלה עם סגירת "דבר".
עיתון מיוחד: שבועון שיצא לאור בין השנים 1933 -1952 ועסק בפלילים וברכילות על חיי האישים בארץ ישראל. נחשב לעיתון הראשון בארץ ישראל שעסק בעניינים רכילותיים. "עיתון מיוחד" הוא העיתון הראשון בארץ ישראל שהשתמש בצבע בהדפסתו.

שבועוני ילדים ונוער

עתוננו לילדים קטנים - דבר לילדים - משמר לילדים - במעלה

עיתונאים ועורכים

ברל כצנלסון - משה ביילינסון - איתמר בן אב"י - נח מוזס - עזריאל קרליבך - משה יוסף גליקסון - אורי קיסרי - דוד זכאי - זלמן שזר - הרצל רוזנבלום - אייזיק רמבה - יוסף הפטמן - גרשון אגרון - חביב כנען - ברכה חבס - גרשום שוקן - אלכסנדר זאובר - משה בריליאנט.

קריקטוריסטים

אריה נבון - יוסף בס.

עריכהספרות, תרבות ואמנות

גדולי היוצרים בספרות העברית שהמשיכו יצירתם בארץ ישראל

חיים נחמן ביאליק: המשורר הלאומי. חי ויצר בארץ ישראל בשלוש עשרה שנות חייו האחרונות.
שאול טשרניחובסקי: מאבות השירה העברית. יוצר שירת הטבע שהושפע מתרבות יוון העתיקה. חי ויצר בארץ ישראל ב 12 שנות חייו האחרונות.
אחד העם: הוגה דעות לאומי. מראשי חובבי ציון. מאבות הספרות והפובליציסטיקה העברית. חי ויצר בארץ ישראל ב 5 שנות חייו האחרונות.

סופרים ומשוררים

יוסף חיים ברנר - שלמה צמח - ש"י עגנון - רחל - אלכסנדר פן - אברהם שלונסקי - לאה גולדברג - יהודה בורלא - יצחק שמי - אשר ברש - ש. בן-ציון - חיים הזז - משה סמילנסקי - אביגדור המאירי - דבורה בארון - אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) - נתן אלתרמן - אורי צבי גרינברג - ס. יזהר - משה שמיר - יגאל מוסינזון - יעקב אורלנד - חיים גורי - הכנענים - אהרון בן אור ‏(אורינובסקי).

הוצאות ספרים

הוצאת דביר – נוסדה שנת 1922 בחו"ל על ידי חיים נחמן ביאליק. לאחר שביאליק עלה ארצה בשנת 1924, עברה ההוצאה לארץ ישראל.

הוצאת אמנות

הוצאת שטיבל

הוצאת מצפה

הוצאת שוקן – נוסדה בברלין בשנת 1931 על ידי זלמן שוקן. עברה לארץ ישראל בשנת 1935.

ספרית פועלים – נוסדה בשנת 1939 על ידי הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

הוצאת הקיבוץ המאוחד – נוסדה בשנת 1940 על ידי הקיבוץ המאוחד.

מחברות לספרות – נוסדה בשנת 1940 על ידי ישראל זמורה. לאחר גלגולים אחדים היא כיום הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.

עם עובד – נוסדה בשנת 1941 על ידי ברל כצנלסון כהוצאת הספרים של ההסתדרות הכללית.

הוצאת ראובן מס – נוסדה ב-1927 בברלין על ידי ראובן מס. עם עלייתו לישראל ב-1933 המשיך בה בפעילות ההוצאה לאור.
הוצאת יזרעאל.

אנציקלופדיות

אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, דוד תדהר, תל אביב, 1947
אנציקלופדיה נעורים

סופרים ומשורים לילדים ונוער

נחום גוטמן: בעל "בארץ לובנגולו מלך זולו".
מרים ילן-שטקליס: בעלת "המסע אל האי אולי"
ימימה אבידר טשרנוביץ: בעלת "שמונה בעקבות אחד"
מירה לובה: בעלת "אי הילדים"
לאה גולדברג: בעלת "ידידי מרחוב ארנון"
אנדה עמיר-פינקרפלד: בעלת "סחרחרות פלא"
לוין קיפניס. בעל "כתר הנרקיס"
אליעזר שמאלי:בעל "ילדי היורה"

תיאטראות

התיאטרון הארץ ישראלי (התא"י): תיאטרון עברי שנוסד בברלין בשנת 1923 בניהולו של מנחם גנסין. עם שחקני התיאטרון נמנה שמעון פינקל שעבר לאחר מכן להבימה. התיאטרון על שחקניו עלה בשנת 1925. התיאטרון התפרק בשנת 1927.
הבימה: התיאטרון הלאומי. נוסד במוסקבה בשנת 1919. שחקני התיאטרון עלו לארץ בשנת 1926. התיאטרון נכנס למשכנו הקבוע "בית הבימה" בשנת 1946. דור מייסדיו וביניהם אהרון מסקין, חנה רובינא ויהושע ברטונוב היו מגדולי שחקני התיאטרון בארץ ישראל בתקופת היישוב.
האהל: "תיאטרון פועלי ארץ ישראל" שפעל בחסותה של ההסתדרות הכללית. נוסד בשנת 1925 על ידי הבמאי משה הלוי. פעל במשך כל תקופת היישוב ובשני העשורים הראשונים של המדינה. העלה בעיקר מחזות תנכיי"ם ועבריים. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה הצגת החייל האמיץ שוויק בגילומו של מאיר מרגלית, שהוצגה מאות פעמים במשך עשרות שנים.
התיאטרון הקאמרי: התיאטרון העירוני של תל אביב. מהגדולים והחשובים בתיאטראות ישראל. נוסד בשנת 1944 על ידי הבמאי יוסף מילוא וארבעה שחקנים. כעבור זמן לא רב הצטרפו אליו מי שהיו לימים גדולי שחקניו יוסף ידין וחנה מרון. בשנת 1948, בעת מלחמת העצמאות, העלה את המחזה "הוא הלך בשדות" שהיה המחזה הראשון שהביא לבמה את דמותו של הצבר והוקדש לנופלים במערכה.
הקומקום: התיאטרון הסאטירי הראשון בארץ ישראל שהוקם על ידי אביגדור המאירי בשנת 1927 ונסגר לאחר זמן קצר.
המטאטא: תיאטרון סאטירי. נוסד בשנת 1928. מלבד הבלטת הצדדים הסאטיריים של חיי היישוב, יצר סאטירה חריפה על שלטונות המנדט הבריטי. בין שחקניו בלטו יעקב טימן, בצלאל לונדון ושמואל רודנסקי, שלימים עבר להבימה. התיאטרון נסגר בשנת 1954.
לי-לה-לו: תיאטרון מוזיקלי. שם שיחקה ושרה, בין היתר, שושנה דמארי.

מוזיאונים

מוזיאון תל אביב לאמנות - נוסד בשנת 1932 ב"בית דיזנגוף".
המשכן לאמנות על שם חיים אתר - נוסד בעין חרוד בשנת 1937.
מוזיאון רוקפלר - נפתח בירושלים בשנת 1938 ושימש כמוזיאון הרשמי של המנדט הבריטי ובו שכנו משרדי מחלקת העתיקות המנדטורית.
בית הנכות בצלאל - נוסד על ידי בוריס ש"ץ ונוהל על ידי מרדכי נרקיס. על אף שנות פעולתו הקצרות (1925–1929) שימש אוסף האומנות במוזיאון כבסיס להקמת אוסף האומנות של מוזיאון ישראל בשנת 1965.

מוזיקה קלאסית

האורקסטרה של ראשון: התזמורת הראשונה בארץ ישראל בתקופת היישוב. פעלה בשנותיה הראשונות של המושבה ראשון לציון. הייתה למרכז תרבותי ביישוב. שמה הפך למיתוס.
האורטוריה הארץ ישראלית: הרכב שהופיע משנות העשרים באורטוריות, בהן היו רוב השירים והטקסטים בשפה העברית והושם דגש על נושאים יהודיים ותנכיי"ם.
התזמורת הפילהרמונית הישראלית

התזמורת מן הנודעות בעולם נוסדה בתקופת היישוב בשנת 1936 על ידי נגנים נודעים מעולי גרמניה, שעלו בימי העלייה החמישית. שמה מייסודה היה "התזמורת הסימפונית הארצישראלית" ובשנת 1946 שונה ל"תזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית" בימי המדינה הפכה ל"תזמורת הפילהרמונית הישראלית".

האופרה הארצישראלית: האופרה הראשונה בארץ ישראל בתקופת היישוב. נוסדדה על ידי מרדכי גולינקין פעלה משנת 1923 עד לשנת 1940.
האופרה הישראלית נוסדה בשנת 1947 על ידי אדיס דה פיליפ ונקראה גם היא כשם קודמתה האופרה הארץ ישרלית. המשיכה לפעול בימי ראשי המדינה תחת השם הואפרה הישראלית.
האופרה העממית הארץ ישראלית: אופרה בתקופת היישוב שפעלה בארץ ישראל בשנות ה-40. הציגה בין היתר את האופרה העברית הראשונה דן השומר.

אמני במה ובידור: חנה רובינא - אהרון מסקין - שמעון פינקל - מאיר מרגלית - שמואל רודנסקי - יוסף ידין - חנה מרון - יעקב טימן - אלכסנדר יהלומי - רפאל קלצ'קין

יוצרים

מלחינים: יואל אנגל - נחום נרדי - חנינא קרצ'בסקי - פורדהאוס בן ציסי - מרק לברי - משה וילנסקי - דניאל סמבורסקי - אלכסנדר ארגוב - מרדכי זעירא - דוד זהבי

פזמונאים: מרדכי זעירא - חיים חפר - לוין קיפניס

זמרים: ברכה צפירה - אסתר גמליאלית - שושנה דמארי - יוסף גולנד - טובה פירון

ציירים: נחום גוטמן - ראובן רובין - אנה טיכו - זאב רבן - אבל פן - יוסף זריצקי - ישראל פלדי - ציונה תג'ר - לודוויג בלום - פרנץ קראוס - הרמן שטרוק - צבי שור

פסלים: בוריס ש"ץ - אברהם מלינקוב - זאב בן-צבי - בתיה לישנסקי - חנה אורלוף - משה ציפר - יצחק דנציגר

קולנוע

אורה חדשה: חברת הסרטים הראשונה בארץ ישראל. נוסדה ב-1914 על ידי עקיבא אריה ויס.
חברת מולדת: חברת סרטים מיסודו של נתן אקסלרוד שפעלה במשך חמש שנים מסוף שנות העשרים. הפיקה סרטי פרסומת קצרים לתעשייה הארץ ישראלית. כן הפיקה סרטי תעודה קצרים על אירועים ביישוב כהנחת קו צינור הנפט מעיראק לחיפה, הקמת תל מונד והנחת אבן הפינה לנתניה. כן הפיקה החברה יומן חדשות ארץ ישראלי ראשון יומן מולדת, שהופעתו לא הייתה סדירה, אלא הופק לכבוד אירועים ביישוב, העדלאידע, הקמת יישובים וביקורי אורחים מחו"ל.
ויהי בימי: קומדיה קצרצרה שהפיק נתן אקסלרוד בשנת 1932 על רקע חגיגות העדלאידע והייתה הסרט העלילתי הראשון בארץ ישראל.
עודד הנודד: הסרט העלילתי הראשון בארץ ישראל באורך מלא. הופק בשנת 1933 כסרט אילם על ידי נתן אקסלרוד. זכה להצלחה קופתית גדולה.
יומן אגא: יומן חדשות שהופק על ידי ברוך אגדתי בשנים 1931–1934. הופיע במועדים בלתי קבועים.
זאת היא הארץ: סרט תיעודי שהפיק ברוך אגדתי, שהורכב מקטעים שצולמו עבור יומן אגא שבניהולו וכן מקטעים שצולמו במיוחד עבור הסרט.
יומן כרמל: יומן חדשות שבועי שנוסד על ידי נתן אקסלרוד בשנת 1935, באמצעות חברת "סרטי כרמל" שיסד. בשנת 1936 הפך ליומן מדבר. תיעד את כל המתרחש ביישוב. צילומיו מהווים מקור רב ערך לתולדות היישוב.
בית במדבר: סרט שהופק בשנת 1947 אודות המאבק של חלוצי בית הערבה בתנאי הטבע הקשים והאדמה המלוחה, והפיכת היישוב לפורח.
דמעת הנחמה הגדולה: סרט דוקומנטרי אודות יישובים ואתרי נוף בארץ ישראל. הופק בשנת 1947 צולם ובויים על ידי במאי סרטים שהגיע ארצה עם צבא אנדרס.

השכלה וחינוך

מוסדות - האוניברסיטה העברית בירושלים - בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי - הטכניון - בצלאל - בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה - גימנסיה הרצליה - בית הספר הריאלי העברי בחיפה - הגימנסיה העברית רחביה - אליאנס סמינר לוינסקי

מחנכים - חיים בוגר, ארתור בירם, אלכסנדר דושקין, יצחק הירשברג, יוסף ויתקין, דוד ילין, זיגפריד להמן, בן ציון מוסינזון, צבי נשרי, ישראל סדן, עקיבא ארנסט סימון, רחה פריאר

אירועי תרבות

ספורט

עריכההשלטון הזר

טורקים

ג'מאל פאשה

הנציבים העליונים

מפקדי משטרת המנדט

זקני השופטים

תומאס הייקראפט | מייקל מקדונל | הארי הרברט טראסטד | פרדריק גורדון-סמית | ויליאם ג'יימס פיצג'ראלד

אחרים

עריכהלקראת העצמאות

כ"ט בנובמבר: ב-29 בנובמבר 1947 (מועד שנקרא מאז ואילך בתולדות מדינת ישראל בשם "כ"ט בנובמבר") התכנסה עצרת האו"ם באתר הנופש בלייק סכסס שבמדינת ניו יורק, להצביע על הצעת ועדת האו"ם לעניין ארץ ישראל על חלוקתה של ארץ ישראל המנדטורית למדינה יהודית ולמדינה ערבית (תוכנית החלוקה).

ועדת המצב: ועדה שנוסדה על ידי הנהגת היישוב לקראת הקמת המדינה לשם הכנת הקמתו של מנגנון המדינה, משרדי הממשלה והשירותים הציבוריים שיחליפו את השלטון הבריטי.

מפקד העם: מערכת לגיוס כללי ביישוב בתקופה שבין הכ"ט בנובמבר ועד להכרזת העצמאות, שנוסדה על ידי הנהגת היישוב וארגון ההגנה. המערכת כוננה שיטת גיוס שכללה פרסום צווי גיוס בעיתונות, הקמת לשכות גיוס, עריכת בדיקות כושר גופני והמגויסים נשלחו לבסיס קלט.

משמר העם: יחידת מתנדבים שהוקמה בספטמבר 1947 בירושלים לשמירת הסדר הציבורי והורכבה מאנשים מעל גיל גיוס ומאנשים שלא התגייסו מסיבות בריאות. משמר העם מילא תפקיד חשוב בזמן המצור על ירושלים בחלוקת מזון, מים ודלק ובשמירה על הסדר בעיר. בו בזמן הוקמה גם יחידה של משמר העם בחיפה

מועצת העם: הפרלמנט של היישוב שהוקם על ידי ההנהלה הציונית ב-12 באפריל 1948, לקראת הכרזת המדינה. היו בו 37 חברים בעלי מעמד בהנהגת היישוב שנתמנו לפי מפתח פוליטי וארגוני.

מינהלת העם: הקבינט של היישוב שהוקם על ידי ההנהלה הציונית ב-12 באפריל 1948, לקראת הכרזת המדינה, לנהל את ענייני היישוב והמלחמה. היו בו 13 חברים בראשות דוד בן-גוריון אשד נבחרו מבין 37 חברי מועצת העם, הפרלמנט של היישוב. בישיבת מועצת העם ב 12 במאי 1948 הוחלט ברוב של 6 נגד 4 על הכרזת העצמאות. במגילת העצמאות הוכרז על הפיכת מינהלת העם לממשלה הזמנית של מדינת ישראל.

המלווה הלאומי: מלווה מרצון עליו החליטה מינהלת העם, לקראת הקמת המדינה, לשם מימון המערכה שעמד בה היישוב מאז כ"ט בנובמבר.

הכרזת העצמאות: ביום שישי ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, בשעה ארבע אחר הצהריים, ערב תום שלטון המנדט הבריטי, שעתיד היה להסתיים למחרת ב 15 במאי, נתכנסה מועצת העם לישיבה חגיגית במוזיאון תל אביב. דוד בן-גוריון יושב ראש מינהלת העם קרא את מגילת העצמאות, שהייתה מגילת היסוד של מדינת ישראל. במגילה הוכרז על הקמת המדינה. מינהלת העם הוכרזה כממשלה הזמנית ומועצת העם הוכרזה כמועצת המדינה הזמנית. בזאת תם פרק היישוב בתולדות עם ישראל והחלה תקופת מדינת ישראל. עם ישראל זכה לעצמאות מדינית בארצו לראשונה מזה כ-1800 שנה.

עריכהפורטלים קרובים


פורטל ישראל	פורטל תולדות עם ישראל	פורטל השפה העברית	פורטל השואה	פורטל ירושלים	פורטל תל אביב-יפו	פורטל חיפה

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

כאן וכאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא היישוב העברי שרק מחכים שירחיבו אותם.
מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
גלריה של מקורות מידע ומאגרים כדאי להשתמש.

מצאו ערכים לשיפור בנושא היישוב: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? – רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים

פורטל מומלץ