תור הזהב של יהודי ספרד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
עריכה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
פירוש נוסף ערך זה עוסק בתור הזהב של התרבות היהודית בספרד. אם התכוונתם לתקופת הפריחה התרבותית בספרד לאורך המאה ה-17, ראו תור הזהב של ספרד.
הכתובת בעברית על מצבתו של פרננדו השלישי, מלך קסטיליה[1] היא עדות למעמדם ומקומם של היהודים בחברה הכללית בחצי האי האיברי בתור הזהב
אנדרטה לזכרו של הרמב"ם בקורדובה

תור הזהב בספרד הוא הכינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביניים.

היסטוריונים חלוקים בדעתם בנוגע לשאלה מתי החל תור הזהב היהודי בספרד ומתי הוא הסתיים. למעשה היו כשלוש תקופות נפרדות של שגשוג תרבותי ליהודים בספרד בין המאה ה-9 למאה ה-13, שנקטעו לפרקים על ידי דיכוי אנטי-יהודי מצד השושלות השולטות.

תחילת תור הזהב

בשנת 711 לספירה כבשו המוּרִים את ספרד מידי הנוצרים. תחת השלטון הנוצרי לא התקיימו קהילות של יהודים בגלוי. לעומת זאת היו קהילות רבות של יהודים בסתר, והם קיבלו את המוסלמים בברכה[דרוש מקור]. בחסות המוסלמים שבו קהילות אלו להפגין את יהדותם בגלוי והתחילו למלא תפקידים חיוניים בממלכת ספרד.

עם זאת, תחילת פריחת התרבות היהודית בספרד החלה רק מאוחר יותר, בימיהם של רבי משה בן חנוך, אחד מארבעת השבויים, שעלה בשיעור קומתו על כל חכמי ספרד והציב את היסודות להפיכתה למקום תורה חשוב, ושל רבי חסדאי אבן שפרוט, שעלה לגדולה ובתפקידו כממונה על יהודי ספרד הזמין רבנים רבים לבוא אל החלק המוסלמי שבספרד, תמך בחכמים, קרא לתלמידים מבבל ללמוד בישיבות ספרד ויזם בארץ זו הפצה נרחבת של התלמוד הבבלי[2].

תור הזהב

בין המאה העשירית ועד המאה השתים-עשרה בדרך כלל שגשגו היהודים תחת שלטון המוסלמים, יהודים מילאו תפקידים בכירים בחצר המלוכה וקהילות היהודים שגשגו. קהילות היהודים הגדולות קמו במדריד, גרנדה, טולדו וקורדובה. תקופה זו התאפיינה באנשי אשכולות רבים, רבנים, ראשי ישיבה, פוסקי הלכה, משוררים, סופרים, מדענים, פילוסופים, רופאים, מדינאים, מתמטיקאים, מדקדקי עברית, פרשני מקרא ופרשני תלמוד ועוד. חכמים בולטים:

רוב ספרות ההגות של חכמי יהדות ספרד בימי הביניים (מורה נבוכים, חובות הלבבות, הכוזרי, מקור חיים, ספר העיונים והדיונים ויצירות נוספות), כמו גם חלק מספרי פרשנות המקרא וההלכה (כמו פירוש המשנה לרמב"ם), נכתבה בערבית יהודית. לעומת זאת, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד נכתבה בעיקר (אך לא רק) בעברית.

ארכיטקטורה בתור הזהב של ספרד

בתור הזהב של יהדות ספרד, בין המאה העשירית למאה השתים עשרה, היה שינוי מהותי בארכיטקטורה היהודית ובארכיטקטורה המוסלמית. בתקופה שקדמה לעליית המוסלמים בספרד לא התאפשר ליהודים לעסוק באופן גלוי ביהדותם ולכן לא היו להם בתי כנסת. אך למרות זאת ניתן להבחין כי בתחילת תקופת תור הזהב הבנייה של בתי הכנסת הושפעה מהכנסיות. מבחינה חיצונית בתי הכנסת היו בנויים לגובה באבן לבנה ומפוארים מאוד אך עם השנים הם הושפעו מהמוסלמים[3]. כלומר מבנה בעל עמודים עגולים עם קשתות מעוטרות ורחבה גדולה לתפילה[4], כמו למשל בית הכנסת שלאחר מכן הפך לכנסייה בשם סנטה מריה דה לה בלנקה בטולדו. הבנייה המוסלמית מצד שני לא השתנתה ולא הושפעה כלל[5], כפי שניתן לראות בדוגמה של המסגד של קורדובה שהחל להיבנות ב 788 לספירה על ידי עבד אל רחמן הראשון והושלם כמה מאות שנים לאחר מכן. לאחר שיהודי ספרד החלו לעסוק בפומבי ביהדותם הם החלו להיות מושפעים מצורת הבנייה שהייתה נהוגה בסביבתם, שבשנים האלה הייתה מוסלמית. 

סופו של תור הזהב

החל מהמאה ה-9 ועד אמצע המאה ה-12 אינטלקטואלים יהודים רבים פעלו בספרד, והיהודים זכו בדרך כלל לביטחון. מצד שני זו הייתה תקופה רוויית זעזועים, ולעיתים הביטחון שהיהודים זכו לו נקטע. מסיבה זו ישנה מחלוקת בין החוקרים לאיזה אירוע ניתן לייחס את סיום תור הזהב של יהדות ספרד. ההיסטוריונים המקדימים ביותר טוענים שתור הזהב הסתיים בשנת 1031 עם התפרקות ח'ליפות קורדובה לממלכות קטנות (טאיפות) ותחילתה של אי יציבות בספרד. היסטוריונים אחרים טוענים כי אפשר להתייחס לפוגרום גרנדה בשנת 1066 כסוף תור הזהב שכן זו הייתה הרדיפה האלימה המשמעותית הראשונה כנגד יהודים, שהטילה חורבן זמני על אחת הקהילות המשגשגות ביותר בספרד. קבוצה שלישית של היסטוריונים טוענת שסוף תור הזהב הגיע בעקבות כיבוש ספרד על ידי אל-מוראביטון בשנת 1090 – אף על פי שלא היו רדיפות רחבות היקף כנגד יהודים בתקופתם, מעמד היהודים היה נמוך יותר מבעבר. קבוצה רביעית ואחרונה של חוקרים מגדירה את סוף תור הזהב באמצע המאה ה-12, עם עליית שושלת אל-מוואחידון ותחילתן של רדיפות קשות כנגד היהודים.

במאה השתים-עשרה סבלו היהודים בספרד הן מהרדיפות של שושלת אל-מוואחידון המוסלמית, שהחריבה לחלוטין את כל הקהילות היהודיות בספרד, והן מתהליך הכיבוש מחדש (רקונקיסטה) של ספרד בידי הנוצרים. לתקופת מה הצליחו היהודים לשבת בשלווה יחסית תחת שלטון הנוצרים אך במאה השלוש-עשרה התחילו לטפול על היהודים עלילות דם ונגזרו גזרות על הדת היהודית. עם סיום הרקונקיסטה בשנת 1492 הוצא צו מלכותי מידי פרננדו השני ואיזבלה, מלך ומלכת ספרד, כי כל יהודי בספרד חייב לעזוב את הממלכה או להתנצר, מאורע זה נקרא בשם גירוש ספרד. יהודים שהתנצרו למראית עין בלבד (כדי למנוע את גירושם מהארץ), עונו על ידי האינקוויזיציה הספרדית (שהוקמה בשנת 1478), אם נמצא שהמשיכו בפולחן היהודי.

היסטוריוגרפיה

המונח "תור הזהב" נטבע על ידי היסטוריונים יהודים אנשי "חכמת ישראל" בגרמניה בראשית המאה ה-19, כחלק מהניסיון לאמץ את יהדות ספרד שלפני הגירוש כדוגמה ומופת להשתלבות בסביבה. האינטלקטואלים היהודים–גרמנים מימי תנועת ההשכלה, חוכמת ישראל והמאבק לאמנציפציה הנגידו בין הספרדים, שיצרו בלשון ארצם והיו מעורים בתרבותה ולכן נועדו לשמש מודל ליהודי גרמניה, לבין המסורת האשכנזית המסתגרת שבימיהם זיהו אותה עם יהודי פולין האדוקים והנחשלים. יחס זה היה בגדר התנערות מהגישה השלילית המקובלת של יהודי אשכנז[דרוש מקור] כלפי ספרד שטרם הגירוש, שצמחה בהשפעת החסיד יעב"ץ וכותבים אחרים ותפשה אותה כתקופה של שקיעה והתפוררות האמונה בשל עיסוק מוגזם בפילוסופיה וחוכמות חיצוניות. במסגרת יצירת ההיסטוריוגרפיה שלהם, האדירו יצחק מרדכי יוסט וכותבים אחרים דמויות שנויות-במחלוקת שכמעט נעלמו מהמורשת היהודית והשתדלו להעלים אספקטים שהתנגדו להם, כמו העיסוק במיסטיקה בקרב יהודי איבריה[6].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תור הזהב של יהודי ספרד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ צילום בתוך: Florez, Enrique, La España Sagrada, Vol. 2, Madrid 1754.
  2. ^ מרדכי מרגליות, מבוא ל"ספר הלכות הנגיד", ירושלים תשכ"ב, עמ' 6–8. הוא מסביר כי אף שכבר נמצאו אז בספרד רבנים חשובים, הרי שאלו הסתמכו על גאוני בבל ותשובותיהם והיו תלויים בהם, ואילו רבי משה - כדרך חכמי איטליה, שקשריהם עם הישיבות הבבליות לא היו חזקים ולכן היו מכריעים את ההלכה על דעת עצמם - היה מורה הלכה למעשה בכוחות עצמו, וכך לא היו עוד בני ספרד תלויים במרכזי התורה שבבבל והחלו להפוך למרכז תורה עצמאי.
  3. ^ Ben-Dov, M., The Golden Age: Synagogues of Spain in History and Architecture., . Urim Pubns, 2009
  4. ^ Davies, R. T, The golden age of Spain, London : Macmillan, 1954
  5. ^ Bevan, B., History of Spanish architecture, Batsford, 1938
  6. ^ להרחבה: Carsten Schapkow, Role Model and Countermodel: The Golden Age of Iberian Jewry and German Jewish Culture during the Era of Emancipation, Lexington Books, 2015.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34692996תור הזהב של יהודי ספרד

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תור_הזהב_של_יהודי_ספרד&oldid=2387136"