דוד פלוסר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד פלוסר
David floser.jpg

דוד פְלוּסֶר (Flusser;‏ 1917 - 15 בספטמבר 2000) היה היסטוריון ישראלי בעל שם עולמי בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני, תקופת התנאים, וחקר הנצרות הקדומה.

חייו ופועלו

דוד (גוסטב) פלוסר נולד בשנת 1917 בווינה, וילדותו עברה עליו בפראג. בן דודו היה וילם פלוסר.מ-1936 ועד 1939 למד פילולוגיה קלאסית וגרמניסטיקה (חקר התרבות הגרמנית והלשונות הגרמניות) באוניברסיטת פראג. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל והמשיך את לימודיו (לימודים קלסיים והיסטוריה יהודית וכללית) באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1957 קיבל שם את תואר הדוקטור.[1] ב-1962 התמנה לפרופסור חבר באוניברסיטה העברית,[2] וב-1968, עם ייסודו של החוג למדע הדתות, הצטרף אליו.

מחקריו תרמו תרומה חשובה במיוחד לנושאי ספרות חז"ל בתקופת המשנה, תולדות הכתות בישראל בשלהי תקופת בית שני, במיוחד כת קומראן, ולחקר המגילות הגנוזות. הוא תרם תרומה מיוחדת להבנת התהוות הנצרות, עמד על חשיבותה של הספרות היהודית להבנת הנצרות הקדומה והרקע לפעילותם של אותו האיש, פאולוס ובעלי האוונגליונים.

כמו כן האירו מחקריו את תהליך התגבשותה של היהדות הרבנית הקדומה ובכך סייעו רבות להבנת התפתחות ההלכה היהודית ותרבות ישראל, תחת השפעת ההלניזם.

אחד התחומים המרכזיים בהם עסק פלוסר וזכה בשל כך לפרסום עולמי, הוא חקר המגילות הגנוזות ותולדותיה של כת קומראן, שמקובל לראותה ככת האיסיים עליה מספרים סופרי התקופה. הוא חקר את המגילות הגנוזות מראשית גילויין לאורך יובל שנים, עסק בבירור פרטיהן, בליבון המשמעות של הפשרים ושל התפילות שנמצאו שם, ובחשיפת כתבים שמקורם בעולמם ובהגותם של אנשי הכת. פלוסר גם חקר את השפעתה של כת זו על ראשית הנצרות, ובראש וראשונה על הגותו של פאולוס (הוא שאול התרסי).

פלוסר היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וזכה בפרס ישראל לחקר ההיסטוריה היהודית בשנת תש"ם. בנוסף זכה בפרס רוטשילד במדעי היהדות, וכן בתואר דוקטור לשם כבוד מהפקולטה לתאולוגיה באוניברסיטת לוצרן שבשווייץ. פלוסר שימש גם כמרצה אורח באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם.

בשכונת ארנונה בירושלים וכן בשכונת נאות לון בבאר שבע, קרויים רחובות על שמו.

פלוסר היה נשוי לחנה ולהם נולדו שני בנים: הבכור אורי, רואה חשבון, והשני יוחנן, לשעבר מזכ"ל תנועת עוז ושלום - נתיבות שלום ומנהל לשעבר של בית הספר בית רחל שטראוס לחינוך מיוחד, וכיום מנהל את "מרכז היענו"ת" – הקשבה, ייעוץ, עזרה נפשית ומשפחה תומכת עבור משפחות של אנשים עם צרכים מיוחדים אותו הקים בירושלים. בנו יוחנן נקרא על שם יוחנן המטביל.[3]

מכתביו

  • אותו האיש, הוצאות מאגנס ודביר, 2009.
  • יהדות בית שני, חכמיה וספרותה, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002.
  • יהדות בית שני, קומראן ואפוקליפטיקה, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002.
  • מגילות מדבר יהודה והאיסיים, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1985.
  • יוספוס פלביוס, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1985.
  • המקורות היהודיים של הנצרות, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980.
  • יהדות ומקורות הנצרות, ספרית פועלים, 1979.
  • "כיתות מדבר יהודה ותקופתן", תולדות ארץ-ישראל כרך א' , משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980, עמ' 305–312.
  • "הרקע התרבותי של העליות מצ'כוסלובקיה", יוצאי צ'כוסלובקיה בישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998, עמ' 49–52.
  • "אביגדור דגן", יוצאי צ'כוסלובקיה בישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998, עמ' 230–231.

ספרי יובל לכבודו

  • Malcolm Lowe, The New Testament and Christian-Jewish dialogue : studies in honour of David Flusser (Jerusalem : Ecumenical Theological Research Fraternity in Israel, 1990)
  • Ithamar Gruenwald, Shaul Shaked and Gedaliahu G. Stroumsa, Messiah and Christos : studies in the Jewish origins of Christianity, presented to David Flusser on the occasion of his seventy-fifth birthday (Tübingen : J.C.B. Mohr P. Siebeck, 1992)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0