מרים ירדני

מרים ירדני

מרים ירדני (שמה בלידה: מריקה יאקובוביץ'; 25 באפריל 1932 - 8 במאי 2015) הייתה היסטוריונית ישראלית, פרופסור בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה, כלת פרס ישראל לשנת 1999 וכלת פרס א.מ.ת לשנת 2007. נודעה במחקריה בתחום ההיסטוריה של צרפת, בעיקר ההגות הפוליטית, ההיסטוריוגרפיה וחקר הזהות הלאומית הצרפתית, תולדות ההוגנוטים ויחסיהם עם היהודים.

ביוגרפיה

מריקה יאקובוביץ' נולדה בטימישוארה, שברומניה, במשפחה יהודית מהמעמד הבינוני, למדה בגימנסיה היהודית בטימישוארה והמשיכה בבית הספר התיכון. היא עלתה לישראל ב-1950. למדה באולפן עברית עציוני והמשיכה ללמוד בבית מדרש למורי עם מיסודו של מרטין בובר. השלימה את לימודיה לתואר הראשון בהיסטוריה כללית ותרבות צרפת ואת השני בהיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית. עבודת הגמר שלה, בהנחיית פרופסור יעקב טלמון, אותה סיימה ב-1961 הייתה על ברנאר לזר, מנהיג ציוני אנרכיסטי בצרפת.

היא לימדה בתיכון ערב, באולפנים ואחר כך עבדה בחברה ההיסטורית הישראלית. את לימודי הדוקטורט עשתה באוניברסיטת סורבון ב-1963, תחת הנחייתו של רולאן מונייה. בזמן הדוקטורט למדה גם בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה. בסיום הדוקטורט שבה לישראל והצטרפה לסגל ההוראה באוניברסיטת חיפה, שם מונתה ב-1972 לפרופסור חבר ובכך הייתה לאישה הראשונה שהייתה לפרופסור באוניברסיטה זו. ירדני מונתה לפרופסור מן המניין ב-1975. שימשה כראש החוג להיסטוריה כללית, הקימה את המכון לחקר תולדות צרפת ותרבותה ב-1975 וייסדה את בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה בשנת 2000. קיבלה מלגות מחקר רבות מה-C.N.R.S, הייתה עמיתה בסיינט הילדאס קולג' שבאוקספורד, הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת בורדו, באוניברסיטת מישל דה מונטיין, בבורדו 3, ובמכון למדעי הדתות בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה. נתנה סמינרים רבים והשתתפה במאות כנסים מדעיים בצרפת, באירופה ובארצות הברית.

מרים ירדני נפטרה בשנת 2015 בחיפה והובאה לקבורה בבית העלמין של קיבוץ נווה ים.

מחקריה וספריה

מרים ירדני חקרה את ראשית העת החדשה באירופה, עם דגש על צרפת. באחרית ימיה עבדה ירדני על מחקר שהתמקד בחשיבות הדת הקלוויניסטית בתאוריות הפוליטיות של המונרכמכים (מונח יווני שפירושו שונאי מלכים, אך למעשה מתייחס בעיקר למתנגדים לסמכויות המופרזות של המלכים) ושניסה להראות שעיקרי המניעים שלהם היו דתיים ולא פוליטיים בלבד.

• La conscience nationale en France pendant les guerres de religion (1559 1598), Paris Louvain: Editions Nauwelaerts, 1971. Publications de la Faculté des lettres et Sciences Humaines de Paris Sorbonne, série “Recherches”, t. 59

התודעה הלאומית בצרפת בעידן מלחמות הדת - ספר זה הוא עיבוד של עבודת הדוקטורט של מרים ירדני ונושאו: "התודעה הלאומית בצרפת בתקופת מלחמות הדת 1559-1598". הספר עוסק בקונפליקט בין דת לתודעה לאומית. הוא בדק גם את האימפקט של התעמולה ובחן את חשיבות התדמיות, כיצד רואים את האויב: איך הקתולים תופשים את הפרוטסטנטים ולהפך. לצורך כתיבת הדוקטורט קראה ירדני 5000 עלונים וכתבי פולמוס שהתפרסמו בשנים אלה. ספר זה הוא בין הראשונים הדן במלחמות הדת אשר דן בחשיבות התעמולה הפוליטית.

• Utopie et révolte sous Louis XIV, Paris, Nizet, 1980

אוטופיה ומרד בתקופת לואי ה-14 - הספר מציג את האוטופיות המוזרות והמשונות של תקופת לואי ה-14 כצורת ביטוי אפשרית כמעט יחידה ל"התקוממות" נגד האבסולוטיזם של מלך צרפת. כלומר, לא הייתה כל אפשרות להביע מחאה או התנגדות למשטר הקיים ויתרה מזו, ואפילו להציע דרכים לשינוי.

• Le Refuge Protestant, Paris: Presses Universitaires de France, 1985. (Coll. l’Historien, nr.50)

הדיאספורה (המקלט) הפרוטסטנטי - מחקר השוואתי ראשון במאה העשרים (קדם לו רק ספר אחד שנכתב במאה ה-19) על ההגירה ההוגנוטית. הספר בודק את תנאי קליטתם של ההוגנוטים בארצות המקלט שלהם, את תהליכי ההתבוללות ואת קצב ההתבוללות וכן את השפעתם של ההוגנוטים על תהליכי המודרניזציה באירופה במאה ה-18 בתחומי הכלכלה, החברה, המחשבה המדינית והקומוניקציה.

• Anti Jewish Mentalities in Early Modern Europe, Lanham, New York, London: University Press of America, 1990. (Studies in Judaism)

הלכי-רוח אנטי-יהודיים באירופה בראשית העת החדשה- אסופת המאמרים הראשונה של מרים ירדני. קובץ זה מרכז מאמרים העוסקים ברפלקסים האנטי-יהודיים והתדמיות האנטי-יהודיות באירופה בראשית העת החדשה, בעיקר בצרפת. בקובץ מאמרים באנגלית וכאלה שתורגמו מעברית ומצרפתית. מאמר אחר בודק את היווצרות הסטרואטיפים האנטישמים החמורים והקיצוניים ביותר בכומר מלייה, אחד מהאתאיסטים הראשונים, שהשפיע רבות גם על קרל מרקס. מאמר נוסף בודק את היחס ליהודים בקרבם של הוגי דעות חשובים כמו פייר בל. בייל מתייחס להיסטוריה היהודית כהיסטוריה אנושית נורמלית שאפשר להסביר בגורמים אנושיים ולא רואה בה עונש על רצח ישו וכו'. בייל נייטרלי לחלוטין לגבי יהודים ומשבח אותם כאשר הם עומדים בסטנדרטיים המוסריים שלו וכשלדעתו הם אינם עומדים בסטנדרטים האלה, הוא מוקיע אותם. אולם הוא טוען כי רוב החסרונות של היהודים נובעים מחינוכם ומהסתגרותם בעולמם הצר.

לחשוב מחדש את ההיסטוריה. אספקטים של ההיסטוריוגראפיה ההוגנוטית ממלחמות הדת עד למהפכה

זוהי (Repenser l’histoire. Aspects de l’historiographie huguenote des guerres de Religion à la Révolution) אסופת המאמרים השנייה פרי עטה של מרים ירדני. המאמרים בקובץ בודקים את יחסם המיוחד של ההיסטוריונים ההוגנוטים להיסטוריה. הם היו בין המחדשים החשובים במאה ה-16, חידושיהם התאפיינו במתודות היסטוריות ובתפישות היסטוריות חדשות והם גם רואים ב"מקצועם" ייעוד במובן התאולוגי של המילה. הם חידשו מתודות כמו הצבעה על הקשר הקיים בין כל המרכיבים של ההיסטוריה: היסטוריה של משטרים, חוקים, מוסדות, של צבא, של ספרות וכו' והשפעת גומלין של אלה על אלה.

הדיאספורה (המקלט) ההוגנוטי

תרבות והתבוללות: זוהי (Le Refuge huguenot: culture et assimilation) אסופת המאמרים השלישית פרי עטה של ירדני בה היא דנה בתהליך הטמיעה והאינטגרציה של הפליטים ההוגנוטים ובה מאמרים הבוחנים את התופעה מזוויות שונות. דוגמה לכך היא הלידות הבלתי חוקיות בקהילת ברלין, אחרי למעלה מדור של הסתגרות וחיים אישיים למופת. ירדני ראתה בעליית הלידות הבלתי חוקיות בקהילת הקדושים הזאת כסימן לראשיתה של התבוללות באוכלוסייה הברלינאית. מאמרים אחרים באסופה בודקים את תהליך התרחקותם של הפליטים מצרפת והפיכתם לאזרחי המדינות הקולטות.

מחקרים על הזהות הצרפתית מהרנסאנס עד הנאורות

זוהי (Enquêtes sur l’identité de la « nation France » de la Renaissance aux Lumières) אסופת המאמרים הרביעית פרי עטה של מרים ירדני. הספר בודק את הזהות הצרפתית דרך יחסם להיסטוריה שלהם וכתיבת ההיסטוריה. דוגמה לכך הוא גלגול המוטיב של העם הנבחר וחילון המושגים The consciousness of a chosen people in French Nationalism of the. במאמר אחר בוחנת ירדני כיצד מתארים היסטוריונים בני המאה ה-17 את לידתה של צרפת ואת התהוות האומה. מאמר אחר בודק איך נולדת זהות צרפתית בהיסטוריות של ערים ופרובינציות צרפתיות במאה ה-16 מאמר נוסף מנסה להסביר את תפישתו של מונטסקייה במונחים מתמטיים והרמוניים.

• הוגנוטים ויהודים; ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ח, 1998

ספר זה של ירדני עוסק ביחס חיובי, שהוא חדש לחלוטין, ליהודים בתאולוגיה הנוצרית, הספר מנסה להסביר איך נולד יחס חיובי יוצא דופן בתקופה הזאת ליהודים מצד ההוגנוטים, יחס שהיה מבוסס על התאולוגיה של קלווין ומאידך על הקבלות רבות בגורלם של שני המיעוטים הללו כגון רדיפות. יחס זה מצא את ביטויו גם במהפכה הצרפתית, גם בעידן משפט דרייפוס וגם בשואה, כאשר תושבי העיירה לה שמבון-סור-ליניון הצילו 5000 יהודים באזור סבן - לנגדוק-רוסיון. הספר תורגם לצרפתית ויצא לאור ב-2008 בהוצאת שמפיון.

ספר יובל לכבודה

• O. Elyada, J. Le Brun, (eds.), Conflits politiques, controverses religieuses – essais d’histoire européenne aux 16e-18e, Hommage a Myriam Yardeni. Paris, Editions de l’Ecole des hautes études en sciences sociales, 2002.

ספרים שכתבה

• Huguenots et juifs (French edition of the aforementioned הוגנוטים ויהודים, Paris, Honoré Champion, Vie des Huguenots 41.
• Repenser l’histoire. Aspects de l’historiographie huguenote des guerres de Religion à la Révolution. Paris: Honoré Champion, 2000, (Vie des Huguenots, 11).
• Le Refuge huguenot: Assimilation et culture, Paris, Honoré Champion, 2002 (Vie des Huguenots, 22).
• Enquêtes sur l’identité de la « nation France » de la Renaissance aux Lumières, Seyssel, Champ Vallon. 2005. (Collection Epoques).
• Les monarchomaques de la Saint Barthélémy (unfinished project).

ספרים שערכה

• (ed.) Les Juifs dans l’histoire de France, Leiden: Brill, 1980.
• (ed.), Modernité et non conformisme en France à travers les âges, Leiden, Brill, 1983 (H.A. Oberman (ed.), Studies in the History of Christian Thought, vol. XXVIII).
• (ed.) Idéologie et propagande, Paris: Picard, 1987.
• (ed.) with Ilana Zinguer, Les deux Réformes chrétiennes: propagation et diffusion, Leiden, Brill, 2004, (Studies in the History of Christian Traditions, vol.114).

מאמרים נבחרים

• “La conception de l’histoire dans l’oeuvre de La Popelinière”, Revue d’histoire moderne et contemporaine, XI (1964), pp.109 126.
• “L’ordre des avocats et la grève du Barreau Parisien en 1602”, Revue d’histoire économique et sociale, XLIV (1966), pp.481 507.
• “La vision des Juifs et du Judaïsme dans l’oeuvre de Richard Simon”, Revue des Études Juives, CXXIX (1970), pp.179 203.
• “Le mythe de Paris comme élément de propagande à l’époque de la Ligue”. Paris et Ile de France. Mémoires, 20 (1969), 1972, pp.44 63.
• “Journalisme et histoire contemporaine à l’époque de Bayle”, History and Theory, XII (1973), pp.208 229.
• “Erudition et engagement: l’historiographie huguenote dans la Prusse des Lumières”, Francia. Forschungen zur westeuropaischen Geschichte, IX (1981), pp.285 308.
• “Refuge et intégration: le cas d’Erlangen.” in: M. Magdelaine, R. von Thadden, (eds.) Le Refuge Huguenot, 1685 1985. Paris: Armand Colin, 1985. pp.161 176. also (German) in: R. von Thadden, M.Magdelaine (eds.) Die Huguenotten (1685 1985). Munchen: Verlag C.H. Beck 1985, pp.146 159. (2nd edition, 1986).
• “Calvinist Political Thought (1534 1715)” in: M. Prestwich, (ed.) International Calvinism (1541 1715). Oxford: Clarendon Press, 1985, pp.315 337. (Paperback edition: 1986).
• The consciousness of a chosen people in French Nationalism of the 16 18th centuries,” Chosen people, elect nation and universal mission (Hebrew), Jerusalem: The Zalman Shazar Center, 1991, pp. 221 235. Dutch translation: “Het uitverkoren volk. Een notie in het Franse nationalisme van de zestiende tot de achtiende eeuw”, Nexus, 8 (1994), pp.80-96, tr. fr. in Enquêtes
• “La genèse de l’état et de la naissance de la nation dans les ‘Histoires de France’ du XVIIIe siècle, XVIIe siècle, 176 (1992), pp.277-293.
• “Naissance et essor d’un mythe. La Révocation de l’édit de Nantes et le déclin économique de la France”, Bulletin de la Société de l’Histoire du Protestantisme Français, 142(1993), pp.76-94.
• “Histoires de villes, histoires de provinces et naissance d’une identité française au XVI e siècle”, Journal des Savants, 1993, pp.111-134.
• Le christianisme de Clovis au XVIe et au XVIIe siècles", Bibliothèque de l'École de Chartes, 154 (1996), p. 153-172. (numéro spécial: Clovis chez les historiens).
• “Richesse et commerce: Peuples commerçants et conception de l'histoire dans L 'Esprit des Lois, Louis Desgrave (éd.) L'Esprit des Lois. Actes du Colloque international tenu à Bordeaux pour commémorer le 250ème anniversaire de la parution de l'Esprit des Lois, Bordeaux, Académie Nationale des Sciences, Belles Lettres et Arts de Bordeaux, 1999, pp.419-426.
• “La pensée politique de la première historiographie huguenote: Pierre de La Place et Louis Régnier de La Planche”, Cité des hommes, cité de Dieu. Travaux en l’honneur de Daniel Ménager, Genève, Librairie Droz, 2003, pp.101-110.
• “Le sentiment national dans l’oeuvre d’Henri Hauser”, Georges Henri Soutou (éd.), Henri Hauser (1866-1949). Humaniste. Historien-Républicain, Paris, PUPS, 2006, pp. 297-314.
• “Huguenot traces and reminiscences in John Toland’s conception of tolerance”. Anne Dunan-Page (ed.), The Religious Culture of the Huguenots, 1660-1789, Aldershot, Ashgate, 2006, pp. 173-188.
• “Le rôle de la religion dans le sentiment national française aux XVIe et XVIIe siècles”. Alain Tallon (ed.), Le sentiment national dans l’Europe méridionale (France, Espagne, Italie) aux XVIe et XVIIe siècles, Madrid, Casa de Velazquez, 2007, pp. 323-341.

לקריאה נוספת

• מיכאל הד, על מרים ירדני "הוגנוטים ויהודים", זמנים 66 (אביב 1999), 107-105.
• הערך "מרים ירדני" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 192, 2018, חיפה.

קישורים חיצוניים

• מרים ירדני, באתר פרס א.מ.ת
• מרים ירדני, הגיגים אישיים כמקור היסטורי, בכתב העת זמנים 104, סתיו 2008
• עופר אדרת, למה הפוסטמודרניזם הרס את ההיסטוריה, באתר הארץ, 9 ביולי 2015
• מרים ירדני, ‏מה זו היסטוריה?, באתר הערוץ האקדמי

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32503036מרים ירדני