גלגל המזלות
גלגל המזלות או גלגל הזודיאק (מיוונית: Ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות". רצועה זו של מערכי הכוכבים היא רצועה דמיונית מעגלית הנמצאת על מישור המילקה. על רצועה זו עובר מסלולה של השמש עבור צופה מכדור הארץ.
בעבר נאמר שמועד מסוים בשנה הוא "במזל" על פי שם הקבוצה בה נמצאה השמש. אסטרולוגים עדיין משתמשים בלוח זמנים בן כ 2,000 שנה, ומאז בשל תופעת הנקיפה השמש אינה נמצאת במזל האסטרולוגי, אלא מקדימה בחודש. לדוגמה, בטווח הזמנים 20 מרס - 19 אפריל, המוכרז כמזל טלה, נמצאת השמש במזל דגים.
למרות שמסלול המילקה עובר גם דרך קבוצת נושא הנחש הושמטה זו מרשימת המזלות, ככל הנראה על מנת לשמר את החלוקה ל 12, כחלוקת החודשים.
גלגל המזל שימש את האסטרונומיה במיפוי השמים, כאשר כל אזור בשמים מכונה על שם המזל שלו - קבוצת כוכבים נראים שעל ידי חיבור קווים ביניהם יוצרים צורות. המזלות הותאמו לתקופות בשנה על ידי ייחוס כל מזל לתקופה שבה השמש עוברת במזל, ולכן קבוצת הכוכבים שלה לא נראית במהלך הלילה, אלא רק שאר המזלות. התקופה של כל מזל נמשכת כ-30 יום, בעונת שנה קבועה, ובאורך מקביל פחות או יותר לסיבוב הירח. עם השנים השתנו הכוכבים הנראים במהלך תקופות שנה ובתרבויות השונות החסירו והוסיפו כוכבים שונים כדי להתאימן לציור הידוע ולתקופה האמורה לייצג את המזל. זיהוי המזלות עם עונות שנה ושמות המזלות קיים משחר ההסטוריה, ונמצא בספרות הבבלית והמצרית העתיקה בכתב יתדות ובכתב חרטומים, וכן בציורים קדומים ששרדו, והיו מרכזיים גם לאמונות של התרבות האלילית היוונית והרומית. המזלות המייצגות את חודשי השנה מרכזיות לפולקלור של תרבויות רבות, ומשמשות בהן גם כיום.
גלגל המזלות הוא אלמנט מרכזי באסטרולוגיה, חכמה קדומה העוסקת באופן בו מיקום הכוכבים משקף את המתרחש על פני כדור הארץ ומשפיע עליו. "המזל" - הן במשמעות ההשפעה על גורלו של אדם והן במשמעות הגורם השמימי שאחראי להשפעה זו, נקבע על פי יום התאריך והחודש שבו נולד - ממנו ניתן, לכאורה, לדעת את האזור בגלגל המזלות שבו נמצאת השמש בעת הולדתו.
מקור השם
גלגל - על פי סיכומי אפלטון, שהובאו בספרו של אריסטו "פיזיקות" (אנ'), בהמשך לדברי התוכנים הבבלים הקדומים האכדים והשוּמרים, היה גלגל בלתי-נראה בשמים עשוי מחומר שקוף, אשר סובב את כוכבי השֶׁבֶת השמימיים הקבועים בו. שקיפותו נבעה מהיותו עשוי חומר דומה לקרח, והברד, לפי כתבי תרבויות קדומות, היה נפילה של חלקים מגֶרֶם שמים זה, או מים שקפאו בבואם במגע עם גלגל המזלות. בתוך גלגל זה היו קבועים גלגלים נוספים שגרמו לתנועות כוכבי הלכת בשונה משאר הכוכבים הזורחים ושוקעים במהלך הלילה בסדר קבוע.
מזלות - היא מילה נפוצה בדברי חז"ל. במקרא המילה מופיעה בשתי תצורות מתחלפות. בספר מלכים: "וְהִשְׁבִּית אֶת... הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל, לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם". ובספר איוב: "הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם".
צירוף האותיות זל בשפות שמיות רבות וביניהם עברית מקראית וארמית משמש להליכה, למסע, לזרימה, ולירידה[1]. בעברית מקראית לשורש נז"ל משמעות זרימה, היעלמות או התרחקות, והליכה[2]. בתצורת מזרות השורש נזר מובנו דבר המתרחק וחוזר או הסב סחור סחור, כמו "נזורו אחור" (ישעיה א ד) שיונתן מתרגום "איסתחרו".
ואלו קשורים עם תנועת "גלגל" שמימי זה. יש המשערים ששרש המילה מזל, מקורו במילה הערבית "נזל" שפירושה- "יורד" שהרי מהותם של המזלות בתרבויות השונות היא התנועה הנצפית של ירידת הכוכבים ו"שקיעתם" (בים הארצי או מאחורי הים השמימי הכחול הכהה של הלילה, לקראת הופעתם המחודשת בתום החודש של המזל)
גלגל המזלות באסטרונומיה
באסטרונומיה, גלגל המזלות הוא האזור על כיפת השמיים הקרוב למישור המילקה, עליו נעים כל כוכבי מערכת השמש. הגלגל חולק לשנים עשר חלקים, כאשר את כל חלק מייצגת "קבוצת כוכבים" הנקראת מזל. המזלות משמשים להגדיר את האזורים בשמיים, שכן הם יותר נוחים לשימוש מקואורדינטות. לדברי הרמב"ם[3] שמות המזלות ניתנו בתקופת המבול (אחריו[4]), בעקבות שינויים אסטרונומיים במיקומם[5]. הרב נסים וידאל[6] מציין כי על פי הממצאים שבידינו קשה לומר שהמזלות כפי שהם היום נקבעו כבר בתקופת המבול, ואין כוונת הרמב"ם אלא שכבר בתקופת המבול תוארו הכוכבים בקבוצות וכונו בשמות, כשם שתוארו וכונו בתקופה מאוחרת יותר, כמופיע באלמגסט של תלמי, שבו השתמש הרמב"ם (ומוכר גם כיום).
בנוסף לשנים עשר המזלות, ישנם הכוללים במזלות גם את נושא הנחש, אף על פי שרוב כוכבי קבוצת הכוכבים של נושא הנחש נמצאים מעל למישור המילקה, מכיוון שכמות קטנה של כוכביו נמצאת מתחתיו, ולכן על פי הגדרות האיחוד האסטרונומי הבינלאומי בשנת 1930, נושא הנחש מוכר באופן רשמי כחלק מקבוצות הכוכבים המרכיבות את הגלגל. גם תלמי הכיר בה כחלק מן הגלגל, עוד במאה ה-2, בספרו אלמגסט.
תאריכי המזלות
התאריכים האסטרונומיים המופיעים בטור השמאלי הם התאריכים האסטרונומיים הנכונים להיום, שבהם השמש עוברת על רקע קבוצת הכוכבים.
התאריכים המדויקים עשויים להשתנות בסדר גודל של יומיים בהתאם למחזור השנים המעוברות.
הדמויות שבגלגל
טלה (Aries)
ערכים מורחבים – טלה (קבוצת כוכבים), מזל טלה
בקבוצת הכוכבים הזו יש שורה של שלושה כוכבים. לפני כ-2,000 שנה היה יום השוויון האביבי כאשר השמש הייתה במזל זה.
נקרא על שם אייל מכונף ידוע מהמיתולוגיה היוונית, אצל האשורים היה זה על שם נסיך, שעל פי האגדות הפך לאייל או לטלה.
שור (Taurus)
- ערכים מורחבים – שור (קבוצת כוכבים), מזל שור
באסטרונומיה זוהי קונסטלציה די בולטת הכוללת שני צבירי כוכבים בהירים: הפליאדות (כימה, או שבע האחיות) וההיאדות. הכוכב הבהיר ביותר הוא אַלְדֶבָּרָן (ערבית: "עין השור").
מקורו יווני או מינואי. על שם זאוס מהמיתולוגיה היוונית שלבש את צורת השור כדי לזכות באירופה.
תאומים (Gemini)
- ערכים מורחבים – תאומים (קבוצת כוכבים), מזל תאומים
היפוך הקיץ מתרחש כאשר השמש נמצאת בקבוצת התאומים (21–22 ביוני); ההיפוך הטרופי הצפוני צריך להיקרא ההיפוך הטרופי של תאומים. קבוצה בולטת מעל אוריון.
נקרא על שם התאומים קסטור ופולוקס בניו של זאוס מהמיתולוגיה היוונית.
סרטן (Cancer)
- ערכים מורחבים – סרטן (קבוצת כוכבים), מזל סרטן
קבוצת כוכבים קטנה, העמומה ביותר בגלגל, אך בעלת צביר כוכבים די נחמד, פר (Praesepe, Beehive Cluster).
נקרא על שם הסרטן מהמיתולוגיה היוונית שנשלח כדי להפריע להרקולס במלחמתו.
אריה (Leo)
- ערכים מורחבים – אריה (קבוצת כוכבים), מזל אריה
קבוצת כוכבים גדולה ומרשימה. הכוכב הבהיר שלה הוא רגולוס (לטינית: "מנהיג").
נקרא על שם 'האריה מנמאה' מהמיתולוגיה היוונית שהרג הרקולס.
בתולה (Virgo)
- ערכים מורחבים – בתולה (קבוצת כוכבים), מזל בתולה
זו קבוצת הכוכבים הגדולה ביותר בגלגל המזלות. הכוכב הבהיר בקבוצה זו הוא סְפִּיקַה (לטינית: "שיבולת"). יום השוויון של הסתיו מתרחש כאשר השמש נמצאת במזל בתולה (22–23 בספטמבר).
במהלך ההיסטוריה קישרו אותה עם כמה אלילות מהמיתולוגיה היוונית.
מאזניים (Libra)
- ערכים מורחבים – מאזניים (קבוצת כוכבים), מזל מאזניים
קונסטלציה קטנה וחיוורת, הצעירה שבגלגל. במקור היא הייתה טופרו של העקרב, אבל הרומאים הפרידו אותה כדי לאזן טוב יותר את לוחות הזמנים, משום שיום שוויון הסתיו הופיע כאשר השמש הייתה באזור זה של השמים לפני 2,000 שנה. זהו המזל היחיד בגלגל שאיננו משויך ליצור חי כלשהו (יש לזכור כי מזל הדלי במקור הלועזי מסומל דווקא על ידי אדם הנושא דלי מים – "Aquarius").
במיתולוגיה הרומאית המאוחרת נאמר כי אלה המאזניים של הצדק.
עקרב (Scorpio)
- ערכים מורחבים – עקרב (קבוצת כוכבים), מזל עקרב
העקרב זורח בשמים בדיוק כאשר אוריון שוקע, כך ששתי הקבוצות לא נראות לעולם ביחד. זוהי מערכת נהדרת, בפרט בחצי הכדור הדרומי. הכוכבים הבהירים בקבוצת כוכבים זו הם אנטארס (מיוונית: "יריבו של מאדים", בשל צבעו האדום החזק). השם "עקרב" נמצא בשימושם של האסטרולוגים בלבד.
נקרא על שם העקרב שהרג את אוריון, צייד ידוע מהמיתולוגיה היוונית.
קשת (Sagittarius)
- ערכים מורחבים – קשת (קבוצת כוכבים), מזל קשת
באסטרונומיה, חלק זה של השמים מכיל את החלק הבהיר יותר של שביל החלב כפי שהוא נראה לכיוון מרכז הגלקסיה. הוא אינו נראה מחצי הכדור הצפוני. היפוך החורף מתרחש כאשר השמש נמצאת בקבוצה זו (20–22 בדצמבר), ולפיכך ההיפוך הדרומי צריך להיקרא ההיפוך של קשת.
נקרא על שם קרוסוס, ממציא החץ והקשת לפי המיתולוגיה היוונית.
גדי (Capricorn)
- ערכים מורחבים – גדי (קבוצת כוכבים), מזל גדי
זוהי קבוצת כוכבים קטנה ועמומה, אך למרות זאת היא אחת העתיקות ביותר בגלגל. מקורה בבבל. היא נמצאת באזור השמיים המוכר כ"הים", ולכן המזל מוכר גם כ"גדי הים" (seagoat) – חיה בת-כלאיים, שלפי המיתולוגיה הבבלית והיוונית חציה העליון הוא גדי או עז וחציה התחתון הוא דג. באסטרולוגיה המערבית יש המייחסים את ההיבטים הרוחניים של המזל אל גדי הים ואת ההיבטים החומריים אל גדי היבשה.
דלי (Aquarius)
- ערכים מורחבים – דלי (קבוצת כוכבים), מזל דלי
קבוצת כוכבים עמומה אך רחבה, שמקורה באסטרולוגיה הבבלית. באותם הזמנים הייתה התקופה הגשומה כאשר השמש חצתה אזור זה של השמים. הקונסטלציה נמצאת באזור השמים המוכר כ"הים". הקבוצה כונתה בתקופות מסוימות "אווז" ובתקופות אחרות – "טווס".
במיתולוגיה היוונית הוא נקרא על שם נער שנחטף להר האולימפוס ומונה להיות מגיש המים.
דגים (Pisces)
- ערכים מורחבים – דגים (קבוצת כוכבים), מזל דגים
עוד אחת מהקוסנטלציות העתיקות, מקורו של השם מהבבלים. כיום מתרחשת נקודת השוויון של האביב כאשר השמש נמצאת במזל זה (20–22 במרץ). כוכבי הקבוצה מאוד חיוורים.
נושא הנחש (Ophiuchus)
- ערך מורחב – נושא הנחש
סמל מסורתי של ריפוי. אזור זה בשמים מכיל צבירי כוכבים רבים ואת שביל החלב. נושא הנחש אינו מהווה חלק מגלגל המזלות האסטרולוגי המסורתי.
גלגל המזלות באסטרולוגיה ובמיתולוגיה
באסטרולוגיה המערבית, גלגל המזלות הוא פס על כיפת השמיים הכולל בתוכו את המסלול הנראה לעין של השמש ואת מסלוליהם של שאר הכוכבים במערכת השמש. הוא מחולק לשנים עשר חלקים שווים של 30 מעלות הקרויים "מזלות", אשר כל אחד קרוי על שם קבוצת כוכבים.
באסטרולוגיה המערבית הטרופית, גלגל המזלות מתחיל בנקודה בה מישור המילקה חוצה את מישור קו המשווה של כדור הארץ בנקודת השוויון האביבית. מנקודה זו, השמש חוצה את מישור קו המשווה ומתחילה בטיפוסה צפונה. השמש נכנסת למזל טלה האסטרולוגי בנקודה זו, בסביבות ה-20 במרץ, אך כניסתה לתוך קבוצת הכוכבים האסטרונומית בעלת אותו השם היא רק כחודש לאחר מכן. לכן באסטרולוגיה המערבית הטרופית, אף על פי שהמזלות שואבים את שמם מקבוצות הכוכבים, אין הקבלה ביניהם כלל.
באסטרולוגיה הסידרלית המזלות מיושרים לפי קבוצות הכוכבים. גם פה היישור איננו מדויק, משום שקבוצות הכוכבים משתנות בגודלם הן, והמזלות הסידרלים מחולקים כולם באופן שווה ל-30 מעלות בדיוק.
גלגל המזלות ביהדות
קישור המזלות בשמים לחודשי השנה קיים גם במסורת היהודית, ולכל חודש עברי קושר מזל, למרות אי הדיוק הברור שבקישור חודשים ירחיים עם תנועת השמש אל מול הכוכבים, המתאימה לשנה השמשית, וזאת בהתאם לשמות החודשים בלוח הבבלי, שהתאימו לשמות המזלות שלהם. התייחסות למזלות החודשים מופיעה בין השאר במדרש תנחומא על פרשת שלח לך ובאסתר רבה. זאת לאחר שעבודת בני ישראל לצבא השמים, המתועדת בתנ"ך בהרחבה, נעלמה בתקופת בית שני. למשל בירמיה:
...וְהָיוּ בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וּבָתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה כִּמְקוֹם הַתֹּפֶת הַטְּמֵאִים:
לְכֹל הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל גַּגֹּתֵיהֶם לְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים!
במגילת קומראן 4Q318 יש רשימה של מיקרו-מזלות לפי הירח, אשר מתחלפים כל יומיים-שלושה. יחד עם מגילת קומראן פיזיונומיה (4Q186-4QHoroscope) אלו שתי המגילות האסטרולוגיות היחידות שנמצאו בקומראן, כאשר יש כעשרים מגילות לוח שנה ומופעי הירח, אשר מסתמכות כנראה על החלק האסטרונומי של ספר חנוך א'. החודשים במגילה מאוחרים במזל אחד מהמקובל - אדר מקביל לטלה, שבט לדגים וטבת לדלי.
התייחסות למזלות החודשים מופיעה בין השאר במדרש תנחומא על פרשת שלח לך ובאסתר רבה.
כך בתלמוד הבבלי המזלות והכוכבים נבראו לצורך עם ישראל - כלומר כדי להשפיע עליו.
אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, זוֹכֵר מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה. אַתָּה - עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתַּנִי!
אֲמַר לַהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּתִּי, שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת בָּרָאתִי בָּרָקִיעַ, וְעַל כָּל מַזָּל וּמַזָּל, בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים חַיִל...
וְכֻלָּן לֹא בָּרָאתִי אֵלָּא בִּשְׁבִילֵךְ, וְאַתְּ אָמַרְתְּ עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתַּנִי?!
במדרש על מגילת אסתר, נאמר שמזל דגים הוא מזל מבלבל והפכפך כמו דגים: משה רבנו מת בו אך גם נולד בו. וכך הוא בלבל את המן והפך למקור מפלתו.
בא לו (להמן הרשע) מזל דגים, שהוא משמש בחדש אדר, ולא נמצא לו זכות - ושמח מיד, ואמר:
אדר אין לו זכות! ומזלו אין לו זכות! ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן!
והוא לא ידע שב-ז' באדר מת משה וב-ז' באדר נולד משה. ואמר: כשם שהדגים בולעין, כך אני בולע אותן!
אמר לו הקב"ה: רשע! דגים פעמים נבלעין, ופעמים בולעין. ועכשיו אותו האיש (כלומר: המן) נבלע מן הבולעין.
א"ר חנן: הדא הוא דכתיב "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".
מזל דגים הוא מזל שבו יש הגנה מפני עין הרע:
- ... - אמר ליה: מזל דלי - מפני שאֲחַר שמכפרים עונותיו, אני זורק עליו מים טהורים ויטהר.
- - ואחריו, מה אתה בורא?
- -אמר ליה: מזל דגים - מפני שכיון שנטהר, יורש העולם הבא שאין העין שולט בו כדגים." (בראשית רבתי)
בספר הזהר נאמר שהמזלות כולם אומרים שירה:
וְכֻלְּהוּ כּוֹכָבֵי וּמַזָּלֵי דְּבִרְקִיעָא פָּתְחֵי שִׁירָתָא. כְּמָה דִכְתִיב: בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹקִים (איוב, ל"ח, ז')
וּכְתִיב, הַלְּלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר (תהלים, קמ"ח, ג') - דְּהָא אִינוּן כֹּכְבֵי דִנְהוֹרָא, מְנַגְנָן עַל נְהוֹרָא.— זהר פר' ויחי
בספר המזלות מפורט הקשר בין כל מזל למלאך וחודש עברי:
ניסן מזלו טלה ואוריא"ל המלאך אייר מזלו שור ומלאך להטיא"ל סיון מזלו תאומים ומלאך פניא"ל תמוז מזלו סרטן ומלאך זוריא"ל אב מזלו אריה ומלאך ברקיא"ל אלול מזלו בתולה ומלאך חניא"ל תשרי מזלו מאזנים ומלאך נוריא"ל חשוון מזלו עקרב ומלאך גבריא"ל כסליו מזלו קשת ומלאך מאדוניא"ל טבת מזלו גדי ומלאך שניא"ל שבט מזלו דלי ומלאך גבריא"ל אדר מזלו דגים ומלאך רומיא"ל:
כך מופיעים קינות[7] ופיוטים לגבי המזלות בסידור התפילה. וכן בפירושים על הסידור, ובסידור קדמון:
חדש שנים עשר הוא חדש אדר, שמזלו דגים
— פירוש הסידור לרוקח
בפרק ה' של ספר יצירה מוזכרים שנים עשר המזלות, בצורה הפשוטה כהקבלה לשתים עשרה מאותיות האלפבית העברי.
י"ב אותיות פשוטות, חקקן חצבן צרפן וצר בהן י"ב מזלות ואלו הן: טל"ה שו"ר תאומי"ם סרט"ן ארי"ה בתול"ה מאזני"ם עקר"ב קש"ת גד"י דל"י דגי"ם.
כמו כן ניתן לקשר את חודש תשרי עם מזל מאזניים, שכן בחודש זה חל ראש השנה שבו נשקלים על גבי המאזניים הזכויות והחובות.
נמצא קשר גם לחודש ניסן שבו מזל טלה שולט, כאשר בחג הפסח הקריבו טלה כקרבן.
שליטת המזל או אי שליטתו בישראל הייתה נתונה במחלוקת קדמונים, אך בכל מקרה הבינו שהם חלק מחוקי הטבע ושאין להתפלל אליהם.
בחפירות ארכאולוגיות בישראל נמצאו בתי כנסת, כמו בתי הכנסת בציפורי ובבית אלפא, שברצפתם ישנן תבניות פסיפס מעוטרות בגלגל המזלות (ראו גם: בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל).
ראו גם
- אסטרולוגיה
- ארבעת היסודות
- שליט אסטרולוגי
- השקפות ביהדות על האסטרולוגיה בוויקיפדיה האנגלית.
- גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים
לקריאה נוספת
- גיליון 4 (156), אייר תשס"א, מאי 2001 של כתב העת עת־מול, הוצאת יד בן-צבי.
- ירון ליבנה, הפילוסופיה של האסטרולוגיה, הוצאת ידיעות אחרונות.
- טלילה סטן, אסטרולוגיה וההורוסקופ שלך, הוצאת אסטרא.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: גלגל המזלות |
| ערך מילוני בוויקימילון: גלגל זודיאק |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלגל המזלות |
- גלגל המזלות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הסבר מתומצת על גלגל המזלות, סרטון באתר יוטיוב- ההיסטוריה של גלגל המזלות באתר stars.
- גלגל המזלות באתר megi.destiny.co.il, עם הסמלים של כל מזל.
- גלגל המזלות באתר answers.com. (באנגלית)
- יורם שורק, למה נוצר גלגל המזלות?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
הערות שוליים
- ^ אזל הוא התרגום הארמי להלך כאמור על דניאל: לְגֻבָּא דִי אַרְיָוָתָא אֲזַל (לגוב האריות הלך)
- ^ נזל במשמעות זרימה, הנערמת כאשר עוצרים אותה בשירת הים) ...נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, משמעות היעלמות או התרחקות כמובא בהמלכת שאול המלך בספר שמואל - וּמַה נָּבִיא לָאִישׁ? כִּי הַלֶּחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ! וכך גם בתשובת איוב לצופר: אָזְלוּ מַיִם מִנִּי יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ. המים נוזלים בדמעות הבכי של ירמיה וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מָיִם הטל נוזל בשירת האזינו שבספר דברים, השלג הנמס נוזל בתהלים, והשחקים נוזלים על בני האדם באיוב. בהקשר זה יצוין שבשורש רח"ק נמצאת ההברה רח המציינת יחד עם הברות דומות כמו רכ, ולכ - הליכה בדרך או בריחה, בשפות שמיות רבות וביניהן ערבית.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ג', הלכה ז'.
- ^ רבי אלכסנדר משה לפידות, בתוך מכתב לרבי חיים זליג סלונימסקי, תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, לייקווד תשס"ו, עמ' י"ח.
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א עמוד ב'. רבי צבי הירש חיות, עטרת צבי - מאמר דרכי משה, יסודי התורה, פרק ג', בתוך: כל ספרי מוהר"ץ חיות, תל אביב, עמ' ת"מ; רבי מנחם קראקאווסקי, עבודת המלך, יסודי התורה, ג, ז.
- ^ הרב נסים וידאל, צבא השמים, חלק ט', ירושלים תשס"ו, עמ' 54.
- ^ כגון הקינה אז בחטאינו חרב מקדש
| גלגל המזלות | ||
|---|---|---|
|
גלגל המזלות33007213Q40540