עיקרי האמונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עיקרי האמונה הם מספר יסודות עיקריים באמונה היהודית, שהוגדרו בעיקר על ידי הראשונים לפי דברי חז"ל. עיקרים אלו נחשבים כמסגרת התוחמת ומגדירה את אמונת הדת היהודית, ואף שלא התקבעו במפורש בכל ספרי ההלכה כשאר הלכות[1], קיבלו מעמד מחייב ומוחלט.

מניין העיקרים המקובל הוא י"ג עיקרים להרמב"ם[2] כפי שמנאם בפירוש המשניות. קיימות שיטות נוספות בין חכמי ישראל. רבינו חננאל מונה ארבעה עיקרים, רב סעדיה גאון בפירושו לתורה מונה 10 עיקרים, רבי חסדאי קרשקש מונה 6 עיקרים, ורבי יוסף אלבו מונה 3 עיקרים.

חלק מעיקרי האמונה שנקבעו על ידי הרמב"ם, שנויים במחלוקת בין מוני עיקרים אחרים, הסוברים כי אינם עיקרים[דרושה הבהרה]. כך, למשל, המחשבה לפיה יש לאלוקים גוף נחשבת על ידי הרמב"ם כמנוגדת ליסוד האמונה היהודית, והוא אף פסק שהמאמין בזה אין לו חלק לעולם הבא; אבל הראב"ד סבר שהמאמין בכך, אף שהוא טועה, אינו מאבד בכך את זכותו לחיי העולם הבא[3].

הגדרת 'עיקר' ומשמעותה

החשבת פרטים מסויימים בתורה כעיקריים, מצויה כבר אצל חז"ל. כבר במשנה קובעים חז"ל שתורה מן שמים ותחיית המתים הן אמונות יסוד של היהדות - שהכופר בהן אין לו חלק לעולם הבא[4].

רבי חיים מבריסק הגדיר את ההבדל בין עיקרי האמונה לבין שאר יסודות התורה ומצוותיה - שחלילה אסור לכפור אף לא באחת מהם - שגם מי שאינו מאמין עקב שגגה או אונס, אם אמנם אין להענישו על כך, אבל עדיין הוא בגדר "כופר", ושלא כמו מי שלא יודע ממצות שבת לדוגמה, שאינו בגדר כופר ואפיקורוס[דרוש מקור]. ובלשונו של הגר"ח "נעבאך אפיקורס איז אויך א אפיקורס"[א].

העיקרים לפי רס"ג

עיקרי האמונה ביהדות גובשו לראשונה על ידי רב סעדיה גאון בפירושו לספר שמות.

הוא מונה עשרה עיקרים:

  1. ה' נצחי ואין לו ראשית - נצחיות הקל.
  2. ה' כולל את הדברים, וקיומם ומעמדם תלוי בו - החזקת היקום ואחזקתו.
  3. ה' בורא המציאות ומוציאה אל היש - ה' בורא העולם יש מאין.
  4. יאמין שהוא אלוקים והוא חייב להישמע לו, כלומר שיעשה מה שציווה יהיה שכלי או שמעי - ה' הוא המחוקק של עם ישראל.
  5. יקבל ברצון כל מה שיבוא עליו ואל יהרהר אחר הנהגתו בשום דבר - ביטחון בה'.
  6. חובה על המאמין לשעבד עצמו לכל מה שציווה ה' עליו על ידי שליחו - קבלת עול מצוות.
  7. ה' מקור הישועה. חובה שיאמין שה' יושיע את עמו וימלטם מן השיעבוד הזה שהם בו ויקיים להם בריתו לימות המשיח - אמונה בגאולה עתידה.
  8. שיאמין שה' ימנע מהם מלחמות העמים הבאים עם גוג ועם דורשי רעתם - הימלטות מחבלי משיח.
  9. ה' יגמול לצדיקים הגמול התמידי לעולם הבא שאינו כלה - אמונה בגמול לצדיקים.
  10. שיאמין שה' מעניש עונש חמור למי שכופר ומורד בו - אמונה בעונש לרשעים.

עיקרים אלו משתקפים גם בצורת החלוקה של ספרו ספר האמונות והדעות, המחולק לעשרה פרקים, למרות שבו הוא לא מזכיר את רשימת העיקרים.

העיקרים לפי רבנו חננאל

בפירושו לשמות י"ד ל"א הוא מונה ארבעה עיקרים:

  1. אמונה בקב"ה
  2. אמונה בנביאים
  3. אמונה בעולם הבא ובשכר ועונש
  4. אמונה בביאת המשיח

העיקרים לפי הראב"ד

רבי אברהם אבן דאוד מנה בספרו "האמונה הרמה" שישה עיקרים:

  1. שורש האמונה
  2. אחדות
  3. בתאריו יתברך ובמה שיתואר בו בהעברה המונית ובמה שיתואר בו בהעברה סגולית ובירור הקושי לתאר יתברך בתאר אמתי עצמותי
  4. בפעולותיו יתברך ובסידור המשך הנמצאת ממנו
  5. באמונה האחרונה והוא האמונה בנביאים ובקבלה ובתנאים אשר בהם יתאמת ויקויים דבר הנביא ויחויב להאמינו ובתואר מיני הנבואה וחלוף מדרגות האנשים בה
  6. באמונה וההערה על אימות שכל מה שידומה עליו הוא נאמר בדרך ההעברה והוא נבדל ממנו

י"ג העיקרים לפי הרמב"ם

הקדמת הרמב"ם לפרק חלק בעצם כתב־ידו, מתוך דפוס הצילום שיצא לאור בקופנהגן, תשכ"א. בתמונה רואים את "היסוד הרביעי" למטה, ואת ההערה שהוסיף עליו הרמב"ם בגיל מאוחר יותר בשוליים בצד שמאל

הרמב"ם ניסח את עיקרי האמונה כשלושה עשר עיקרים, שאותם חייב כל יהודי לדעת, ושהכופר בהם נחשב אפיקורס, יוצא מכלל ישראל ומאבד את חלקו בעולם הבא.

הרמב"ם מונה אותם בהקדמתו לפירושו לפרק "חלק" ממסכת סנהדרין מן המשנה:

  1. מציאות הבורא - כל הדברים הקיימים במציאות נמצאים מכוחו, והוא המציאות היחידה שאיננה תלויה בדבר אחר.
  2. הבורא אחד - כלומר אינו ניתן לחלוקה מופשטת, ואין דומה לו במהותו.
  3. הבורא אינו גשמי ושום התנהגות גשמית אינה משפיעה עליו.
  4. הבורא הוא 'קדמון' - כלומר כל הדברים מלבדו (הן בעולם הגשמי והן ברוחני) נתהוו אחריו.
  5. הוא היחיד שראוי לעבדו ולהתפלל אליו, וכל שאר הנבראים אינם יכולים לעשות דבר כנגד רצון ה' ולפיכך אין לעבוד את ה' דרכם.
  6. קיום מושג הנבואה; בני אדם יכולים להיות נביאים.
  7. נבואת משה רבינו - נבואתו גדולה משל שאר הנביאים שהיו או שיהיו בארבעה דברים: הוא היחיד שניבא בלא מסך, ללא חולשה, בהקיץ ובכל זמן שרצה. מתוך כך, הגיע משה לדרגה גבוהה יותר מכל אדם אחר בידיעת הא-ל.
  8. תורה מן השמים - כל חמשת חומשי התורה כולם העתקה שהעתיק משה מדברי ה', ומשה לא כתב מעצמו אפילו אות אחת, וכן התורה שבעל פה אף היא נתקבלה בסיני והועברה במסורת מדור לדור.
  9. נצחיות התורה - התורה לא תשתנה לעולם ולא ישתנו חלקים ממנה.
  10. הבורא יודע את כל מעשי בני האדם.
  11. הבורא נותן שכר למקיימי התורה, ועונש לעוברים עליה.
  12. ביאת המשיח - אמונה שיגיע המשיח מבית דוד והוא גדול מכל המלכים.
  13. המתים יקומו לתחייה.

ניתן לחלק את העיקרים לשלוש קבוצות:

בספרו ההלכתי משנה תורה פוסק הרמב"ם את חיוב האמונה בי"ג עיקרים בהלכות תשובה פרק ג:

ואלו הן שאין להן חלק לעולם הבא, אלא נכרתים ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים:

המינים, והאפיקורוסין, והכופרים בתורה, והכופרים בתחיית המתים ובביאת הגואל...

יש אומרים בשם הרב חיים סולובייציק מבריסק[דרוש מקור] שגם מי שמאמין בביאת המשיח אך איננו מצפה לביאתו הריהו אפיקורוס, על פי הרמב"ם הלכות מלכים פרק יא:

וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו – לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו

. אך יש מפקפקים על דעה זו[דרוש מקור].


ובהמשך הלכות תשובה מפרט את שלשת הקבוצות הראשונות:

חמישה הן הנקראים מינים:

  • האומר שאין שם אלוה ואין לעולם מנהיג,
  • והאומר שיש שם מנהיג אבל הן שנים או יותר,
  • והאומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה,
  • וכן האומר שאינו לבדו הראשון וצור לכל,
  • וכן העובד כוכב או מזל וזולתו כדי להיות מליץ בינו ובין רבון העולמים.

כל אחד מחמשה אלו הוא מין.

שלשה הן הנקראים אפיקורסין:

  • האומר שאין שם נבואה כלל ואין שם מדע שמגיע מהבורא ללב בני האדם,
  • והמכחיש נבואתו של משה רבינו,
  • והאומר שאין הבורא יודע מעשה בני האדם.

כל אחד משלשה אלו הן אפיקורוסים.

שלושה הן הכופרים בתורה:

  • האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת, אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה,
  • וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה, והמכחיש מגידיה, כגון צדוק ובייתוס,
  • והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת, וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא היתה מעם ה', כגון ההגרים.

כל אחד משלשה אלו כופר בתורה.

אני מאמין

אני מאמין הוא נוסח מתומצת של שלושה עשר עיקרי האמונה, המבוסס על שלושה עשר העיקרים שקבע הרמב"ם בהקדמתו לפירוש פרק חלק ממסכת סנהדרין. אמירת כל עיקר פותחת בלשון "אני מאמין באמונה שלמה ש...". הניסוח חובר על ידי מחבר אנונימי, והוכנס בראשית העת החדשה לתוך רבים מסידורי התפילה[5]. גרסה זו שונתה קלות ביחס לדברי הרמב"ם. יש הנוהגים לומר אותו לאחר תפילת שחרית.

על הפסקה השתים עשרה, העוסקת בביאת המשיח ("אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח" וגו'), הולחנו מספר לחנים, שהנפוץ שבהם הוא הניגון אני מאמין המושר בחסידות מודז'יץ, אשר לפי המסורת הושר ברכבת מוורשה למחנה ההשמדה טרבלינקה.

יגדל אלוקים חי

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יגדל אלוקים חי

על שלושה עשר העיקרים נכתב הפיוט יגדל אלוקים חי. בקהילות רבות שרים את הפיוט לאחר סיום תפילת ליל שבת או חג. יש הנוהגים לאומרו לפני תפילת שחרית או בסופה, ויש הנוהגים שלא לאומרו[6].

כל שורה בפיוט מציינת עיקר אחד:

יגדל אלוקים חי וישתבח נמצא ואין עת אל מציאותו
אחד ואין יחיד כיחודו נעלם וגם אין סוף לאחדותו
אין לו דמות הגוף ואינו גוף לא נערוך אליו קדושתו
קדמון לכל דבר אשר נברא ראשון ואין ראשית לראשיתו
הינו אדון עולם לכל נוצר יורה גדולתו ומלכותו
שפע נבואתו נתנו אל אנשי סגולתו ותפארתו
לא קם בישראל כמשה עוד נביא ומביט את תמונתו
תורת אמת נתן לעמו א-ל על יד נביאו נאמן ביתו
לא יחליף הא-ל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו
צופה ויודע סתרינו מביט לסוף דבר בקדמותו
גומל לאיש חסיד כמפעלו נותן לרשע רע כרשעתו
ישלח לקץ ימים משיחנו לפדות מחכי קץ ישועתו
מתים יחיה א-ל ברוב חסדו ברוך עדי עד שם תהילתו
(אלה שלש עשרה לעקרים הן הם יסוד דת א-ל ותורתו
תורת משה אמת ונבואתו ברוך עדי עד שם תהלתו)
 

הרב חסדאי קרשקש

הרב חסדאי קרשקש (רח"ק) חילק את העיקרים לשישה חלקים, כאשר חשיבותו של כל חלק עולה או יורדת בצורה הייררכית. גישתו למושג עיקרי האמונה מצמצמת, בהשוואה לפילוסופים היהודים שקדמו לו. לדוגמה, רח"ק סובר שבעוד שהאמונה בביאת המשיח היא אמונה נאה וטובה, לא ניתן למנותה כעיקר ביהדות. עיקרי האמונה שהוא מציג הם:

  1. ידיעת האל בנמצאות.
  2. השגחה.
  3. יכולת.
  4. נבואה.
  5. בחירה.
  6. תכלית.

רבי יוסף אלבו והרשב"ץ

רבי יוסף אלבו בספר העיקרים והרשב"ץ בפירושו לאיוב[7] מציינים שלושה עיקרים אשר לדעתם מהווים את מהות היהדות והם:

  1. מציאות השם.
  2. שכר ועונש.
  3. תורה מן השמיים.

עיקרים אלה מקבילים לקבוצות העיקרים של הרמב"ם[8].

היחס בין העיקרים ביהדות ובין עיקרים בדתות אחרות

בניגוד לנצרות ולאסלאם, שניסחו את עיקרי האמונה שלהן עוד בשלבי התגבשותן, עיקרי האמונה היהודית לא פורטו כרשימה עד לתחילת תקופת הראשונים, מועד שבו התעצם השיח הפילוסופי במקומות שבהם ישבו היהודים בשכנות לנוצרים ולמוסלמים.

להבדיל, בנצרות הקרדו של ועידת ניקאה נוסח בשנת 325 לספירה, והפך לאחת התיפלות הנוצריות המרכזיות, ולביטוי העיקרי לקבלת הדת הנוצרית. באסלאם מקובלת הצהרת אמונה קצרה יותר, המכונה "שהאדה" ("עדות"). גם באסלאם הצהרת האמונה נחשבת לביטוי לקבלת הדת המוסלמית, והיא חלק מטקס ההתאסלמות.

י"ג העיקרים של הרמב"ם, כמו גם החיבורים הדומים האחרים, לא קיבלו ביהדות מעמד דומה למעמד ה"קרדו" בנצרות או ה"שהאדה" באסלאם[9]. אף נוסח שלהם אינו נאמר כתפילה מחייבת, וגיור, או כל טקס יהודי אחר, אינו כולל את פירוט אמירתם. ברוב הקהילות היהודיות נחשבים החיבורים האלה כהדרכה למאמין וכמסגרת התוחמת את האמונה היהודית, אך קבלת העיקרים לבדה אינה מספיקה כדי להפוך אדם ליהודי.

ביקורת

רבי יצחק אברבנאל, ובעקבותיו רדב"ז, ביקרו סידור של עיקרים ליהדות, מתוך אמונה שכל התורה ניתנה מפי הגבורה ושאין לאדם רשות לקבוע מה עיקר בה ומה טפל[10], וכן דעת החת"ם סופר שהוסיף שכן היא דעת המקובלים[8] רש"ר הירש טען כי "היהדות מכירה תרי״ג מצוות, לא פקודות-אמונה"[11] ו"שאולי מבוססת עליהם היהדות, אך לעולם אינה מורכבת מהם"[12].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ אפיקורס מסכן הוא גם אפיקורס

הערות שוליים

  1. ^ הלכות י"ג עיקרים וחיוב האמונה בהם נפסקו בעיקר ברמב"ם הלכות תשובה ג ו, אולם בשולחן ערוך ושאר ספרי הלכה לא נכתבו במפורש כשאר הלכות, וכמקובל בכלל נושאי מידות טובות ואמונה
  2. ^ 13 עיקרי האמונה של הרמב"ם, באתר דעת
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ג', הלכה ז' והשגת הראב"ד שם
  4. ^ משנה, סנהדרין פרק י' משנה א'
  5. ^ לדוגמה, סידור קראקא, שנת ה'שנ"ז (1596/1597), באתר היברובוקס
  6. ^ מלחמות השם, סימן מח.
  7. ^ אוהב משפט בהקדמה פרק ח
  8. ^ 8.0 8.1 ראו שו"ת חתם סופר, סי' שנ"ו, באתר היברובוקס
  9. ^ אם כי ישנה איזו הקבלה בין ה"שהאדה" לקריאת שמע, שאף היא סוג של הצהרת עיקרי אמונה
  10. ^ שו"ת הרדב"ז, סי' שמ"ד
  11. ^ רש"ר הירש, אגרות צפון, איגרת ט"ו, באתר היברובוקס
  12. ^ רש"ר הירש, אגרות צפון, איגרת י"ח, באתר היברובוקס



יהדות


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0