מסכת סנהדרין
מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובגמרא. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של דיני ממונות ודיני נפשות.
במסגרת התלמוד הבבלי, כוללת מסכת זו 112 דפים.
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהתבארו דיני הנזיקין במסכת הנזיקין (על שלושת חלקיה), "התחיל לדבר על הדיינין גוזרי הגזירות והדינין ההם".
פרקי המסכת
- דיני ממונות בשלשה (שש משניות[1])[2] הפרק מסביר לאלו דינים מספיק בית דין של שלושה, מתי צריך סנהדרין קטנה של עשרים ושלושה דיינים ומתי צריך סנהדרין גדולה של שבעים ואחד דיינים.
- כהן גדול דן ודנין אותו (חמש משניות)[3] הפרק עוסק בדינים שנאמרו בכהן גדול ובמלך.
- דיני ממונות בשלושה זה בורר (שמונה משניות)[4] הפרק עוסק במהלך הדינים העוסקים בדיני הלוואות.
- אחד דיני ממונות (חמש משניות)[5] הפרק עוסק במהלך הדינים העוסקים בדיני נפשות.
- היו בודקין אותן (חמש משניות)[6] המשך הדיון בדיני נפשות ודיני קידוש לבנה.
- נגמר הדין (שש משניות)[7] מהלך הסקילה.
- ארבע מיתות נמסרו לבית דין (אחת עשר משניות)[8] בתחילה מפרטים את מהלך מיתות שרפה, הרג וחנק וממשנה ד' ואילך ישנו פירוט של כל הנסקלים ומתי הם צריכים להיסקל.
- בן סורר ומורה (שבע משניות)[9] בתחילה ישנם דינים של בן סורר ומורה (שגם הוא נסקל, ולכן מהוות המשניות הראשונות המשך של הפרק הקודם) וממשנה ה' ואילך ישנו פירוט של אנשים שיש להרגן ללא בית דין.
- ואלו הן הנשרפין (שש משניות)[10] פירוט החייבים שרפה והרג, דיני רוצח ועוד אנשים שהורגים ללא בית דין.
- כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא (שש משניות)[11] בפרק ישנו פירוט אנשים שאין להם חלק לעולם הבא השמור לבני ישראל ולחסידי אומות העולם ודיני עיר הנידחת. בתלמוד הבבלי, זהו הפרק ה-11.
- אלו הן הנחנקין (שש משניות)[12] פירוט כל הנחנקים ומתי הם צריכים להיחנק.
בסה"כ יש במסכת 71 משניות.
תוכן המסכת
מסכת סנהדרין עוסקת בסדרי המשפט ובעיקר בסדרי דיני נפשות, וכן בסוגיות של מי ראוי להיות דיין, איזה הרכב יש למנות לכל עניין איך יש לחקור את העדים, איזה עונש גוזרים על איזו עבירה.
מסכת סנהדרין עוסקת רבות בסדרי המשפט על פי התורה. בכל יישוב, אפילו קטן, היה בית דין של שלושה, שדן בדיני ממונות, חבלות וכדומה (משפט אזרחי), עגלה ערופה, סמיכת זקנים וכדומה. הצורך בבתי דין בכל יישוב ועיר נלמד מספר דברים: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ"[13]. בעיר גדולה היה בית דין של 23 - "סנהדרין קטנה", אשר הייתה מוסמכת לדון בעניינים של דיני נפשות - קרי עניינים שהעונש עליהם הוא מיתה, כגון רצח, גילוי עריות, ניאוף. סנהדרין של 71 הייתה רק אחת והיא ישבה בלשכת הגזית שבחצר בית המקדש ונקראה "סנהדרין גדולה". הסנהדרין הגדולה דנה כהן גדול וזקן ממרא וכן היו זקוקים לאישורה על-מנת לצאת למלחמת רשות. בראש הסנהדרין הגדולה עמד נשיא הסנהדרין ולצידו כיהן אב בית הדין.
פרק "חלק" - פרק זה בתלמוד הבבלי הוא הפרק האחד-עשר והאחרון ואילו במשנה ובתלמוד הירושלמי פרק זה הוא העשירי, והוא נקרא גם "אגדת חלק", על-פי משפט הפתיחה בו: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". פרק זה עוסק בסוג ענישה שאיננו תלוי בסנהדרין: שלילת החלק בעולם הבא, המובטח לכל אדם מישראל. פרק זה הובא בסוף מסכת סנהדרין כדי להסביר שלמרות שישנם יהודים שנהרגו בבית הדין, עדיין יש להם חלק לעולם הבא והם חלק מכלל ישראל.
בתלמוד הבבלי הפרק נודע כפרק מרובה אגדות עוסקות בעולם הבא, תחיית המתים ועיקרי דת נוספים. אין הלכות בפרק, למעט דף או שניים העוסקים בדיני עיר הנידחת.
בהקדמה לפירושו לפרק זה במשנה מציג הרמב"ם את שלושה עשר העיקרים שלו.
לקריאה נוספת
- הרב ראובן מרגליות, מרגליות הים - חידושים וביאורים למסכת סנהדרין, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים
- הרב שג"ר, אהבוך עד מוות: עיון רב תחומי בסוגיית קידוש השם במסכת סנהדרין, הוצאת ישיבת שיח יצחק
- תלמוד בבלי מסכת סנהדרין פרק שני: מהדורה, פירוש ועיון משווה במקבילות / מרדכי סבתו; עריכת הלשון והתקנה: אברהם שמאע. ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ב 2022.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: מסכת סנהדרין |
 טקסט בוויקיטקסט: מסכת סנהדרין |
משנה, מסכת סנהדרין, באתר ויקיטקסט תוספתא, מסכת סנהדרין, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, באתר ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, באתר ויקיטקסט- תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
- כתב יד, מסכת סנהדרין, תלמוד בבלי, פירנצה, מאה 12, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד חלקי, מסכת סנהדרין, תלמוד ירושלמי, ירושלים, מאה 12, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- הרב הראל שפירא, 'סיום' למסכת סנהדרין?!, באתר פורטל הדף היומי
- פרק חלק
- הרב יצחק שילת, שעורים מוקלטים בהקדמת הרמב"ם לפרק חלק, מתוך אתר מכון מאיר
- הרב אורי שרקי, שעורים מוקלטים באגדות פרק חלק, מתוך אתר מכון מאיר
הערות שוליים
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
| סנהדרין | ||
|---|---|---|
| מונחים | נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים | |
| נשיאי הסנהדרין | יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי • שמעיה • (בני בתירא) • הלל הזקן • רבן שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • הלל נשיאה • רבן גמליאל השישי | |
| מקומות מושב הסנהדרין | לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה | |
| שונות | מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • עדות • ארבע מיתות בית דין • זקן ממרא • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה • פר העלם דבר של ציבור | |
36588445מסכת סנהדרין