אפיקורוס (יהדות)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אפיקורוס (כופר) מוזכר במשנה בתור מי שאין לו חלק לעולם הבא[1]. המשנה אינה מגדירה מהו אפיקורוס, אך ברור כי שם זה נגזר משמו של החכם היווני אפיקורוס, שהשקפותיו הנוגדות את ההשגחה ואת ידיעת הא-לקים, התפשטו בעולם ונקראו על שמו.

התלמוד פירש שם זה כבא מן השורש פק"ר, דהיינו הפקר, ובהתאם לכך פירש את המושג כמי שמבזה תלמיד חכם או המבזה אדם בפני תלמיד חכם [2].

הרמב"ם שילב בין המושגים, ועל פי פרשנותו זלזול בתלמידי חכמים אינו אלא מקרה פרטי של זלזול בתורה בכללותה או בכלל חכמיה. למעשה, בספרו משנה תורה פסק כי אפיקורוס הוא הכופר במהות הנבואה, או בנבואת משה רבנו או שטוען שהקל אינו יודע ממעשה האדם (כלומר טוען שאין השגחה אלוקית), אך לאו דווקא נחשב לאתאיסט (המכונה מין)[3]. סביר להניח[דרוש מקור] שהגדרתו זו של הרמב"ם את המונח נבעה מהיכרותו עם המקורות היווניים שהביאו את משנתו של אפיקורוס.

בעקבות פעולות הצנזורה הנוצרית פשט מושג זה בספרי הקודש היהודיים, שכן הצנזורה לא ראתה בעין יפה ביטויים כגון "מין", שבעיניה כוונו אל הנוצרים, והחליפה אותם בביטוי "אפיקורוס" (או "אפיקורס"), דהיינו כופר, שהרי גם הכנסייה נלחמה בכופרים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת סנהדרין, פרק י', משנה א'
  2. ^ "ההוא טבחא דאתפקר ברב טובי בר מתנא", תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז עמוד ב'
  3. ^ כמו בהלכות תשובה לרמב"ם, פרק ג' הלכה טז
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0