מחלקת הטיס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קורס הטיס הראשון של הפלמ"ח, עומדים מימין: משה פלד, מנחם ברנשטיין, פרץ גרוסר, צבי מנט (מכונאי), כורעים מימין: ששון נוביק, יעקב בן חיים

מחלקת הטיס הייתה הזרוע האווירית של הפלמ"ח.

הקמת המחלקה

עם הקמת הפלמ"ח בשנת 1941 בחסות הבריטים וארגון ההגנה, במטרה להפעיל מלחמת גרילה אם וכאשר ייכנסו הגרמנים לארץ ישראל, עלתה גם שאלת התעופה הביטחונית. בשנת 1942 התאספו מספר 'משוגעים לתעופה' חברי 'הפלמ"ח' בקיבוץ שריד ותכננו את הקמתה של מחלקה שתקיים קורסי דאייה וטיסה. החברים שנאספו בקיבוץ שריד נאלצו בתקופה שלאחר מכן להתנדב לצבא הבריטי נוכח התקרבות החזית הצפון-אפריקאית לארץ ישראל, ולכן התכנון לא נשא פרי.

עם התרחקות החזית מארץ ישראל לאחר קרב אל-עלמיין השני החל הפלמ"ח להגדיר את מטרתו מחדש. בתהליך עיצובו ככוח המגויס של ארגון ההגנה ניתן גם מקום לשאלת התעופה. במאי 1943 נערכה פגישה בין יגאל אלון, ממפקדי הפלמ"ח, לבין ישראל גלילי ואליהו גולומב, שעמדו בראש המטה הארצי של ההגנה (גוף מדיני שקישר בין מחלקת הביטחון של הסוכנות היהודית לבין המטה הכללי של ההגנה), שבה סוכם כי הפלמ"ח יוכל לפתוח קורסי דאייה וטיס בתנאי שלא יידרש לכך סיוע כספי של ההגנה. המימון בא מחברי הפלמ"ח עצמם שביקשו להשתתף בבניין כוח המגן העברי במקצועות התעופה - לפי המשטר הקפדני של "עבודה ואימונים" שאפיין את הכוח המגויס של ההגנה, עבדו אותם "משוגעים לתעופה" במשך תשעה חודשים רצופים בקיבוץ משמר העמק, וזאת כדי לממן את קורס הדאייה שלהם.

הקמתה של מחלקת הטיס לא נעשתה על ידי מפקדי הכוחות וקובעי המדיניות, אלא דווקא "מלמטה" - על ידי "המשוגעים לתעופה", אותם ארצישראלים שהתגייסו לשורות ההגנה ורצו לממש את חזונם להקים כוח אווירי עברי. בניגוד לפעולה בזרוע הים, למשל, שנתפשה כחיונית בתקופת המלחמה לשם הצלת יהודי אירופה, הפעולה בזרוע האוויר נתפשה כנספח לכוחות החיוניים וככוח שולי בחשיבותו. עדיין לא הייתה חשיבות מספקת לרעיון הקמת האווירייה היהודית, ואת זאת ניתן להסיק מכך שמפקדי ארגון ההגנה עמדו בסירובם לממן את אימון הטייסים.

הכשרת טייסים והתגבשות המחלקה

סיוע אווירי של טייסי הפלמ"ח בנגב-1948
אנשי מחלקת הטיס של הפלמ"ח מתאמנים בנען, 1945, ארכיון ההגנה

מחנה הדאייה הראשון של הפלמ"ח נפתח בקיץ 1943 ונערך בחשאי (משתתפי המחנה נרשמו כחברי סניף הגליל התחתון של הקלוב הארצישראלי לתעופה) במטרה ללמד את הדואים את יסודות התעופה. בתחילה עוד לא הייתה יחידה אווירית קבועה, ומשתתפי המחנה פוזרו בין הפלוגות השונות עם סיומו. לאחר סינון קפדני של משתתפי קורס הדאייה נבחרו ארבעה מצטיינים, שבדצמבר 1943 חנכו את קורס הטיס הראשון של 'הפלמ"ח' שנערך בשדה התעופה ברמלה בחסות חברת אווירון. גם כאן נדרשה חשאיות, ופרחי הטיס היו לנים בקיבוץ נען, מתחזים לחברי המשק, והלכו לאימוניהם כיחידים מבלי לעורר חשד אצל השלטונות. מחזור שני של חניכים החל את קורס הטיס ביולי 1944, ובסיומו בראשית 1945 הוקמה מחלקת הטיס של הפלמ"ח על אחד-עשר טייסיה וכמה עשרות דואים. אמנם הייתה זו לראשונה יחידה אווירית סדירה, אך היא בהחלט לא עמדה ברשות עצמה. מחלקת הטיס הסתפחה למחלקת הסיירים של פלוגה ז' (פלוגת המטה). רק לאחר שהטייסים הקימו קול זעקה במעין "מרי טייסים", החליט יגאל אלון להפוך את המחלקה ליחידה נפרדת שבסיסה בקיבוץ נען. הייתה זו הפעם הראשונה שהכוח האווירי העברי היווה יחידה סדירה עצמאית. לקראת סוף שנת 1945, בחודשים שבהם הסתיימה כבר מלחמת העולם השנייה, נערכו עוד קורסים של חברת אווירון, ומחלקת הטיס של הפלמ"ח מנתה כעשרים טייסים.

פעולותיה של מחלקת הטיס בראשיתה היו ליווי מחלקות שיצאו למסעות רגליים במדבר יהודה ובמדבריות הנגב, ושמירת קשר עימן באמצעות הצנחת ציוד, דואר והוראות להמשך פעילות, צילום אווירי של כפרים ערביים, ורישום מקומות מתאימים ליד נקודות היאחזות מרוחקות שיוכלו לשמש כמנחתים בשעת חירום. עם הקמתו של שירות האוויר של ההגנה נוקזה אליו גם מחלקת הטיס של הפלמ"ח.

חברי מחלקת הטיס

  • קורס מס׳ 2 - יולי 1944 - דצמבר 1944
    • שלמה מילר, דוד שפרינצק, אלכס מנדלסון, אריה רובנס, דיתה פרח, אנשל כרמי
  • קורס מס׳ 4 - יוני 1946 ־ דצמבר 1946
    • שמואל וידליס, נחום בירנבוים (בירן), ישעיהו בודילבסקי (בודי)

כן נמצאו במחלקה: אריה אלוף, אהרון נחשון, ומישה קנר שהגיע מחיל האוויר של הצבא האדום.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0